ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אייל ליחאני נגד המוסד לבטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר
נציג ציבור (עובדים) מר איסר באומל
נציג ציבור (מעסיקים) מר יהודה פינקלשטיין

התובע
אייל ליחאני
ע"י ב"כ: עו"ד מ. שלום
-
הנתבע
המוסד לבטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד א. דקל

פסק דין

האם אירעה לתובע תאונת עבודה ביום 7.6.15 ? בשאלה זו נדרש בית הדין להכריע בהליך דנן.

עיקר העובדות הצריכות לעניין, והשתלשלות העניינים בתיק:
התובע יליד 1982 במועדים הרלוונטים לתביעה התגורר בבית שמש .
ביום 1.7.15 הגיש התובע תביעה להכרה בתאונת דרכים שאירעה לו עת החליק על כתם שמן כשהוא רוכב על אופנוע - כתאונת עבודה.
בטופס התביעה ציין כי התאונה אירעה בתל אביב בשעה 02:00 לפנות בוקר בסיום משמרת בה עבד כשליח, עת היה בדרכו מהעבודה ללון בבית מלון.
ביום 6.9.15 נמסרה לתובע הודעה כי תביעתו נדחתה מן הטעם שלא אירע לו אירוע תאונתי בדרך מהעבודה למעונו.
בישיבת קד"מ שהתקיימה ביום 8/5/16 נקבע כי הפלוגתא הראשונה בתיק היא עצם קרות אירוע תאונתי ביום 7/6/15 ונסיבותיו, והאם מדובר בפגיעה בדרך מהעבודה למעון כמשמעה בחוק.

על אף האמור, התובע לא הציג ראיות כלשהן לביסוס טענותיו בדבר פגיעה שאירעה לו בסיום משמרת.
לפיכך, בסיום ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 25/6/17 הובהר לתובע כי לא הוצגו מטעמו ראיות כלשהן, לעניין נסיבות התאונה, ולא הובאה כל הוכחה (ולו פלט שיחת טלפון שילמד על שיחות תאום משלוחים בשעות שלפני התאונה).
בהתאם לבקשת התובע, ניתנה לו ארכה בת 30 ימים על מנת להציג ראיות מטעמו.
על אף האמור, פרט לבקשה מאוחרת לזמן לעדות את אחיו, שהוא לפי הנטען שהיה מעסיקו בזמן האירוע, לא הוצגה כל ראיה בדבר עבודתו של התובע בסמוך לפני קרות התאונה.

טענות הצדדים
כפי שכבר ציינו, לטענת התובע, התאונה אירעה לו במוצ"ש בשעה 02:00 לפנות בוקר לאחר שסיים את עבודתו כשליח במשמרת ערב, וחש עייף, ולכן במקום לנסוע מתל אביב לביתו שבבית שמש, מרחק 50 ק"מ הוא החליט ללון במלון "לוטוס" ברחוב נס ציונה בתל אביב. על נסיבות התאונה העיד התובע בעצמו בלא שהציג כל ראיה תומכת.
התובע טוען כי מלכתחילה התביעה נדחתה מהטעם שלא הוכח כי היה בדרך מעבודתו לביתו כאשר הנתבע כלל לא חלק על כך שהתובע היה בעבודה בשעות שלפני התאונה. לטענתו כתוצאה מכך, נגרם לו נזק ראייתי שכן לא נשמרו בידו ראיות להוכחת היותו בעבודה במוצ"ש עובר לתאונה.
במישור המשפטי טוען התובע כי בנסיבות העניין והגם שהתובע לא היה בדרכו למעונו הקבוע אלא למלון, יש ליתן משמעות לתכלית החקיקה, ומקום שהוכח כי בסיום העבודה התובע ביקש ללון במלון על מנת שלא לנהוג 50 ק"מ לביתו בשעת לילה מאוחרת – הרי שיש להכיר בתאונה שאירעה לו בדרך למלון כתאונת עבודה.

הכרעה

תאונה בעבודה, לגבי עובד שכיר, מוגדרת בס' 79 לחוק הביטוח הלאומי כ "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". בסעיף 80 לחוק נקבעו שורה של מקרים בהם מצא המחוקק להרחיב את ההגדרה שבסעיף 79 ולהכניס לגדר "תאונת עבודה" גם תאונות שלא אירעו תוך כדי ועקב העבודה אלא בנסיבות אחרות, ובכלל זה נקבע :

80. רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -
(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

הפסיקה העקבית של בתי הדין לעבודה נתנה למונח "מעון" פרשנות מצומצמת, תוך שהבהירה כי אין מדובר בכל מקום שבו אדם לן, וכן נפסק :
"אמת, יכול ואדם יתגורר זמנית גם מחוץ למעונו הרגיל, ויהא זה מעון קיץ או חורף או אפילו בית מלון או בית קרובים, אך מקום זה חייב להיות מעון חליף של המעון הרגיל ולא מקום בו הוא רק אורח נוטה ללון ובגמר שהותו למנוחה או למטרה אחרת הוא חוזר למעונו", (דב"ע לד/105-0, שלום שוורץ נ' המוסד, פב"ל יג85), (ההדגשה שלי – א.ל.).
נציין כי במקרים יוצאי דופן, מצא בית הדין הארצי ליתן למילה "מעון" פרשנות מרחיבה יותר , מתוך נסיון להתחקות אחר תכלית החקיקה ו על מנת להגיע למסקנה אשר מתיישבת עם תחושת הצדק וההגינות (כך לדוגמא בעב"ל 330/97 נילי ברזילי נ' המל"ל (פורסם בנבו).
ואולם לדידנו, בנסיבות דנן, מש כלל לא שוכנענו ביחס לאמיתות גרסת התובע בדבר הנסיבות שהובילו אותו לנסוע בקטנוע ברחובות תל אביב בשעה 02:00 לפנות בוקר, אין כל הצדקה לסטות מלשון החוק ומהפסיקה העקבית של בתי הדין לעבודה.
אשר לטענות התובע לעניין הנזק הראייתי יוער, כי הגרסה לפיה התובע נסע מ ביתו בבית שמש במיוחד לתל אביב במוצ"ש על מנת לעבוד בשליחויות ולבזבז את כל הכסף שירוויח על הוצאות לינה, איננה מעוררת אמון כשלעצמה , ועל אף האמור ניתנה לתובע הזדמנות להציג פלט שיחות טלפון אשר ילמד על היותו בעבודה בשעות שלפני התאונה או כל ראיה אובייקטיבית אחרת שהינה מסוג הראיות הטכנולוגיות המצויות במאגרי מידע ונשמרות במשך שנים. דא עקא שהתובע לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו ולפיכך ממילא אין צורך לדון בשאלה התאורטית האם בנסיבות המפורטות בעדותו היה מקום ליתן פרשנות מרחיבה לביטוי "מעון".
במאמר מוסגר נציין כי טופס התביעה נחזה כאילו נחתם על ידי מעסיקו של התובע חברת מטי חי יזמות בע"מ , אלא שהתובע ציין על גבי הטופס כי המעביד הוא אחיו, ומכאן שממילא אין ליחס לחתימה הנ"ל ערך ראייתי של ממש , מה גם שאחיו של התובע כלל לא מסר תצהיר בתיק.
לנוכח האמור לעיל התביעה נדחית.
כמקובל בהליכים מסוג זה אין צו להוצאות.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין. ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.

ניתן היום, ג' אדר תשע"ח, (18 פברואר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר איסר באומל
נציג עובדים

אופירה דגן-טוכמכר, שופטת – אב"ד

מר יהודה פינקלשטיין
נציג מע סיקים


מעורבים
תובע: אייל ליחאני
נתבע: המוסד לבטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: