ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק מזרחי נגד א.ל.מ. סחר 2000 בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת עירית קויפמן

תובע
יצחק מזרחי ת.ז. XXXXXX319

נגד

נתבעים
1.א.ל.מ. סחר 2000 בע"מ ח.פ. 511021495
2.טרקלין חשמל בע"מ ח.פ. 510598857
3.אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ ח.פ. 520039975
4.דרמן נ חב' סם-ליין בע"מ ח.פ. 557219003
5.ניופאן בע"מ ח.פ. 511133696

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים על סך 6,000 ₪, וזאת בטענות לאי קבלת תעודת אחריות למוצרים, אי מתן שירות ואחריות מטעם היבואן, פגמים, הטעייה צרכנית ואי גילוי לצרכן והפרת עסקה. כן ציין התובע כי יש לו טענות נוספות שיעלו בבית המשפט.

2. יצוין כי בקשות לסילוק על הסף, בין היתר בטענה כי כתב התביעה הוגש ללא פירוט עובדתי, אשר הוגשו על ידי הנתבעות 1 ו-4 והנתבעת 2, הועברו לתגובת התובע (החלטות מיום 17.12.17 ו מיום 28.12.17), אולם התובע לא מסר כל תגובה.
למרות זאת, בשים לב לעובדה שמדובר בבית משפט לתביעות קטנות, קבעתי כי הבקשה למחיקת התובענה תידון במועד הדיון.

3. בדיון שהתקיים לפני ביום 14.3.18, פירט התובע את טענותיו.
לטענתו, הוא רכש מכשירי חשמל – מקרר, קולט אדים וכיריים , ולא קיבל תעודת אחריות בגין המכשירים האמורים.
בנוסף, בהתייחס למקרר, אשר נרכש ממחסני חשמל (הנתבעת 3), טוען התובע כי הוא קיבל את המקרר כאשר יש עליו שריטה וזבובים וסימנים של זבובים בתוך המקרר.
לפיכך, סבור התובע כי נמכר לו מקרר מתצוגה.
בהתייחס לקולט האדים, טען התובע כי לאחר שקולט האדים השמיע רעש, הגיע טכנאי לתקן את קולט האדים והטכנאי שבר לו פילטר . כן נטען כי עליו לשלם כסף כדי לנקות את המוצר. התובע גם ציין כי בעת שהטכנאי הגיע לתקן את הפילטר, הוא נפל ונחבל, אולם אין הוא תובע את נזקיו בגין הנפילה במסגרת תביעה זו.
עוד ציין התובע כי הטכנאי שרט את קולט האדים והחליף נורה של 40 וואט בנורה של 15 וואט.
בהתייחס לכיריים, טען התובע כי חסרות רגליות בברזלים והכיסויים מתבלים.

4. נציג הנתבעת 1, ממנה רכש התובע את הכיריים, טען כי התובע מעולם לא הגיע לחנות ולא יצר קשר עם החנות, הן בק שר לטענתו לאי קבלת תעודת אחריות והן בהתייחס לטענה על קיום פגם במוצר.
בנוגע לתעודת אחריות נטען כי תעודת אחריות מצויה בתוך המוצר.

5. נציג הנתבעת 2, ממנה רכש התובע את קולט האדים, טען כי תעודת האחריות נמצאת בתוך הקופסא הסגורה, ויחד עם חשבונית שנמסרת במעמד הקנייה – מהווה את האסמכתא לאחריות.
לטענת נציג הנתבעת 2, התובע כלל לא פנה לנתבעת 2 בעניין זה, אלא הגיש תביעה לבית המשפט.
בהתייחס לטכנאי – טען נציג הנתבעת 2 כי הטכנאי מגיע מטעם היבואן, וכי התובע לא פנה לנתבעת 2 גם בעניין זה.

6. נציגת הנתבעת 3, ממנה נרכש המקרר, טענה כי המקרר לא נמכר מתצוגה וכי הנתבעת 3 לא קיבלה כל פנייה לגבי הזבובים, השריטה או טענה כלשהי לפיה אין מדובר במקרר חדש סוג א'.
באשר לתעודת האחריות נטען כי קיימת תעודת אחריות בתוך המוצר, אולם לאור טענות התובע, אשר פנה לנתבעת 3 כעבור יומיים ממועד הרכישה, פנתה הנתבעת 3 ליבואן, כלומר לנתבעת 4, אשר דאגה לשלוח לתובע תעודת אחריות. לאחר מספר ימים פנתה שוב הנתבעת 3 לתובע על מנת לברר אם קיבל את תעודת האחריות, ומאחר שטען שעדיין לא קיבל את תעודת האחריות, דאגה הנתבעת 3 לקבל את תעודת האחריות לחנות, ויצרה קשר עם התובע על מנת שתעודת האחריות תובא לו לביתו.
לטענת נציגת הנתבעת 3, תגובת התובע הייתה כי זה כבר לא רלבנטי והוא ייגש לבית המשפט.

7. נציג הנתבעת 4, המשמשת גם כיבואנית סמסונג וחברת האם של אל"מ, טען, בהתייחס לתעודת האחריות של המקרר, כי כאשר מגיעים מוצרי סמסונג מחו"ל לא מכניסים בישראל למוצרים תעודות או מסמכים כלשהו, אלא תעודות האחריות מוכנסות בקוריאה אצל היצרן, כך שהמקרר שהתקבל אצל התובע כלל תעודת אחריות מקורית ומדבקת אחריות.

8. נציגת הנתבעת 5, היבואנית ונותנת השירות של הכיריים וקולט האדים, טענה כי השירות ניתן על פי תעודת האחריות, אחרת לא היה ניתן שירות. גם לדבריה הספק בחו"ל הוא זה שאורז את תעודת האחריות, יחד עם הוראות ההפעלה, והכול נמצא בתוך המארז. כן טוענת נציגת הנתבעת 5 כי התובע מעולם לא פנה בטענה כי לא קיבל תעודת אחריות, כאשר המוצרים נרכשו בחודש מאי 2017, וכתב התביעה הוגש בחודש דצמבר 2017, 7 חודשים לאחר מועד הקנייה. כן ציינה נציגת הנתבעת 5, כי לא היו שולחים טכנאי אם לא הייתה תעודת אחריות.
בהתייחס לקולט האדים, טענה נציגת הנתבעת 5 כי בעקבות תלונת התובע על רעש, הגיע טכנאי, אשר החליף את המנוע ואת המנורה, וכי לא התקבלה כל טענה לפיה הטכנאי שבר את הפילטר והתובע נפל ונחבל והדבר נלמד לראשונה לאור טענות התובע במועד הדיון.
בהתייחס לכיריים נטען כי התובע התלונן על כך שהמבערים מתקלפים. כאשר הגיע טכנאי, לאחר שהתובע לא הציג אישור התקנה על ידי טכנאי גז, ביצע הטכנאי בדיקת התקנה, ובאשר לקילופים הוסבר לתובע כי הקילופים נוצרים מאופן השימוש וחומרי הניקוי בהם משתמשים, ואין זה פוגע בתקינות פעולת הכיריים. לעניין זה נטען כי התובע פנה כ-5 חודשים לאחר שהכיריים היו אצלו, והוא עשה בהם שימוש.

דיון והכרעה

9. ראשית יאמר, כי לאחר ששמעתי את התובע וכאשר התברר שאין לתובע אסמכתאות לטענותיו, מצאתי להציע לתובע למחוק את התביעה ולהגיש תביעה חדשה בה יפרט את כל טענותיו, ואף יצרף אסמכתאות, אולם התובע עמד על כך שבית המשפט ייתן פסק דין, ואף ציין כי ידרוש הוצאות, וכי הוא מתכוון לפרסם את פסק הדין ברשת החברתית (עמ' 3 ש' 14 – 17 לפרוטוקול).

10. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, אני סבורה כי יש מקום לדחות את התביעה, שכן התובע לא הוכיח את תביעתו וכל טענותיו נטענו בעלמא ללא כל אסמכתאות.

11. כתב התביעה עצמו אינו מפורט ואינו מתייחס לטענות עובדתיות המקימות, לטענת התובע, את עילת התביעה.

12. בהתייחס לליקויים הנטענים, התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח קיומם של ליקויים.
כך, בנוגע למקרר, התובע העיד כי אין לו אסמכתאות באשר לטענותיו בדבר מצב המקרר, קרי קיומה של שריטה, זבובים וסימני זבובים – ולמעשה לא הוכיח טענתו זו.
לעניין זה יצוין כי התובע לא טען, וממילא לא הוכיח, כי פנה בעניין זה לנתבעת 3 בטענה כלשהי.
בנוגע לקולט האדים, טענת התובע כי הטכנאי שבר פילטר בבואו לבצע את התיקון וכן יתר טענותיו בעניין זה נטענו בעלמא ללא אסמכתאות, וממילא מדובר בעדותו של התובע, שלא נתמכה במאום.
באשר לכיריים, התובע לא הוכיח מה הם הליקויים הנטענים על ידו, וככל שמדובר בכיסויים שמתבלים, הרי שעליו להוכיח שאין מדובר בבלאי שאינו בלאי סביר כתוצאה משימוש.
לעניין זה יצוין כי פנית התובע לנתבעת 5 בעניין זה, באה כחמישה חודשים לאחר רכישת המוצר, דבר שיש בו כדי ללמד שאין מדובר בפגם שהיה קיים בעת רכישת המוצר.

לאמור יש להוסיף כי התובע לא כימת את סכום הנזק שנגרם לו לטענתו בגין הליקוי הנטען בכל אחד מן המוצרים ולא צירף כל אסמכתא לקיומו של נזק כלשהו ולשיעורו.

על כן, טענות התובע בדבר פגמים במוצרים השונים לא הוכחו ויש לדחותן.

13. נראה כי טענתו העיקרית של התובע נוגעת להיעדר תעודות אחריות.
לא מצאתי לקבל את טענות התובע בעניין זה.
באשר לכיריים ולקולט האדים, התובע לא הוכיח כי לא היו תעודות אחריות באריזות המוצרים.
לעניין זה יצוין כי ככל שהיו חסרות תעודות אחריות, היה מצופה מן התובע לפנות מספר ימים לאחר רכישת המוצרים אל החנויות מהן רכש את המוצרים (הנתבעת 1 והנתבעת 2), כפי שעשה בהתייחס למקרר, כאשר פנה כעבור ימים ספורים אל הנתבעת 3 בעניין זה.
ואולם, נציגי הנתבעות 1 ו- 2 מהן נרכשו המוצרים העידו כי לא היתה כל פניה מצד התובע בעניין תעודת האחריות (נציג הנתבעת 1 - עמ' 7 ש' 16 – 18 לפרוטוקול, נציג הנתבעת 2 – עמ' 4 ש' 10 – 11 לפרוטוקול). גם נציגת היבואנים, הנתבעת 5, העידה כי לא היתה כל פניה בעניין זה (עמ' 4 ש' 33 – 34 לפרוטוקול).
מכאן שלמרות שהמוצרים נרכשו ביום 24.5.17, לא הוכיח התובע כי פנה בעניין זה למי מן הנתבעות ולמעשה הטענה נטענה לראשונה בכתב התביעה וביתר פירוט בדיון.

בהתייחס למקרר, לאחר ששמעתי את הצדדים אני סבורה כי לא עלה בידי התובע להוכיח שהנתבעת 3 או הנתבעת 4 פעלו בעניין זה שלא כדין.
ראשית, נציג הנתבעת 4 העיד כי תעודת אחריות מתקבלת מהיצרן ומגיעה לישראל עם המוצר. כך, "מוצרי סמסונג בישראל לא עוברים הליך גיור בארץ, כך שלא מכניסים למוצרים תעודות או מסמכים כלשהם. תעודות האחריות של סמסונג מוכנות בקוריאה, אצל היצרן. כך שהמוצר שהתקבל אצל התובע, ואני מתייחס למקרר, כלל תעודת אחריות מקורית של היצרן, ומדבקת אחריות בהתאם להוראות החוק בישראל" (עמ' 23 ש' 23 - 26 לפרוטוקול).
שנית, גם אם אקבל את טענת התובע כי לא נמצאה תעודת אחריות באריזת המקרר, הרי שמקובלת על טענת נציגת הנתבעת 3 באשר להשתלשלות האירועים לאחר פניית התובע אל הנתבעת 3 בעניין זה.
נציגת הנתבעת 3 העידה כדלקמן: "לגבי עניין האחריות – אוסיף על דברי חברי מחברת סם-ליין, שקיבלנו פנייה כעבור יומיים מהתובע, שהתובע לא קיבל את תעודת האחריות. במקביל פנינו לחברת סם-ליין והם דאגו לשלוח בדואר ללקוח תעודת אחריות נוספת, על אף שבמוצר עצמו היו תעודת אחריות ומדבקה על פי חוק. בשיחתנו עם הלקוח, והכול מתועד אצלנו במערכת, לאחר מספר ימים משליחת תעודת האחריות – שוחחנו עם הלקוח והוא טען שעדיין לא קיבל את תעודת האחריות. דאגנו שהסוכן יביא לחנות את תעודת האחריות, כאשר קיבלנו אותה מידי סוכן נציג סם-ליין – ניסינו לצור קשר עם הלקוח, וגם לכך יש לנו תיעוד, על מנת להביא לו עד הבית את תעודת האחריות. הלקוח ענה שזה כבר לא רלבנטי והוא יגש לבית המשפט " (עמ' 6 ש' 18 - 26 לפרוטוקול).
אמנם, הנתבעת 3 לא צרפה את תיעוד השיחות לכתב ההגנה, ואף לא הציגה אותו בדיון, אולם די לי בדברי התובע בעניין זה על מנת להשתכנע כי אכן גרסת הנתבעת 3 היא הנכונה. שכן, כאשר נשאל התובע בעניין זה ראשית טען כי הטלפון שלו התקלקל ולא יכול היה לענות, ולאחר מכן השיב שאינו זוכר.
כך: "לשאלת ביהמ"ש האם אני מאשר את השתלשלות האירועים כפי שתוארה אני משיב שלא. לא התקשרו. אני התקשרתי ודרשתי מהם שיביאו לי את תעודת האחריות עד פתח ביתי. וכשהם רצו להביא הם התחילו עם סיפורים. לאחר 3 שבועות הטלפון שלי התקלקל ולא יכולתי לענות. לאחר שביהמ"ש מדגיש בפני שהוזהרתי לומר אמת – לשאלה האם הייתה סיטואציה שבה התקשרו אליי על מנת להביא לי את תעודת האחריות והשבתי "נפגש בבית המשפט" אני משיב שאינני זוכר " (עמ' 7 ש' 9 - 13 לפרוטוקול).
קשה לקבל את טענת התובע לפיה "אינו זוכר" ויש בה כדי לתמוך בטענת הנתבעת 3 בעניין זה.
מהאמור עולה כי הנתבעת 3 בשיתוף הנתבעת 4, פעלו על מנת להמציא לתובע תעודת אחריות בעקבות פנייתו, אולם התובע לא שיתף עמם פעולה לצורך קבלתה. משכך אין לתובע להלין אלא על עצמו, ולא ניתן לקבוע כי הנתבעות פעלו שלא כדין בעניין זה.
אין באמור כדי למנוע מהתובע לפנות לנתבעת 3 לשם קבלת תעודת האחריות המצויה אצל הנתבעת 3.

14. נוסף על כך, התובע ציין כי הגיש תביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 31א' לחוק הגנת הצרכן.
סעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981, קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק בשל הפרה פיצויים שאינם תלויים בנזק בסכום שלא יעלה על 10,000 ₪, וזאת במקרה שהופרה אחת ההוראות הנזכרות בסעיף.
התובע לא ציין איזו מן ההוראות הנזכרות בסעיף הופרה לטענתו. עם זאת, מטענות התובע עולה כי ככל הנראה מדובר בסעיף 31א'(א)(7), הקובע: "ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק לקבל תעודת אחריות, כפי שנדרש לפי סעיף 18א(5), או ביקש צרכן מעוסק לקבל מדבקת אחריות, כפי שנדרש לפי סעיף 18א(א1) – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא מסר תעודה או מדבקה כאמור ".
דא עקא שסעיף 31א(ב) קובע: "לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמא, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית".
בענייננו, התובע לא טען כי הוא פנה למי מן הנתבעות בכתב. ההפך הוא הנכון. בעניין קולט האדים והכיריים לא נמצאה כל פנייה שהיא ובוודאי שלא פנייה בכתב. בעניין המקרר פנה התובע בעל פה, ופנייתו טופלה על ידי הנתבעות 3 ו- 4 כ מפורט לעיל.

15. מכל האמור עולה כי התובע לא הוכיח תביעתו, ואין לי אלא לדחותה.

16. יש להצר על כך שהתובע לא שעה להמלצת בית המשפט להגיש את תביעתו בשנית , כאשר כל טענותיו מפורטות ונתמכות באסמכתאות.
כן יש לציין כי התובע אף לא השיב לבקשת הנתבעות 1, 4 ו-2 לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר פירוט, דבר שיכול היה ליתר את הדיון.
לאור האמור, כאשר התובע לא הוכיח את תביעתו ומדובר בתביעה שהוגשה בעלמא ללא פירוט מספק וללא אסמכתאות, כנגד חמש נתבעות אשר נציגיהן נדרשו להתייצב לדיון , מצאתי לחייב את התובע בתשלום הוצאות הנתבעות בסך של 300 ₪ כל אחת (סה"כ – 1,500 ₪).

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע תוך 15 ימים.

ניתן היום, ב' ניסן תשע"ח, 18 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יצחק מזרחי
נתבע: א.ל.מ. סחר 2000 בע"מ
שופט :
עורכי דין: