ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם פנחס נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת ד"ר אריאלה גילצר – כץ
נציג ציבור (עובדים) מר מוחמד מנסור
נציג ציבור (מעסיקים) מר אלי ביהרי

התובע:
אברהם פנחס
ע"י ב"כ עוה"ד מישל ון-דן-סטין ו עו"ד מיטל ישראל-לוי
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד יוחאי אלרון

החלטה

כנגד התובע הוגשה תביעה ע"י עובד שעבד אצלו . לאחר שיח ת טלפון שניהל התובע עם ב"כ העובד, לקה בהתקף לב. האם אירעה לתובע פגיעה בעבודה – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:

  1. התובע הוא הבעלים של חברה בשם "אבי פתרונות של ברזל בע"מ". התובע הוא מסגר ועובד במקצועו מזה כ- 40 שנה.
  2. בחודש 07/2013 הוגשה תביעה כנגד התובע והחברה שבבעלותו ע"י עובד שעבד בחברה בסך של 72, 480 ₪ (18994-07-13). במהלך החודש שלאחר מכן ניהלו הצדדים מו"מ לסיום התיק.
  3. הדיון בתביעה נקבע ליום 16.2.14. בשבוע שלפני הדיון ניהלו ב"כ העובד והתובע מו"מ אינטנסיבי באמצעות שיחות טלפון על מנת לייתר את הדיון ולסיים את התיק בפשרה.
  4. ביום 13.2.14 נוהלה שיחה אחרונה בין ב"כ העובד לתובע. לטענת התובע הוא אוים על ידי ב"כ העובד כי אם לא יסכים להצעת העובד, יבקש ב"כ העובד בדיון ביום ראשון פסק דין בהעדר הגנה כנגד התובע מאחר שלא הוגש כתב הגנה בתביעה (נספח ב' לכתב התביעה).
  5. ביום 15.2.14 פנה התובע לחדר מיון ואובחן כסובל מאוטם שריר הלב.
  6. הצדדים חלוקים אם אירעה לתובע פגיעה בעבודה.

טענות הצדדים:

לטענת התובע, על פי פלט השיחות שצורף ע"י התובע עולה בבירור כי נוהלו שיחות בסמוך לאירוע הנטען. ב"כ העובד אישר בפני חוקר המלל את גירסתו של התובע. הנתבע טעה בדחייתו את התביעה.

טענות הנתבע :

  1. בעדותו בבית הדין טען התובע כי האירוע התרחש בשנת 2011 ולא ב- 2014. התובע לא ידע לומר מתי אירע לו האירוע החריג.
  2. התובע הודה בחקירתו כי המו"מ עם ב"כ העובד ארך כ- 3 חודשים ולאחר מכן טען כי המו"מ נוהל 6 חודשים.
  3. אף לשיטת התובע במהלך השבוע שקדם לדיון, נוהל בין התובע לב"כ העובד מו"מ ואף שוחחו פעמיים בכל יום (11.2.14, 12.2.14, 13.2.14) לכן מדובר באירוע שאינו חריג אלא במתח מתמשך.
  4. מהמסמכים הרפואיים עולה כי התובע סבל מכאבים מספר ימים טרם הפנייה למיון (נת/3).
  5. לא ניתן להסתמך על ההודעה לחוקר של ב"כ העובד כיוון שהוא לא זומן להעיד.
  6. הנתבע טוען כי לא הוכח אירוע חריג בעבודת התובע בתאריך 13.2.14 או ביום 15.2.14.

הכרעה

לאחר ששמענו את עדותו של התובע, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי יש מקום למנות מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בעניינו של התובע.

התובע הצליח להוכיח גרסתו. עדותו של התובע בפנינו ועדותו בפני חוקר המל"ל תאמו.

התובע צירף פלט שיחות בינו לבין ב"כ העובד לפיו ניהל בסמוך לאירוע הנטען 2 שיחות טלפון בכל יום במשך 3 ימים (נספח ב') . הדעת נותנת כי ככל שהתקרב מועד הדיון נלחץ התובע כיוון שכתב הגנה לא הוגש על ידו. השיא היה בשיחת הטלפון האחרונה שניהל התובע עם ב"כ העובד ביום 13.2.14.

"ת. לקראת סוף השיחות אישתו היתה בבית חולים והיה קשה להשיג אותו. פנה אלי ואמר שהלקוח עקשן ועד שזה הגיע ליום חמישי ואמר זהו, אני הולך לבית משפט ומוציא לך צו במעמד אחד. כאחד שלא נתבע זה מלחיץ."
(עמ' 5 לפ' שורות 18-20 לעדות התובע)

"ש. מה היה בשיחה האחרונה?
ת. שהוא אמר לי: "זהו ניפגש בבית המשפט". שהביא אותי בדקה התשעים ביום חמישי אחר הצהרים. "
(עמ' 7 לפ' שורות 7-9 לעדות התובע)

בהודעה לחוקר נתן התובע גרסה דומה:

"ש. למה בעצם אתה קושר את אירוע הלב שעברת?
ת. כל הלחץ הזה עם העורך דין הזה, הוא הביא אותי לרמות שמעולם לא התמודדתי איתם. אני עצמאי במשך 35 שנה ומעולם לא התמודדתי עם דבר כזה.
...
ש. אמרת שכל ההתנהלות והשיחות מול עורך הדין של העובד התנהלו בנועם – הלא כן ?
ת. לא בנועם, לא בנועם. בשיחות האחרונות זה לא היה בנועם. בשיחה האחרונה זה לא היה בנועם וזאת מכיוון שהוא הביא אותי לדקה ה- 90."
(עמ' 13 שורות 324-326 וכן 331-334 להודעה לחוקר)

התובע שניהל שיחה אחרונה עם ב"כ העובד ביום 13.2.14 חש לחוץ כיון שידע שהדיון יהיה ביום 16.2.14, טרם הוגש כתב הגנה מטעמו והוא לא הצליח להגיע להסכמה עם ב"כ העובד. לתובע זו היתה הפעם הראשונה שנתבע או למצער לא הוכח אחרת.

"ת. יום חמישי בלילה לא ישנתי בלילה בגלל השיחה, יום שישי נשארתי בבית בגלל הכאבים ואישתי ראתה שאחרי ארוחת הערב שאני מתלונן ונאנק מכאבים ואמרה לי בוא למיון, לקחו אותי למיון בשעה 23:00 ועד שקיבלו אותי זה היה כבר בתאריך של למחרת. "
(עמ' 7 לפ' שורות 14-16 לעדות התובע)

נציין כי האירוע החריג לא היה הויכוח עם העובד בטרם עזיבתו או ההתקנה שביצע התובע יחד עם העובד בבלומפילד או הגשת התביעה כנגדו אלא השיחה האחרונה שניהל התובע עם ב"כ העובד, ביום חמישי ה- 13.2.14. אכן, התובע היה נתון במתח במשך מספר חודשים אולם אין בכך כדי לשלול אירוע חריג שהתרחש מאוחר יותר וכפי שנקבע בפסיקה:

"ארוע חריג יכול להתרחש גם על רקע של מתח מתמשך. למעשה מתח מתמשך אינו שולל את האפשרות כי במהלכו של המתח המתמשך יתרחש ארוע מיוחד, ולעיתים המתח המתמשך אף מוביל בסופו של יום למצב מיוחד המגביר את השפעת הארוע ומעלה אותו כדי ארוע חריג . השאלה האם ארוע נתון הוא חלק מהמתח המתמשך או שמא יש לראות בו ארוע חריג ונפרד היא שאלה עובדתית וההכרעה בה תעשה על ידי בית הדין, ולא על ידי המומחה הרפואי, ובהתאם לראיות המונחות לפניו."
(עבל ( ארצי) 26029-09-11 המוסד לביטוח לאומי נ' יהושוע תשתש - ניתן ביום 9.10.12 – פורסם במאגרים האלקטרוניים. שם עמ' 8)

הודעתו של ב"כ העובד לחוקר המל"ל תומכת בגרסת התובע אולם תמוה כי המל"ל סבר כי יש מקום לשמוע את גירסתו ולשם כך נשלח חוקר לב"כ העובד על מנת לגבות עדותו אך הנתבע בחר שלא להעיד את ב"כ העובד בפנינו ו בחר שלא לזמנו לעדות.

לא נעלם מעינינו כי בעדותו בפנינו טען התובע כי האירוע אירע לו בשנת 2011 והוא שב וחזר על תאריך זה, אולם אנו מייחסים את גרסתו זו להתרגשות שבה היה נתון בעת עדותו.

משכך, אנו קובעים כי ביום 13.2.14 אירע לתובע אירוע חריג.

החלטה על מינוי מומחה תשלח לצדדים.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתנה היום, ‏כ"ח אדר תשע"ח ( ‏15 מרץ 2018 ), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג ציבור עובדים,
מר מוחמד מנסור

ד"ר אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה
נציג ציבור מעסיקים,
מר אלי ביהרי

קלדנים: איילת מ / אסף כהן


מעורבים
תובע: אברהם פנחס
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: