ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ילנה פלדמן נגד מ.ה.ל-מ.ד.ד בע"מ :

בפני כבוד הרשם הבכיר איתי רגב

תובעת ונתבעת שכנגד

ילנה פלדמן

נגד

נתבעת ותובעת שכנגד
מ.ה.ל-מ.ד.ד בע"מ

פסק דין

לפני תביעה ותביעה שכנגד.
בכתב התביעה נטען, בקצרה, כי בעת חזרתה של התובעת מאשפוז בבית חולים חתמה "שלא מרצונה" על הסכם עם הנתבעת, שילמה דמי פתיחת תיק ובהמשך – "גילתה" הנתבעת חשבון שכבר היה ידוע לתובעת ודרשה שכר תמורה עבודה זו.
הנתבעת טענה כי בהסכם בין הצדדים הוסכם שהנתבעת תספק שירות "חיפוש נכס אבוד" כפי שהוגדר בהסכם, וכי התובעת התבקשה לפרט קרנות שידועות לה. משלא צוינו על ידי התובעת קרנות (התובעת רשמה שלא ידועות לה קרנות), לא במעמד חתימת ההסכם ולא בפרק זמן של 14 ימים לאחר מכן – בהתאם לתנאי ההסכם – הרי שאין היא יכולה לטעון שקיבלה מידע אודות קרנות שכבר ה יו ידועות לה. עוד נטען על ידי הנתבעת כי היה בידי התובעת לבטל את ההסכם בהתאם לחוקי הגנת הצרכן ואין לקבל את טענתה שלא היתה במיטבה מטעמים רפואיים.
בתביעה שכנגד טענה הנתבעת (התובעת שכנגד), כפי שנטען בכתב ההגנה, שדרישתה של התובעת לבטל את ההסכם באה רק לאחר שכבר קיבלה את המידע שאספה עבורה הנתבעת וכי עליה לשלם שכר טרחה המבטא 35% מהסכום שנמצא וכן דמי ביטול חוזה – ובסה"כ כ-10,000 ₪.

לכתב התביעה שכנגד צורפו מסמכי ההתקשרות בין הצדדים ותוצאות עבודתה של הנתבעת –
איתור נתונים מאתר המסלקה הפנסיונית (בעלות של 20 ₪) ומאתרי "הר הכסף" ו-"הר הביטוח" של משרד האוצר. כן צורפו תדפיסי פוליסות.

בדיון חזרו הצדדים על הנטען בכתבי הטענות.
התובעת טענה כי הודיעה לנתבעת על קופה בחברת "מגדל", אך כי אין בידה העתק של המסמך שהנתבעת מכחישה שקיבלה.
נציגת הנתבעת אישרה כי פעילותה של החברה היא באמצעות שירותים שמעמיד משרד האוצר לרשות הציבור כולו, אך כי ערכה המוסף הוא באמצעות העלאת המודעות לשירותים אלו, וכי מגיעה להם תמורה עבורה העבודה שביצעו.

מצאתי לדחות את שתי התביעות.
מחד גיסא , אין מחלוקת שהתובעת חתמה על הסכם עם הנתבעת וייפתה את ידה לפעול בשמה לאיתור נכסים אבודים. אין בידי התובעת להראות מסמך המלמד על שהודיעה לנתבעת על החשבון בחברת מגדל ומשכך שלא היה צורך שהנתבעת "תאתר" חשבון זה. עם זאת, עדותה של התובעת כי מסרה פרטים אלו בשיחה עם נציג הנתבעת מקובלת עלי, והנתבעת – שיכלה להביא לעדות גם את הסוכן – נמנעה מלעשות זאת.
מאידך גיסא, אין הדעת נוחה מפעילותה של הנתבעת – שבתמורה להזנת פרטיה האישיים של התובעת לאתרים של משרד האוצר, וללא כל השקעה מיוחדת או מיומנת נדרשת עותרת עתה לקבלת שכר ודמי ביטול הסכם בשיעור לא מבוטל של למעלה מ-10,000 ₪.
לו אכן, כטענת נציגת הנתבעת בדיון, תורמת הנתבעת להעלאת המודעות לקיומם של שירותים ציבוריים אלו הרי ששכרה היה צריך להתבטא בתשלום סמלי ולא בלמעלה משליש סכום הכסף שאותר ובדמי ביטול בשיעור ניכר נוסף.
בנסיבות אלו שוכנעתי כי ההתקשרות בין הצדדים התבססה על חוסר נסיונו של אחד הצדדים (התובעת), אותו ניצל הצד שכנגד (הנתבעת), וכי תנאי ההסכם גרועים במידה ניכרת מהמקובל – ומשכך, עסקינן בעושק שמכוחו רשאי הצד שנוצל לבטל את ההסכם.
העובדה כי טענות הנתבעת לא הועלו אלא בתגובה לתביעה שהגישה התובעת רק מחזקת מסקנה זו.

התוצאה היא, כאמור, שדין התביעה והתביעה שכנגד, גם יחד, להדחות.
בנסיבות, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ח, 25 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ילנה פלדמן
נתבע: מ.ה.ל-מ.ד.ד בע"מ
שופט :
עורכי דין: