ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לינה נחום נגד עו"ד אשר פדלון :

12
לפני כבוד השופטת רחל ערקובי

התובעים:

  1. לינה נחום
  2. פלח צורישדי
  3. גד נחום
  4. עמוס סרוסי
  5. טוני זמיר
  6. פלח ונדה
  7. קאזניטי סמארודה
  8. דוד נחייסי

נגד

הנתבע:
עו"ד אשר פדלון

החלטה

1. בפניי בקשת הנתבע לקביעת ישיבת מהו"ת.

השתלשלות העניינים בתיק:

2. ביום 20.3.17 הוגשה תביעה על ידי התובעים בתיק זה כנגד הנתבע, להשבת חלק משכר הטרחה שקיבל, על יסוד הוראות תיקון מספר 20 ל חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957 הקובע את מגבלת שכר הטרחה.

3. התובענה הוגשה בסדר דין מקוצר, והנתבע הגיש ביום 3.5.17 בר"ל.

4. הדיון בבר"ל נקבע ליום 13.9.17 שנדחה לבקשת הנתבע ליום 26.9.17. ביום 9.5.17 נשלחה הודעת מזכירות המזמנת את הצדדים לישיבת מהו"ת בפני עו"ד כרמלי ישיבה זו לא התקיימה.

5. ביום 26.9.17 התקיים דיון במסגרתו הודיעו הצדדים כי ישמחו לפנות להליך גישור, (ראה פרוטוקול הדיון מיום )26.9.17, לאור זאת קבע ביהמ"ש כי התיק יופנה למחלקת המנ"ת לקיום גישור בהקדם האפשרי.

6. ישיבת הגישור נקבעה ליום 4.12.17.

7. בין לבין הועבר התיק לטיפולי, ומשכך נקבע על ידי מועד לשמיעת הבר"ל בתיק ליום 7.1.18, נוכח המועד שנקבע לישיבת הגישור במחלקת המנ"ת.

8. הנתבע עתר לדחות את ישיבת הגישור הפנימי שנקבעה (ראה הודעת מזכירות מיום 3.12.17), שצורפה לתגובת התובעים לבקשה. מועד חדש לא נקבע.

9. הדיון שנקבע לדיון בבר"ל ליום 8.1.18 נדחה ליום 19.2.18 (אבל של ביהמ"ש).

10. ביום 7.2.18 הוגשה בקשה על ידי הנתבע לדחיית הדיון שנקבע לדיון בבר"ל מהטעם כי בא כוחו לא יוכל להתייצב וכן משום שלא התקיימה ישיבת מהו"ת. ב"כ התובעים התנגדה. לאחר דין ודברים בין באי כוח הצדדים הוגשה בקשה מוסכמת על ידי באי כוח הצדדים והדיון נדחה ליום 8.4.18.

11. במקביל הופנה התיק למחלקת הגישור הפנימי לשם קביעת ישיבת מהו"ת חדשה, ואכן נקבעה ישיבת גישור ליום 20.3.18. אלא שאז, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים בשנית בנוגע לישיבת הגישור הפנימית שנקבעה והוגשה הודעה לתיק כי אין מחלקת הגישור מקיימת ישיבות מהות אלא רק ישיבות גישור, וכך נקבע. משכך ולנוכח המחלוקת שבין הצדדים, לא צלחה ישיבת הגישור הפנימי.

12. כעת מונחת בפני ביהמ"ש בקשת הנתבע לביטול הישיבה שנקבעה לשמיעת הבר"ל ולהעברת התובענה להליך מהו"ת בהתאם להוראות התקנות. עוד עתר הנתבע להורות על קביעת ישיבת מהו"ת.

טענות הצדדים:

13. לטענת הנתבע ישיבת מהו"ת הינה ישיבה חובה, שאינה בשיקול דעת ביהמ"ש למעט מקרים חריגים. לעמדת הנתבע התכלית מאחורי ישיבת המהו"ת נעוצה בכך שבהליך זה מסביר המגשר לצדדים את מהות הליך הגישור, את אופן התנהלותו ומבצע תיאום ציפיות של בחינת האפשרות ליישב את התובענה בגישור.

14. בענייננו, נטען כי למרות הוראת ביהמ"ש כי המזכירות תקבע ישיבת מהו"ת לא נעשה הדבר כך, וב"כ התובעים הודיעה כי אין בכוונת מי מהתובעים להתייצב לישיבת הגישור שנקבעה. זאת כאשר נוכחות הצדדים בעצמם חיונית להליך וקיימת חשיבות מכרעת לנוכחותם לשם ניהול ההליך כשבהעדרם אין כל משמעות או טעם או תועלת לקיום ישיבת המהו"ת.

15. לטעמו של הנתבע קיימת אפשרות שהתובעים כלל אינם מודעים להליך ולכן יש להורות על קיום ישיבת מהו"ת בהתאם לתקנות.

16. התובעים טוענים, כי המדובר בתובענה שנפתחה על רקע גביית יתר של שכר טרחה בניגוד להוראות החוק , בהתאם לתיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים. ב"כ התובעים טוענת כי המדובר בניצולי שואה קשישים בשנות השמונים והתשעים לחייהם הסובלים מבעיות רפואיות שונות ובעלי קושי להתנייד. ב"כ התובעים טוענת, כי התיק הועבר למחלקת הגישור הפנימי שאינה מנהלת דיוני מהו"ת, נקבע מועד לגישור וא ילו הנתבע התנגד לקיים את הישיבה.

17. ב"כ התובעים טוענת עוד כי אין להורות על דחיית הדיון או לבטלו, שכן לעמדת ב"כ התובעים הנתבע מנסה בדרכים שונות להוביל לדחיית בירור התובענה, מסיבות שונות ומשונות.

דיון:

18. כידוע העומס על מערכת בתי המשפט הינו רב ביותר ובתי המשפט בישראל הינם מהעמוסים בעולם המערבי. התוצאה הבלתי נמנעת הינה כי סכסוכים נמשכים על פני חודשים רבים ולעיתים שנים ארוכות עד לרגע המצופה של מתן פס"ד והכרעה בסוגיה המונחת לפתחו של ביהמ"ש.

19. בשל העומס ועל מנת לייעל את עבודת בתי המשפט, החליט המחוקק לנקוט בדרך של קיום קדם הליך גישור כחובה, ובשנת 2007 הותקנו התקנות הנוגעות לקיומו של הליך המהו"ת ראשי תיבות" "תיאום היכרות ומידע". כשהרעיון המרכזי הינו להבהיר לצדדים מהו הליך הגישור, לבחון האם בתובענה הספציפית קיימת אפשרות לקיומו של הליך כזה , במידת הצורך להעביר את הסכסוך כולו או חלקו להליך גישור ובכך להקל במידת מה על העומס המוטל על בתי המשפט.

20. דרך הפעולה שנבחרה הינה חיוב הצדדים לקיים ישיבה בפני מגשרים מוסמכים, שנבחרו על ידי מערכת בתי המשפט, פגישת מהו"ת , שבסיומה ניתנת לצדדים האפשרות להמשיך להליך גישור או לחזור לנהל את התובענה בפני ביהמ"ש.

21. הוראות תקנה 99ב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעות בין היתר כך:

"(א) הסתיימה הגשת כתבי הטענות, לא ידון בית המשפט או רשם בתובענה, לרבות בדרך של ניהול קדם משפט, אלא לאחר שהתקיימה פגישת מהו"ת.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט, מיוזמתו או לפי בקשת בעל דין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בתובענה גם בלא שנתקיימה קודם לכן פגישת מהו"ת, אם מצא כי יש לדון בתובענה באופן מיידי.
(ג) בתובענה שבה לא התקיימה פגישת מהו"ת כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי בית המשפט בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, להורות על קיומה של פגישת מהו"ת, ויחולו הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים."

22. בעוד שהנתבע מפנה להוראות תקנה 99ב(א) וטוען כי קיומה של ישיבת מהו"ת הינה מנדטורית, מפנה ב"כ התובעים להוראות תקנה 99ב(ב) ומבקשת בנסיבות העניין לפטור את הצדדים מקיום ישיבת מהו"ת.

23. מעיון בפסיקה נראה כי בתי המשפט אפשרו לקיים ישיבת מהו"ת שלא במועדים שנקבעו בהוראות התקנות היינו 45 יום לאחר הגשת כתבי הטענות, בנסיבות מסוימות פטרו צדדים מישיבת מהות ובמקרים מסוים קבעו ישיבת מהו"ת תוך כדי ניהולו של התיק (ראה לעניין זה תא (י-ם) 26359-01-14 אביעד יששכר נ' צים פיננסים בע"מ החלטה מיום 18.9.14 [פורסם בנבו]; ו כן ראה תא (פ"ת) 36355-07-16 יוסף רפפורט נ' מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל החלטה מיום 19.2.18 [פורסם בנבו]).

24. דומני, כי הוראות התקנות בכלל ומנגנון קיום ישיבת מהו"ת בפרט , נועדו לייעל את ההליך השיפוטי, להוביל את בירורה של התובענה בזמן הקצר ובאופן המיטבי. תכתיב השכל הישר מחייב את ביהמ"ש לבחון את הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה ולהתאים את הוראות התקנות ובהפעילו את שיקול דעתו, לשאול האם הקביעה מסייעת בקידומו של התיק ובירורו לגופו של עניין או בהתמשכותו וסרבולו.

25. בענייננו, מעיון בתיק עולה, כי המגשרת אליה הופנה התיק לישיבת מהו"ת, עו"ד הגב' כרמלי, הגישה לתיק ביהמ"ש הודעה ביום 25.5.17 כי התיק מוחזר לביהמ"ש ללא קיום ישיבת מהו"ת הואיל והלשכה לסיוע משפטי אינה מוכנה לממן קיום הליך גישור.

26. נוכח הודעה זו, ולאור עמדת הנתבע בדיון בבר"ל שהתקיים ביום 26.9.17, (בסופו של דבר לא התקיים נוכח בקשת הנתבע לדחיית המועד), הועבר ההליך למחלקת הגישור הפנימית, כדי לאפשר לצדדים לקיים הליך גישור ללא עלות.

27. כעולה מהחלטתי מיום 11.2.18 ביהמ"ש סבר נוכח המפורט בפרוטוקול הדיון והעברת התובענה למחלקת הגישור הפנימי כי הדבר נעשה בהסכמה, זאת, נוכח הודעת המגשרת עו"ד הגב' כרמלי שהחזירה כאמור את התיק לביהמ"ש בלא קיום ישיבת מהו"ת והסכמת הנתבע לקיומו של הליך גישור פנימי שאינו כרוך בעלויות כתחליף.

28. אלא שכעת לאחר שנקבעה ישיבת גישור נוספת ליום 20.3.18 והצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה בנוגע לקיומה של הפגישה מעלה הנתבע את הטענה כי לא ניתן לקיים את הדיון בבר"ל בלא קיומה של ישיבת המהו"ת. אינני מקבלת את עמדת הנתבע.

29. בענייננו, הנתבע הגיש לא פחות שתי בקשות לדחיית ישיבות שנקבעו בתיק, הראשונה שהייתה קבועה ליום 19.9.17 והשנייה שהייתה קבועה ליום 19.2.18, עוד הגיש בקשה לדחיית ישיבת הגישור שהייתה קבועה ליום 4.12.17.

30. תיק זה החל דרכו לפני כמעט שנה ועדיין לא התקיימה הישיבה הראשונה לשמיעת הבר"ל. אני סבורה שנוכח הנסיבות שפורטו לעיל, לנוכח העובדה כי הישיבה לגישור פנימי נקבעה כתחליף לישיבת המהו"ת לבקשת הנתבע ובהסכמת הצדדים, לאחר שהנתבע בעצמו עתר מספר פעמים לדחיית הדיונים שנקבעו, לאחר שהדיון לשמיעת הבר"ל נקבע בתיאום עם באי כוח הצדדים, נוכח היות התובעים אנשים קשישים וחולים, נוכח מהות התובענה העוסקת בהחזר שכר טרחה ששולם לכאורה ביתר בניגוד להוראות תיקון חוק נכי רדיפות הנאצים, נוכח קביעתה של ישיבת מהו"ת בפני המגשרת עו"ד הגב' כרמלי והחזרת התיק לביהמ"ש על ידי המגשרת החיצונית, הרי בנסיבות העניין מצאתי לנכון כי אין מקום לקבוע ישיבת מהו"ת נוספת והבקשה לקביעתה נדחית.

31. ככל ותינתן רשות להתגונן ייתכן ואשקול הפניית הצדדים לישיבת מהו"ת בהתאם לסמכותי על פי הוראות סעיף 99ב(ג).

32. בשלב זה הבקשה מטעם הנתבע לביטול הדיון והעברת התובענה להליך מהו"ת נדחית. הדיון שנקבע לשמיעת הבר"ל ישמע במועדו. נושא ההוצאות ייבחן במסגרת הדיון בבר"ל ובהתאם לצורך.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ח, 19 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לינה נחום
נתבע: עו"ד אשר פדלון
שופט :
עורכי דין: