ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ורה שקובה נושאת דרכון אזרביג'אן מספר p נגד ענבל חברה לביטוח בע"מ :

2
לפני כבוד הרשם בכיר אבי כהן

התובעת
ורה שקובה נושאת דרכון אזרביג'אן מספר p3389155
ע"י ב"כ עוה"ד שמואל אבן

נגד

הנתבעות
1. ענבל חברה לביטוח בע"מ
באמצעות הלשכה המשפטית צריפין
2. מרכז רפואי אסף הרופא
רח' ערבה 3, קריית שדרה התעופה 70100 ת.ד
282

החלטה

לפניי בקשה מטעם התובעת לפטור מאגרה.
הליכים עיקריים
ביום 21.3.18 הגישה התובעת כתב תביעה " נזקי גוף", כאשר הסכום לפיצוי בו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
ביום 26.3.18 הגישה התובעת בקשה לפטור מאגרה. הבקשה נתמכת בתצהיר התובעת מיום 7.3.18 ובה נטען כי:
התובעת לא יכולה לשלם את האגרה.
התובעת הינה אזרחית ארעית בישראל ומתגוררת כעת אצל ביתה ילנה שוכר.
התובעת הינה אישה בת 80, אינה עובדת, אין ברשותה נכסים, ואין ברשותה חשבון בנק פעיל וכרטיס אשראי.
התובעת מצהירה כי אין לה כל נכס או הכנסה כלשהם מהם תוכל להיפרע.

דיון והכרעה

הבקשה נדחית.

המסגרת הנורמטיבית
תקנה 14 לתקנות בתי המשפט ( אגרות), תשס"ז – 2007 ( להלן – " התקנות") מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.
חובת צירוף תצהיר ואסמכתות
עפ"י תקנה 14( א) לתקנות על מבקש הפטור לצרף לבקשתו " תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".
בהלכה הפסוקה נקבע כי על מבקש הפטור " לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי", ובכלל זה מסמכים לתמיכה בנטען בבקשה ( רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח ( פורסם בנבו, 21.9.10);

תנאי הזכאות לפטור
עפ"י תקנה 14( ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי " אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן " שההליך מגלה עילה". בהמשך התקנה מודגש לגבי התנאי הראשון כי " בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".
בהלכה הפסוקה נקבע כי מדובר בשני תנאים מצטברים וכי הנטל להוכיח אותם מוטל על מבקש הפטור ( רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח ( פורסם בנבו, 21.9.10); רע"א 9520/10 ממנה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ( פורסם בנבו, 8.3.11)).
את שאלת יכולת תשלום האגרה על ביהמ"ש לבחון ביסודיות [ רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ ( פורסם בנבו, 14.12.11)], וכאשר מדובר בתובע שהוא תאגיד, כי אז יש לבחון האם התאגיד עצמו מסוגל לגייס ממקורותיו העצמיים את סכום האגרה, ובהקשר זה יש לערוך בדיקה יסודית של יכולת התאגיד, בין היתר, בהתאם לסוגו, למאפייניו, למבנה התאגדותו, ויש גם לבחון את יכולותיהם של בעלי המניות והמנהלים של התאגיד [ רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ ( פורסם בנבו, 14.12.11); ת"א ( מחוזי מרכז) 41678-10-11 דטהסייף גרופ בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ( פורסם בנבו, 17.12.12)].
באשר למבחן עילת התביעה נקבע, כי " מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש" וכן " יש לבחון רק את העילה לכאורה ולבחון שאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים" (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט (4) 721 (2005)) וכי על ביהמ"ש לתת דעתו גם לסכום התביעה " כחלק ממכלול הערכת התביעה" וכן להתייחס לסיכויי התביעה להתקבל ( רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה ואחרים ( פורסם בנבו, 26.8.07).
הטעמים שבבסיס הבקשה
בבסיס בקשת הפטור מאגרה עומדים הטעמים העיקריים הבאים: מחד, הרצון שכל הצרכנים של מערכת המשפט ישתתפו בעלות של ההליך המשפטי אותו יזמו וכן הרצון להגשים את ייעודו המשני של תשלום האגרה " כמסננת להליכי סרק...ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך", ומאידך, הרצון לאפשר ולממש את " זכות הגישה לערכאות" (רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח ( פורסם בנבו, 21.9.10)).
הדיון בבקשה
עפ"י תקנה 14( ו) לתקנות אין חובת קיום דיון פרונטאלי בבקשה, הגם שביהמ"ש רשאי לקיים דיון פרונטאלי ו"להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שיראה לנכון להזמינו". בהמשך תקנה זו נאמר כי כאשר היועץ המשפטי לממשלה מוזמן לדיון פרונטאלי בבקשה, הוא רשאי שלא להתייצב לדיון, אם הוא מסכים לבקשה, ובמקום ההתייצבות הוא רשאי לתת הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, "בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות". מוסיפה התקנה וקובעת כי " אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את בית המשפט".
אפשרויות ההכרעה בבקשה
עפ"י תקנה 14( ג) לתקנות, כאשר המבקש מוכיח התקיימותם של שני תנאי הזכאות לפטור המפורטים בתקנה זו, "רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".
ועפ"י תקנה 14( ז) לתקנות, "דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך זמן שיקבע".

מן הכלל אל הפרט
בקשת הפטור מאגרה נדחית מהטעמים הבאים:
בנסיבות, מאחר שעל התובעת להוכיח התקיימות שני תנאים מצטברים ( עילת תביעה והיעדר יכולת כלכלית לשלם אגרה) ומאחר שלטעמי התובעת לא מוכיחה את התנאי השני בדבר היעדר יכולת כלכלית, לא אדרש לשאלת התקיימות התנאי בדבר עילת התביעה.
התובעת אינה מוכיחה היעדר יכולת כלכלית לשלם האגרה. תקנות האגרות והפסיקה שפירשה אותן מחמירות מאוד במבחנים שעל פיהם יש לבדוק מצב כלכלי, כאשר הרעיון הכללי הוא שעל התובעת לחשוף באופן מלא ומפורט את מצבה הכלכלי, ולבסס הדברים באסמכתאות מלאות ועדכניות. לטעמי, התובעת לא עשתה זאת.
התובעת הצהירה כי היא סמוכה על שולחן ביתה, אולם אין כל פירוט היכן ביתה גרה, מהם הנתונים הרלוונטיים לגבי רכושה, הכנסותיה והוצאותיה של הבת, וגם אסמכתות רלוונטיות לכך.
אם אמנם הנטען בבקשה היה נכון, הרי שעם כל הצער שבדבר ומבלי לפגוע ברגשות התובעת, התובעת לא הייתה מסוגלת להתקיים, שכן ידוע וברור לכול, שבישראל של היום אדם לא יכול לשרוד ללא כל הכנסה ורכוש, ולכן חזקה על התובעת שהיא מקבלת מימון כספי מגורם כלשהו, שאותו בחרה שלא לחשוף בבקשה, למרות שהיה עליה לעשות זאת .
שאלות נוספות עולות מבקשת התובעת, שאין עליהן תשובות בבקשה . מדוע התובעת היא תושבת ארעית וממתי הפכה לכזו? האם ביתה תושבת/אזרחית ישראל? מה מטרת שהותה בארץ? מאחר שהתובעת הינה בת 80, הרי ברגיל אדם בגיל שכזה מקבל קצבה מביטוח לאומי (בכפוף לזכאותו לכך), ונשאלת השאלה האם התובעת זכאית לקבלת קצבה מהמל"ל, ואם לא – מדוע לא ? ובאשר לאשפוז המפורט בכתב התביעה , עולה השאלה מי מימן ומכוח מה בדיוק את כל החוב/ההוצאות בגין האשפוז בית החולים?
התובעת מציירת מצב כלכלי לא פשוט, לפיו אינה מתקיימת מהכנסה כלשהי. התובעת לא צירפה תצהיר מטעם ביתה החיה עמה, לא צורפו שום מסמכים המראים אי יכולתיכולת כלכלית.
התובעת לא הוכיחה כי ניסתה לגייס את כספי האגרה מחברים, משפחה, גוף פיננסי, וכמו כן לא צורפו אסמכתאות רלוונטיות תומכות.
בבקשה לא צוין איך והאם התובעת משלמת שכ"ט לב"כ המייצג אותו בתביעה זו. התובעת בחרה להיות מיוצגת על ידי עו"ד פרטי וזו כמובן זכותה החוקית, אך חשוב לציין בהקשר זה מהו הסכום המדויק אותו התובעת משלמת לבא כוחה, אפילו אם הוא סכום מזערי. בנוסף ומבלי לפגוע חלילה בפרנסת ב"כ התובעת, אילו התובעת הייתה פונה, כפי שפונים רבים ממבקשי פטור משלום אגרה, לקבלת סיוע משפטי חינם מהלשכה לסיוע משפטי (בכפוף לשאלת זכאותה לכך) , והייתה נמצאת כזכאית לייצוג חינם, הרי שלפי תקנות האגרות הייתה התובעת זכאית באופן אוטומטי גם לפטור מאגרה בתיק זה.
בבקשה מציינת התובעת תמונת מצב כלכלית לא קלה. למרות זאת, התובעת החסירה מידע ומסמכים מהותיים ורלוונטיים לבחינת מצבה הכלכלי כמפורט מעלה. לפיכך, ועל פי המבחנים המחמירים שלפיהם נבחנת בקשה לפטור מאגרה, סבורני כי לא עלה בידי התובעת להרים את נטל ההוכחה לחוסר יכולתו הכלכלית לתשלום אגרה.

סיכום

בקשת הפטור מאגרה – נדחית.

על התובעת לשלם את האגרה עד ליום 30.4.18 , שאחרת תימחק התביעה.

תז"פ ליום 5.5.18

המזכירות תשלח החלטה זו לכל הצדדים + לפרקליטות המדינה (מדור אזרחי – תל אביב) .

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ח, 28 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ורה שקובה נושאת דרכון אזרביג'אן מספר p
נתבע: ענבל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: