ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צים שירותי ספנות משולבים בע"מ נגד כלל חברה לביטוח בע"מ :


בפני כבוד סגנית הנשיא, השופטת אילת דגן
המבקשות/נתבעות 1-4

  1. צים שירותי ספנות משולבים בע"מ
  2. RICKMERS SHIPMANAGEMENT SNG
  3. POLARIS SHIPMANAGEMENT CO.LTD
  4. TYNWARD NAVIGATION LTD

נגד

המשיבות/תובעת

  1. כלל חברה לביטוח בע"מ
  2. מקסימה, גזים מיוחדים ומערכות בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף.
עסקינן בתביעה כספית ע"ס 2,000,000 ₪ בגין נזק שנגרם, לפי הטענה, למטען - מיכל איזוטנק ובו הליום נוזלי בקירור.

לטענת הנתבעות 1-4, ( להלן: "המבקשות"), התביעה נגדן התיישנה. ביום 08/01/15 הגיעה האנייה לנמל חיפה. האיזוטנק נפרק מהאנייה ביום 09/01/15 בהתאם לדו"ח תנועות למכולה. התביעה הוגשה ביום 11/01/16 בחלוף למעלה משנה מיום הפריקה. עם פריקתו נמסר המטען לנמל חיפה לצורך שחרורו / התרתו ע"י המשיבה 2 ( יבואן המטען). האיזוטנק היה אמור להיפרק בנמל אשדוד אך לבקשת המשיבה 2, מקבלת המטען, הוא נפרק בנמל חיפה. ההתיישנות היא מהותית ודין התביעה להידחות.
נוכח סעיף 6( III) לכללי האג וסבי – המבקשות זכאיות ליהנות מהתיישנות מקוצרת שכן הן הנפיקו את שטר המטען עליו מבוססת התביעה. התובעות אינן רשאיות מחד להסתמך על שטר המטען ומאידך להתנער מהוראות הדין אליהן מפנה השטר.

לטענת המשיבות, ביום 04/01/15 הודיעו המבקשות לתובעת 2 בדוא"ל כי האנייה לא תפקוד את נמל אשדוד אלא את נמל חיפה. בלית ברירה, נוכח העובדה כי אסור להוביל מטען חומרים מסוכנים ברכבת, מתוך הבנה כי המבקשות לא עמדו בהתחייבותן להוביל את המטען לאשדוד בצורה בטיחותית ובהתאם לדין, הודיעה התובעת 2 למבקשות כי היא תבצע את הובלת המטען לאשדוד. בשום שלב לא פנתה התובעת מרצונה החופשי למבקשות לביטול חוזה ההובלה. המטען נפרק מהאנייה לטענת המבקשות ביום 09/01/15, ביום 14/01/15 הותר בנמל חיפה וביום 15/01/15 הגיע לחצרי התובעת באשדוד. התביעה הוגשה ביום 11/01/16 פחות משנה לפני התרת המטען ומסירתו לתובעת.
טענת המבקשות לפיה יש למנות את המועד לתחילת מרוץ ההתיישנות החל מיום פריקת המטען בנמל הינה בקשת סרק במסגרתה מנסות המבקשות לצאת נשכרת מהפרת חוזה ההובלה על ידן.

המשיבות טוענות, בהתייחס למרוץ ההתיישנות, כי בהתאם לסעיף 6 III לכללי האג ויסבי, יש שני מועדים עיקריים לתחילת מועד ההתיישנות: הראשון מועד מסירת הטובין והשני המועד בו היו הטובין אמורים להימסר.
פריקת המטען בנמל חיפה לא מקיימת מסירה באף אחת מהחלופות הנ"ל.
בפועל צים פרקה את המטען ביום 09/01/15 אך נטילתו ע"י התובעת 2 לא בוצעה וגם לא הייתה אפשרית במועד זה. לא נמסרה לתובעת הודעה על פריקת המטען שכן רק ביום 14/01/15 חמישה ימים פריקתו הותר המטען.
בנוסף לא ניתן לצפות מהתובעת ליטול את המטען עם פריקתו משום שתיאום הובלה יבשתית למיכל איזוטנק בתוכו הליום מצריך הערכות מיוחדת. משאית המתמחה בהובלת והורדת חומרים מסוכנים לקרקע במאוזן. צים אף ידעה שהיא אחראית למטען לאחר פריקתו שכן ביום 14/01/15 הודיעה צים לתובעת על אירוע חומרים מסוכנים שארע למטען באותה הודעה נכתב כי המשך הטיפול הנדרש במטען יהיה מעתה באחריות מקסימה. גם תעודת שקילה שמבצע הנמל עם שחרורם של מטענים הונפקה רק ביום 14/01/15.

בתשובה לתגובה, טוענות המבקשות כי צים לא הפרה את חוזה ההובלה.
ראשית מדובר בטענה כבושה ומאוחרת שלא נטענה בכתב התביעה ואין לאפשר הרחבת חזית זו. שנית, בהתאם לס' 18(1)(5) לשטר המטען נקבע כי צים רשאית בכל שלב משלבי ההובלה, מטעמים תפעוליים, לפרוק את המטען בכל מקום או נמל גם אם היעד לא רשום בשטר המטען כנמל היעד. ס' 8(2) קובע כי פריקת המטען לא תחשב סטייה מחוזה ההובלה והדבר יהווה ביצוע נאות של התחייבות המוביל. שלישית, כל תביעה בגין נזק למטען נגד מוביל ימי מושתתת על הטענה כי הייתה הפרה של חוזה ההובלה או התרשלות בביצועו. לו תתקבל טענת המשיבות המוביל לעולם לא יוכל ליהנות מתקופת ההתיישנות המקוצרת שבכללי האג.
רביעית, וזה העיקר, כפי שעולה מהנספחים שצורפו לתשובת המשיבות – לפי נספח 1 - צים הודיעה כבר ביום 04/01/18 כי מטעמים תפעוליים האנייה תפקוד רק את נמל חיפה.
לפי נספח 2 – לתגובת המשיבות ביום 08/01/15 התובעת הייתה זו שיזמה פנייה לצים בבקשה מפורשת לבטל את פקודת המסירה שהונפקה להתרת המטען באשדוד והודיעה כי התובעת תשחרר בעצמה את המטען בנמל חיפה. התובעת אף דרשה זיכוי בגין פער המחירים בהובלה שבוטלה. ביום 08/01/15 אישרה צים במייל חוזר כי המשלוח עודכן לשחרור בנמל חיפה.
ניסיונן של המשיבות להעלות בשיהוי ניכר את טענת ההפרה מהווה ניסיון לחמוק מהעובדה שהתביעה התיישנה.

ביחס למועד ההתיישנות עמדת המבקשות היא כי המועד לעניין התיישנות לפי ס' III (6) אינו בהכרח מועד מסירת הטובין מבחינה פיזית ולא המועד בו הפעילו המשיבות את זכותן לקבל את המטען. לא תמיד נעשית מסירה פיסית של הטובין לידי הנשגר בשטר המטען, ובהתאם יש להתחיל למנות את תקופת ההתיישנות מהמועד הימי בו המוביל הימי מסר את הטובין לגבי גורם מוסמך כלשהו. בישראל נעשית מסירת טובין לידי חברת הנמל בה נפרקים הטובין לשם אחסונם עד שחרורם מהמכס למעט מקרים בהם הוסדר שחרור הטובין מבעוד מועד ומתבצעת מסירה ישירה של הטובין.
ואכן נפסק כי עם מסירת הטובין לרשויות הנמל המוביל הימי סיים את תפקידו בהתאם לחוזה ההובלה ונחשב כמי שמסר את הטובין ( ע"א 545/96 Sheridon Exim Ltd נ' רשות הנמלים והרכבות (פד"י נג(2) 289).
כמו כן עיון בס' III (6) לכללי האג מלמד כי יש הבחנה בין " מועד המסירה" ל"מועד העברת הטובין לרשות האדם הזכאי לקבלם ע"פ חוזה ההובלה". בעוד שתקופת ההתיישנות מתחילה ממועד המסירה, פרק הזמן בו יש למסור הודעה על הנזק מתחיל להימנות רק במועד בו הועברו הטובין לרשות האדם הזכאי לקבלם.
כפועל יוצא פסקו בתי המשפט כי המועד לעניין מרוץ ההתיישנות בתביעת נזק למטען שהובל בים הוא מועד פריקת המטען ומסירתו לנמל.
ההודעה של צים בדבר אירוע חריג מיום 14/01/15 אינה מעידה כי צים ראתה עצמה אחראית למטען. צים אף הבהירה שמקבלת המטען חברת מקסימה היא זו שנושאת באחריות לניהול האירוע מול נמל חיפה ( נספח 2 לתצהיר התומך בתשובה). אין גם משמעות לפרטים שנרשמים ע"ג תעודת השקילה שצורפה שכן מדובר בנספח שמופק רק לאחר שהנשגר מציג את פקודת המסירה, מקבל את המכולה לידיו ומוציא אותה מהנמל.

לבקשת המשיבות בישיבת 16/01/18 נחקר מר יונתן פלצמן, עובד מחלקת תביעות ומניעת נזקים בצים ביחס לתצהיר שצורף לבקשה דנן ( סומן מב/1).

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה, בתשובה לבקשה ובסיכומי הצדדים דין הבקשה, בשלב זה, להידחות.

פקודת הובלת טובין בים, כפי שתוקנה בחוק לתיקון פקודת הובלת סחורות בים, התשנ"ב-1992, אימצה את תקנות האג בנוגע לשטרי מטען. בסעיף III 6 לכללי האג נקבע: בכפוף להוראות סימן 6 א, יהיו המוביל וכלי השיט פטורים, בכל מקרה, מאחריות כלשהי לגבי הטובין, אלא אם כן הוגשה תביעה לבית משפט תוך שנה אחת ממועד מסירת הטובין או מן המועד אשר בו אמורים היו להימסר; אולם, ניתן להאריך את התקופה האמורה, אם הסכימו על כך הצדדים לאחר שנוצרה עילת התביעה.

עסקינן בהתיישנות מהותית, ועם חלוף שנה מיום מסירת המטען, פוקעת זכותו של מקבל המטען לתבוע פיצוי מהמוביל ( ראו ע"א 419/71 מנורה חברה לאחריות ולביטוח משנה בע"מ נ' נומיקוס, פ"ד כו(2) 527 (1972)).

בענייננו, הוראת התיישנות דומה, נכללה גם בשטר המטען.

הפרת הסכם ההובלה

המשיבות אינן חולקות כי הן צד לשטר המטען אך טוענות כי פריקת המטען בנמל חיפה ולא בנמל אשדוד מהווה הפרעה של חוזה ההובלה השוללת את זכותן של המשיבות להסתמך על ההגנות המוקנות מכח פקודת הובלת טובין בים והאג ויסבי.

עיון בשטר המטען ותנאי ההובלה, מעלה כי המבקשות היו רשאיות לפרוק את המטען בנמל חיפה ולא בנמל אשדוד, כשס' 8.2 לשטר המטען קובע כי המוביל הימי רשאי לפרוק את המטען בנמל שאינו נמל היעד, וכי פריקה זו אינה מהווה הפרה של חוזה ההובלה.
בענייננו, נוכח תנאי מזג אוויר הוחלט כי האנייה לא תפקוד את נמל אשדוד.

מהמסמכים שהוצגו עולה כי הודעה ראשונה בדבר שינוי נמל היעד ניתנה למשיבות ביום 04/01/15 ( וראו נספח 1 לתשובת המשיבות). מנספח 3 למב/1 – הודעת דואר אלקטרוני מיום 08/01/15 עולה כי המשיבות קיבלו את העדכון בדבר שינוי נמל היעד, וביקשו לשחרר בעצמן את המטען בנמל חיפה מאחר ולא ניתן להוביל את המטען ברכבת. במסגרת זו, לא הודיעו כי שינוי הנמל מהווה הפרה של הסכם ההובלה, לא הביעו התנגדות כלשהי ואף ביקשו זיכוי בגין פער ההובלה מחיפה לאשדוד.

אשר על כן אני קובעת כי לא הייתה הפרה של הסכם ההובלה נוכח הגעת המטען לנמל חיפה ולא לנמל אשדוד.

מועד מניין ההתיישנות

השאלה הנוספת הטעונה הכרעה בענייננו, היא ממתי יש להתחיל במניין תקופת ההתיישנות.
בעוד המשיבות טוענות כי המועד ממנו נספרת תקופת ההתיישנות מתחיל ביום 14/01/15 היום בו התקבל המטען על ידן ( בהתאם לנספח 2 לתשובת התובעות), טוענות הנתבעות כי המועד הקובע לעניין ההתיישנות חל ביום 09/01/15 היום בו נמסר המטען לנמל חיפה.

לעניין המסירה לנמל חיפה, אני סבורה כי הצדק עם המבקשות וכי שעה שהמבקשות מסרו את המטען לידי נמל חיפה מתחילה להימנות תקופת ההתיישנות. מענה לשאלה זו ניתן במספר פסקי דין שהובאו בסיכומי המבקשות.

בע"א 545/96 Sherudon Exim ltd נ' רשות הנמלים והרכבות, פד"י נג(2) 289, עמ' 321-322, נקבע :
"על-פי חוזה ההובלה, אחראית צים לטובין עד פריקתם בנמל היעד, ואצטרף בעניין זה לדבריו של כבוד השופט פינקלמן בבית-משפט קמא, כי לא תספיק פריקה אל עבר המזח סתם, אלא דרושה מסירתם של הטובין לידי גורם מוסמך או מחייב על-פי הדין".
"בענייננו מהווה רשות הנמלים גורם מוסמך על-פי דין. פקודת המכס מגבילה את אפשרויות אחסון הטובין המגיעים לחופי הארץ בטרם שולם בעבורם מכס. רשות הנמלים מהווה אחת מהאפשרויות הבודדות שאותן מקצה המחוקק לאחסון כאמור. ואכן, נקבע במפורש בסעיף 14 לפקודת הנמלים [ נוסח חדש] כי לא יימסרו טובין ממשמרתו של הממונה על הנמלים אלא אם הומצאה תעודת מפדה של המכס, קרי שולם המכס וכן שולמו כל אגרות הנמל וההיטלים. מכאן, שגם אם הייתה המערערת מעוניינת בהסדר אחסון השונה מההסדרים הקבועים בחוק טרם תשלום המכס, היה עליה להמציא לכל הפחות תעודה כי שולמו האגרות טרם הוצאו הטובין מהנמל. כיוון שכך, הרי שמסרה צים את הטובין לגורם המוסמך היחיד באותה נקודת זמן על-פי החוק".

כבוד השופט זמיר הבהיר והוסיף כי " בכך שצים מסרה את המטען לידי גורם מוסמך ביעד הנקוב בשטר המטען, כלומר לידי רשות הנמלים בנמל אשדוד, יצאה צים ידי חובת המסירה".

ועוד ראו בש"א ( ת"א) 154496/08 מארסק ישראל בע"מ נ' סהרה ע.ט. תעשיות מזון בע"מ, שם הבהיר בית המשפט כי " צודקות המבקשות בטענתן, כי מרגע שניתנה פקודת המסירה, השחרור הפיזי של המטען אינו תלוי במוביל הימי אלא בנשגר. מרגע שקיבלו המשיבות את פקודת המסירה, הן יכלו לפנות אל הנמל בכדי לשחרר את הסחורה.
יש לציין, כי קבלת הטענה של המשיבות, יכולה ליצור מצב אבסורדי, שבו המוביל הימי פורק את המטען בנמל היעד, ונמסרת פקודת המסירה ואזי הנשגר יכול על דעת עצמו להחליט אם לקחת את המטען או להשאירו בנמל, ובעצם לקבוע בעצמו מהו המועד שבו יש להתחיל למנות את תקופת ההתיישנות".

הבהרה זו נכונה גם לענייננו.

עם זאת, בעוד המבקשות טוענות כי המטען נפרק ביום 09/01/15, הן לא הציגו תעודת מסירה. נספח 4 למב/1 "תעודת שער" לפיה האנייה הגיעה לנמל חיפה ביום 08/01/15 אינה מעידה על מועד המסירה / פריקה של המטען, המסמך שהוגש אינו חתום ואינו מציין את תאריך המסירה, כך שבשלב זה לא הוכח תאריך מסירת המטען לנמל חיפה.

הלכה פסוקה היא כי סעד של סילוק על הסף הוא סעד דרסטי ואין להיזקק לו אלא אם ברור מלכתחילה ומעל לכל ספק כי אין לתביעה שום סיכוי להצליח גם אם יוכחו כל רכיביה. כאשר למצב העובדתי והמשפטי כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי-הדין, יש פנים לכאן ולכאן וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף; וראו ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד לו(2) 151, ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721, ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין [ פורסם בנבו]).

בענייננו, יש מקום לבירור עובדתי ביחס למועד המסירה, וככל שיתברר כי אכן המטען נמסר לנמל ב 09/01/1 5 דין התביעה יהיה להידחות מחמת התיישנות.

לפיכך אין לסלק על הסף בשלב מקדמי זה את התביעה . אני קובעת לקד"מ ליום 02/10/18 שעה: 09:10.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ח, 29 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: צים שירותי ספנות משולבים בע"מ
נתבע: כלל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: