ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלעד בן חמו נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

התובע:
אלעד בן חמו, ת.ז. XXXXXX478
ע"י ב"כ: עו"ד נמרוד לנגר- סיוע משפטי חיפה

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ענת רישין נקש ואח'

החלטה

התובע הגיש תביעה להכיר בפגיעה מיום 30.12.2015 כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:" החוק").
לפנינו בקשת התובע למנות מומחה רפואי נוסף בתיק הנדון ולחילופין לחקור את המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין.

ההליכים בתיק עד כה
בהחלטתנו מיום 11.5.2017 קבענו את התשתית העובדתית בתיק בהתאם להסכמות הצדדים ומינינו את ד"ר בשארה אוסאמה לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, בתחום הנוירולוגיה, על מנת שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובל התובע ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתו של התובע.
יצוין כי עם מינויו של ד"ר בשארה אוסאמה למומחה מטעם בית הדין לא העלה מי מהצדדים טענות לגבי מינויו או לגבי מומחיותו והבקשה שלפנינו הוגשה רק לאחר קבלת חוות דעתו.
בתאריך 20.6.2017 התקבלה חוות דעתו של המומחה בה נקבע, כי אין קשר סיבתי בין האירוע מיום 30.12.2015 לליקוי שממנו סבל התובע. בחוות הדעת קבע המומחה כי התובע סבל מפגיעה בעצב הפציאליס, IIV מימין עם שיתוק בשרירי הפנים מצד ימין (להלן: " חוות הדעת הראשונה").
בהמשך לבקשת התובע הופנו למומחה שאלות הבהרה והוא השיב עליהן בתשובותיו מיום 23.1.2018 (להלן: " חוות הדעת השנייה").
בתאריך 30.1.2018 , לאחר קבלת חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה, הגיש התובע בקשה למינוי מומחה נוסף או לחילופין לחקור את המומחה . עיקר הטעמים עליהם ביסס התובע את בקשתו זו הם:
התשובה של המומחה לשאלה כלל לא נומקה באופן לוגי, כך שאם טוען המומחה שחשיפה לקור היא מבין הגורמים האפשריים לליקוי, אין צורך שרוב מקרי הליקוי יקרו כתוצאה מחשיפה לקור כדי להוכיח קשר סיבתי.
חוות דעתו של המומחה לפיה הוא שלל את הקשר הסיבתי לא נתמכה בספרות ואף המומחה לא ידע להפנות למראה מקום לביסוס טענותיו.
קשה להתעלם מהשינוי בטענות המומחה אשר בתחילה טען כי רוב המקרים לליקוי קורים בשל וירוס כגון ההרפס ובתשובה לשאלות ההבהרה שינה המומחה עמדתו וטען שלאו דווקא בוירוס המדובר.
קשה להתעלם מלקויות הלשון המרובות הקיימות במסמכי המומחה.
בתאריך 7.2.2018 התקבלה תגובתו של הנתבע לבקשה, ממנה עולה כי הנתבע מתנגד למינוי מומחה נוסף ולחקירת המומחה. עיקר הטעמים עליהם ביסס הנתבע את תגובתו:
לא התקיימו במקרה זה העילות למינוי יועץ רפואי נוסף:
המומחה הרפואי חיווה את דעתו רק על בסיס העובדות שהועברו לו ואשר נקבעו בהסכמה, לרבות העובדה כי התובע שהה בקירור ביום המקרה.
אין מדובר במקרה חריג בתחום הרפואה והדבר לא רק שלא נטען אלא שלא הובאה ולו ראשית ראיה לכך.
מדובר במקרה עובדתי פשוט וחוות הדעת שניתנה בו ברורה, נהירה והגיונית ואין כל מקום למינוי מומחה רפואי נוסף, והמומחה הרפואי לא חווה דעתו כי יש מקום להתייעץ עם רופא בתחום נוסף.
עיקר טענותיו של התובע הינם כנגד כתיב וניסוח המומחה ולא טענות רפואיות מקצועיות ו/או משפטיות.
אין "טעם מיוחד" בהתאם להלכה הפסוקה המצדיק חקירת המומחה, כאשר רק בהתקיים מקרים חריגים ייעתר בית הדין לבקשה לזמן את המומחה הרפואי למתן עדות או לחקירה על חוות דעתו.
לפי הפסיקה היעדר חקירה נגדית של מומחה אינו פוגע בזכויות הצדדים, היות והמומחה אינו עד מטעם צד, והואיל והשאלות והתשובות ניתנות להישאל בכתב, דבר המאפשר למומחה להשיב באופן מדויק וללא לחץ של חקירה נגדית.

דיון והכרעה
בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע:
16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח תפח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למיני מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם".
לאחר שבחנו את בקשת התובע ואת תגובת הצד שכנגד הגענו לכלל מסקנה כי המקרה שלפנינו הינו מקרה חריג המצדיק מינוי מומחה נוסף. מצאנו כי הקריטריונים למינוי מומחה נוסף כפי שנקבעו בהנחיות בית הדין הארצי לעבודה התקיימו בענייננו: המומחה לא נתן כל מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך... או מטעמים מיוחדים אחרים שיפ ורטו בהחלטת בית הדין.
ראשית נציין, כי בחוות הדעת השנייה קיימות סתירות רבות והאמור בה אינו מתיישב עם המסקנה אליה הגיע המומחה בחוות דעתו הראשונה, כך שחרף שהמומחה שלל בחוות דעתו הראשונה כי הקור יכול לגרום למחלת התובע , מחוות הדעת השנייה ניתן ללמוד אחרת, כפי שנפרט בהרחבה להלן.
בחוות דעתו הראשונה המומחה ציין, כי התובע סובל מפגיעה בעצב הפציאליס IIV מימייתוק בשרירי הפנים מצד ימין וכי רוב המקרים קורים על רקע מחלה ויראלית כגון וירוס מקבוצת ההרפס. כן ציין המומחה, כי לפי הספרות הרפואית קירור לא גורם למחלה זו.
בחוות דעתו השנייה המומחה נשאל האם טראומת קור יכולה לגרום להתפרצות של וירוס רדום או חדירה של וירוס לגוף והמומחה ציין, כי לא ניתן להשיב בוודאות כי חולים רבים שלוקים במחלה הנ"ל קיבלו את זה ללא טראומת קור וגם להיפך.
דהיינו גם להיפך משמעה , כי ייתכן וטראומת קור גורמת להתפרצות או חדירה של וירוס רדום כאש ר לדעת המומחה בחוות דעתו הראשונה המחלה ממנה סובל התובע במרביתה נגרמת על רקע מחלה ויראלית.
בנוסף, המומחה ציין בחוות דעתו השנייה, כי אצל התובע אין עובדות שמעיד ות ש הסיבה למחלתו היא ויראלית וכי אין הוכחה בספרות שהחשיפה לטראומת קור הינה המניע של הליקוי. חרף זאת בהמשך בתשובתו לשאלה 1.6 לפיה "האם לאור הספרות (שצורפה לעיון המומחה לבקשת התובע) עולה כי התשובה לגורם ל bells palsy ו/או שיתוק בפנים אינה כלל חד משמעית? אם כן, האם יש קשר סיבתי בין הנסיבות העובדתיות, השהות במקרר בתנאי קיצון בבוקר, לבין ביטוי הליקוי בלילה?
המומחה משיב:
"שוב, כמו נזכר קודם יש דיווחים רבים בספרות על גורמים שיכולים לאפשר הופעתה של המחלה הנ"ל. אינני שולל שקור יכול להיות גורם נוסף. אך לפי הניסיון הקליני רוב החולים שלוקים במחלה הנ"ל לא נחשפו לטראומה של קור" ההדגשה אינה במקור.
הני כי כן, תשובתו של המומחה אינה חד משמעית ואף מבלבלת.
יתרה מכך, המומחה לא נתן מענה מספק לשאלות שהוצגו לו ולא התייחס בצורה מנומקת לספרות שהופנתה לעיונו.
אשר על כן ולאור העובדה שענייננו בתחום הביטחון סוציאלי, בקשתו של התובע למינוי מומחה נוסף מתקבלת.
מאחר והבקשה למינוי מומחה נוסף התקבלה מתייתר הצורך בדיון בבקשה לחקירת המומחה.
החלטה לענין מינוי מומחה נוסף תשלח לצדדים בדואר.
הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ח, (22 פברואר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אלעד בן חמו
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: