ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד יקיר ניידיק נגד אברהם עמוס :


לפני כבוד השופטת שרון גלר

בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
ובעניין:

המבקש:

עו"ד יקיר ניידיק – המנהל המיוחד

נגד

המשיבים:

  1. אברהם עמוס - החיי ב
  2. עשירה ריטה עמוס – מ בקשת ביטול העיקולים
  3. כונס הנכסים הרשמי- מחוז ת"א והמרכז
  4. בנק לאומי לישראל בע"מ - המחזיק ה
  5. בנק דיסקונט לישראל בע"מ - המחזיקה

החלטה

1. גב' עשירה ריטה עמוס (להלן: "עמוס") עתרה ביום 22.11.17 לביטולם של צווי עיקול אשר הוטלו על חשבונות העו"ש שלה המתנהלים אצל המחזיקות. צווי העיקול הוטלו בגדרו של תיק פשיטת הרגל של החייב, לבקשתו החסויה של המנהל המיוחד מיום 7.11.17 ובהתאם להחלטת כבוד השופט סרחאן מיום זה. לאחר הגשת סבב תגובות ביחס לבקשה התקיים ביום 16.1.18 דיון בבקשה לפני כבוד השופט סרחאן, אשר לא כלל חקירות מצהירים ובסיומו ניתן צו להגשת סיכומים בכתב מטעם הצדדים. המנהל המיוחד וכן גב' עמוס והחייב (יחדיו) הגישו סיכומיהם בכתב. סיכומי הכנ"ר לא הוגשו. משהועבר התיק לטיפולי, להלן החלטה בבקשה.

2. מסגרת נורמטיבית – נקודת המוצא לבחינת הבקשה הינה המסגרת הנורמטיבית החלה בעניין בקשה לביטול עיקול זמני אשר הוטל במעמד צד אחד. משמוגשת בקשה כאמור, נדונה הבקשה למתן צו העיקול הזמני מראשיתה, היינו, יש לבחון האם הת קיימו התנאים למתן צו העיקול, כאשר הנטל בעניין זה מוטל על מבקש העיקול המקורי (במקרה דנן המנהל המיוחד בתיק פשיטת הרגל של החייב) , להוכיח את התקיימות הוראות הדין והפסיקה אשר הצדיקו הן את הטלת העיקול מלכתחילה והן את הותרתו בתוקף בשלב זה. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: " התקנות") החולשת על סעד זמני זה קובעת, כי מבקש העיקול נדרש לשכנע את בית המשפט בדבר קיומה של עילת תובענה טובה לכאורה, כאשר בשלב זה, די בכך כי בית המשפט ישתכנע כי התובענה מעלה שאלה ממשית המצריכה בירור ודיון ואינה בגדר תביעת סרק על פניה [רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ (28.6.10)]. עוד נדרש מבקש העיקול להוכיח, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, דהיינו, הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני גדול מהנזק שייגרם לצד שכנגד אם יינתן הסעד (תקנה 362(ב)(1) , תקנה 374(ב) לתקנות). בבוא בית המשפט להכריע בבקשה עליו לשקול האם קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, כאשר שאלת ההכבדה נבחנת על רקע מכלול נסיבותיו של כל מקרה ובפרט בשאלת התקיימותו של חשש מהברחת נכסים. הנטל להוכחת יסוד ההכבדה באם לא י ינתן הצו המבוקש, מוטל על מבקש העיקול (רע"א 6614/06 כפרית תעשיות בע"מ (1993) נ' ICC INDUSTRIES INC (4.1.07)].

3. תמצית טענות המנהל המיוחד – ראשית נזכיר, כרקע לבקשה, כי החייב הגיש ביום 8.12.15 בקשה למתן צו כינוס במסגרתה הצהיר על חובות ל- 17 נושים המסתכמים בסך של כ- 3,225,000 ₪. ביום 16.12.15 ניתן צו כינוס לנכסי החייב והמנהל המיוחד, מבקש העיקול , מונה כמנהל מיוחד לנכסיו. החייב זומן והתייצב לחקירה אצל המנהל המיוחד ביום 23.5.16, בה טען, בין היתר, כי הוא גרוש מגב' עמוס מזה שנים רבות מאז שנת 2004. ואולם, לטענת המנהל המיוחד, וזאת הן בבקשתו המקורית להט לת העיקולים במעמד צד אחד והן במסגרת הדיון בבקשה לביטולם, קיימים שלל אותות מרמה העולים מהתנהלות החייב וגב' עמוס המלמדים כי למרות הצהרת החייב בדבר גירושיהם, הם מתנהלים למעשה כבני זוג לכל דבר וענין, תוך שימוש בגב' עמוס כ"מסך" בין החייב לבין נושיו, לרבות במסגרת הליך פשיטת הרגל. לטענת המנהל המיוחד, בני הזוג רכשו נכס מקרקעין אשר נרשם פורמלית על שמה של המשיבה בלבד למרות היותו שייך לשני בני הזוג. המנהל המיוחד טען , כי התמונה האמיתית התבררה לו רק לאחר חקירה מתישה אשר פרטיה הוצגו על ידו בבקשתו המקורית מיום 7.11.17 למתן הסעדים הזמניים במעמד צד אחד. לדבריו, תמונת המצב לאשורה ביחס לנכס המקרקעין נודעה לו לאחר בדיקה שערך ברשם המשכונות, אשר גילתה על קיומו של משכון לטובת בנק הפועלים על זכויות המשיבה בדירה הנדונה, כאשר באותו היום, 22.11.12, נרשם גם על שם החייב משכון נוסף לטובת בנק הפועלים, וזאת בגין אותו הנכס. משכון זה לימד את המנהל המיוחד על קיומה של זיקה לנכס לחייב. בירור נוסף גילה, כי על פי מסמכי הבנק, החייב הנו גם לווה בהלוואת המשכנתא, לצד המשיבה ובאותו מעמד לה. לטענת המנהל המיוחד, מדובר בהלוואה אשר נלקחה בשנת 2012 עת החייב כבר היה מצוי זה מכבר בחובות כבדים, ובעניין זה מזכיר המנהל המיוחד כי החייב הצהיר בבקשתו למתן צו הכינוס כי חובותיו נוצרו לפני כ- 20 שנים. גם גב' עמוס נחקרה אצל המנהל המיוחד ולדבריו, הן החייב והן המשיבה טענו בחקירותיהם לפניו , כי החייב הנו ערב בלבד להלוואה שנטלה גב' עמוס, אך הצהרה זו הסתברה כלא נכונה, מה גם שאף לפיה מדובר באינדיקציה לקיומה של זיקה של החייב לנכס. הנכס עצמו נמכר בחודש מאי 2017 תמורה סכום של 1,695,000 ₪, כאשר התמורה נטו מהעסקה הייתה כמיליון ₪. לטענת המנהל המיוחד, נוכח התמונה שהתבררה לפניו, הרי שמחצית מסכום זה שייכת לחייב, היינו - לקופת הכינוס. המנהל המיוחד טען, כי בנוסף על האמור לעיל ביחס לנכס המקרקעין , הרי שקיימות שלל אינדיקציות נוספות המלמדות על כך שהחייב וגב' עמוס הינם בני זוג המנהלים משק בית משותף לכל דבר ועניין , וזאת בניגוד גמור להצהרתם כי הינם גרושים מזה שנים רבות. בגדר כך מנה המנהל המיוחד מספר עובדות משמעותיות אשר התבררו לו – מגורים משותפים של החייב וגב' עמוס, שימוש קבוע שעושה החייב בחשבון הבנק ובכרטיס האשראי של גב' עמוס לצרכיו השונים, לרבות הפקדת משכורתו או חלקה לאורך השנים לחשבון זה, העדר אסמכתאות לשימושים הנטענים על ידי החייב וגב' עמוס בכספי יתרת התמורה בגין מכירת הנכס, ברכה שהתפרסמה בדף הפייסבוק של גב' עמוס אשר תוכנה מלמד באופן מובהק על היותה בת זוגו של החייב לאורך השנים, ראיות על בילוי משותף של השניים. לטענת המנהל המיוחד נוכח התמונה אשר נגלתה לפניו , בכוונתו להגיש בגדרו של תיק הפש"ר בקשה למתן הוראות כנגד גב' עמותבקש בית המשפט לחייבה לפצות את קופת הכינוס בגין הנזק שנגרם לקופת הכינוס כתוצאה מהתנהלותה זו. נוכח מכירת הדירה בסכום דלעיל (1,695,000 ₪) וגובה היתרה לסילוק המשכנתא (679,887 ₪) הרי שבחשבונה של גב' עמוס אמור היה להיוותר סך של כ- 1 מיליון ₪, אלא שבפועל ממכירה זו נותר בחשבונה סך של 300,000 ₪ בלבד, סכום אשר נתפס ועוקל בגדרו של צו העיקול הזמני דנן וזאת, כאמור, מבלי שהוצגו על ידי גב' עמוס אסמכתאות לשימושים הנטענים אשר עשתה, לדבריה, ביתרת סכום התמורה. לטענתו של המנהל המיוחד, נוכח אותות המרמה המובהקים העולים ונלמדים מהתנהלות החייב וגב' עמוס מתקיימים באופן מובהק היסודות הנדרשים לצורך הטלת צו העיקול והותרתו על כנו עד לבירור ההליך העיקרי בגדרה של הבקשה למתן הוראות. זאת, באשר הונחה לפני בית המשפט עילת תביעה טובה לכאורה כנגד גב' עמוס המצדיקה בירור וכן הונחה לפני בית המשפט תמונה המלמדת על התנהלות מרמה משותפת של החייב וגב' עמוס המלמדת על חשש ממשי מהמשך הברחת נכסים על ידם. אף מאזן הנוחות נוטה לטובת הותרת העיקול על כנו על יתרת הכספים שנתפסה , באשר משכורות החייב וגב' עמוס אינן מעוקלות ואף אין מניעה מפתיחתו של חשבון בנק חדש בבנק אחר והתנהלות שוטפת דרכו בשלב הנוכחי. המנהל המיוחד אף טען, ביחס לדרישות התקנות והפסיקה בנוגע למתן סעדים זמניים, כי כאשר מדובר בבקשה לסעד זמני המוגשת על ידי בעל תפקיד בתיק פשיטת רגל, יש להקל על הנטל המוטל עליו בהשוואה לזה הנדרש מבעל דין רגיל בתיק אזרחי המגיש בקשה לסעד זמני, היות והוא מצוי בשלב זה בנחיתות ראייתית לעומת הצדדים.

4. תמצית טענות גב' עמוס והחייב – גב' עמוס והחייב, אשר יוצגו במשותף בבקשה לביטול העיקול, טענו כי אין יסוד לטענות המנהל המיוחד בדבר גירושיהם הפיקטיב יים או בדבר התנהלות או מצגי מרמה אחרים מצידם, וזאת הן ביחס לנכס המקרקעין והן בכלל. לטענתם, גירושיהם בשנת 2004, בטרם כניסת החייב להליך פשיטת רגל, ה יו אמיתיים וידועים לכל , כעולה בין היתר מתעודת הגירושין שהוצגה למנהל המיוחד. אף החובות נשוא הליך פשיטת הרגל הינם חובותיו של החייב בלבד ולגב' עמוס אין כל נגיעה אליהם. באשר להלוואה מבנק הפועלים לצורך רכישת ה דירה, הרי שמדובר בנכס מקרקעין שנרכש על ידי גב' עמוס בלבד, כעולה מהסכם הרכישה בו גב' עמוס בלבד הינה הרוכשת וממסמכים אחרים הנוגעים לעסקה זו המשקפים את מצב הדברים כאמור . החייב שימש כערב בלבד להלוואה זו מול הבנק, וזאת מתוך תחושת מחויבות כלפי גב' עמוס, אשר למרות גירושיהם מסייעת לו בחייו ופותחת בפניו את ביתה. אף עסקת המכירה של הנכס בהמשך נעשתה מול גב' עמוס בלבד והתמורה ממנה שייכת לה בלבד. באשר לכספי התמורה ממכירת הנכס הוצגו לפני המנהל המיוחד הסברים באשר לשימושים אשר נעשו על ידי גב' עמוס בלבד בכספים אלו – תשלום עבור יתרת המשכנתא (670,000 ₪) וסילוק הלוואות נוספות לבנק הפועלים (30,000 ₪) ולבנק ירושלים (40,000 ₪) , העברות כספי ות לבנה (330,000 ₪) ולבתה (36,000 ₪) של גב' עמוס והעברה נוספת לגיסה (200,000 ₪) , תשלומי שכ"ט לעורך הדין (5,000 ₪) ולמתווך (15,000 ₪) אשר טיפלו בעסקה וקניית ריהוט (50,000 ₪) – סה"כ 1,376,000 ₪. גב' עמוס והחייב טענו, כי שימושים אלו בכספים הינם לגיטימיים לגמרי באשר כספי התמורה ממכירת הדירה שייכים במלואם לגב' עמוס היות וקיימת ביניהם מאז גירושיהם הפרדה רכושית מלאה, למרות קיומה של מערכת יחסים ידיד ותית ותקינה. גב' עמוס אישרה כי היא משלמת עבור טיפולי השיניים של החייב וכן עבור מכשיר הטלפון שלו וכי משכורתו אכן מופקדת לחשבון הבנק שלה והחייב אף עושה שימוש בפנקסי השיקים שלה ובכרטיס האשראי שלה ומתגורר בביתה . כן אישרו החייב וגב' עמוס, כי יצאו לבילוי משותף בקולנוע כעולה מתמונה שהעלה החייב לפייסבוק. ואולם, כל זאת מתוך יחסי ידידות גרידא בין גב' עמוס לבין אבי ילדיה ועל מנת לסייע לחייב, אשר נוכח היותו מצוי בהליך פשיטת רגל הינו מוגבל בהתנהלותו הפיננסית היות ואין ביכולתו להחזיק בכרטיסי אשראי או פנקסי שיקים. אף אותה ברכה שפרסמה גב' עמוס בפייסבוק אינה משקפת לטענתה מצב דברים אמיתי של יחסי זוגיות אלא רצון לעורר קנאה בלבד אצל בת זוג אחרת של החייב עמה הוא יוצא . העיקול הרובץ על חשבון הבנק של גב' עמוס מקשה עליה מאד בהתנהלותה השוטפת בחיי היומיום, לרבות ביחס להוראות הקבע, אי כיבוד שיקים הנמשכים מחשבון זה וביצוע תשלומים שוטפים שונים. משכך, מאזן הנוחות נוטה אף הוא לטובת ביטולו של העיקול הזמני היות הנזק המתמשך שנגרם לגב' עמוס עקב העיקול על חשבון הבנק שלה עולה באלפי מונים על הנזק שייגרם לקופת הכינוס ככל והסעד לא יישאר בתוקפו.

5. עילת תביעה טובה לכאורה - כמבואר להלן, יסוד ראשון זה אשר נבחן בעת הכרעה בבקשה להטלת עיקול ובבקשה לביטולו, מתקיים במקרה דנן באופן מספק לטעמי. המנהל המיוחד הציג שלל עובדות, אשר לכשעצמן ובעיקרן אינן שנויות במחלוקת, המלמדות על יחסי שיתוף אישיים ורכושיים נמשכים בין החייב וגב' עמוס אשר לכאורה לפחות, אינם מתיישבים עם טענות גב' עמוס והחייב לגירושין אמיתיים לפני שנים רבות ול הפרדה רכושית מלאה ביניהם. גם אם אניח, כנקודת מוצא, כי בין החייב וגב' עמוס אכן התקיים הליך גירושין פורמלי בשנת 2004, הבא לידי ביטוי בתעודת הגירושין שהוצגה, הרי שנקודת מוצא זו אינה חזות הכל. שהרי, קיימת אפשרות כי יוכח לפני בית המשפט, כפי שנטען כבר עתה, כי למרות הליך הגירושין הפורמלי, בין החייב וגב' עמוס התקיים שיתוף פעולה מתמשך פסול, במסגרתו רכוש וזכויות השייכים בחלקם לחייב נרשמו על שמה של גב' עמוס בלבד על מנת להסתירם מפני נושי החייב הרבים ועל מנת שלא לכלול אותם כחלק מנכסי החייב בקופת הכינוס. באם כל זאת יוכח באופן מספק לפני בית המשפט בגדרה של הבקשה העיקרית למתן הוראות אשר תוגש על ידי המנהל המיוחד , משמעות הדבר הינה, כי עומדת למנהל המיוחד עילות תביעה טובות כנגד גב' עמוס ובסיס לדרישות כספיות כנגדה לטובת קופת הכינוס. בעניין זה המנהל המיוחד הציג לפני בית המשפט כבר עתה שלל אינדיקציות לחשדות אשר התעוררו אצלו, אשר לפחות בשלב הנוכחי ולצורך שאלת קיומה של עילת תביעה טובה לכאורה, לא קיבלו הסברים מספקים מצד החייב וגב' עמוס. כמפורט לעיל במסגרת סקירת טענות המנהל המיוחד, החייב שימש כלווה להלוואת משכנתא שנטלה גב' עמוס לצורך רכישת הנכס, אשר בהמשך נמכר ואשר יתרת כספי תמורתו עוקלה בגדרו של צו העיקול דנן. ההסבר הטבעי למצב דברים זה, המצדיק ומצריך בירור, הינו, כי החייב לצד גב' עמוס, רכש את הנכס הנדון, וממילא הינו בעל זכויות בו, גם אם הנכס נרשם על שמה של גב' עמוס וגם אם היא בלבד הייתה צד להסכם הרכישה ובהמשך להסכם המכירה. ודוק: גם אם החייב שימש כערב בלבד לאותה הלוואה, כטענת החייב וגב' עמוס, מה שאינו מתיישב עם הרישום במסמכי ההלוואה, הרי שדי אף בכך כדי להצדיק בירור. שהרי, ניתן היה לצפות שברכישת נכס על ידי גב' עמוס, המתרחשת שנים רבות לאחר הליך הגירושים מהחייב, החייב לא ישמש אף כערב להלוואה בסכום כה משמעותי עבור גב' עמוס, וזאת גם אם בין הצדדים הגרושים מתקיימים יחסים תקינים. ההסבר אשר מסרו גב' עמוס והחייב בעניין זה, כי החייב שימש כערב להלוואת המשכנתא מתוך תחושת חובה והכרת תודה לגב' עמוס על עזרתה לו הינו אפשרי, אך הוא טעון בדיקה ובירור בהליך העיקרי ובוודאי שלא די בו, לטעמי, בכדי להפיג את סימן השאלה הממשי המתעורר בעניין זה , בפרט נוכח הטענות להפרדה רכושית מלאה ומוחלטת בין הצדדים. לכך יש לצרף את עובדת מגורי החייב בביתה של גב' עמוס, את השימוש הנרחב והנמשך שהוא עושה בחשבון הבנק ובכרטיסי האשראי שלה , את תוכנה של הברכה בפייסבוק אשר על פניו משקף יחסי זוגיות ברורים ונמשכים בין בני הזוג ואת האינדיקציות האחרות אשר צויינו לעיל המלמדות לפחות על פניו על קיום יחסי זוגיות נמשכים ומשק בית משותף בין החייב וגב' עמוס, למרות הגירושין בשנת 2004. ודוק: גם אם כל אחת מהעובדות והאינדיקציות אשר נסקרו לעיל, ניתנת להסבר בפני עצמה, הרי שיש משמעות, בוודאי לצורך השלב הנוכחי של דיון בסעד הזמני, לתמונה הכוללת המצטיירת לפני בית המשפט. ותמונה זו, לפחות לצורך השלב הנוכחי, מלמדת על קיומם של יחסי זוגיות ושיתוף רכושי בין הצדדים התומכים בקיומה של עילת תביעה טובה לכאורה ביחס לטענות המנהל המיוחד להסתרת רכוש וזכויות של החייב על ידי החייב וגב' עמוס, באמצעות רישום נכסים וזכויות על שמה. יש לאפשר בירור של טענות אלו והתשובות להן במסגרת בקשה מתאימה שתוגש על ידי המנהל המיוחד ובוודאי שאין לומר כבר עתה, כי מדובר בטענות המופרכות על פניהן. אציין בעניין זה, כי למרות השלב הלכאורי בו אנו מצויים, הרי שלא הוצגו על ידי החייב וגב' עמוס נתונים ופרטים מתבקשים, אשר יכולים היו לחזק משמעותית את טענותיהם, כגון אסמכתאות ופרטים בנוגע לשימושים הנטענים בכספי יתרת התמורה ממכירת הנכס, עדויות חיצוניות אחרות ביחס לסימני השאלה הנוגעים לטיב היחסים בין החייב וגב' עמוס וכו'. אכן, בשלב זה, ואף בכלל, אין חובה בהצגת עדויות או אסמכתאות כאלו או אחרות, אך נוכח טיב הטענות שעל הפרק, והואיל ובכל זאת מדובר בשלב שבו מוצגות גרסאות בתצהירים מטעם מבקשי ביטול העיקול, ניתן היה לצפות כי תוצג לבית המשפט גרסה עובדתית משמעותית יותר על מנת לתמוך בטענות החייב וגב' עמוס.

6. חשש מהכבדה ומאזן הנוחות – נוכח ההתנהלות הנטענת המיוחסת לחייב ולגב' עמוס, כמפורט לעיל, הרי שעל פניו מתקיימים אף היסודות הנוספים הנדרשים בשלב העיקול הזמני, של חשש מהכבדה על ביצוע פסק הדין בבוא היום ומהברחת נכסים על ידי גב' עמוס והחייב. שהרי, טענות להתנהלות בדרך של הברחת נכסים היא היא המהווה את הטיעון העיקרי בהליך צפוי זה, נוכח הטענות שעל הפרק לרישום מלאכותי של כלל הזכויות בנכס על שם גב' עמוס בלבד, על אף שנרכש במשותף על ידה ועל ידי החייב , בין היתר באמצעות הלוואת משכנתא שנטלו שניהם מהבנק, ונוכח הטענות למצגי מרמה מצד החייב וגב' עמוס ביחס לטיב היחסים האמיתי ביניהם. משכך, והואיל וכאמור לעיל, לפחות בשלב הנוכחי לא הוצגו לפני בית המשפט הסברים השומטים את הקרקע מתחת לחשדות וטענות המנהל המיוחד בעניין, הרי שמתקיימים לצורך שלב זה יסודות החשש מהכבדה והברחת נכסים. מטעמים אלו, אף מאזן הנוחות נוטה לטובת הותרת העיקול על כנו בשלב זה. בעניין זה מובהר, כי כאמור לעיל, משכורות החייב וגב' עמוס אינן מעוקלות ואף אין מניעה מפתיחת חשבון בנק חדש ואחר על ידי גב' עמוס או מהעברת הכספים שנתפסו המשקפים את יתרת התמורה לחשבון או מסגרת בנקאית אחרת עליהם יוטל העיקול ובכפוף לכך ביטול העיקול על חשבונה הנדון של גב' עמוס. פתרונות מסוג זה אשר ניתן לבוחנם בהתאם להעדפתה של גב' עמוס הינם ישימים ויאפשרו המשך התנהלות פיננסית שוטפת על ידה, לרבות ביחס להוראות קבע ושימוש בשיקים. כל זאת, תוך הותרת העיקול על יתרת כספי התמורה ממכירת הנכס עד לבירור התובענה שתוגש.

7. לסיכום – הבקשה לביטול העיקול נדחית. המנהל המיוחד יגיש בקשה/תובענה מתאימה בתוך 30 ימים מהיום. ככל שתוגש על ידי גב' עמוס בקשה להמרת העיקול או העברת הכספים שנתפסו לחשבון אחר ובכפוף לכך לביטול העיקול בחשבונה, היא תבחן לגופה.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים ולמנהל המיוחד.

ניתנה היום, כ' ניסן תשע"ח, 05 אפריל 2018, בסמכותי כרשמת, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עו"ד יקיר ניידיק
נתבע: אברהם עמוס
שופט :
עורכי דין: