ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניסים דרעי נגד בשמת בן צבי :

בפני כבוד ה שופט אמיר ויצנבליט

התובעים
1.ניסים דרעי
2.אלברט דרעי

נגד

הנתבעות
1.בשמת בן צבי
2.איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1. התביעה שלפניי היא לפיצוי בגין נזקי רכוש לרכב שנגרמו בתאונת דרכים.

2. נוכח העובדה שההליך הסתיים בעיקרו בהסכמה, אציין בקצרה כי מדובר בתאונת שרשרת שעירבה שלושה רכבים. הנתבעת 2, איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן – איילון), מבטחת את הרכב האחורי בשרשרת. רכב התובעים היה האמצעי מבין השלושה. איילון הסכימה לפצות את התובעים עבור הנזק שנגרם לחלקו האחורי של רכבם. לגבי הנזק בחלקו הקדמי של רכב התובעים טענה איילון שאין הנתבעות נושאות באחריות, שכן רכב התובעים פגע ברכב שלפניו לפני שנפגע על-ידי רכב הנתבעות מאחור. מנגד, גרסת התובעים היא כי קודם נפגעו על-ידי רכב הנתבע ות מאחור, והוא שגרם להדיפת רכבם קדימה על הרכב הראשון.

3. בתביעה נתבע הפרש הפיצוי בגין הנזק שנגרם לחלקו הקדמי של רכב התובעים. בנוסף, בתביעה נתבע סכום שהפחיתה איילון משכר-טרחת השמאי שבו נשאו התובעים. שכר-טרחת השמאי ששילמו התובעים היה בסך 750 ש"ח, ואילו שולם להם מאת איילון סך של 500 ש"ח בלבד. בכתב ההגנה נטען לעניין זה, כדלקמן (פיסקה 8 לכתב ההגנה):

"הנתבעות תטענה, כי שכ"ט הנדרש ע"י התובעים הינו שכ"ט מופרז ולא מידתי ויש להעמיד את שכ"ט על סכום של 500 ש"ח שהינו סכום הוגן, ראוי וברוח פסיקותיו של בתי המשפט לעניין שכ"ט מופרז".

4. מאחר שלטעמי נושא הפחתת שכר-טרחת השמאי חורג בחשיבותו ממסגרתו של הליך זה, הבהרתי לאיילון בתום הדיון שגם אילו יסתיים ההליך בהסכמה, תינתן הנמקה בנושא והדבר יישקל במסגרת פסיקת ההוצאות. נוכח העדויות שנשמעו לגבי נסיבות התאונה , הסכימה איילון לשלם לתובעים פיצוי בגין הנזק לחלק הקדמי של רכבם . בנוסף, למשמע הערות בית המשפט לגבי ההפחתה שבוצעה בשכר-טרחת השמאי, הסכימה איילון להשלים התשלום הנדרש. כן הסכימו בעלי הדין להותיר את פסיקת הוצאות המשפט לשיקול דעת בית המשפט.

5. לטעמי, ההפחתה שביצעה איילון בשכר-טרחת השמאי פסולה ביותר. זוהי הפחתה שנעשתה ללא טעם ממשי. לא הונחה תשתית כלשהי לביסוס השקפת איילון שלפיה שכר-טרחת שמאי בסך 750 ש"ח הוא מופרז, בעוד ששכר-טרחת שמאי בסך 500 ש"ח הוא סביר. זאת ועוד, דווקא מאחר שמדובר בסכומים קטנים, החומרה שבדבר היא יתרה. הפחתת סכום פעוט כל כך מעוררת את החשד שהיא נעשתה מתוך מחשבה שניזוק סביר לא יפנה בנושא לערכאות לאור הטרחה הכרוך. בל נשכח שמנקודת מבטו של המבטח, הפחתות שכאלו ודאי מצטברות לכדי סכומים נאים.

6. חמור מכך, מטענות התובע עולה כי פעולת איילון נעשתה, לכאורה, בניגוד להנחיות הפיקוח על הביטוח. במסמך שכותרתו "הכרעה עקרונית בעניין תשלום שכר טירחת שמאי", מיום 19.4.1999, מאת היחידה לפניות הציבור באגף שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, נקבע במסגרת תלונה שהתקבלה, כדלקמן:

"אם התובע מציג למבטחת חשבון שכר טרחה של שמאי בצרוף חשבונית מס כדין המעידה כי התשלום בגין שרותי השמאות נקבע על סך כלשהו, אין למבטחת זכות להפעיל שיקול דעת ולקבוע מהו שכר הטירחה הראוי, לדעתה, בהתבסס על גובה הנזק שנגרם, וזאת בפרט לאחר שהוכח לה במסמכים כי זהו שכר הטירחה שנקבע עבור השרות המבוקש, ושאותו נאלץ התובע לשלם בפועל".

יובהר כי הנחיה זו ניתנה לגבי תביעת צד שלישי, כבענייננו (ראו, סעיף 5 להנחייה) .

7. ברוח זו, בשורה של פסקי-דין דחו בתי המשפט את ניסיונן של חברות ביטוח להפחית את שכר-טרחת השמאי בתביעה של צד שלישי (ראו, ת"ק (י-ם) 1324/10 מויאל נ' הראל חב' לביטוח (דחיית עמדת חברת הביטוח להפחתת שכר-טרחת שמאי מ-1,188 ש"ח ל-421 ש"ח) ; ת"ק (חי') 4530-11-12‏ חלבי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (12.2.2013) (דחיית עמדת חברת הביטוח להפחתת שכר-טרחת שמאי מ-1,438 ש"ח ל-1,050 ש"ח); ת"ק (עכו) 39800-03-13 טאהא נ' אמון (5.10.2013) (דחיית עמדת חברת הביטוח להפחתת שכר-טרחת שמאי מ-1,800 ש"ח ל-750 ש"ח); ת"ק (עכו) 9349-08-14 הרוש נ' סדר (23.12.2014) (דחיית עמדת חברת הביטוח להפחתת שכר-טרחת שמאי מ-1,756 ש"ח ל-700-400 ש"ח); ת"ק (עכו) 39663-06-15 ח'יר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (25.10.2015) (דחיית עמדת חברת הביטוח להפחתת שכר-טרחת שמאי לאחר הפחתת מע"מ מ-1,240 ש"ח ל-950 ש"ח); ת"ק (קריות) 15374-06-15 מלכה נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (27.1.2016) (דחיית עמדת חברת הביטוח להפח תת שכר-טרחת שמאי מ-1,770 ש"ח ל-500 ש"ח).

8. ודוק, מובן שאין מקום לאמץ עמדה שלפיה לכלל האמור אין חריגים. פשיטא שמקום שבו קיימת חריגה משמעותית של שכר-טרחת השמאי מן המקובל, הרי שחברת הביטוח רשאית להחזיק בעמדה שלפיה היא אינה מפצה במלוא הסכום, וזאת לאור חובתו של הניזוק להקטין את נזקו. ואכן, בהבהרה שפורסמה על-ידי היחידה לפניות הציבור באגף שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר ביום 30.5.1999, נאמר כדלקמן ("הבהרה להכרעה עקרונית בנושא תשלום שכר טירחת שמאי") :

"ההכרעה העקרונית אותה הפצנו לא נועדה להכשיר כל תביעה לתשלום שכר טירחה שיוגש בעתיד. אין מחלוקת כי על הניזוק להקטין את גובה הנזק וכי על דרישת שכר הטירחה של השמאי חלים כללי האתיקה אשר בעניין זה קובעים כי שמאי רכב לא יקבע או יקבל שכר למעלה מהסביר והמקובל לגבי השרות שניתן...
היה והשכר שנדרש על ידי שמאי הרכב הוא למעלה מן הסביר והמקובל לגבי השרות שניתן, לדעת המבטחת, היא רשאית לפנות בתלונה לוועדת האתיקה המקצועית של השמאים או להותיר ההכרעה לבית המשפט המוסמך...
מעבר לאמור לעיל מבטחת אינה יכולה לעשות דין לעצמה ולדחות תביעה לתשלום שכר טירחת שמאי כולל הוצאות בתביעת צד ג'".

9. אלא שמן העבר האחר, אין מקום לנצל פתח זה לרעה. מובן שאין מקום לאמץ מדיניות שרירותית להפחתת שכר-טרחת השמאי ללא תשתית עובדתית כלשהי. באופן פרדוקסלי, דווקא ההפחתות הפעוטות יותר בסכומים הנמוכים יותר – אלחמור ות במיוחד. זאת, שכן הפחתות אלו אינן משקפות עמדה כנה המועלית בתום-לב בדבר סבירות שכר-טרחת השמאי, והמניע האמיתי להן הוא הציפייה כי הניזוק לא יעמוד על זכויותיו ולא יטרח לפנות לבית המשפט. שומה להדגיש שאף כשמדובר במישור היחסים שבין מבטח לבין צד שלישי, חובה על המבטח לנהוג בתום לב. בפסיקה אף הובעה העמדה שמדובר בתום-לב מוגבר, לאור מעמדה של חברת הביטוח והפער ביחסי הכוחות בין הצדדים (ראו, ירון אליאס דיני ביטוח 1227-1226 (מהדורה שלישית 2016); ת"ק (ראשל"צ) 2125/06‏ לויאן נ' נחמיאס (28.11.2006)). זאת ועוד, כשמדובר בהפחתות בסכומים נמוכים אף אין לומר שחברת הביטוח פעלה כדין שכן היא כיוונה "להותיר ההכרעה לבית המשפט המוסמך", בלשון ההבהרה שהובאה לעיל. כשמדובר בסכום נמוך שאינו כדאִי לפנות עבורו לבית המשפט, חברת הביטוח אינה מתכוונת "להותיר" את ההכרעה לבית המשפט. היא מתכוונת "להותיר" את הנזק אצל הניזוק שאינו מפוצה, וזו תקוותה. עמדה אחרת תותיר את הנחיית הפיקוח על הביטוח כריקה מתוכן, שכן תמיד יוכל המבטח לטעון שביצע את ההפחתה לשם הותרתה להכרעת בית המשפט.

10. כך היה בענייננו. הטענה שלפיה הפחתת שכר-טרחת השמאי מ-750 ש"ח ל-500 ש"ח נעשתה מתוך השקפה שדרישת התובעים הייתה מופרזת, אינה אמינה בעיני. הפחתה זו הונעה מ הציפייה שעבור סכום שכזה לא יפנו התובעים לבית המשפט. דווקא בשל היותה של הפחתה זו זעומה, חומרתה בולטת במיוחד.

11. לשלמות התמונה אוסיף, כי אין לומר שאי-תשלום שכר-טרחת השמאי במלואו היה מוצדק במקרה דנא בשל עמדתה של איילון כי היא אחראית לנזק בחלקו האחורי של רכב התובעים ולא בחלקו הקדמי , ועל כן יש לפצותם בגין שכר-טרחת השמאי באופן יחסי (כך נטען בדיון). ראשית, טענה זו לא הועלתה בכתב ההגנה, שבו נטען לסבירות גובה שכר-הטרחה בלבד. שנית, טענה זו אינה אמינה, שכן ההפחתה שבוצעה אינה תואמת את היחס בין שיעורי הנזק בכל אחד ממוקדי הפגיעה ברכב התובעים. שלישית, גם אילו היה נקבע, כעמדת איילון, שהתובעים הם הנושאים באשמה לנזק שנגרם לחלק הקדמי של רכבם, הרי שעדיין היה עליהם לשכור שמאי על מנת לקבל פיצוי עבור הנזק לחלק האחורי של הרכב, ולשלם לו בגין כך את שכר-טרחתו במלואו. התובעים אינם זקוקים לשמאי שישום את הנזק שלגביו הם אינם מפוצים.

12. הערה אחרונה היא שלא נעלם מעיני שהליך זה הסתיים בהסכמה. אלא שבמקרים שכאלו לא אחת ההליך מסתיים באופן מוסכם. זהו חלק ממהותה של מה שמכונה "שיטת מצליח" – הרוב מוותרים, המיעוט שבמיעוט פונה לבית המשפט, גם עימו מתפשרים לרוב שכן הסכומים נמוכים , והרתעה בדמות הוצאות משפט או ביקורת שיפוטית וציבורית – אין. בדיוק בשל כך הבהרתי לאיילון בדיון שגם אם יסתיים ההליך בהסכמה, בכוונתי ליתן הנמקה בנושא וכן ליתן לדבר ביטוי בהוצאות המשפט. אלא שמטבע הדברים יכולתו של בית המשפט להרתיע מהתנהלות שכזו במקרים הבודדים המגיעים להכרעה היא מוגבלת, ויתכן שבנסיבות אלו נדרשת התערבות רגולטורית.

13. סוף דבר, הנתבעות ישלמו לתובעים עבור הנזק הישיר לרכב סך של 6,377 ש"ח (ההפרש בין הנזק הכולל בסך 12,659, לסכום ששולם בקשר לנזק הישיר בסך 6,282 ש"ח). כן ישלמו הנתבעות לתובעים סך של 250 ש"ח שהופחתו משכר-טרחת השמאי. כלומר, בסך הכל ישלמו הנתבעות לתובעים, באמצעות איילון, סך של 6,627 ש"ח.

14. אשר להוצאות המשפט, יש לקבוע הוצאות משפט גבוהות לשם הרתעת איילון לנהוג כפי שנהגה באשר להפחתת שכר-טרחת השמאי. איילון תשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח. בנוסף, הנתבעות ישאו בשכר העד שזומן על-ידיהן.

15. מזכירות בית המשפט תשלח את פסק-הדין לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מיום קבלת פסק-הדין.

ניתן היום, ט"ז ניסן תשע"ח, 01 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ניסים דרעי
נתבע: בשמת בן צבי
שופט :
עורכי דין: