ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב ירושלים נגד נובמד בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת שרה שדיאור
נציגת ציבור (עובדים) גב' חיה דסקל
נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים בריל

מבקשת

הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב ירושלים
ע"י ב"כ: עו"ד חנה שניצר, עו"ד קרן קנפו

-

נגד

משיבה

נובמד בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד יאיר דוד, עו"ד אפרת גרינברג יוסף

החלטה

לפני בית הדין בקשת צד בסכסוך קיבוצי למתן סעדים זמניים דחופים וקבועים.
בית הדין התבקש לתת את הסעדים הזמניים והדחופים הבאים:
להורות למשיבה לחדול מכל פעילות או הבעת דעה שיש בה כדי לגרום לפגיעה בהתארגנות ובכלל זה לחדול מלהניא עובדים מלהצטרף להסתדרות, לשאול ולתחקר עובדים בדבר הצטרפותם, להחתים עובדים על חוזים אישיים וכל פעולה שיש בה כדי לסכל את ההתארגנות הראשונית.
להורות למשיבה להודיע לאלתר על היות ההסתדרות הכללית החדשה ארגון העובדים היציג של עובדי החברה.
להורות למשיבה לקיים עם ההסתדרות לאלתר משא ומתן לכריתת הסכם קיבוצי ולהימנע מכל שיהוי או דיחוי בעניין זה.
צו מניעה זמני האוסר על המשיבה או מי מטעמה להתנכל בכל צורה למי מבין חברי ועד הפעולה בחברה או לפגוע בתנאי העסקתם או לאיים עליהם בהליכי משמעת, על רקע מעורבותם בהתארגנות העובדים בחברה.
משמדובר בהליך זמני , אין לנו אלא לקבוע קביעות לכאורה על סמך מה שהובא בפנינו בדיון בהליך הזמני.

טיעוני הצדדים
המבקשת טענה כי ביום 11.2.18 נמסרה למשיבה הודעה על התארגנות עובדי החברה בהסתדרות ובחירת ועד פעולה, והחברה התבקשה לתאם פגישה עם נציגות העובדים. לטענת המבקשת, המשיבה עוינת את התארגנות העובדים הראשונית ושמה לה למטרה לסכל את ההתארגנות הראשונית, בחוסר תום לב ובניגוד לדין. עוד טענה המבקשת כי המשיבה נמנעת מלהכיר ביציגות המבקשת, מתנכלת ליו"ר ועד העובדים, הגב' ביאליסטוקי, מקשיחה את הנהלים וסדרי העבודה שלה, מכופפת את רוח ההתארגנות של העובדים ומחתימה עובדים על הסכמים אישיים.
המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי היא מתנהלת על פי דין, אינה מביעה דעה כנגד ההתארגנות, אינה מתחקרת עובדים בדבר הצטרפותם, אינה מחתימה עובדים על הסכמים אישיים בנסיון לפגוע בהתארגנות, אינה פועלת לפגיעה ביו"ר ועד העובדים ואינה מאיימת לנקוט בהליכים משמעתיים כנגד עובדים המעורבים בהתארגנות, חרף התנהלותם.
עוד טענה המשיבה כי המבקשת וחברי הוועד פועלים בחוסר תום לב, בהתנכלות ובהתעמרות במנהלי המשיבה ובעובדיה שלא הצטרפו להתארגנות, תוך שיבוש סדר העבודה וגרימת נזקים למשיבה, העלולים לגרום לקריסתה.
לטענת המשיבה, המבקשת אינה ארגון יציג במשיבה, כיוון שממניין הטפסים שהוגשו יש להפחית 26 טפסים, שכן לא ניתן להתחשב בטפסים של עובדים שהוחתמו תחת לחץ או כפייה ,בטפסים עליהם הוחתמו מי שאינם מבינים עברית מבלי שהוסברה להם משמעות חתימתם בשפתם, או תוך הטעייה או הבטחות שווא דמיוניות; כמו כן יש להפחית טפסים של עובדי הנהלה שאין לכלול ביחידת המיקוח המפעלית הקובעת לבחינת הייציגות. בנסיבות אלה, המבקשת לא עומדת בדרישת הגשת טפסים לשליש מהעובדים כקבוע בחוק.
בטרם נדון בעניין לגופו נציין כי חרף רשימת הסעדים שנתבקשו כמפורט לעיל , שתי חברות ועד הפעולה , הגב' ביאליסטוקי והגב' קיסר ציינו במפורש כי כל רצונם בהליך זה הוא מו"מ עם ההנהלה.((ע' 27 ש' 11-16, ע' 29 ש' 8-9 בהתאמה). ההנהלה מטעמה מוכנה למו"מ ואף הוצהר על כך מפי ב"כ המשיבה (ע'32 ש' 24-27).
אולם, המשיבה העלתה טענה מקדמית והיא כי לא ניתן כלל לקבוע בהליך זמני יציגות וכי החיוב לניהול מו"מ לאחר קביעת יציגות , מקומו בהליך העיקרי.(בר"ע (ארצי ) 36230-11-17 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' נ. קפה נואר בע"מ (פורסם בנבו). נקדים ונציין כי הובאו בפנינו ראיות בכתבי הטענות ונשמע ההליך הזמני , ועל כן יידון המצוי בפנינו לעניין הסעדים הזמניים והטענות שנשמעו.שמא זה החריג, משמדובר במקום קטן, העלול לאבד את הכנסותיו ויש לאפשר חיי עבודה תקינים ומהר. כך גם המתיחות בין העובדים לבין עצמם כעולה מהראיות, חייבת לבוא על תיקונה ומהר.בכך תהא " מניעת פגיעה בזכות של הארגון מעבר לזכות הפרט וכזכות בפני עצמה." גם וגם.
על כן נדון בהליך הזמני לגופו.נבדוק מה הסעדים שניתן לתת בהליך מטבעו ועל פי הפסיקה.

השפעה בלתי הוגנת על עובדים
המבקשת טענה כי המשיבה או מי מטעמה השפיעו באופן בלתי הוגן על עובדים .לטענתה אלון ורטמן שוחח עם איברהים. אלון הוא בנה של כרמלה עובדת בכירה במשיבה. אלון לא הובא לעדות, ועניין זה יזקף לחובת המשיבה מנגד איברהים לא הובא לעדות ועניין זה יזקף לחובת המבקשת שעליה נטל הראיה.
מר כץ נשאל על כך ולא הכחיש שיחה זו.(ע' 32) אולם לא ידע את תוכנה ולא העיד על כך. ההיפך טען שהנוכחים בשיחה אינם כאן. (ע' 33 ש' 19 -21).
משכך לא הורם נטל ההוכחה בדבר השפעה על איברהים. מכל מקום גם לא הוכח כי איברהים, הדובר את השפה הערבית קיבל תרגום מתאים. דבר המתבקש.
באשר לטענה כי מר כץ משוחח עם עובדים ולכן אינו שומר על ניטרליות, דין טענה זו להידחות. מר כץ נשאל וציין כי מדבר עם עובדים בענייני עבודה שוטפת. וכשבאים אליו מספרים לו. לא מצופה ממקום עבודה להפסיק לעבוד בזמן התארגנות, גם מר חנו העיד כי בזמן כזה העבודה ממשיכה כסדרה בתקינות. לא מצאנו בעדות מר כץ מה שהמבקשת מייחסת לעניין התערבות.יתר על כן אמירתו" אמרתי לעובדים לא לפחד"(ע' 33 ש' סיפא 34 רישא),היא אמירה לגיטימית ומתבקשת. לעניין זה נספח 1 לתגובה במענה לבקשת עובד להתרחק מכל "הבאלגן"הגיוני המענה בו כנכתב" אין בעיה אל תפחד מאף אחד אני ואמיל בשבילך ". במסגרת פררוגטיבה ניהולית על מעסיק להרגיע את מקום העבודה ולשמור על עובד החש מצוקה כעולה משני המסרונים נספח 1 לתגובה.
אכן מר כץ העיד כי הופתע מההתארגנות ולא היה שבע רצון ממנה, נוכח העובדה ש22 שנה לא היה דבר כזה. אך אין באמירה זו "הפרעה" או"התערבות", בהתארגנות כנדרש בפסיקה במקומות בהן מעסיקים נקטו פעולת של ממש לשיבוש ההתארגנות.רחוק הדבר, ושונה לחלוטין מהאמור בפס"ד בעניין פלאפון.

שיהוי שיש בו הפרעה להתארגנות
המבקשת טענה כי המשיבה נקטה בשיהוי מכוון לאחר מתן ההכרזה ביום 11.2.18 ובכך פגעה בהתארגנות המבקשת. לטענתה פרק הזמן של שלושה שבועות די בו להצביעה על פגיעה . על פי פסק הדין בעניין שלמה חברה לביטוח, זמן זה אינו סביר אם" אין סיבה אובייקטיבית " להמתנה זו.
ההכרזה על יציגות נמסרה ביום 11.2.18.
הטפסים הועברו לבקשת המשיבה רק ביום 20.2.18.
בתאריך 5.3.18 כתב ב"כ המשיבה כי הטפסים בבדיקה.
בתאריך 6.3.18 התריעה המבקשת על הזמן הרב.
בתאריך 11.3.18 השיב ב"כ המשיבה הנוכחי, כי יש פגמים בטפסים וביקש הבהרה.
בתאריך 12.3.18 הועברה תשובת המבקשת .
למחרת הוגשה הבקשה.
לטענת המבקשת חששה כי המתנה תביא לביטול טפסי הצטרפות כפי שקרה על פי עדות גב' בילאליסטוקי ביום רביעי וחמישי(ע' 22 ש' 7).
מנגד טענה המשיבה כי המבקשת לא העבירה את טפסי ההצטרפות במועד ההכרזה אלא לאחר שתי פניות של עו"ד שומן.
עוד טענה כי אביה של גב' ורטמן נפטר ביום 21.2.18 יום לאחר מסירת הטפסים, והיא זו שיכלה לבודקם אך נעדרה נוכח ה"שבעה". מתאריך 5.3.18, מצויים ב,כ הצדדים בהידברות.
לטענת המשיבה השיהוי הראשון בהעברת הטפסים באיחור 9 ימים היה של המבקשת עצמה.
לאחר ששקלנו מצאנו כי אין שיהוי של ממש בהתנהלות המשיבה אשר רק לבקשתה הועברו הטפסים.
הכורח של גב' ורטמן לשבת שבעה, ומשהיא העובדת שהייתה צריכה לבדוק את הטפסים , אזי מתקיימת דרישת הפסיקה למניעה אוביקטיבית בלתי תלוי שאינה שיהוי מכוון .
על כן כאמור בפסיקה, שיהוי יבדק לנוכח נסיבות המקרה. בעניין זה היתה הפרעה אוביקטיבית של 7 ימים לפחות מטעם המשיבה. ושיהו אמיתי של 9 ימים לפחות מטעם המבקשת עצמה.
בנסיבות אלה טענת השיהוי המאיים והמשבש התארגנות נדחית.
לא למותר לציין כי, במהלך זמן זה לא אירעו אירועים דרמטיים , שליליים או משבשי התארגנות מטעם המעסיק ,כפי שיפורט בהרחבה מטה בפרק נפרד בעניין התערבות המעסיק.

בחינת טפסי ההצטרפות
אין מחלוקת כי במועד הכרזת היציגות, 11.2.18, עבדו במשיבה 74 עובדים.
טפסי ההצטרפות צורפו כנספח לתשובת המשיבה. משום מה לא צורפו לבקשה. לא היתה מחלוקת כי אלה טפסי ההצטרפות שהעביר מר חנו למשיבה. הגב' ביאלסטוקי העידה כי הביאה למר חנו את הטפסים ב-9 בבוקר ביום 11.2.18 (ע' 19 ש' 8-10).
המבקשת טענה כי בידיה 36 טפסים המהווים 50% מעובדי המשיבה.36 לגרסתה נחתמו עד 11.2.18 יום ההכרזה, ו- 5 נחתמו מאוחר יותר.
עוד טענה כי נטל ההוכחה בעניין פסילת הטפסים מוטל על כתפי המשיבה.
המשיבה טענה לפגמים מהותיים שונים בטפסים , כאשר במניינם של הטפסים התקינים אין למלא שליש.

מועד ההודעה- ומועדי החתימה על הטפסים
מר חנו העיד כי שלח מכתב הודעה על הכרזת היציגות ביום 11.2 בצהרים, בסביבות שעה 12:00 (ע' 6 ש' 13, עמ' 7 שו' 19-20).
המשיבה טענה כי אין למנות את הטפסים שהוגשו אחרי ההודעה גם אם נחתמו באותו יום 11.2 אולם לאחר מסירת ההודעה.
מחקירת העדים מר חנו וגב' ביאלסטוקי עולה כי הטפסים הנושאים תאריך 11.2 נחתמו לפני מסירת ההודעה. בעדותו מסר מר חנו:
"ש. חלק מהטפסים הם נחתמו אחרי.
ת. לא באותו יום שמסרנו את הכתב על ההכרזה מסרנו את הטפסים" (עמ' 7 שו' 13-14).
וכן
"ש. אתה לא יכול לומר לי מבין כל הטפסים כולל אלה שהתאריך מופיע ב 11 לפברואר מה נחתם אחרי או לפני ששלחת את הפקס.
ת. לפי ידיעה כולם נחתמו לפני, אני לא הייתי נוכח, זה לפי ידיעה. 36 נחתמו עד 11 לחודש, כששלחתי ועוד 5 התווספו אחרי" (עמ' 7 שו' 15-18).
מעדות מר חנו עולה כי במועד הכרזת היציגות היו 36 טפסים, 5 טפסים התווספו לאחר מכן, ביום 20.2 מסר 41 טפסים (עמ' 7 שו' 12). ביחס לעובד דניאל חזן (שמאז פוטר מעבודתו במשיבה) מסר מר חנו כי העובד שכח למלא תאריך (עמ' 6 שו' 31-32). משכך לא ניתן לדעת מתי נחתם הטופס.
הגב' ביאליסטוקי ציינה בעדותה כי כלל לא היו מודעים לחשיבות של מועד ההחתמה וכי חשבו כי החתמה בכל עת תחשב במניין הטפסים וכלשונה:
"ש. ... בפעם הראשונה הייתי אצלו ב11.2.18 בבוקר. הייתי שם לבד.
ש. כמה טפסים הבאת לו באותו יום.
ת. באותו יום הבאתי... לא זוכרת כמה. בערך אני זוכרת ביום חמישי היו לנו 25, וכבר חשבתי לגשת אליו כי ידעתי שאנחנו ממש יש את המספר הדרוש, אבל ביום ראשון בבוקר, פגשתי עוד כמה חברים. ביום ראשון ב-11.2 בבוקר לפני שהגעתי אליו. בשמונה שמונה וחצי בבוקר. ב 11.2. אני מתלבטת אולי נוספו עוד טפסים אחרי שהייתי אצלו, יכול להיות, לא בטוחה.
ש. לא נהלת רישום של מי חתם ומתי. את החתמת את כולם.
ת. לא את כולם החתמתי, לא נהלתי את הרישום, אני קיבלתי את הטפסים.
ש. החתמת מס' טפסים לפני שהיית אצל מר חנו.
ת. כן. ומספר טפסים אחרי שהייתי אצלו.
ש. את לא יודעת לומר מי חתם לפני שהחברה קבלה את ההכרזה ומי חתם אחרי, אין לך רישום מדויק.
ת. לא. אין לי רישום מדויק.
ש. ראיתי שצרפתם טפסים שנחתמו אחרי המועד.
ת. נכון. לא היינו מודעים לעובדה שיש תאריך קובע" (ע' 19 ש' 12-26).(דגש שלי ש.ש.)
הפסיקה התייחסה ל"אותו יום" –כן נקבע בפסיקה כי למניין השליש אין למנות טפסים שמועדם מאוחר למועד ההכרזה.
סב"א (ארצי) 22825-08-13 ארגון העיתונאים בישראל – הסתדרות העובדים הכללית החדשה – אגודת העיתונאים בת"א ולהחלטת בית הדין בס"ק (ת"א) 9906-06-17 ההסתדרות הלאומית נ' בית בלב מיום 15.6.17 קובע:
"ככלל גם אם לגבי המועד הקובע אין להכריז על ארגון עובדים כארגון יציג, משלא עמד נכון למועד הקובע בדרישות חוק הסכמים קיבוציים, הרי שאין מניעה לאחר פרק זמן מסויים, יוכל אותו ארגון עובדים לשוב ולטעון ליציגותו באותו מקום עבודה וייקבע מועד קובע חדש בהתאם".
המשיבה טענה כי אין מקום להכיר בטפסים מאוחרים לשעת הכרזת היציגות ב12:00 ביום 11.2.18 . עוד טענה כי הטפסים הועברו ב-20.2 לבקשתה לאחר שביקשה לבחון אותם.
מעדות מר חנו עולה כי חלק מהנציגות היתה אצלו כבר ביולי 2017 ואז הוחתמה על טפסים אישיים:
"ת. ... ההתארגנות התחילה לפני שמונה חודשים, כאשר פנו מס' עובדים מהמקום הזה, בטענות יסודיות מאוד... זה היה נדמה לי בחודש יולי...
באיזה תאריך זה היה.
ת. אמרתי מתי התחילה, זה התחיל לפני שמונה חודשים...
ש. שאלתי לגבי התארגנות ראשונית. אתה מתאר מצב בו פנו אליך חברי ועד הפעולה ואומרים שיש בעיות בעבודה, איך זה קשור להתארגנות ראשונית? האם חתמו אז על טפסי הצטרפות.
ת. בהסתדרות כשפונים אלינו תביעות פרטניות הם עושים חברות אישית בהסתדרות, משלמים מהכרטיס אשראי.
ת. ממה שאתה אומר אותם אנשים היינו אמורים לראות טפסים שלהם היום... הטופס הראשון שצרפתם לנו הוא מינואר 2018. לפי דברייך היינו אמורים לראות טפסים אחרים, מיולי.
ת. לא. לא היית אמור. הם הצטרפו באופן אישי, שלמו דרך כרטיס אשראי דמי חבר של 25 ₪ כדי שנוכל לטפל בהם וגם שתהיה לנו זכות לייצגם. הטפסים שלהם היו בתוך הקבוצה הזאת.
ש. תראה טפסים מיולי ואוג'.
ת. אציג לך, מציג רשימה, היו חמישה שפנו ואנחנו לא יכולים לטפל בהם אם אין לנו זכות לייצגם, לכן הם חותמים באופן פרטני. הם בתוך הקבוצה. שמותיהם הם: גל פרי מרינה, תאריך הטופס מ10.2 כלפיכם היא חתמה ב-10.2. היא הצטרפה ששה חודשים לפני בחודש שביעי" (עמ' 4 שו' 27 – עמ' 5 שו' 18).
בחקירה חוזרת תיקן עצמו שהוחתמו שוב בפברואר. הטפסים הראשונים לא הוצגו. טופס אחד של מר יוני שטיינהרט הוא מינואר 2018.
גב' ביאליסטוקי העידה כי לא הייתה אצל מר חנו מעולם לפני 11.2 (ע' 19 ש' 5-12) וגב' רחל קיסר העידה כי גב' בילוסטוקי הייתה בישיבה אצל חנו לפני 11.2 (ע' 29 שו' 27-32).סתירה מהותית! יש בה להעיד על התרשלות באופן ההתארגנות, והעדר תהליך תקין גם בהסתדרות.
על כן מעדויות עדי המבקשת, אין בהירות מתי נחתמו הטפסים. מנגד גב' ביאליסטוקי הודתה כי חלק מטפסים שבהם תאריך 11.2 נחתמו לאחר שההכרזה הוגשה למעסיק. מר חנו ציין כי שלח בפקס ובמייל. מסמכים אלו לא צורפו לבקשה ואין לנו וגם לא למר חנו כל תיעוד בעניין.
כבוד הש' פליטמן בסב"א 11509-04-17 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' הסתדרות העובדים הלאומית ואח' קבע לעניין אותו יום כך:
"מועד הודעת היציגות במקום העבודה לא מאורגן שבו שני ארגונים מתחרים על יציגותם, בו ביום, ראוי להיקבע על פי יום הודעת היציגות, ולא על פי שעה מסוימת באותו יום. כלומר, אם ביום מסוים שני ארגוני עובדים פורצים מתחרים הודיעו במהלכו על יציגותם; אזי בחינת עמידתו של כל אחד מהם בתנאי החוק, תיבחן על פי מספר חברי כל ארגון נכון לאותו יום עד חצות". (דגש שלי ש.ש.)
לא הוכח כי הטפסים הנושאים תאריך 11.2 לא נחתמו ביום זה . על פי הפסיקה יש לקחת אותם בחשבון.
המשיבה טענה לאבחן פסיקה זו למקרה של אירגונים מתחרים. אולם במקרה זה חוסר הבהירות ביחס לשעת החתימה יפעל לטובת המבקשים בכל מקרה.על כן הנחת העבודה בהליך היא כי טפסים שנושאים תאריך 11.2 הם תקינים ויש למנותם ביחס לתאריך, אם לא נפל בהם פגם אחר.
על פי שאלת מועד חתימתם, לכל הפחות, אין לקחת בחשבון את הטפסים של מר יוסי בלמשה שנחתם ביום 12.2.18, של הגב' ירדנה פורת שנחתם ביום 15.2.18, של הגב' מאיה לוי שנחתם ביום 20.2.18, של מר גולן רום שנחתם ביום 20.2.18, היות שארבעה טפסים אלו נחתמו מאוחר למועד ההכרזה.
כמו כן אין לקחת בחשבון את הטופס של מר דניאל חזן, אשר אינו נושא תאריך ומהעדויות עולה כי לא ידוע מתי נחתם. עובד זה אף אינו עובד עוד אצל המשיבה.
לסיכום אין לקבל טענת המבקשת בעניין זה. טפסי ההצטרפות צריכים להבחן נכון למועד הקובע.
ילקחו בחשבון רק אלו הנואים תאריך 11.2 או קודם לכן, במידה ולא נפל בהם פגם אחר.
נושאי תאריך תקין יש 35 טפסים .
הטופס של אברהם נופר, נושא תאריך מקושקש ויחד עם מב/1 והחומת מעורר ספק ולכן לא ימנה כתקין. כל השאר נושאים מועד מאוחר או לא נושאים מועד כלל.

תקינות הטפסים שנחתמו והנושאים תאריך 11.2
המבקשת טענה כי כל הטפסים תקינים בהיותם נושאי שם ת.ז. ותאריך. מר חנו העיד כי לא בדק אותם כלל אלא מזכירתו, על פי תוכנה המאששת שם מול ת.ז. וכי חתימתו בשולי הטופס בסופו היא טכנית בלבד וכלשונו:
"ש. מציג טופס שכתוב בו מי מגייס. אתה החתמת את העובד עצמו.
ת. לא. אני גייסתי אותו, דרכי הגיע להסתדרות. אני לא צלצלתי אליו...
ש. אתה לא יודע מי החתים את העובדים על הטופס בו אתה מופיע כמגייס.
ת. נכון. פחות או יותר. לא מדויק. אפשר להסביר.
ש. תאשר שאתה לא יכול לדעת בוודאות מי שנחזה להיות חתום הוא זה שחתם.
ת. נכון.
ש. תאשר שאתה לא נפגש עם כל העובדים.
ת. נפגשתי. עשיתי אסיפה בהסתדרות. הגיעו 25 עובדים, כל מי שרצה לשאול כל שאלה שאל וקיבל מענה. הם כבר היו חתומים לפני האסיפה. האסיפה היתה בשבוע שעבר, ביום ראשון.
ש. האם אתה מודע לזה שבטופס עצמו שלכם של ההסתדרות יש מס' רובריקות שבהם צריך למלא באיזה מסגרת המבקש להצטרף. אחד זה התארגנות ראשונית.
ת. כן.
ש. לגבי התארגנות ראשונית מי שהצטרף היה צריך למלא את הרובריקה הזאת.
ת. אנו לא מקפידים למלא את הרובריקה, אנו מקפידים על זה שהעובד עצמו חתם והוא יודע, לכן אנו עושים את האסיפה... (עמ' 5 שו' 22 – עמ' 6 שו' 6).
...
"ש. בחתימה הטכנית שלך בסוף העמוד, אתה חותם בחתימתך.
ת. אני חותם כלפי ההסתדרות. אבי בודק שיש חתימה יש שם ויש מס' ת.ז.
ש. אתה לא בודק אם הוא שכיר, מה התאריך.
ת. אלה עובדים של המפעל, אם הביאו אותם מבחוץ...
ש. אתה חותם כדי לאשר.
ת. לא. אני לא חותם כדי לאשר.
ש. אתה בודק שלושה פרמטרים, שם ת.ז. וחתימה.
ת. נכון.
ש. למה אתה לא בודק את הדברים האחרים.
ת. זה פחות רלוונטי, אנשים עושים טעויות ולא יודעים את המשמעויות לכן זה פחות רלוונטי, את הדברים האלה אפשר לבדוק מאוחר יותר. לי חשוב שהעובד יודע וחתם(עמ' 12 שו' 5 – 15)". (דגשים שלי ש.ש.)
עולה איפה כי מר חנו לא בדק את תקינות הטפסים וטען כי אין חשיבות לסימון הרובריקה של התארגנות ראשונית או למעמד בזמן ההצטרפות.
עוד עלה מעדותו כי לא הבין מדוע יש חשיבות לסימון של ביטול חברות כפולה, ומדוע יש פגם אם אין ציון באיזה ארגון החברות השניה:
"לשאלת בית הדין: ש. מפנה לטופס פורת ירדנה, מס' 10, המזכירה בודקת או אתה בודק את החברות בארגון עובדים אחר.
ת. לא. את הטופס הזה החתימה שלהם על הטופס הזה היא גם הודעה שהם מפסיקים להיות חברים בארגון אחר. בטופס ההצטרפות. כיון שאין שם ארגון בנובמד, אין ארגון הסתדרות אחר, או לאומית, הפרט הזה לא היה חשוב. אם הינו יודעים שיש ארגון אחר, היינו מקפידים על הפרט הזה".
חרף הנטען, מעיון בטפסים עולה כי העובדת גב' מרים אהרון (שוקרון), העובדת גב' נופר אברהם והעובד מר עומר וידל בקשו להפסיק חברותם בהסתדרות הלאומית. זאת הגם שאין מתחרה ארגון זה במשיבה.
בסב"א (ארצי) 32690-10-10 הסתדרות העובדים הכללית החדשה האגף להתאגדות עובדים נ' כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי נקבע:
"בית דין זה קבע בפסיקתו, כי חברות כפולה של עובד בשני ארגוני עובדים היא פסולה. זאת, על יסוד ההנחה לפיה ההצטרפות של העובד לארגון השני יש בה משום הפרה של ההתחייבות לארגון הראשון. אולם, הפסיקה הדגישה, כי חברות כפולה פסולה בשני ארגוני עובדים, היא רק חברות נוגדת, כגון, חברות בשני ארגונים האמורים לייצג את העובד באותה יחידת מיקוח. בפסק דין ההסתדרות הרפואית נקבע, כי חברותם של רופאי קופת חולים כללית בהסתדרות הכללית ובהסתדרות הרפואית בישראל היא אמנם חברות כפולה, אך אינה נוגדת, ומשום כך מותרת. וכך נאמר שם: "ומה פירושה של אותה חברות נוגדת? פירושה ששני ארגוני העובדים בהם חבר העובד מטפלים מבחינה ארגונית בתנאי העבודה של אותה קבוצה. ידוע לנו מידיעת דיינים, כבית הדין לעבודה, כי אין ההסתדרות הכללית מטפלת בענייניהם של הרופאים, לרבות בתנאי שכרם, ולא קיימת אגודה מקצועית של רופאים במסגרת ההסתדרות הכללית. בהקשר זה נביא דברים שנאמרו במאמר "צדדים להסכם קיבוצי"... אולם יכול להיות גם, כי למרות שהעובד חבר בארגון עובדים, אין אותו ארגון עובדים מעוניין להיות הארגון היציג, או אינו מנסה כלל להשיג גושפנקא רשמית לגבי מעמדו זה במקום העבודה שבו מועסק אותו עובד. בנסיבות אלה, אין העובד מקבל מארגונו את ההגנה המקצועית שלה היה זכאי מכח חברותו, ואין לו ברירה אלא לחפש הגנה מקצועית בדרך אחרת. במקרה כזה נראה, כי חברותו של העובד היא אמנם חברות כפולה בשני ארגונים, אך אינה חברות נוגדת..."
כך אף בפרשת אגודת העובדים הבכירים בפז החברות הכפולה המאוחרת שנפסלה היתה של עובדים שהיו חברים בשני ארגוני עובדים באותה יחידת מיקוח.
על פני הדברים נראה, כי חברות כפולה נוגדת, היא רק חברות של עובד בשני ארגוני עובדים המבקשים לטפל בתנאי עבודתו באותה יחידת מיקוח. אולם אין מניעה כי תנאי עבודתו של עובד יטופלו על ידי ארגוני עובדים שונים ביחס למקומות עבודה שונים או ביחס ליחידות מיקוח שונות" (ההדגשות שלי ש.ש.).
אמנם נכון כי אין במקום זה נסיון של ארגון אחר לטעון ליציגות אולם פרופ' בן ישראל במאמרה "צדדים להסכם הקיבוצי" (בע' 74-73) מציינת:
"יכול להיות מצב, ששני הארגונים שהעובד חבר בהם מתחרים על מעמד ארגון העובדים הייציג לגבי מקום העבודה המסויים שבו מועסק העובד בעל החברות הכפולה. בנסיבות אלה אין ספק כי החברות הכפולה הינה נוגדת ויש על כן ליישם את כלל פסלות החוזה השני. אולם יכול להיות גם, כי למרות שהעובד חבר בארגון העובדים, אין אותו ארגון עובדים מעוניין להיות הארגון היציג, או אינו מנסה כלל להשיג גושפנקא רשמית לגבי מעמדו זה במקום העבודה שבו מועסק אותו עובד. בנסיבות אלו אין העובד מקבל מארגונו את ההגנה המקצועית שלה היה זכאי מכוח חברותו, ואין לו ברירה אלא לחפש הגנה מקצועית בדרך אחרת".(דגש שלי ש.ש.)
דהיינו גם כשאין התחרות של הארגונים על אותו מעסיק צריך לכל הפחות לדעת מיהו הארגון האחר , כדי לדעת שאינו מקבל הגנה ולכן חיפש הגנה בארגון אחר.
לטעמנו וכעולה מהפסיקה אם אין סימון מהו הארגון האחר, לא יהא בכך ביטול אמיתי של חברות הכפולה, כי לא ידוע האם אכן בוטלה ובאיזה ארגון ויש בכך לפסול את הטופס. ככל שניקח בחשבון טפסים בהם לא מצויין שם הארגון בו יש חברות כפולה, יהיה זה מתוך ספק- שיפעל לטובת ההתארגנות.
גם גב' ביאליסטוקי לא בדקה את הטפסים כלל , אלא קיבלה הטפסים מאחרים והעבירה:
"לא את כולם החתמתי, לא נהלתי את הרישום, אני קיבלת את הטפסים... קיבלתי את הטפסים החתומים" (ע' 19 ש' 19, עמ' 20 שו' 4-5)
...
ש. כל אותם עובדים החתימו והעבירו את הטפסים אליך.
ת. כן. בדקתי אם יש חתימה אם יש תאריך, שם ת.ז.
ש. היו כאלה שהיה חסר.
ת. לא.
הכל היה מלא מצוין.
ת. כן...
ש. מא חנו אמר לך לבדוק שם ת.ז. ומה עוד.
ת. לא. הוא לא אמר לי. אמר יש טופס כתוב שם. לא אמר מה להקפיד, זה טופס מאוד פשוט, יש טלפון, כתובת ת.ז. חתימה.
ש. יש עוד דברים הוא לא דבר אתכם על זה.
ת. לא. קראנו (עמ' 21 שו' 6-23).
גב' קיסר העידה שאחרים מילאו, ומאשה תרגמה לעובדים שאינם מבינים עברית.
מאשה לא הגישה תצהיר ולא העידה אף שהיתה נוכחת באולם . אף אחד, לא מר חנו, לא גב' ביאליסטוקי ולא גב' קיסר ראו אותה מתרגמת ומחתימה (עדות גב' ביאליסטוקי עמ' 20 שו' 6-7, עדות מר חנו עמ' 9 שו' 4-23).
המשיבה באמצעות החקירה הנגדית, הוכיחה כי אף אחד באמת לא בדק ולא ווידא שההחתמה הייתה תקינה וכי העובדים הבינו. מר חנו ציין כי באסיפה שכינס ובה היו רק 25 עובדים. גב' קיסר מנתה 23-24 עובדים (ע' 30 ש' 4).לטענתו הסביר להם הכל. בישיבה זו לא הוכח כי היה תרגום לרוסית.
המשיבה טענה כי המבקשת לא הוכיחה שהטפסים נחתמו מרצון ולכן לא קמה דרישת הוולנטריות בפסיקה , דהיינו כי ההצטרפות להסתדרות היא פרי רצונו החופשי של החותם להצטרף להסתדרות.
בעניין זה ובנסיבות מקרה זה, שוכנענו כי יש אותנטיות לטפסים וכי הטפסים החתומים, אכן נחתמו על ידי מי שחתום אף אם אנשים שונים החתימו. דווקא מתוך הפגמים הרבים שנפלו בהם עולה כי כל אחד חתם ומילא כפי הבנתו (פרט למי שלא דובר עברית).
לא הייתה מחלוקת כי בין 6-8 עובדים אינם מבינים עברית אלא רוסית ד"ר אמיל כץ מסר בעדותו כי "8-10 עובדים לא יודעים לקרוא עברית" (עמ' 36 שו' 1). זאת פרט לאיברהים.גב' ביאליסטוקי העידה על 5 עובדים לגביהם נדרש תרגום אף לדעתה (ע' 20 ש' 16- 13). אולם הודתה כי אין תיעוד על כך(ש' 6-7) על כן המבקשת לא הוכיחה כי אכן תורגם והוסבר כראוי בעניין זה. היתה הסכמה של גב' ביאליסטוקי שיש עובדים שאינם מדברים או מבינים עברית. גם אם הם בותק רב במקום העבודה לא ניתן להקיש מהחתמה על הסכם עבודה בעברית כאשר הסגן ד"ר שלמאייב הוא דובר רוסית, על ההחתמה על טפסי הסתדרות. והחובה על ההסתדרות לוודא הבנה. מעדיות המבקשת דווקא הוכח כי 5 טפסים ל כל הפחות פסולים בעניין זה. (35-5=30).נותר 30.

התשלום הבלתי מסומן בטפסים
הפסיקה מציינת במפורש כי בית הדין אינו נכנס לשאלת התשלום שמשלם עובד להסתדרות אולם מר חנו העיד כי מידע זה ניתן לעובדים בישיבה לאחר החתימה על טפסי ההצטרפות, ולא זכר אם נושא זה עלה מפורשות בישיבה.
"ת. הסברתי באסיפה בהחלט. גם לועד הפעולה בפגישות הראשונות, הסברתי שההסתדרות נוהגת לא לגבות דמי חבר עד החתימה על ההסכם, אך הם מצורפים כחברים. אחר כך יעלה להם 0.9 לחברים ו0.8 לאלה שלא הצטרפו, את כל הפרטים האלה הסברתי. גם לחברים שהיו באסיפה הכללית וגם לחברים בועד הפעולה.
ש. זה אסיפה שהייתה אחרי שכבר חתמו.
ת. כן. פגשתי בפעמים ראשונות את ועד הפעולה והבהרתי להם שיעבירו את זה לעובדים.
ש. ידוע לך שהסבירו לעובדים. ת. למיטב ידיעתי כן. זה מהנחה שכל אחד שחתום יודע על מה חותם הוא קורא ומוסבר לו וגם היו חברי ועד
ש. בדקת אם חברי הועד הסבירו להם.
ת הנחתי להם להסביר, באסיפה אצלי אף אחד לא טען שהוא לא יודע אי איזה פרט על תשלום או הצטרפות.
ש. לא היו שאלות על ידי העובדים.
ת אם היה אחד שהעלה ספק אז הוא קבל תשובה, אני לא זוכר אם היה מישהו שהיה לו ספק. היתה ישיבה של שעה וחצי. אני לא זוכר כל דבר. אם היתה שאלה קבלו תשובה (עמ' 8 שו' 10-28).
בניגוד למר חמו, שלא זכר אם נושא זה עלה כלל, גב' קיסר ציינה כי נושא זה עלה מפורשות, אך נענה בהפניה לאינטרנט, ולא בתשובה מפורטת:
ש. מה היה שם בפגישה? היו שאלות לגבי התשלום, כמה מורידים?
ת. שאלו את אהרון שאלה כזו, הוא אמר שכן, ושכל המידע באינטרנט.
ש. כמה זמן הייתה הפגישה.
ת. כשעה. חלק קטן התייחס לשאלת התשלום, והוא הפנה לתקנון של ההסתדרות. נדמה לי. זה לא עלה בשאלות נוספות בשיחה הזו (עמ' 30 שו' 9-13)(דגש שלי ש.ש.).
חרף הסתירה בעדויות, נוכח הפסיקה לא יפסלו טפסים בהם לא צויין התשלום. אולם הוכח כי נושא זה לא הוסבר כראוי לעובדים לפני החתימה. וגם אחרי הופנו לאינטרנט. יצויין למען הסדר הטוב כי ב – 5 טפסים מכלל הטפסים אין סימון ליד משבצת התשלום וב-2 נוספים יש סימון כפול, לפיו העובד משלם גם באמצעות מקום העבודה וגם באמצעות הוראת קבע. קשה לראות את התקינות בטפסים גם אם על פי הפסיקה אין לקחת זאת בחשבון.

סימון מעמד המצטרף
במספר טפסים לא מסומן המעמד של המצטרף כלל, לא כשכיר או עצמאי ואף לא כהתארגנות ראשונית. האם סעיף זה הוא מהותי? הסטטוס של ההצטרפות בעל משמעות גם לדברי מר חנו בכך שהחתים ביולי את הראשונים כמצטרפים פרטיים ורק אחר כך שינה מעמדם להתארגנות ראשונית בחתימה חדשה בחודש פברואר . הוא מודה כי היה צורך בשינוי הטופס נוכח שינוי הסטטוס אחרת היה מגיש את טופסי יולי: "ש. הטופס הראשון שצרפתם לנו הוא מינואר 2018. לפי דברייך היינו אמורים לראות טפסים אחרים, מיולי
ת לא. לא היית אמור. הם הצטרפו באופן אישי, שלמו דרך כרטיס אשראי דמי חבר של 25 ₪ כדי שנוכל לטפל בהם וגם שתהיה לנו זכות לייצגם. הטפסים שלהם היו בתוך הקבוצה הזאת.
ש. תראה טפסים מיולי ואוג'.
ת. אציג לך, מציג רשימה, היו חמישה שפנו ואנחנו לא יכולים לטפל בהם אם אין לנו זכות לייצגם, לכן הם חותמים באופן פרטני. הם בתוך הקבוצה. שמותיהם הם : גל פרי מרינה, תאריך הטופס מ 10.2 כלפיכם היא חתמה ב 10.2. היא הצטרפה ששה חודשים לפני בחודש שביעי.
ש. זה לא במסגרת התארגנות.
ת כשיש שליש במקום העבודה אנו מתאגדים, כשיש פרטניים הם מתאגדים באופן פרטי. לא היה לנו שליש לא פנינו למשיבה. ההתארגנות התחילה מבחינת הרעיון אז. ההסתדרות עזר לארגון (עמ' 5 שו' 14-24).
העובדה שיש פירוט בטופס לסטטוסים השונים, לרבות משבצת ספציפית על התארגנות ראשונית, מצביעה כי ההסתדרות חשבה שצריך לציין זאת בטופס. גם ללא המשמעות הכספית שיש לכך כמובן. גם העובדה שחלק כן מילאו את משבצת הסטטוס מראה כי נחוץ למלאה.
לטעמנו, האופן בו חבר מצטרף להסתדרות והמעמד שלו בה, הוא מהותי. מדובר בהבנה שמעידה על הסכמתו המושכלת מדעת והוולנטריות של צירופו והצטרפותו ואי מילוי כלל או מילוי לא מדוייק פוסל את תוקף הטופס, שכן לטעמנו מעיד גם על חוסר הבנה מוחלט של החותם על הטופס.לטעמנו לא מדובר בעניין פורמלי.
מתוך הטפסים, ב-10 טפסים לא מולאה כלל משבצת זו, של העובדים: קוטליקוב ולדימיר, מריה בוטביניק, מריה גינדין, פטריק חלילוב, אנג'לה קולג'ב, לריסה ברטינסקי, יבגני אוקסמן, פיינשטיין אלכסנדר, אנדריי בוטביניק ויוני שטיינהרט. טפסים אלו פסולים.
על כן 30-10=20.) נותר 20 טפסים תקינים. בנקודה זו כבר אין שליש טפסים תקינים, וזאת לאחר שכל ספק הופעל לטובת ההתארגנות.
מתוך הטפסים ב -16 טפסים מולאה משבצת זו באופן לא ברור ולא נמחק המיותר.
בטפסים של העובדים: תמנה כפיר, טטיאנה דומברובסקי, עדני אלי, נופר אברהם, אינה זולוטרוב, דניאל חזן, מאיה לוי, גולן רום, ענת שעאר, גיל רוזנברג, יצחק עמר, ולרי סמוליאקוב, אברהים עריקאת, רפאל מבורך, עופר שפירא רחל קיסר מולא רק "שכיר/עצמאי", מבלי שנמחק המיותר, ולא מולא "התארגנות ראשונית".
בטפסים של העובדים מרים שוקרון ועומר וידאל מולא רק "שכיר" ולא התארגנות ראשונית.
בטפסים של העובדים חגית ביאליסטוקי, רעיה גבריאלוב, וסילי קולניב, דוד מארק, לאוניד ארפין, לב טרכטנברג מולא רק "התארגנות ראשונית" ולא "שכיר".
בטופס של העובדת אירנה סטרוסלצקי מולא רק "עצמאי", הגם שרשמה שעובדת אצל המשיבה. לא מולא גם שכיר ולא התארגנות ראשונית.
בטופס של העובד אלון ניסים בן אפרים מולא "שכיר/ עצמאי" מבלי שנמחק המיותר, וכן "התארגנות ראשונית".
גם מר חנו ציין ההבדל במעמד כאמור לעיל, ולכן גם הם לטעמנו לוקים בעניין מהותי.העדר החשיבות שייחס מר חנו במילוי הטופס, על משבצותיו, אינו עולה בקנה אחד עם העובדה שמדובר בטופס הצטרפות של ההסתדרות, וככל שאין במשבצות אלו צורך מדוע מופיעות בו. ברור שמעמד ההצטרפות מהותי. על העובד להבין למה הצטרף ובאיזה סל זכויות- אלו הן בין היתר פועל יוצא של המעמד ועילת ההצטרפות.
אף אם ננקוט גישה מקלה ויפסלו רק אלו שאינם מלאים כלל ונכשיר את אלו המלאים באופן לא מלא,עדיין יש להפחית מכלל הטפסים 10 טפסים.

עובדי הנהלה
באשר לטענה כי חלק מהעובדים שהוחתמו הם עובדי הנהלה. המשיבה טענה כי הגב' קיסר אחראית על עובדים והיא רשאית לקבלם. טענה זו נסתרה בעדותה ולפיה:
ש. את מנהלת מחלקה?
ת. מנהלת ייצור של מחלקה.
ש. את גם קולטת עובדים לעבודה.
ת. לא מקבלת אותם אבל קולטת אותם.
ש. כשיש בעיות עם עובדים את מבצעת בירורים איתם.
ת. לפעמים כן.
ש. עובד מסויים שעבד אצלך הועבר למחלקה אחרת לבקשתך?
ת. (חושבת) לא זכור לי בזמן האחרון. בעבר הרחוק יכול להיות" (ע' 28 ש'1-8).
אין לה סמכות לקבל או לפטר, רק לשלב ולהנחות או להעיר, על כן מהותית אינה "הנהלה" גם אם נקראת מנהלת ייצור. הגב' קיסר בהגינותה נתנה הסכמה לגילוי שכרה. על כך נשאל מר כץ וענה:
"גב' קיסר: אני מוכנה לומר את שכרי. בסביבות 7,000 ברוטו.
המשך חקירה נגדית
ש. בהשוואה לשכר של גבריאל, הוא יותר גבוה?
ת. בערך פי 3. גבריאל הוא דוקטור, והיא לבורנטית. לא אקדמאית" (ע' 39 ש' 8-11).
אזי דווקא מעדות מר כץ עולה כי הגב' קיסר, עובדת כלבורנטית מנהלת ייצור, באבחנה שאיבחן אותה מסגנו, ועדותו תמכה בעמדת המבקשת כי הגב' קיסר אינה בגדר"הנהלה". הלכה למעשה מר כץ ראה כהנהלה שלושה, הוא עצמו כמנכ"ל, סגנו והגב' ורטמן. לא הוכח כי המזכירה, מנהלת הלשכה היא הנהלה. היותה ותיקה, ויד ימינו אינה נכללת בגדר הקריטריונים המנוים בפסיקה ביחס לדרג בכיר .
ככלל טענה זו של המשיבה לא הוכחה ונדחית. על כן ביחס לטפסים אלו לא מצאנו פסול ויש למנותם.
לסיכום בשאלת הטפסים -מר חנו ציין בעצמו כי התארגנות זו שונה מהתארגנויות אחרות וכי בזו לא היה ליווי של ההסתדרות והעובדים פעלו ספונטאנית: "בדרך כלל אנחנו יותר מעורבים, אך הפעם זה נעשה הכל במסגרת של העובדים עצמם, כמעט לא התערבנו (ע' 9 ש' 8-9), ובמהירות.
יתכן כי תמימות זו ומהירות זו, ללא הליווי, וללא בדיקה ראויה והכרחית של ההסתדרות של טפסי ההצטרפות ותקינותם ,בטרם תועבר הכרזה למע סיק, נתנה אותותיה במכלול הפגמים בטפסים אותם מנינו לעיל ובכלל בהליך ההתארגנות . בכך דווקא ההסתדרות בהתנהלותה העמידה את הנציגות ואת העובדים במצב ביניים בעייתי, לשון המעטה.
כאמור, נותרו 20 טפסים תקינים בלבד .לא צריך להוכיח זיוף דווקא, וקיבלנו את הטענה של המבקשת לאותנטיות הטפסים. אולם המשיבה הרימה את נטל ההוכחה המוטל על כתפיה בדבר פסלות חלק מהטפסים כעולה מתוכם. גם אם לא כל טענותיה התקבלו וגם משהלכנו לפנים משורת הדין במקום של ספק, אין מניעה להכין את הטפסים כראוי, להגישם וליצור מועד הכרזה חדש.
די בכך לדחות את הבקשה, משלא הגענו למספר הטפסים התקינים, השליש הנדרש בחוק.
אולם עלינו לבדוק גם את התנהלות המשיבה.

האם היתה התנכלות כלשהי למי מחברי הועד
נקדים ונציין כי בתצהיר גב' בי אלסטוקי אין תמיכה לעובדות המפורטות בבקשה והנוגעות להתכתבות.למעשה כך גם בתצהיר גב' קיסר ובתצהיר מר חנו . הסעיפים 22-25 הרלוונטים לכאורה לטענת ההתנכלות בבקשה, לא נתמכו בתצהיריהם של כל עדי המבקשת. מטעם זה כשלעצמו ניתן היה לדחות את טענת ההתנכלות. ויודגש כי החיפזון בו הוכנה הבקשה וההתנהלות כולה כפי שנצביע בהמשך, אין בהם להצדיק השמטה מהותית זו. לא ניתן לטעון ל,טעות ס ופר" בעניין כה מהותי.
גב' בילסטוקי אף אישרה כי:
ת. הנהלה קבלה את המכתב על התארגנות ב 12 לפברואר, באותו יום כמו כל יום הלכתי להפסקה בין 2 ל 2 וחצי עם החברים שלי לצוות, ב 12.2.18, כיון שסיימתי לאכול לפני שתיים וחצי, בשתיים עשרים וחמש, במעבדה, חזרתי לעמדתי והסתכלתי בחדשות של האינטרנט, פתאום שמעתי קול מפחיד מאחוריי, שאומר לי חגית, מה זה? נבהלתי, גם הדלת היתה פתוחה לרווחה, הסתכלתי בחדשות, לא חשבתי שי צעקו עלי מאחוריי גבי, שאלתי מה מדובר, אמיל כץ הגיע, מאחוריי ומיד קבלתי מכתב אזהרה שלא מתעסקים באינטרנט בזמן עבודה. עניתי לו שזה היה בהפסקה שלי בדקות האחרונות של ההפסקה שלי. הוא לא קבל את התשובה שלי. אז כתב שזה תירוצים והמכתב אזהרה בתיק האישי שלי זה פעולה, כתבתי לו הבהרה הסברתי לו את השעות ולא ידעתי שאסור להסתכל באינטרנט במעבדה בשעות ההפסקה, אם זה הנוהל אני מקבלת אותו אך לא קבלנו אף פעם נוהל כזה, כתבתי הבהרה כזאת נתתי אותו לכרמלה ליד ובקשתי שתמסור לאמיל והוא לא קבל את זה והחזיר כרמלה הביאה לי את המעטפה ביד, אמרה שהוא לא הסכים לקרוא את מכתב ההבהרה.
...
ש. קבלת מכתב ממר כץ.
ת כן. שני מכתבים. בהקשר הזה. זה צורף.
ש. איך זה לשיטתך פגיעה בהתארגנות.
ת היחסים שלי עם ד"ר כץ היו מאד טובים עד אותו יום, אף פעם לא הרים עלי קול, לא העיר, לא נתן מכתב כזה, קבלתי את זה כאיום על התפקיד שלי.
ש. דווחת על כך להסתדרות
ת .כן. שלחתי את המכתבים, הם ענו בסדר.
ש. האם היה מצב שנתפסת במצב כזה שאת משוטטת באינטרנט.
ת לא (עמ' 16 שו' 22 – עמ' 17 שו' 14).
המשיבה לא הציגה פניות קודמות דוגמת זו לה או לעובדים אחרים טרם ההתארגנות.אולם המבקשת מציינת בעצמה את היחסים הטובים עם מר כץ.
בתצהיר מר כץ (המאשר את כל העובדות בתגובה )יש גרסה אחרת.כך בסעיפים 57 עד 60 מציין מר כץ כי "לא היה מדובר בזמן הפסקת הצהרים"(הדגשה במקור).עוד מפורטת ההשתלשלות ביחס להתנהגות גב' בי אלסטוקי בסעיפים 61-65 ומוכחשות כליל טענותיה.
חרף זאת מר כץ לא נחקר בעניין העובדות המפורטות ביחס להתכתבות ולהתנכלות הנטענת ולכן לא נסתרה גרסתו של מר כץ. גםאם יפה היה עושה מר כץ לו גילה איפוק בתקופה זו של התארגנות ולא רשם תרשומת,עדיין יש בכך פררוגטיבה ניהולית סבירה לחלוטין. וודאי שלא עולה הדבר כדי "התנכלות" בשל היותה בנציגות וקשר זה לא הוכח ולו לכאורה .
מכל מקום וחמור מכך, הגב' ביאליסטוקי כלל לא ידעה שתבעה 50,000 ₪ בגין כך וכדבריה:
ש. על מה תבעתם? את אישית תבעת את ההנהלה?
ת. אני לא תבעתי אישית.
ש. אם מישהו תבע בשמך, זה ללא רשותך?
ת. הסכמתי למה שכתוב בתצהיר.
ש. כתוב שאת רוצה 50,000 שקל מההנהלה.
ת. אני לא תבעתי את הסכום. אנחנו רק רוצים מו"מ עם ההנהלה (עמ' 27 שו' 11-16) .
על כך יש לתמוה. הגב' ביאליסטוקי כלל לא הייתה מודעת לתביעה ברכיב האישי.ויש בכך טעם לפגם. כמי שבועד, היה עליה להכיר את הבקשה לפרטיה.
לכך יש להוסיף כי בראשית חקירתה אישרה מפורשות שלא קראה ולא התעמקה בכל נוסח הבקשה רק בסעיפים שבתצהירה .וכאמור כי תצהירה כלל לא הפנה לסעיפים הספציפים בנוגע לטענת ההתנכלות.
על כן, לא הוכח לכאורה כי הייתה התנכלות לגב' בי אלסטוקי עקב ההתארגנות. טענה זו נדחית.
באשר לגב' קיסר, זו הודתה בחקירתה כי היתה תקלה וטעות במהלך העבודה אולם ציינה שהטעות לא הייתה שלה. בכך איששה את גרסת המשיבה, שהיו דברים לא תקינים עליהם הוער, ולא היה זה רק בשל ההתארגנות.
ש. האם את אישית נתקלת בפגיעה שפגעו בך? יודעים שאת בוועד הפעולה.
ת. התנהגו אלי לא כתמול שלשום. לפני כמה ימים קיבלתי מכתב התראה מהסמנכ"ל על עבודה רשלנית.
ש. זה לא נכון?
ת. לדעתי לא היתה רשלנות.
ש. היתה שם טעות?
ת. לא חושבת שזו היתה טעות שלי. לא הסכמתי למה שנאמר שם (עמ' 30 שו' 23-29).
גב' קיסר לא ציינה התנהלות זו בתצהירה, ולפיכך מדובר בעדות כבושה. גב' קיסר מועסקת במקום זה 28 שנה ובנובמד 22 שנה .
גם טענתה להתנכלות נדחית משלא הוכחה ולו לכאורה.
ויודגש כי גם לא הוכחה לכאורה הטענה כי המשיבה מפרה זכויות עובדים ומקיימת יחסי מרות משפילים.
עניין אי העברת דמי ביטוח ע"י המשיבה ,הופרך כליל לרבות בעדות גב' קיסר:"גם גיסי במשרד האוצר קיבל מכתב כזה.."(ע' 31 ש' 7-12). הופרך בעדות מר חנו(ע'31 ש' 20) ובעדות גב' ביאליסטוקי(ע' 24 ש' 8-14). טענה זו מוטב לולא נענה משנטענה ויפה היתה עושה המבקשת לו טרחה לבברה קודם הבקשה. טענה זו באה בחוסר נקיון כפיים מצד המבקשת לכך משקל בסעד זמני.
כך גם הופרכה הטענה לפיטורי עובד על רקע התארגנותבעדות מר חנו .(ע'6 ש' 21 ואילך).זאת בסתירה לטענת גב' ביאליסטוקי(ע' 22 ש' 19).
גם הטענה כי עובדים ביטלו הצטרפות נוכח איומי המנהלה, הופרכה בעדויות עדי המבקשת, לרבות דברי גב' קיסר כי היא אינה יודעת מי פנה למבטלי הטפסים היא"משערת"(ע' 30 ש' 14) .
על כן לא הרימה המבקשת ולו לכאורה את נטל ההוכחה בעניין התנהלות לקויה של המשיבה. לא בכלל ודאי לא כזו המצדיקה פיצוי.
מנגד המשיבה טענה כי היו הפחדות של עובדים ע"י הנציגות וצירפה מיילים ומסרונים לתגובה. העובדים אמנם לא הובאו לעדות, א ך כי עולה הרושם שהלחיצו אותם, אולם מר כץ נחקר על כך והדגיש זאת(ע' 33ש'1-10). גרסתו לא נסתרה ביחס לכך שהעובדים שהתארגנו הפעילו לחץ על עובדים אחרים וכי יצרו בכך 2 מחנות בקרב העובדים. מר חנו עצמו הסתייג מאיום על עובדים אחרים.(ע' 13 ש' 29-32).
עוד הוצגה הודעת ווטסאפ ביחס להגעה לדיון ותוצאותיו. לא ראינו אותה, ואף אין לייחס לה חשיבות. זו התכתבות בין העובדים, ואין ללמוד ממנה על מהות כלשהי. אולם הגב' ביאליסטוקי אישרה כי כתבה לכל העובדים לצאת מהעבודה לדיון ורק לאחר התייעצות עם מר חנו ועו"ד הודיעה להם בעל פה שלא יצאו מהעבודה.(ע'24 ש' 18-25). הוכח על ידי המשיבה כי ההודעה בכתב לעזוב את העבודה לא תוקנה בכתב אלא בעל פה ללא הסבר נאות. אכן הגיעה לדיון עובדת (ע'31 ש' 4-10).
מר חנו אישר כי יש לוודא ולהקפיד על נהלי העבודה בדיוק בתקופה הקריטית הזו(ע'14 ש'2-6). זאת לא נעשה.
המבקשת טענה כי המשיבה החתימה עובדים על הסכמים דווקא בתקופה זו. העובדים עצמם לא הובאו להעיד וגם העתקי ההסכמים לא הוגשו.
הגב' ביאליסטוקי העידה ביחס לשניים בלבד(ע' 22 סיפא ע' 23 רישא), לא ראתה את החוזים ואין לה מושג מה כתוב בהם ואם הם משנים את תנאי ההעסקה. גם לא ידעה להסביר מדוע לא נכתבו הדברים בתצהירה.
יחד עם זאת בעניין זה עדות מר כץ לא הניחה דעתנו מדוע "פתאום" גילו עובדים שלא חתמו שנים על חוזים. כך גם לא הכחיש כי בהסכמים נרשם שלא יחול הסכם קיבוצי. בעניין זה יש מקום לתת צו האוסר על פעולות חד צדדיות של המשיבה להחתים עובדים על חוזים ובהם תניה זו. אם רוצה המשיבה לנהוג בתקינות תמסור הודעה על תנאי העבודה לפי חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 ותניה זו של העדר תחולה להסכם קיבוצי וודאי שלא תופיע בה. ניתן בזה צו כאמור.כן ככל שיחתם הסכם לא תכלל תניה זו.
לא למותר לציין את אמירת מר כץ ביחס ללגיטימיות ההתארגנות "ש. את שואלת אותי כאזרח?יש להם זכות לבקש לא חייבים לתת."(ע' 38 ש' 28-29) זו לא אמירה המצביעה על נכונות.יחד עם זאת העיד על נוהל של מפגש קבוע עם העובדים, לצורך ליבון נושאים והעלאת בקשות .(ע'32 ש'20-22, 24-27)
מכל מקום ב"כ המשיבה הצהיר במפורש כי יש נכונות לשבת ולשוחח עם העובדים:
אני מצהיר לפרוטוקול את המובן מאליו, לפיו המשיבה תמשיך שלא לפגוע בהתארגנות בשום דרך ואופן ותכבד כל החלטה של העובדים, ולפיכך אנו מצטרפים להצעת בית הדין לפיה נבוא בדברים עם המבקשת לצורך מציאת פתרון והידברות על מנת לייעל ולחסוך הכרעות, מקום בו ניתן וצריך לשוחח ולהגיע להבנות (עמ' 39 שו' 15-18).
רצון העובדים להתאגד ולהיטיב את תנאיהם הוא יותר מלגיטימי, הוא חשוב ונחוץ, ויש לתת לכך את כל העידוד, כך נפסק וכך סבורים אף אנו, ויש מקום לנהל מ"מ ויפה שעה אחת קודם. זאת בכלליות וללא קשר לממצאים הראייתיים בהליך זמני זה.

סיכום ביניים
יחידת המיקוח של עובדי המשיבה הם כלל העובדים פרט לשלושה עובדי המנהלה, המנכ"ל ד"ר כץ, סגנו גבריאל והגב' ורטמן, כך ככל שהוכח בפנינו לכאורה. דהיינו על המבקשים להביא טפסים בשיעור של 1/3 מ71 דהיינו 23 טפסים תקינים לפחות. זאת לא נעשה לפנינו. תקינים 20 בלבד.
בנוסף 4 טפסי ביטול חברות הוגשו (עמ' 6 שו' 17-18) שניים מיום 18.3.18 ועוד 2 שבוע קודם.
אין מניעה כי המבקשת תכריז על מועד קובע חדש, ובהתאם ייבחנו גם טפסי הצטרפות המאוחרים ליום 11.2.18, ואולם בהליך זה התבקש בית הדין לבחון את יציגות המבקשת נכון לתאריך 11.2.18 בלבד.
נוכח האמור, המשיבה לא השיגה את מספר הטפסים הנדרש לצורך הכרזת היציגות.
כאמור לעיל, אין מניעה כי המבקשת תכריז על מועד קובע חדש, ובהתאם ייבחנו הטפסים שיהיו בידי המבקשת במועד החדש, ואולם אין לבחון במסגרת הליך זה טפסים שהוגשו לאחר המועד הקובע, לצורך קביעת היציגות נכון ליום 11.2.18.
לא התעלמנו מטענת המבקשת לפיה מדובר בהתארגנות ראשונית ומשכך יש לנהוג ביתר גמישות והקלה בקביעת גבולות יחידת המיקוח, גודלה של יחידת המיקוח והכמות ממנה יש לגזור את השליש הנדרש, על מנת לאפשר לממש את זכות ההתארגנות, בעניין זה אף נתקבלה טענתה כי יש רק 3 בהנהלה. ואולם לא מצאנו כי במקרה זה יש בכך כדי לסייע למבקשת, בעיקר נוכח כמות הטפסים שחסרים, ומפגמים בטפסים שכן הכרנו בהם חרף אי שלמותם.
שקלנו את אמירותיו של מר כץ ביחס להפתעתו מההתארגנות וכי "אינו מאושר" מכך וכי היה לו נח בלעדיה 22 שנה. לענין זה מוטב שיבין את התהליך של ההתארגנות. בא כוחו הצהיר לפרוטוקול מפורשות כי יש נכונות למו"מ . אולם המבקשת לא הוכיחה ולו לכאורה התנכלות .גם לא כלפי גב' ביאליסטוקי או הגב' קיסר וגם לא להתארגנות בכלל.
שקלנו גם בכובד ראש ומתוך הכרת הפסיקה את החשיבות שיש לתמיכה בהתארגנות ספונטאנית שבאה מהשטח ואת הרצון לעודדה, ואף שוכנענו כי הדברים נעשו בתמימות מסויימת, אולם נוכח כל האמור לעיל, המבקשת לא השיגה את הצטרפותם של עובדים בכמות הנדרשת על מנת להיות הארגון היציג במשיבה, בשלב זה ומשכך הבקשה נדחית.
יחד עם זאת כמצוות הפסיקה המשיבה לא תעשה כל פעילות או הבעת דעה שיש בה כדי לגרום לפגיעה בהתארגנות .
בדבר החתמת עובדים על חוזים אישיים ניתן צו כאמור בסעיף 110 בהחלטה לעיל.
נוכח מהות ההליך, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב ניסן תשע"ח, (28 מרץ 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.

נציג ציבור עובדים

נציג ציבור מעסיקים

שרה שדיאור, שופטת


מעורבים
תובע: הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב ירושלים
נתבע: נובמד בע"מ
שופט :
עורכי דין: