ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יגאל חכמון נגד לירז חדד :

בפני כבוד הרשמת הבכירה מיטל חלפון - נזריאן

תובע/משיב

יגאל חכמון

נגד

נתבעת/מבקשת
לירז חדד

החלטה

בתיק זה הוגשה התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב וכן בקשה למתן ארכה להגשת ההתנגדות אשר יבחנו בדיון הקבוע בפניי ליום 28.10.18.
מעת שההתנגדות והבקשה למתן ארכה להגשתה הועברו מלשכת ההוצאה לפועל אל בית המשפט, הגישה המבקשת לבית המשפט בקשה לביטול עיקול על חשבונה בבנק הפועלים, אשר הוטל במסגרת תיק ההוצאה לפועל.
יצוין כי הסעד ניתן מתחילה בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, אולם הבקשה לביטולו הוגשה לפני ערכאה הנשלטת על ידי תקנות סדר הדין האזרחי ועל כן, הבקשה תידון בכפוף לתקנות סדר הדין האזרחי ובהתאם להוראות המצויות בהן, כדי להחיל על המבקשת את מכלול ההגנות שמקנות לה התקנות ( ראו: רע"א 7815/09 אופיר יונתן דוד נ' אקסלנס נשואה שירותי בורסה בע"מ (3.11.09) ).
יוער כי בבקשה לביטול עיקול, בית המשפט בוחן הבקשה להטלת עיקול מלכתחילה כאשר הנטל על מבקש העיקול להוכיח את בקשתו, קרי על המשיב.
תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 ( להלן: "התקנות") מורה כך:
"הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש".
בשלב זה, אין בית המשפט נדרש לקבוע מסמרות ולהכריע מי מהצדדים צודק אלא לבחון האם הועלו שאלות ממשיות הראויות להכרעה ודי בכך כדי לבסס קיומה של עילת תביעה. לעניין זה יפים דברי כבוד השופט הנדל ברע"א 1379/16 מראון נופי נ' סאמי נופי (3.4.16) ( להלן: "עניין נופי"):
" בבחינה זו די אם הוכח " שהתביעה אינה טרדנית, וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 616 (1995); ראו גם: רע"א 2430/91 טיב טירת צבי, שותפות רשומה מקיבוץ טירת צבי, עמק בית שאן נ' דליקטיב הקניון, פ"ד מה(4) 225, 228 (1991)). משמע " בשלב זה של בקשה לסעד זמני, אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים" (רע"א 7139/96 טריגוב נ' "טפחות" בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד נא(2) 661, 666 (1997)) ודי בכך שבטיעון המבקשים יש " כדי להעלות שאלות ממשיות הראויות לדיון והכרעה" (שם)".
בנוסף לקיומה של עילת תביעה, על בית המשפט לשקול את הנזק שייגרם למבקשת אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר וזאת, תוך התחשבות בשיקולים של תום לב ומידתיות.
כמו כן, ביחס לעיקול זמני יש לבחון, לפי תקנה 374 לתקנות, את יסוד ההכבדה וכן האם קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. בעניין נופי נאמר כי :
"יסוד ההכבדה " נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו" (רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Lnc [פורסם בנבו] (28.11.2007); ראו גם: רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3) 789, 800 (1997); רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר [פורסם בנבו] (29.1.2007))."
לאחר שעיינתי בבקשה, ובתגובה לבקשה וכן שמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך בפניי היום בו עמד המשיב על הותרת העיקולים על כנם ואילו המבקשת עתרה לביטולם, באתי לכלל מסקנה כי יש לבטל העיקולים וכך אני מורה.
ביחס לעילת תביעה, הרי שמדובר בתובענה על סכום קצוב שהוגשה כנגד המבקשת מכוח חוזה תיווך שנחתם בין הצדדים כאשר אין מחלוקת כי המבקשת חתמה על החוזה. עיון בחוזה מלמד כי נכתב בו סכום בסך 16,000 ₪. המבקשת טוענת כי החוזה נחתם בינה לבין חברת רימקס פלוס ולא מול המשיב ולכן טוענת להעדר יריבות. כאמור עיון במסמך, מעלה כי ניתן לקרואו כהתחייבות בינה לבין המשיב ועל כן, קבעתי כי על פני הדברים אף קיימת יריבות בין הצדדים.
עוד טענה המבקשת כי מכיוון שבסופו של יום בעלה של המבקשת ולא היא, התקשר ישירות עם בעל הנכס אין למשיב כל עילת תביעה כלפיה. כמו כן, נטען כי המשיב אינו הגורם היעיל בעסקה.
מבלי לקבוע מסמרות בשלב זה באשר לתום הלב של המבקשת , אני סבורה כי ישנה עילת תביעה כלפי המבקשת אשר התקשרה עם המשיב על מנת למצוא מבנה אשר ישמש להפעלת מוסך וזאת, כאשר בעלה הוא מלכתחילה הבעלים של המוסך . כמו כן, בסופו של יום, העסק שהוקם בשטח האמור הינו מוסך המופעל על ידי בעלה, ועל כן, בשלב זה ומבלי לקבוע מסמרות, אני סבורה כי קיימת עילת תביעה כלפיה.
ביחס למאזן הנוחות ולחשש להכבדה, הרי שהמשיב לא ביסס טענותיו כדבעי. מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המשיב בעת שהעיקולים אשר הוטלו - הוטלו על חשבון הבנק האישי של המבקשת ולציין כי כשמדובר על עיקולים כגון עיקול על שכר ועיקול על חשבון עובר ושב, כפי שהוטל בהליך שבפניי, אלה מהווים פגיעה ממשית ביכולת התנהלות כלכלית יומיומית ואף בנסיבות מסוימות, אינם מידתיים. אף הסכום שנתפס במסגרת העיקול שהוטל, בסך של 5,700 ₪ אין בו כדי להבטיח פירעון סכום התביעה והותרת העיקול על כנו מכביד י תר על המידה. מצאתי כי הותרת העיקול על חשבון הבנק של המבקשת יהווה הכבדה של ממש על התנהלותה היומיומית ועל יכולתה לכלכל ילדיה.
מעבר לכך, למבקשת נכס בבעלותה ועל אף השעבוד המוטל עליו, סבורני כי ככל שיעלה הצורך, יוכל המשיב להיפרע ממנו ככל שיינתן פסק דין לזכותו. בדיון אף התברר כי המבקשת עובדת כפקידה במוסך אשר בבעלות בעלה ומלבד חובות למי שבע ומשכיר שפדה שיק ביטחון, חובות אשר אינם ג בוהים כשלעצמם, לא הוכיח המשיב כי אי הותרת העיקול על כנו תביא להכבדה על ביצוע פסק הדין בעתיד.
למעלה מהצורך אתייחס לסיכומי ב"כ המשיב ואבהיר כי בהליך ע"ר (ראשון לציון) 68932-01-17 מיסטרל תעשיות מתכת בע"מ נ' מסגרית שטיל – נאמן בע"מ, אליו הפנה ב"כ המשיב בטיעוניו בפניי נקבע על ידי כבוד השופט ארניה כי היות ומדובר בתובענה על סכום קצוב אשר הוגשה שלא במסגרת המועד הקבוע בחוק, אין הסמכות לדון בבקשה לביטול עיקולים מוקנית לבית המשפט באופן שרירותי, אלא לאחר שזה קיים דיון במעמד הצדדים. במקרה דנן התקיים דיון במעמד הצדדים בשאלת ביטול העיקולים , וכאמור נקנתה סמכות ב ית משפט זה לדון בבקשה.
לאור המקובץ, אני מורה על ביטול העיקולים שהוטלו במסגרת תיק ההוצאה לפועל המקושר .
ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ח, 28 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יגאל חכמון
נתבע: לירז חדד
שופט :
עורכי דין: