ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין BELLODRIA LTD נגד ביטום תעשיות פטרו כימיות בעמ :


לפני כבוד ה שופטת חנה פלינר

מבקשת/ נתבעת

BELLODRIA LTD
ע"י ב"כ עו"ד שלומי שניידר

נגד

משיבה/תובעת

ביטום תעשיות פטרו כימיות בעמ
ע"י ב"כ עו"ד שלומי אביטן

החלטה

מונחת בפניי בקשת חברת ביטום תעשיות פטרו כימיות בע"מ ( להלן: "הנתבעת") להוצאת מסמכים וחוות דעת שהגישה חברת Belloderia Ltd ( להלן: "התובעת") המכונים " השלמת ראיות" מיום 13.2.2017 ומסמכים בשפות זרות ללא תרגומים נוטריונים מיום 1.11.2015 ( להלן: "השלמת ראיות").
כמו כן, מתבקש ביהמ"ש ליתן ארכה להגשת תצהירים מטעם הנתבעת כך שיוגשו 90 ימים לאחר מתן החלטה בבקשה זו.

יש לציין כי הבקשה נקבעה לדיון (שנדחה) ליום 23/1/18, ובדיון זה השלימו הצדדים טיעון בע"פ לבקשה זו. בעקבות הדיון הנ"ל והצעות בימ"ש שניתנו במסגרתו, ניסו הצדדים לחזור לשולחן המו"מ, ובימ"ש קבע ישיבה נוספת בנוכחות בעלי הדין (ראו פרו' מיום 25/3/18). משהמאמצים לא נשאו פרי, אין לי אלא לתת הכרעתי בבקשה, להלן בתמצית העובדות והטענות הצריכות לה.

ביום 2.6.2011 חתמו הצדדים על הסכם להפצה בלעדית של תוצרת הנתבעת ( חומרי איטום) ע"י התובעת במדינות מזרח אירופה וחבר העמים ( להלן: "ההסכם"). ביום 4.4.2012 הודיעה הנתבעת על הפסקה מידית של ההסכם וזאת חרף קביעת ההסכם (כך לשיטת התובעת) לפיה תינתן לתובעת בלעדיות בשיווק התוצרת- למשך 3 שנים לפחות ( קרי, עד ליום 2.6.2014).

במסגרת כתב התביעה, טוענת התובעת כי בהסתמכה על ההסכם, פעלה היא להוצאת אישורי תו תקן לחומרים בכל מדינה בנפרד תוך השקעת מאות אלפי יורו על חשבון התובעת בלבד וכי בשל הפסקת ההסכם באופן מידי וחד צדדי נגרם לתובעת נזקים והפסקי רווח גדולים הכוללים בין היתר הפסדי רווח והוצאות הסתמכות וכי הנתבעת שינתה הרכב מוצר " פלקסיגום" ופגעה באיכותו ומשכך לקוחות הנתבעת היו חסרי שבעי רצון ממוצר זה. במסגרת כתב ההגנה, טענה הנתבעת, בין היתר, כי התובעת היא שחייבת לנתבעת כספים בגין מוצרים שסופקו לה; כי מוצריה של הנתבעת איכותים ותקינים; כי התובעת הפרה את ההסכם הפרה מהותית ויסודית.

ביום 1.11.2015 הגישה התובעת תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחה מטעמה ( שנערכה ע"י חברת רואי חשבון קפריסאית) (להלן: "חוות דעת קפריסאית"). ביום 13.4.2016 ניתנה החלטת כבוד השופטת אביגיל כהן במסגרתה נקבע כי אין מקום להתיר את הגשת חוות הדעת הקפריסאית מטעם מומחה התובעת- עת בה ברור כי עורך חוות הדעת לא יעיד בבימ"ש ואינו חתום על חוות הדעת; כי התובעת רשאית להגיש חוו"ד מומחה אחרת מטעמה; כי יש לחייב את התובעת בתשלום הוצאות הולמות ( בסך כולל של 10,000 ₪) בשל אי גילוי המסמכים נשוא הבקשה; כי התובעת תמציא תרגום נוטוריוני של התצהיר והנספחים שצורפו לו בשפה העברית או האנגלית כדין תוך 30 ימים מקבלת ההחלטה ( להלן: "ההחלטה מיום 13.4.2016" ) (ראה: סעיפים 3, 4( ג), 5-6 להחלטה מיום 13.4.2016). ביום 13.2.2017 הגישה התובעת 5 קלסרים נוספים: כאשר הקלסר הראשון מכיל חוו"ד חשבונאית שנערכה ע"י עו"ד דימטרי סמואלוב ( להלן: "סמואלוב" ו-"חוות דעת סמואלוב" בהתאמה) ויתר הקלסרים ( מס' 2-5) כוללים נספחים).

במסגרת הבקשה דנא, טוענת הנתבעת כי התובעת ניצלה את ההזדמנות שניתנה לה והגישה כמות מרובה של חומרים ( כאמור, הנפרסים על פני 5 קלסרים) העולים לכדי כתב טענות בלתי קביל שאין להן קשר למומחיות ולנושא חוות הדעת המקורית שהוגשה; חוות הדעת אינה קבילה לראיה מאחר שלא נכתבה ע"י מומחה כלכלי; חוות הדעת אינה עוסקת ב"שאלות שבמומחיות" אלא בפרישה של טענות עובדתיות ( ראה פירוט בסעיף 45 על תתי סעיפיו לבקשה); צורפו לחוות הדעת מסמכים שלא גולו במסגרת הליך גילוי מסמכים; המסמכים שצורפו בשפה זרה לא תורגמו ( נספחים ט"ו ו-כ"א להשלמת הראיות); בכל מקרה, לא ניתן להגיש את המסמכים המרובים אלא באמצעות חקירה העד; מחבר חוות הדעת- סמואלוב הוא אחד מעובדי התובעת המעורב בתיק והמצוי בניגוד עניינים מובנה שאינו מאפשר לו להגיש חוות דעת מומחה בתיק.

עוד טוענת הנתבעת כי התובעת הפרה את החלטת ביהמ"ש מיום 13.4.2016 המאפשרת הגשת תרגומי המסמכים המצויים בתיק, מאחר והתובעת הגישה 4 קלסרים הכוללים מסמכים חדשים שלא הוגשו קודם לכן וכי מרבית המסמכים שצורפו אינם תרגומים נוטריונים ( פירוט הפגמים ונספח בהשלמת ראיות: לא צורף אישור נוטריון כדין נספחים ג', י"ג- כ'; לא נערך תרגום בנספחים ט"ו ו-כ"א; לא כולל חותמת או סימון אותיות על רוב המסמכים נספח י"ב; אין התאמה בין כמות העמודים של המקור לתרגום נספח ט'; לא צוין שכר שהתקבל בנספחים ד'-ה').

על כן, לשיטת הנתבעת, יש להוציא את חוות הדעת והנספחים שצורפו מתיק ביהמ"ש. כמו כן, מציינת הנתבעת כי התובעת לא שילמה את ההוצאות שנפסקו במסגרת ההחלטה מיום 13.4.2016 ואת ההוצאות ששולמו במסגרת ההליכים שניהלו במדינת אוקראינה מיום 16.5.2015- נספח 2 לבקשה.

בתגובתה טוענת התובעת כי אין כל בסיס עובדתי או משפטי למבוקש בבקשה; כי מטרת הנתבעת בבקשתה המעלה טענות פרוצדוראליות הינה להקשות על התובעת ולעכב את בירור התיק; התובעת נאלצה לאתר נוטריונים רבים דוברי שפות: פולנית, בולגרית, לטבית, רומנית, אוקראינית ורוסית תוך הקפדה אחר ההחלטה מיום 13.4.2016 מכל האמור לעיל, סבורה התובעת כי יש לדחות את הבקשה ומתנגדת למתן ארכה בהגשת תצהירי הנתבעת. בנוסף, מתנגדת התובעת להגשת פס"ד שניתן באוקראינה והוגש כנספח 2 לבקשה מאחר ולשיטת התובעת המדובר במסמך שאינו רלוונטי ולא נתמך בתרגום נוטריוני כדין.

עוד טוענת התובעת בתגובתה כי נתקלה בקשיים בגיוס מומחה אחר בעל זיקה וידע לגבי פעילותה הכספית נוכח התנגדות משרד רואה החשבון הקפריסאי לחתום על חוות הדעת ולמסור עדות מומחה בבית המשפט. משכך, טוענת התובעת כי עליה להגיש חוות דעת של מומחה שבמסגרת עיסוקו רכש ידע מספק ממנו ביהמ"ש יפיק תועלת בנושא הרלוונטי לעומת מומחה בעל הכשרה מקצועית ללא ידיעה אישית באשר לנושאים הנבדקים במסגרת חוות הדעת ועל כן, לשיטת התובעת יש לדחות את הבקשה להוצאת חוות דעת סמואלוב מהתיק. לטענת התובעת, יש לדחות את הבקשה להוצאת הנספחים מאחר ולא גולו לנתבעת, היות ורוב המסמכים כבר צורפו לתיק במסגרת תצהירו של מר שברצר או שהם חלק מגילוי המסמכים של הנתבעת עצמה וצורפו לתיק בשנית מטעמי נוחות ( ראה: פירוט בסעיפים 28-29 לתגובה). בנוסף, לטענת התובעת יש לדחות את טענות הנתבעת לגבי תרגומי הנוטריונים, מאחר והמדובר באישורי נוטריון אשר אומתו ונחתמו ע"י נוטריונים ישראליים והם: עו"ד אלה גליקמן ( שפה לטבית); עו"ד ברוך בורנשטיין ( שפה רומנית); עו"ד יצחק אברמוב ( שפה רומנית); עו"ד מיכאל פוש ( שפה פולנית) והטענות הועלו כהרף עין וללא בסיס ובניגוד לכלל 33 לכללי לשכת עורכי הדין ( אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 (להלן: "כללי האתיקה") ומאחר והתרגומים הנוטריונים צורפו לתיק בהתאם להחלטה מיום 13.4.2016 בבחינה מהותית כוללים התרגומים הצהרת נוטריון בהתאם לסעיף 15 לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים") וכי התקנות המכתיבות את הדרישות הצורניות חלות על נוטריונים בישראל בלבד.

במסגרת תשובתה חוזרת הנתבעת על טענותיה כפי שעלו בבקשה תוך דגש כי טמון פסול בכך שמר סמואלוב הוא אחד מאנשי התובעת ובעל מעורבות בעניינים נשוא ההליך. כמו כן, טענה הנתבעת כי התובעת לא התייחסה למסמכים הספציפיים אליהם הפנתה הנתבעת ולטענותיה לפיהן חוות הדעת לא נכתבה ע"י גורם כלכלי; צירוף מסמכים רבים שלא תורגמו וכדומה. בדיון שהתקיים בפני ביום 23/1/18 הדגישה הנתבעת כי התובעת למעשה השלימה את הבאת ראיותיה ואילולא היתה מגישה הנתבעת בקשה לפסול את חוות הדעת הקפריסאית, אזי לא היתה מוגשת כלל חוות הדעת של סמואלוב.

דיון והכרעה
לעניין חוות דעת
סעיף 20 לפקודת הראיות [ נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות") קובע מתי רשאי ביהמ"ש לקבל חוות דעת של מומחה כראיה בתיק:
"בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית ( להלן - חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם ( להלן - תעודת רופא)".
(ההדגשות אינן במקור, ח.פ).

תקנה 125 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") מגדירה מיהו מומחה, כדלקמן:
""מומחה" – רופא, מומחה רפואי, או מי שעוסק כמומחה בנושא שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע".
ותקנה 129 לתקנות מאפשרת לבעל דין המעוניין להגיש חוות דעת מומחה שאינה בתחום של רפואה, להגיש "חוות דעת של מומחה לאותו ענין" במועדים הקבועים בתקנה.

התובעת מפנה בסעיף 14-16 לתגובתה למקרים שונים בהם הסתמך ביהמ"ש על חוות דעת מומחים שונים אשר רכשו מידע כללי בתחום מסוים בין באמצעות תחביב אישי ובין בדרך לימוד עצמי, למשל: מנהל חברה להשכרת רכב ( ע"א 745/82 משה שחר נ' לאה בור, פ"ד מ(2) 46 (פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 25.3.1986) ( להלן: "עניין שחר")); לימוד עצמי בתחום הגרפולוגיה ( ע"א 70/88 ששונה פז נ' חנה אלון, פ"ד מד(3) 32); רכישת ידע בתחום הצלילה והרפואה על ידי אדם שאינו רופא מוסמך ( ת"א ( ת"א) 12744-04-14 מרכז צלילה מנטה נ' אדריאן איצקוביץ ( פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 13.11.2015) ( להלן: עניין " מרכז צלילה מנטה"); הגשת חוות דעת בתחום המדידות על ידי אדריכל שאינו מודד מוסמך (ת"א ( ת"א) 1130/97 יצחק איתן נ' טיטן בנץ בע"מ ( פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 12.6.2003).

בעניין שחר, מבחין ביהמ"ש בין שני סוגים של " עדים מומחים":
"ישנם " מומחים" במובן הקלאסי של המונח, היינו, אנשי שהתמחו במדע או במקצוע, בעלי תארים ודיפלומות, אשר בתי-משפט נזקקים לעדותם, כאשר מחווים הם את דעתם בנושא שהוא בתחום מומחיותם המיוחדת. ומאידך גיסא ישנם אנשים אחרים, אשר בדרך זו או אחרת, אם תוך עיסוק במקצועם או בתור חובבנים או בדרך מקרית אחרת, רכשו מידע כללי בנושא מסוים, ובית המשפט סבור, כי יוכל להפיק תועלת מפרי ניסיונם בבואו להחליט בנושא או בנושאים העומדים להכרעה לפניו." (ראה: לעיל עניין שחר, בעמוד 50).
בעניין מרכז צלילה מנטה מבהירה כבוד השופטת דליה גנות ישנה זכות לצד לתיק, אשר יכולה להתפרש אף כחובה, להמצאת חוות דעת של מומחה בעל ניסיון תוך מטרה לתמוך את טענותיו:
"אין מניעה עקרונית כי עד ייחשב למומחה גם אם מומחיותו נרכשה שלא בדרך פורמאלית, בדרך של לימוד עצמי וניסיון מעשי תוך כדי עבודה, מכוח התעניינות מיוחדת, ואפילו מכוחו של עיסוק בתחביב"
"זאת ועוד. זכותו ולעיתים אף חובתו, של בעל דין להמציא חוות דעת של מומחה בעל ניסיון לתמוך את טענותיו. ודוק: משקלה הראייתי של חוות הדעת האמורה ייבחן במהלך שמיעת הראיות, על סמך תוכנה ועל סמך עדות המומחה. בית המשפט אינו מוסמך לפסול מראש חוות דעת של מומחה מטעם בעל דין, דבר שהוא מוסמך לעשותו בסופו של ההליך, באם יקבע, כי מדובר בחוות דעת חסרת ערך ראייתי, או חסרת בסיס, או כזו שאינה תומכת בטענות בעל הדין" (ראו לעיל עניין מרכז צלילה מנטה).
בת"א ( ת"א) 2334/06 משק כרמי- ייצור ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' יעדים לשיווק (1972) בע"מ ( פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 11.11.2009) ( להלן: "עניין משק כרמי") נדרש ביהמ"ש מפי כבוד השופט איתן אורנשטיין לשאלה אימתי רשאי בימ"ש להורות על הוצאת חוו"ד מומחה מטעם בעל דין ובטרם חקירתו, וכך נקבע:
"מקבל אני כי בדרך כלל יראה בית המשפט קשרים של המומחה עם בעל הדין שמטעמו הוגשה חוות הדעת של אותו מומחה רק לצורך משקלה של חוות הדעת האמורה ולא ימנע הכשרתה כראיה בהליך, וכעמדת בא כוח הנתבעת. לעניין זה ראה ע"א 9248/05 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ [פורסם בנבו].
הדבר נכון גם כאשר מדובר במומחה העובד אצל בעל הדין שמגיש את חוות הדעת של עובדו, כאשר יש להניח שיש לו עניין להגן על פעולות מעבידו ( ע"א 208/65 יצחק יצחק נ' חברת החשמל לישראל בע"מ פ"ד יט(3) 552.
עם זאת סבורני כי התוצאה שונה כאשר מדובר במומחה המגיש חוות דעת שאינו רק עובד של בעל הדין, אלא הוא היה מעורב בהשתלשלות האירועים נשוא התובענה, היה לו חלק אקטיבי בפעילות נשוא התובענה, הוא עד בהליך ולא ניתן להפריד בין עדותו לבין מקצועיותו עד שלא ניתן להכשיר את הגשת חוות הדעת מטעמו. כך למשל בעל מקצוע שנתבע בקשר לרשלנות בשירות שנתן לתובע היעלה על הדעת בשעת המשפט יוכל ליתן ערך לחוות דעתו, בהבדל מעדותו?" (ראהו עניין משק כרמי, בעמודים 6-7).

מן הכלל אל הפרט:
תחילה אציין כי לא מצאתי ממש בטענות הנתבעת באשר לאורך חוות הדעת סמואלוב לעומת חוות הדעת הקפריסאית ו הטענה לפיה חוות הדעת אינה עוסקת בנושאים כלכליים בהן עסקה חוות הדעת המקורית. אציין כי ההחלטה מיום 13.4.2016 אשר אפשרה הגשת חוות דעת חלופית אינה תוחמת את חוות הדעת במספר עמודים מקסימלי ואינה מחייבת התייחסות לנושא כלכלי ספציפי ומשכך טענות אלו נדחות.

באשר לטענת הנתבעת לפיה המדובר במומחה שהוא עובד של החברה ובשל כך חשש לניגוד אובייקטיביות-
התובעת אינה מכחישה כי סמואלוב המומחה "נשכר בעבר על ידי התובעת לרכז את המידע הכלכלי והחשבונאי שלה במזרח אירופה ולהעבירו למשרד רואי החשבון בקפריסין (...) ונדרש היה לשכור את שירותיו של מר סמיולוב לצורך ביצוע פעולה זו. מכאן כי הוא היה עד לפעילות זו, כך שיש ביכולתו לחוות דעתו על הפעילות הכלכלית של התובעת, מחד בתקופתו של ההסכם, ומאידך- להעריך את הפסדי הרווח שנגרמו לה בגין הפסקתו". (ראו סעיף 17 לתגובה) (ההדגשות אינן במקור, ח.פ).
כמו כן, מפרטת התובעת כי סמואלוב "נותן שירות לחברת פטרו-כם טכנולוגיות באוקראינה, הן כנותן שירותים לבנק מרפין באוקראינה, כחבר עצמאי בועדה לביקורת הבנק, והן כשותף למשרד עו"ד סיזינוס בקפריסין ( אמון על מדינות מזרח אירופה)- וכאמור: עו"ד סיזינוס נשכר לטפל בעניני התובעת מול הרשויות בקפריסין, כולל הגשת הדו"חות השנתיים שרו"ח הקודם לא הגיש" (ראו סעיף 10 לתגובה ונספחים ה'-ז' לה).
עם זאת, אין מתייחסת התובעת לטענות הנתבעת לפיהן עו"ד סמואלוב חתם בעצמו על הסכמי התובעת מטעמה וראה למשל: נספחים 5-4; 5-6; 6-3 לחוות דעת סמואלוב; אין חולק כי על גבי חוות הדעת מתנוססת חתימת סמואלוב כעורך דין וכי בראשית כל עמוד מחוות הדעת מופיעה הערה:
"Advocate Secrecy- Strictly Confidential".

בע"פ 5582/09 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 20.10.2010) קבע בית המשפט כי "... כאשר המומחה מעורב מטעמו של בעל הדין בהתרחשות האירועים מושא חוות הדעת, שאז, מטבע הדברים קשה להפריד בין עדותו למומחה לעדותו כעד לגבי התנהלותו באותו עניין". בענייננו, לאור האמור לעיל, סבורה אני כי המדובר בעובד שהיה נוכח ומעורב בפעולות החברה וחתם על חוזים מטעמה, אשר שימש כ"איש קשר בשטח" מטעם התובעת במזרח אירופה, אשר נשכר "לרכז את המידע הכלכלי והחשבונאי שלה במזרח אירופה"; "לטפל בענינה הפיננסיים והמשפטיים ע"י דירקטור החברה"; "הסכם החדש של התובעת מול משרד עו"ד סיזינוס, לו הפך שותף, ליצגה בענינים אלה מול הרשויות בקפריסין" (ראה: סעיף 17-20 לתגובה). כך גם הצהיר סמואלוב במסגרת התצהיר מיום 29.1.2017 שם הוצהר כי "Works in a bank in Ukraine, and in the relevant times I was managing the accounting documents of Belloderia Ltd. (a Cyprus company) And Former companies of Mr. Yuri Swerzer, collectin and summarizing them before sending to Belloderia's accountants in Cyprus" ( ראה: סעיף 1 לנספח ה' לתגובה). במסגרת תפקידו נחשף עו"ד סמואלוב למידע מוקדם על התובעת כעובד מטעמה וכעורך דין שייצג אותה בין היתר במסגרת חתימת ההסכמים ו/או קבלת המידע החשבונאי, ולא ניתן להתייחס לחוות דעתו כאובייקטיבית ברמה הזהה לחוות דעת שניתנה על ידי מומחה זר לתובעת.

חיזוק נוסף למסקנתי זו מוצאת אני בשלל הטענות העובדתיות המופיעות בחוות דעת סמואלוב ( כמפורט בסעיף 45 לבקשה) אשר אין מקומן במסגרת חוות דעת מומחה. הטענות מתייחסות למגוון נושאים שונים והם: היחסים של התובעת עם חברת הבת שלה ברוסיה ומנהלת בה ( עמודים 33-36 לחוו"ד); טיעון עובדתי לפיו התובעת לא הפרה את הסכם ההפצה ( עמודים 39-41 לחוו"ד); מגעים אסורים של הנתבעת עם הלקוחות של התובעת ( עמודים 28-30 לחוו"ד); הקמת התובעת והקמת החברה הקודמת באמצעותה פעלו אנשי התובעת ( עמודים 4-6 לחוו"ד); חברות הבת של התובעת ( עמודים 23-25 לחוו"ד).

ראו בעניין זה גם דברי ב"כ התובעת בפרו' הדיון מיום 23/1/18 בעמ' 6 שו' 29-30: " הוא ריכז את כל הנתונים הכספיים, הוא העביר אותנו לחשבון הקפריסאי, הנתונים הללו רלוונטיים להוכחת הנזק שלנו." וכן דברי נציג התובעת בדיון מיום 25/3/18: "חוו"ד שחתם העד הוא רו"ח ועו"ד. הוא עובד בחברה הקפריסאית. לקחו אותו לטפל בתובעת כי המשרד שלה באוקראינה והיא רשומה בקפריסין. הוא היה רו"ח של החברה מ2007 מאז שקנינו את החברה. הוא ועוד איך מומחה. הוא עבד בבנק. עד היום הוא עובד במשרד רו"ח. אנחנו יכולים להביא את מי שרוצים" (עמ' 13 שו' 5-8).

באשר לטענת התובעת לפיה בפסיקות ביהמ"ש אפשר הוא הגשת חוות דעת מטעם מומחים שונים אשר רכשו ידע " תוך עיסוק במקצועם או בתור חובבנים או בדרך מקרית אחרת, רכשו מידע כללי בנושא מסוים, ובית המשפט סבור, כי יוכל להפיק תועלת מפרי ניסיונם בבואו להחליט בנושא או בנושאים העומדים להכרעה לפניו" (ראו לעיל עניין שחר, בעמוד 50) , סבורה אני שאין זה המקרה. במקרים אשר תוארו לעניין גרפולוגיה, מדידות שטח ותחום רכב נותן חוות הדעת לא היה עובד של הגוף המתדיין ואילו סמואלוב הוא עובד של התובעת. בנסיבות העניין, סבורה אני כי כאשר עובד ( בין אם בפועל ובין אם לשעבר) מגיש חוות דעת מטעם מעסיקו ( בפועל או לשעבר) יש בדבר כדי לפגום ביכולת המומחה לפועל במקצועיות ואובייקטיביות ויש ביכולתו להטות את הכף לטובת מעסיקו ( או מעסיקו לשעבר) ואף באופן שאינו מודע למעשיו, מה גם שאיני סבורה שב"מומחה מקצועי" עסקינן.

לכן, לכאורה, היה מקום להורות על הוצאת חוות הדעת מתיק בית המשפט. עם זאת, גם בדיון ביום 23/1/18 העלתי את האפשרות שחוות הדעת שתוגש תיוותר בתיק כתצהיר ולא כחוות דעת מומחה. ב"כ הנתבעת התנגד לכך בעיקר מטעמים פרוצדוראליים – שהתובעת למעשה סיימה כבר את הבאת ראיותיה; שלא הייתה כל מניעה מלהגיש תצהיר מטעם סמואלוב כבר בעת הגשת התצהירים הראשיים; שהתובעת מתנהלת באופן לקוי מראשית ההליך וכבר חוייבה בהוצאות, ועוד טענות מסוג זה. התובעת לעומתה סברה שיש לאפשר הגשת החומר בשלב זה, אם לא כחוות דעת מומחה אזי כתצהיר.

לאחר ששקלתי את הדברים, קובעת אני כי חוות הדעת תיוותר בתיק כתצהיר, בכפוף לאמור להלן. אכן צודקת הנתבעת שניתן היה לכאורה להגיש את התצהיר ביחד עם התצהירים האחרים. עם זאת, באותו שלב סברה התובעת כי תוגש חוות הדעת הקפריסאית. רק בעקבות החלטת פסילת חוות הדעת הקפריסאית התעורר צורך להגיש חוות דעת אחרת או ראיות נוספות בעניין גובה הנזק.

מעבר לכך וחשוב מכך – יש לבחון את השלב בו מצוי התיק. גם אם לא היתה מוגשת בקשה מטעם הנתבעת להוצאת חוות הדעת הקפריסאית; ואם התובעת מיוזמתה, עוד בטרם הוגשו תצהירי הנתבעת, היתה מבקשת להוסיף תצהיר מטעמה של סמואלוב, האם בימ"ש לא היה נעתר לבקשה שכזו, תוך שקילת עניין ההוצאות? והרי הנתבעת טרם הגישה תצהירים מטעמה; הנתבעת תוכל להגיב לכל האמור בתצהיר סמואלוב, אם תמצא לנכון; התיק עדיין לא התקדם. סבורה אני כי בשלב זה יש להעדיף את בירור האמת; בשלב זה טוענת התובעת כי סמואלוב מעורב בתיק, טיפל בו ויודע את העובדות מידיעה אישית.
לפיכך, הנני מורה כי חוות הדעת תיוותר בתיק כתצהיר, ולהלן קביעותיי והוראותיי בנוגע לנספחים.

לעניין הנספחים שלא גולו לצד השני
תקנה 114 א לתקנות, קובעת את אופן הגשת מסמכים שלא גולו לצד שכנגד:
"בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או 113 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים." (תקנה 114 א לתקנות).

הנתבעת מפנה בסעיף 62 לבקשה, לת"א ( נצ') 26028-05-13 מפעל מתכת חניתה בע"מ נ' ישקר בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 12.7.2015):
"העובדה שהמשיבה לא הפנתה את תשומת לב המבקשת לצירופם של המסמכים החדשים, ולא הגישה כל בקשה לבית המשפט לצירופם, וכן אופן צירופם לתצהיר העדות הראשית, יחד עם מסמכים נוספים אשר גולו בתצהירי הגילוי, מובילים למסקנה כי לא בצירוף תם לב מדובר, כי אם הצעד טקטי בלבד שנועד להעניק למשיבה יתרון דיוני בניהול הגנתה, ובית המשפט לא ייתן לכך ידו." (ראה: לעיל עניין ישקר, בסעיף 12 להחלטה).

מן הכלל אל הפרט
מצאתי לנכון לדחות את טענות הנתבעת לפיהן אין הלימה בין מספרי העמודים של המסמכים המתורגמים לבין מסמכי המקור, בהעדר ביסוס לאי נכונות התרגום ומבלי שנסתרה טענת התובעת לפיה המדובר בשינוי פונט- גודל וצורה. כמו כן, הבהירה התובעת כי התרגומים הנוטריונים כוללים את המסמך המלא בשפת המקור; את המסמך המתורגם במלואו; תצהיר נוטריון על שליטה בשתי השפות; אישור תרגום; תעודת אפוסטיל לגבי נוטריון ועוד.

בסעיפים 56-57 לבקשה מפרטת הנתבעת- רשימת נספחים שהוגשו לשיטתה לראשונה לתיק; בסעיף 65 מפרטת הנתבעת את הנספחים הכותבים בשפות זרות ( שאינן אנגלית) ולא צורף להם תרגום. במסגרת החלטת ביהמ"ש מיום 13.4.2016 קבע ביהמ"ש כי יש להגיש עותק מתורגם של המסמכים המצויים בתיק שאינם כתובים בשפה עברית או אנגלית. ראוי היה כי התובעת תגיש את העותקים המתורגמים תוך הפניה לנספח המקורי והספציפי המצוי בתצהירים שהוגשו ולא באופן שבה צורפו כארבעה קלסרים חדשים ונפרדים. היה על התובעת לפרט מהם המסמכים החדשים שצורפו לראשונה לתיק ולא גולו לצד השני ובפרט מצב בו מחדלה חוזר בשנית ולכן הטועה מחויב לחזור ולתקן.

באשר לטענת התובעת לפיה ביהמ"ש ימעיט בפסילת ראיות מחמת קבילות ולצמצם פסילה מוקדמת של מסמכים תוך אפשרות לביהמ"ש להחליט על משקל הראיות לאחר סיום השמיעה וקיום חקירות נגדיות ולהרחבה ראה: בר"ע 423/83 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוחה ורד סילברמן, לז(4) 281 אליו הפנתה התובעת בסעיף 59 לתגובתה.

אכן ביהמ"ש יבחר בפסילת ראיות בהליך מוקדם ובטרם שמיעת ראיות על פני בחינת קבילות הראיה מבחינת מהימנותה ומשקלה הראייתי בזהירות נדרשת כ"עקב לצד אגודל". עם זאת בנסיבות העניין, כאשר התיק נפתח בחודש 07/2012 ומאז ועד היום טרם הוגשו תצהירי נתבעת; כאשר המדובר בתובעת אשר אינה מגלה מסמכים לנתבעת בפעם השנייה וכאשר חויבה היא במסגרת ההחלטה מיום 13.4.2016 בתשלום בהוצאות ( ונטען כי אלו טרם שולמו); כאשר הנספחים צורפו לתיק כקלסרים נפרדים מבלי הפניה ספציפית בצורה המסרבלת ובהעדר תרגומים מקשה על בדיקה עניינית של הראיה והטיפול השוטף בתיק , יש להורות על הוצאת חמשת הקלסרים מתיק ביהמ"ש כפי שהוגשו . הנני מורה לתובעת להגיש את תרגומי הנספחים אשר מצויים בתיק בלבד כנספחים לתצהירים הקיימים בתיק ( מטעם יורי שברצר; עמוס הראלי; תצהיר יאן ויטצ'אק) יש לכתוב על גבי כל נספח לאיזה תצהיר מתייחס ואיזה נספח מחליף, יש להגיש את אסופת הנספחים כעותק מודפס כרוך ומדוגל וכאשר המדובר בתרגומים נוטריונים בהתאם לדרישת חוק ותקנות הנוטריונים לפי חוקי כל מדינה בנפרד.

סוף דבר – חוות הדעת תוכתר כתצהיר; יש להוציא את קלסרי הנספחים ולצרף נספחים ממוספרים ומדוגלים התואמים את החלטה זו. הנתבעת תגיש תצהיריה תוך 90 יום מיום קבלת הנספחים לתצהיר. אם עומדת הנתבעת על הבקשה אשר הועלתה בדיון (חקירת עדי תביעה בטרם הגשת תצהירים), יש להגישה תוך 30 יום.

לנוכח מחדלי התובעת בהגשת הנספחים והגשת החומר כחוות דעת, דבר אשר הצריך והצדיק את הגשת הבקשה מטעם הנתבעת; מאחר וכעת שוב נדרשת עבודה נוספת לצדדים ובירור התיק מתעכב; תישא התובעת בתשלום הוצאות הנתבעת בגין החלטתי זו בסך של 10,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה.
תשלום ההוצאות הינו תנאי להמשך בירור ההליך.

נקבע מועד לקדם משפט לאחר הגשת תצהירים, בין היתר בהתחשב בפגרת הקיץ ובשבתון בימ"ש בתחילת שנת המשפט הבאה, ליום 3/12/18 בשעה 11:30.

ניתנה היום, כ"ד בניסן תשע"ח, 09 לאפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: BELLODRIA LTD
נתבע: ביטום תעשיות פטרו כימיות בעמ
שופט :
עורכי דין: