ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שרגא קיסר נגד בנק דיסקונט לישראל בעמ :

18 מרץ 2018
לפני: כבוד הרשמת מרב חבקין

התובע:
שרגא קיסר

-
הנתבעת:
בנק דיסקונט לישראל בעמ

החלטה

בפני בקשתו של התובע לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים וכן למתן צו למסירת שאלון (להלן- הבקשה). הנתבעת מתנגד ת לבקשה ו פירטה נימוקיה בתגובה מטעמה (להלן – תגובת הנתבעת).

רקע עובדתי
בטרם אדרש, לבקשות עצמן ולטיעוני הצדדים, אתאר בתמצית את העובדות העולות מכתבי הטענות, ואת המחלוקת הנטושה בין הצדדים.

בשנים 2007 – 2011 התובע שימש כנציג הנתבעת ו כנציג בנק דיסקונט לישראל ניו יורק (להלן – דיסקונט ניו יורק) בצ'ילה .

דיסקונט ניו יורק היא חברת בת בנקאית של חברת דיסקונט בנקורפ, שהיא ח ברת החזקות בנקאית וחברת בת של הנתבעת, זאת כעולה מהדיווח של הנתבעת למפקח על הבנקים שצורף לתגובת הנתבעת.

עוד יצוין, כי התובע הועסק על ידי דיסקונט ניו יורק וקיבל את שכרו מחברה זו בלבד.
לטענת התובע, על פי ההסדרים החלים בצ'ילה, נדרש רישום של נציג הבנק הזר ה פועל במדינה, ולצורך זה נרשם שמו של התובע כנציג הנתבעת ברישומי הבנק המרכזי בצ'ילה.

תביעתו של התובע מבוססת על הטענה , כי כאשר חדל לשמש כנציג הנתבעת בצ'ילה בראשית שנת 2011 , שמו לא הוסר כמי שמשמש נציג הנתבעת על פי רישומי הבנק המרכזי בצ'ילה. בסופו של דבר, כך לטענת התובע, הוסר הרישום רק בשנת 2015, לאחר פנייתו בנושא לנתבעת.

התובע טוען, כי על הנתבעת חלה חובה לדאוג להסרת שמו מהרישומים בצ'ילה, ומשלא עשתה כן במועד הפסקת עבודתו היא חבה כלפיו מכוח העילות הבאות: עילת עשיית עושר שלא במשפט, עילה חוזית - הפרת חוזה העבודה לרבות הפרת חובת הנאמנות בה חב מעסיק לעובדו, עילה נזיקית – עוולת הרשלנות .

הנתבעת הכחיש ה את טענות הנתבע בהתייחס למלוא רכיבי התביעה. בתמצית טענותיה של הנתבעת הן אלה: התובע חדל לשמש נציג דיסקונט ניו יורק בצ'ילה בשנת 2011 ובמקומו מונה אדם אחר; לנתבעת לא הייתה כל נציגות בצ'ילה משנת 2011; הנתבעת הסירה את שמו של התובע מהרישומים; על פי עצה משפטית שקיבלה הנתבעת, די באי חידוש הנציגות בצ'ילה על מנת ששמו של התובע יוסר מהרישומים ; על התובע הייתה מוטלת חובה לדאוג להסרת שמו ; על התובע להפנות טענותיו למפרסם בצ'ילה ולא לנתבעת; אין בסיס לעילת עשיית עושר שלא במשפט, שכן לנתבעת לא היו רווחים בצ'ילה בתקופה המדוברת ; לתובע לא נגרם כל נזק ולחלופין יש לייחס לו אשם תורם בגין מלוא הנזק הנטען.

לשלמות התמונה, יצוין כי תביעה זהה הוגשה בשנת 2016 לבית משפט השלום בתל אביב, אולם בהחלטה של אותה ערכאה מיום 7/6/16 נקבע , כי התביעה מצויה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה , ועל כן היא נמחקה. התביעה בתיק הנדון זהה לתביעה שהוגשה לבית המשפט השלום ונמחקה כאמור.

הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים
עתה, לאחר הבהרת הרקע הכללי, אדון תחילה בבקשת התובע לגילוי מסמכים .

בקשת התובע היא רשימה בת 14 סעיפים. להלן פירוט הרשימה כפי שהובאה ב מכתב שצורף לבקשה:
א. הסכם העסקה בין "הבנק" לבין התובע .
ב. סיכום תנאי העסקת התובע משנת 2007 בניו יורק.
ג. מצבת כוח האדם בנציגות צ'ילה בשנים 2007 – 2015 כולל שמות העובדים, טלפונים וכתובת .
ד. חוזי העסקה אישיים של כל העובדים בנציגות צ'ילה בשנים 2007 – 2015.
ה. הדוחות השנתיים של הבנק למפקח על הבנקים בצ'ילה בשנים 2007 - 2015.
ו. תדפיסי העברת כספים חודשית מהבנק בניו יורק ל"בנקו דה צ'ילה" עבור משכורת העובדים והוצאות שוטפות בשנים 2007 – 2015.
ז. תדפיס חשבון הנציגות בשנים 2007 – 2015.
ח. מסמכי תכנון שנתיים של הנציגות בשנים 2007 - 2015.
ט. מסמכי הוראות היעדים של ההנהלה לנציגות בשנים 2007 – 2015 כולל דוא"ל.
י. ניירות עבודה כולל מצגות לקראת כנס תכנית עבודה שנתית בשנים 2007 - 2015.
י"א. מסמכי יעדים פרטניים לכל עובד בנציגות צ'ילה בשנים 2007 – 2015.
י"ב. נהלים לעניין תשלום בונוס לעובדים.
י"ג. דוחות שנתיים, יעדים מול שכר ובונוסים לגבי נציגות צ'ילה בשנים 2007 - 2015 .
י"ד. תכתובת בין הבנק לבין המפקח על הבנקים בצ'ילה לגבי סגירת הנציגות והסרת שמו של התובע.

התובע נימק בקשתו בטענות הבאות: המסמכים אשר יכולים לשפוך אור על "הפרשה" מצויים ברשות הנתבעת ורק חשיפתם תאפשר "לעשות משפט"; המסמכים רלבנטיים לעניין שבמחלוקת; מערכת היחסים בין הצדדים באה לידי ביטוי במסמכים שהתבקשו; המסמכים ישפכו אור על נושא זהות המעסיק, מהות העבודה, מערכת היחסים המיוחדת ועובדות שהנתבעת הכחישה; על הנתבעת לחשוף את המסמכים לנוכח טענתה, כי לא התקיימה פעילות בנציגות; אי גילוי המידע מהווה מעילה באמון הצדדים וכן הכשלת בית הדין בעשיית צדק.

הנתבעת התנגד ה לבקשה ואלה עיקר טענותיה: הבקשה מציינת נימוק כללי ולא הסבר פרטני לגבי כל קבוצת מסמכים; הנתבעת גילתה את המסמכים אשר ברשותה ומה שלא גולה אינו ברשות הנתבעת; הבקשה מהווה ניסיון דיג אסור; דיסקונט ניו יורק, שניהלה את הנציגות בצ'ילה היא אישיות משפטית נפרדת מהנתבעת; המסמכים אינם רלבנטיים לבירור המחלוקת; אין קשר בין נתוני עובדי הנציגות לבין רכיבי התביעה; אין קשר בין תדפיסי חשבון או נהלי הבנק לבין התביעה; חלק מהמסמכים שהתבקשו הם סוד מסחרי; נתוני עובדים אחרים הם מסמכים שגילויים עלול לפגוע בפרטיות צדדים שלישיים; מסמכים בין הבנק לבין המפקח על הבנקים בצ'ילה הם חסויים מכוח הלכת אזולאי (רע"א 6546/94 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' המפקח על הבנקים, פ"ד מט (4) 54).

בתגובה לתשובת הנתבעים, הגיש התובע תגובה מפורטת ובה פירט את הטעמים המצדיקים, לטענתו, להורות, כי הנתבעים יבצעו גילוי ועיון של המסמכים שהתבקשו. במסגרת זאת נטען, כי אין בסיס לטענת הנתבעת כי המסמכים המדוברים קשורים לישות משפטית נפרדת , וזאת נוכח קביעת בית משפט השלום (בהחלטה מיום 7/6/16), כי השלוחה בניו יורק היא אותו גורם מעסיק. עוד נטען , כי כל המסמכים הקשורים לדיסקונט ניו יורק הם בשליטת הנתבעת. עוד טען התובע, כי המסמכים רלבנטיים לשאלת היקף פעילות הנציגות בצ'ילה לאורך השנים ולאחר סיום העסקתו של התובע. כן טען התובע , כי בכל הנוגע לפרטיות גורמים שלישיים, ניתן לתת הוראות מתאימות לגבי אופן חשיפת המידע ולמזער את הפגיעה. צו גילוי יכול להתייחס לסוג של מסמכים ולא בהכרח מסמך ספציפי.

דיון והכרעה
תקנה 46(א) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון ומסמיכה את בית הדין או הרשם "ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

העיקרון שנקבע בהלכה הפסוקה בעניין גילוי מסמכים הנו "...להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. המבחן המרכזי אם להתיר או לסרב את הגילוי הוא 'מבחן הרלוונטיות' ('מבחן הזיקה'), ובד בבד - שקילה של מידת הפגיעה, של אי נוחות ושל ההכבדה על הצד המגלה ועל צדדים שלישיים" (ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 11 בעמ' 9).

בהקשר זה נפסק, כי הכלל הנו ביצוע גילוי מרבי של המסמכים הרלוונטיים למחלוקת כאשר "ביסודו של כלל זה מונח ערך גילוי האמת אשר משרת הן את הצדדים להליך, בהבטיחו עשיית משפט צדק, והן את הציבור בכללותו, בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת המשפטית – חברתית כולה" (בג"צ 7793/05 אונ' בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', ניתן ביום 31/1/11).

בטרם אתייחס לדרישות הפרטניות של התובע, מוצאת אני להבהיר, כי הגם שתלויה ועומדת בקשה לסילוק על הסף של אחד מרכיבי התביעה (רכיב הפיצוי בעוולת הרשלנות) אין מקום להמתין להכרעה באותה בקשה , וניתן לדון בנושא גילוי המסמכים כבר עתה. הטעם לכך הוא , כי העובדות הנתונות במחלוקת הן אותן העובדות לגבי רכיבי התביעה השונים. נושא הרשלנות הנטענת עשוי אמנם לעורר שאלות משפטיות נוספות מעבר לאלה שמתעוררות לגבי רכיבי התביעה האחרים, אלא שהגילוי המדובר מתייחס לנתוני עובדה ולא לנושאים המשפטיים. המסכת העובדתית אפוא היא בעיקרו של דבר מסכת אחת.

ועתה לרשימת המסמכים עצמה.

סעיף א' – לא ברור למה הכוונה בדרישה הסכם העסקה בין "הבנק" לבין התובע. על כן ובהיעדר פיר וט אחר במכתב שצורף לבקשה אניח כי מדובר בהסכם עם הנתבעת עצמה. ככל שקיים הסכם בין התובע לבין הנתבעת על הנתבעת לגלותו. ככל שלא קיים הסכם כאמור לציין כך במפורש בתצהיר אשר יוגש בתוך 30 ימים .

סעיף ב' – ככל שבידי הנתבעת סיכום תנאי העסקת התובע בדיסקונט ניו יורק על התובעת לגלותו ואם המסמך אינו ברשותה עליה לציין כך במפורש בתצהיר שיוגש בתוך 30 ימים.

התובע טען, כי הבנק הפר את התחייבותו החוזית כלפיו ולכן יש לאפשר גילוי המסמכים המדוברים.

סעיפים ג' - ד'- לא שוכנעתי , כי קיימת למסמכים המדוברים רלבנטיות לשאלות השנויות במחלוקת. המסמכים הללו לא ישפכו אור על המחלוקת בשאלה , האם הנתבעת פעלה להסרת שמו של הנתבע לאחר סיום העסקתו. המסמכים הללו אינם הדרך המתאימה להוכיח את טענת התובע , כי הנציגות הייתה פעילה גם לאחר שנת 2011. כך או אחרת, לא ברור מה הרלבנטיות של מסמכים משנת 2007 עד שנת 2011 להוכחת פעילות בתקופה השנויה במחלוקת שהיא התקופה משנת 2011 ואילך. זאת ועוד, מדובר במסמכים הנוגעים לעובדים אחרים ואין מקום לגילוי גורף של תנאי השכר של עובדים רבים שהם בבחינת צדדים שלישיים להליך רק על מנת לבנות את תביעת העובד היחיד (ד"ר י. לובוצקי, שם, פרק 11 בעמ' 10).
בהקשר זה ראוי לציין כי הנמקת התובע לפיה המסמכים ישפכו אור על "הפרשה" אין בה כל הסבר מדוע מדובר במקרה המצדיק חשיפת פרטים של עובדים אחרים. לא ברור על איזו "פרשה" מדובר, שכן העובדות הנטושות במחלוקת הן מצומצמות יחסית ונוגעות לשאלת הסרת השם והפסקת פעילות הנתבעת בצ'ילה משנת 2011.

סעיפים ה' – ו' - טוענת הנתבעת, כי בהתאם להלכת אזולאי אין להתיר גילוי מסמכים שנמסרו למפקח על הבנקים בצ'ילה . לשיטתה, נקבע כי קיים חיסיון על דוחות למפקח על הבנקים בישראל, ויש להחיל הלכה זו גם לעניין דוחות למפקח על הבנקים במדינה זרה.
טענה זו אינה מדויקת. בפסיקה מאוחרת יותר נפסק בעניין זה כך:
"בפרשת אזולאי, נדונה תביעה של לקוח נגד בנק בגין מעילה של פקיד הבנק. המידע שנמסר על ידי הבנק לבנק ישראל היה קשור לפרשה, ודו"ח הביקורת התייחס לפעולות ולעובדות הקשורות לאותה פרשה על סמך הנתונים הקונקרטיים שהועברו על ידי הבנק. משכך, ולאור תכליתה של הוראת הסודיות, נקבע כי חל חיסיון על דו"ח בנק ישראל בנוגע לאותה פרשה. ברם, אין להסיק מעניין אזולאי, כי כל מידע שנמסר על ידי הבנקים בישראל לבנק ישראל, נמסר לצרכי פיקוח ונהנה עקב כך מחיסיון. כך, לדוגמה, בנק ישראל מקבל מהבנקים נתונים על העמלות הנגבות מלקוחותיהם, ועל סמך נתונים אלה, מתפרסם דו"ח לידיעת הציבור שאיננו בבחינת דו"ח ביקורת חסוי".
[רע"א 8943/06 ‏ ‏ גיא יוחנן נ' סלקום ישראל בע"מ, פ''ד סג(3) 88]

עולה אפוא כי יש לבדוק את טיב המידע שמבוקש לחשוף. עם זאת, דין בקשתו של התובע לגילוי המסמכים המדוברים להידחות, שכן מדובר בדרישה גורפת שהקשר שלה לעובדות שבמחלוקת לא הובהר דיו. על כן, ייתכן כי חלק מהנתונים אמנם חוסים תחת חיסיון שגובש בהלכת אזולאי, ולו מכוח היקש. זאת ועוד, גם אם ניתן לשער ולהעלות על הדעת קשר מסוים בין הנתונים לבין המחלוקת העובדתית, קשר, אשר יש להדגיש לא פורט ברחל בתך הקטנה בהתייחס לסעיפי הדרישה המדוברים במסגרת הבקשה - אותו קשר הוא מרוחק ואינו מצדיק פגיעה באינטרסים לגיטימיים של הצד שכנגד ב דרך של חשיפת נתונים מסחריים, הכלולים מטבע הדברים בדוחות שהתבקשה הנתבעת להמציא. יובהר, כי ככל שחלק מהנתונים המדוברים מפורסם לידיעת הציבור, ממילא אותו חלק ניתן לאיתור על ידי התובע. ככל שהתובע היה מציין בבקשתו , כי לגבי חלק מהנתונים חלה על הבנק חובה לחשוף אות ו במסגרת דוחות המפורסמים לידיעת הציבור, אפשר כי היה מקום לשקול בקשתו בחיוב, אולם התובע לא טען כך.
לסכום, דרישת התובע נדחית.

סעיפים ז' – י"א , י"ג – מדובר בדרישה גורפת הנוגעת למעשה לכל ה היבטים של ניהול הנציגות בצ'ילה בין שנת 2007 לשנת 2015 לרבות מתן חשבונות . לא ברור מה הרלבנטיות של המסמכים בתקופה בה אין מחלוקת, כי התובע שימש נציג היינו עד שנת 2011 שכן אין לתובע כל טענה לגבי שכרו או זכויות אחרות שנובעות מיחסי עובד מעסיק . לגבי המסמכים משנת 2011 ואילך, דרישת הגילוי היא גורפת ואף מכבידה באופן בלתי סביר. כך היא, למש ל, הדרישה להמציא את כל המסמכים של ההנהלה לנציגות בעניין יעדים בשנים שצוינו לרבות כל תכתובת דואר אלקטרוני. לא ברור כיצד מצופה, כי הנתבעת תאתר את החומר המבוקש בתכתובת דואר אלקטרוני המתפרשת על פני תקופת בת למעלה משמונה שנים. כמו כן, לא ברור מדוע יש רלבנטיות כלשהי – ולו דחוקה – ליעדים שהוגדרו לכל עובד ועובד בנציגות. התובע טוען , כי הנציגות הייתה פעילה גם לאחר שנת 2011, אולם בין טענת עובדה זו שהתובע מבקש להוכיחה באמצעות המסמכים , לבין הגדרת היעדים של כל עובד ועובד בנציגות, אין כל קשר . גם אם קיים קשר הוא מרוחק ו קלוש ביותר, ובנסיבות אלה, אין כל הצדקה להמציא לתובע מסמכים שיש בגילויים לפגוע בפרטיות של צדדים שלישיים. בהקשר זה , אף מקובלת עליי טענת הנתבעת, כי מסמכים בנוגע להפסקת פעילותה בצ'ילה בתקופה המדוברת הומצאו (דיווח למפקח על הבנקים לגבי מספר נציגויות בצ'ילה). לכן, משהונחה חלופה ראויה להוכחה הנדרשת במקום גילוי גורף מן הראוי לדחות את דרישת הגילוי הגורף. כך בפרט, לנוכח מהות המסמכים הנדרשים על ידי התובע, היקפם והיעדר זיקה ממשית של מרבית הנתונים בהם לפלוגתאות בהליך.
לסיכום, הדרישה בסעיפים שצוינו נדחית.

סעיף י"ב – הואיל ובהליך זה אין כל תביעה לבונוסים , לא ברור מה הטעם לדרישה לקבל את המסמכים . הדרישה גם מנוסחת באופן כוללני וגורף ולא ברור לאיזו תקופה היא מתייחסת. מכל הטעמים הללו הדרישה ברכיב זה נדחית.

סעיף י"ד – הדרישה רלבנטית ונוגעת למחלוקת. אמנם מדובר בדרישה לגילוי "תכתובת" ולא מ כתב ספציפי, אך מדובר בתכתובת המתייחסת ל נושאים רלבנטיים למחלוקת בהליך (סגירת הנציגות והסרת שמו של התובע כנציג) . הכלל הנוהג במקרה של דרישה לעיין בסוג מסוים של מסמכים להבדיל ממסמך ספציפי הוא, כי מקום בו אין באפשרות בעל ה דין להצביע על מסמך ספציפי, יתיר בית המשפט לעיין בסוג מסמכים, בתנאי שהוכחה הרלבנטיות שלהם לנושא שבמחלוקת . כאמור סוג המסמכים שהתבקש רלבנטי למחלוקת הנטושה בין הצדדים .
עם זאת, הנתבעת טענה בתגובה כי אין ברשותה מסמכים מעבר למה שהוצג. על הנתבעת לציין במפורש, כי לא קיימים ברשותה מסמכים שביקש התובע בסעיף זה בתצהיר שיוגש בתוך 30 ימים.

צו למסירת שאלון
לטענת התובע, על מנת להוכיח את טענותיו יידרש להביא עדים רבים מישראל ומחו"ל ולכן חיוב הנתבעת להשיב לשאלון יקצר הליכים ויחסוך בהוצאות.

עיון בשאלון שהתבקש מעלה , כי הוא כולל 27 שאלות , אשר בחלק מהן גם סעיפי משנה , ואשר אותן ניתן לחלק לשני סוגים: הסוג האחד, שאלות שהן תמונת ראי של מסמכים שהתבקשו במסגרת דרישת גילוי מסמכים . לכן הנושא תם ונשלם בדיון שנערך לעיל בנוגע לגילוי מסמכים.

הסוג השני של השאלות כולל שאלות שניתן להפנות לעדים הרלבנטיים. עוד יצוין, כי השאלות בחלקן מתייחסות לעובדים ספציפיים, ולא מובן האם מצפה התובע, כי כל אחד מעובדים אלה יגיש תשובה במענה לשאלה או שתיים לבקשתו . כך, למשל, נכללו בשאלון השאלות הבאות: "האם נכון שגב' חיה רוב הייתה מודעת להיותו של התובע רשום ....". ברור כי לשאלה זו רק גב' רוב יכולה להשיב. וכך גם השאלה "האם נכון שמר אהוד ארנון היה מודע להיותו של התובע רשום...".

ידוע, כי שאלון הוא כלי, אשר השימוש בו בבית הדין לעבודה נעשה לעיתים נדירות. על פי נוסח התקנות שימוש בכלי זה יעשה רק מ" טעמים מיוחדים שיירשמו". הטעמים עליהם הצביע התובע אינם טעמים מיוחדים. שאלון אינו תחליף לזימון עדים.
בענייןבר"ע 1534-04-11 לודמילה קוצ'וק - חברת החשמל לישראל ( מיום 5/5/11) נקבע כך:
" אין להפעיל הסמכות למתן צו למסירת שאלון כעניין שבשגרה, אלא רק במקרים חריגים המצדיקים זאת, בנסיבות בהן יש קושי לברר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, וכאשר האמצעים הדיוניים האחרים אינם מאפשרים בירור תקין של ההליך".

דברים אלה יפים גם לענייננו. התובע יוכל לזמן את הגורמים הרלבנטיים לעדות מטעמו ולכן קיימים אמצעים דיוניים מתאימים לבירור השאלות. ככל שיזכה התובע בהליך בסופו של יום, תילקחנה בחשבון הוצאותיו בעניין זה.

סוף דבר
לאור האמור, אני מורה, כי הנתבעת תגיש תצהיר משלים בהתאם למפורט לעיל, וכך יעשה בתוך 30 יום מהיום.

בנסיבות העניין כאשר למעשה הבקשה נדחתה, והתקבלה רק בנוגע לדרישה להגיש תצהיר בו יצוין במפורש כי מסמכים מסוימים אינם בחזקת הנתבעת, כפי שנטען בתגובתה, יש לטעמי הצדקה לחייב את התובע בהוצאות הבקשה. עניין זה יילקח בחשבון על ידי המותב שידון בתיק בסיומו.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ח, (18 מרץ 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שרגא קיסר
נתבע: בנק דיסקונט לישראל בעמ
שופט :
עורכי דין: