ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איסק נמנמן נגד עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ :

התובע
איסק נמנמן

נגד

הנתבעות

  1. עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
  2. יהודית חסיד

פסק דין

במסגרת התובענה שלפניי ביקש התובע לקבוע כי על הנתבעות לפצותו בגין נזקים שנגרמו לביתו , בסך 4,000 ₪, בעקבות רטיבות שמקורה בדירה שמעל לדירתו, בה מתגוררת הנתבעת 2, אשר בבעלות הנתבעת 1, חברת עמידר.

טענות הצדדים:

1. בכתב תביעתו, טען התובע כי לדירתו נגרמו נזקים בשל רטיבות שנבעה מנזילה שמקורה בדירה האמורה.
לטענתו, ביצע בדירתו שיפוץ על מנת לתקן את הנזקים שנגרמו מהנזילה, אך מאחר וזו לא תוקנה – גרמה הרטיבות לנזקים בשנית.
לשיטתו פנה מספר פעמים אל הנתבעת 1 בכדי שתתקן את הנזק, נפתחו מספר קריאות במו קד עמידר, אך ללא הועיל. ביום 07.02.17 אף שלח לנתבעת 1 מכתב.
ביום 08.03.17 פנה התובע לקבלת יעוץ וסיוע משפטי על מנת שיעזרו לו לטפל בבעיה, ובעקבות כך נפתחה קריאה נוספת ונציגה מטעם עמידר הבטיחה כי תוך 48 שעות תטופל הנזילה.
למרות ההבטחה, הבעיה לא טופלה ומכאן התביעה.

2. בכתב הגנתה, ציינה עמידר כי נערך ביקור בביתו של התובע אך לא נראו כל סימני רטיבות. עוד ציינה , כי הנתבעת 2 ביצעה תוספת בנייה בלתי חוקית, אשר פגעה ככל הנראה באיטום. יחד עם זאת, טענה כי אינה יכולה לדעת האם מקור הנזילה הוא במרפסת הדירה שבבעלותה או שמא מליקוי בקיר החיצוני, אשר מהווה רכוש משותף. לשיטתה, יש לחכות לחורף בכדי להתחקות אחר מקור הנזילה.
עמידר הוסיפה וטענה כי תפעל לתיקון כל ליקוי הנובע מדירתה, והנתבעת מס' 2, אשר פגעה באיטום, תממן את התיקון.

3. הנתבעת 2 הגישה כתב הגנה וטענה כי היא אמנם מתגוררת בדירה, אך הדירה שייכת לחברת עמידר. לטענתה, הדירה בעלת ליקויים רבים, אשר החמור ביותר שבהם הוא היעדר איטום מספק מזה כ-3 שנים, כך שקיימים רווחים גדולים בין החלונות והקיר ובין זה לבין גג. דבר זה גרם, לשיטתה, לנזק חמור בדירה שמתחתיה (דירת התובע).

לטענתה, בימים אלו ממש מסיימת עמידר שיפוצים ואיטום בדירתה.

הנתבעת 2 ביקשה כי הטענות נגדה יוסרו ויועברו לנתבעת 1 בלבד, שכן הדירה אינה בבעלותה.
הנתבעת 2 ביקשה להתייחס לעובדה שחברת עמידר מטפלת בנזקים באחריותם בלבד, והם מממנים את השיפוץ, כצפוי מבעלי הנכס.
הנתבעת 2 הוסיפה והבהירה כי היא מתגוררת בדירת עמידר מכוח זכאותה לדיור ציבורי ובשים לב למצבה.

ההליך המשפטי:

1. בדיון שנערך לפניי ביום 26.12.17, העיד התובע והציג העתק מן המכתב שנשלח לעמידר ביום 03.04.17 ובו הלין על הרטיבו ת, וכן מכתב תשובה של חברת עמידר ובו מצוין כי מדובר בתוספת בניה בלתי חוקית אשר ממנה נגרם הנזק לדירת התובע, ולכן העניין מצוי בטיפול רשויות האיפה.

2. התובע הציג לבית המשפט תמונות עדכניות של הרטיבות, לאחר שביצע שיפוץ ותיקון כאמור, תמונות של חיבור צינורות האמבטיה בדירה שמעל לדירתו (ממנו, לשיטתו, נגרם הנזק) וכן תמונה של הרטיבות כפי שהייתה לפני שביצע תיקון.

3. הצדדים הסכימו כי הנתבעת 1, עמידר, תבצע תיקונים בדירה שמעל לדירת התובע בהתאם לליקויים שימצאו ובשים לב, בין היתר, לטענות התובע בנוגע לחיבור צינורות הא מבטיה השייכים לדירת הנתבעת, וכן בדירת התובע בהתאם לליקויים כפי שהוצגו בתמונות.
הצדדים הסכימו כי יגישו לבית המשפט הודעה האם אותרה הנזילה והאם תוקנה, ולאחר מכן יתן בית המשפט פסק דינו בנוגע לשיעור הנזקים שהוכחו לפניו ואשר תוקנו זה מכבר על ידי התובע, בשים לב , בין היתר, לעובדה שלא הוצגו הצעת מחיר או קבלה.

5. ביום 26.03.18 הגישו התובע והנתבעת 1 הודעה לתיק בית המשפט, ממנה עולה כי העבודות הנדרשות בוצעו הן בדירת התובע והן בדירת הנתבעת, לשביעות רצונו המלאה של התובע.

דיון והכרעה:

1. פסק דין זה מתייחס לנזקים שנגרמו לדירת התובע ואשר תוקנו על ידו באופן פרטי, משאין חולק כי הנזילה הפעילה תוקנה ותוקנו הנזקים שנגרמו במסגרתה לאחר התיקון הראשון שבוצע על ידי התובע.

2. התובע לא הציג לפני בית המשפט קבלה ו/או הצעת מחיר ביחס לתיקון שביצע, ולכן אין כל ראיות לעלות התיקון, אך אין כל ספק כי אכן בוצע כזה.

3. כאמור, התובע הציג תמונות המעידות על מצב דירתו לפני ואחרי התיקון.

4. במסגרת עדותו הבהיר כי לפני שערך שיפוץ לדירתו, היו הדירות זהות, כך שהמטבח בדירתו היה ממוקם מתחת לנטבח בדירת הנתבעת, השירותים מתחת לשירותים, המסדרון מתחת למסדרון וכיוצ"ב.

5. התובע טען בסעיף 4 לכתב תביעתו כי הרטיבות "מופיעה" באזור המטבח, בשירותים ובמרפסת וכי ביצע שיפוץ לתיקון הנזקים שנגרמו מהנזילה אך מאחר וזו לא תוקנה, החלה הרטיבות לגרום לנזקים בשנית (ראה סעיף 5).

6. במהלך החקירות בבית המשפט הבהירה בתו של התובע כי בעיית הרטיבות שהייתה קיימת בדירה מכיוון אזור המרפסת תוקנה, אך יש רטיבות נוספת שמקורה באזור השירותים והמטבח. כן הובהר, כי כשמתייחס התובע בכתב תביעתו לאזור המטבח והשירותים הוא מתכוון למיקומם החדש.

7. התובע הבהיר כי במהלך ביצוע התיקונים נעשה שיפוץ כולל בדירה, לרבות הרחבתה, כך שהמטבח בדירתו נמצא נכון לשעה זו מתחת לסלון ולמבואת הכניסה של דירת הנתבעת, והשירותים נמצאים מתחת למטבח בדירת הנתבעת.

8. הנתבעת 1 הבהירה כי המרפסת, שנסגרה באופן פרוביזורי, תוקנה והרטיבות בה טופלה, ולמיטב ידיעתה אין ליקויים נוספים.

9. הואיל והצדדים הבהירו שאותרה נזילה לאחר הדיון ותוקנה, אני יוצאת מנקודת הנחה שהנזילה שהביאה למוקדי רטיבות בדירת התובע לאחר השיפוץ היא נזילה שהייתה קיימת עוד קודם לשיפוץ, אשר לא אותרה קודם לכן ובהתאמה גם לא טופלה.

10. מכל אלו יוצא שעובר לשיפוץ הייתה קיימת נזילה שגרמה לרטיבות בתקרת דירתו של התובע, הן באזור הסלון ומבואת הכניסה והן באזור המטבח, כפי שהייתה הדירה עובר לשיפוץ.

11. מעיון בתמונה ת/7 ניתן ללמוד כי הרטיבות בתקרתו של התובע, כפי שהייתה עובר לשיפוץ, היא רטיבות משמעותית הנחזית כעובש מצטבר, בעל גוון כהה, ירקרק, דבר המעיד לכאורה על רטיבות פעילה שנמשכה לאורך תקופה.

12. עיון בתמונות ת/3, ת/4 וכן ת/5 מלמד כי התקרה באותם מקומות שבהם ניכרים סימני רטיבות אחרי השיפוץ, ואשר מצויה, בשים לב לשיפוץ שבוצע, באזור השירותים והמטבח, עברה צביעה ותיקון ומצבה טוב בהרבה ממצב התקרה כפי שנחזה ב-ת/7.

13. משכך, יש תשתית ראייתית המעידה על כך שב וצע תיקון, על אף שלא הוצגה קבלה, והשתכנעתי כי לתובע נגרם חסרון כיס בשל הצורך לבצע תיקונים בדירתו בעקבות נזקי הרטיבות שנבעו מדירת הנתבעת.

14. התובע, לרבות באמצעות בתו, הבהיר כי הנזילות במרפסת פסקו לאחר שבוצע תיקון בדירת הנתבעת 2.

15. כאמור מעלה, מתייחס פסק דיני זה לרטיבות שהייתה קיימת בעבר, אשר לא אותרה ולא טופלה, ונזקיה תוקנו על ידי התובע. התובע לא הביא ראיות לעניין נזקים שהיו קיימים באזור המרפסת והתמונות שצירף אינן מלמדות על הרטיבות באזור זה. במצב דברים זה, לא מצאתי מקום לחייב מי מהנתבעות בשיפוי התובע בגין נזקים שנגרמו לו בשל הצורך בתיקון דירתו בעקבות נזילות שבאו מאזור המרפסת, ופסק הדין מתייחס, כמפורט מעלה, לנזקים שנבעו מנזילה שלא אותרה עד להליך כאן. במצב דברים זה, ממילא נראה כי אין מחלוקת בנוגע לכך שנזילה זו לא נגרמה בשל בנייה בלתי חוקית על ידי הנתבעת 2, ועל כן יחול החיוב על פי פסק דין זה על הנתבעת 1 בלבד, בעלת הדירה.

16. לעניין שיעור עלות התיקון, הבהיר התובע כי בד בבד עם ביצוע התיקון בתקרות ערך, כאמור, שיפוץ נרחב בדירתו. לשיטתו, כעולה מפרוטוקול הדיון, קיבל אז הצעות מחיר לביצוע תיקונים, והובהר לו מהן עלויות לטיח וצבע של התקרה. בהתאמה, ערך חישוב בנוגע לעלות הצפויה של תיקון התקרה שניזוקה ומכאן ביקש לגזור את סכום התביעה המבטא, לשיטתו, את מכלול הנזקים הכספיים שנגרמו לו בעקבות בעיית הנזילה בדירת הנתבעת.

17. בהעדר הצעת מחיר מטעם התובע, קבלה המעידה על השיפוץ שבוצע או ראיות לסתור מטעם הנתבעת בנוגע לעלות סבירה של תיקון לתקרות בלבד, לא נותר לי אלא לקבוע את עלות התיקונים שבוצעו בתקרת ביתו של התובע בעקבות הנזילות, עובר לשיפוץ, על דרך האומדנה.

18. הואיל ומדובר, כאמור, בתקרת כל הכניסה, הסלון והמטבח, ומתוך התרשמות מבנה הדירה מתוך התמונות שהוצגו לפניי, אני קובעת כי עלות התיקון עמדה על דרך האומדנה על סך של 1,700 ₪.

19. מכל האמור, אני רואה לנכון לחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 1,700 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 21.06.17, ועד יום התשלום בפועל.

20. לאור העובדה שלכתב התביעה לא צורפו ראיות מלאות לעניין שיעור הנזק ואף לא תמונות מלאות אשר יעידו על מצב הדירה עובר לשיפוץ, אני קובעת כי בשל מחדליו הדיוניים של התובע, ישא כל צד בהוצאותיו.

21. התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית. הואיל ולא התייצבה לדיון, איני עושה צו להוצאות.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"ב ניסן תשע"ח, 28 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איסק נמנמן
נתבע:
שופט :
עורכי דין: