ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חנה זאכרין נגד אילנה אהרון :

בפני כבוד ה שופטת עמיתה אביבה טלמור

תובעים

1.חנה זאכרין
2.סטנלי זאכרין

נגד

נתבעות

1.אילנה אהרון
2.איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 19.5.17 ברחוב שלמה המלך בנתניה, בסמוך לבית מס' 22 (להלן : "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב תובעת 1 מס' רישוי 28-673-17 נהוג בידי בעלה, תובע 2 (להלן : "רכב התובעים"), ורכב נתבעת 1 מס' רישוי 98-919-65 נהוג בידי נתבעת 1 (להלן : "רכב נתבעת 1"), המבוטח בנתבעת 2.

בתביעתם עתרו התובעים לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

  1. נזק לרכב עפ"י דו"ח שמאי בסך של – 7,020 ₪.
  2. שכ"ט שמאי בסך של – 700 ₪.
  3. הפסד ימי עבודה בסך של – 3,000 ₪.
  4. הוצאות נסיעה בסך של – 1,500 ₪.

להוכחת הנזקים הגישו התובעים חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות.

תובעת 1, הבעלים של רכב התובעים, שנסעה ברכב התובעים הנהוג תובע 2 עובר לתאונה ותוצאותיה תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה את הדברים הבאים:
" אני בעלת רכב שמספרו 2867317. ביום 19/5/17 בשעות הצהריים בעלי שהוא תובע 2 נהג ברכב.
מגישה תמונות כדי להמחיש את מה שקרה באותו יום- התמונות מוגשות ומסומנות ת/1, ת/2.
נסענו ברח' שלמה המלך, רצינו להגיע לבית של חמותי שהוא בית מס' 22 ברח' שלמה המלך, אני מסמנת את הבית באות א', חמותי שחיכתה לנו עמדה במקום המסומן ב' וחסמה את הכניסה לחניון הבית המשותף, אנו הגענו בנסיעה ונכנסנו ימינה כוון נסיעתנו, עלינו עם הרכב מהכביש למדרכה של אבנים משולבות שמובילה לכניסה לחניון של הבית המשותף ובגלל שהיא עמדה בכניסה לחניון הבית המשותף עצרנו את הרכב על הכניסה עצמה לחניון, כלומר בקטע שבין הכניסה מהכביש לקטע המדרכה שעשויה מאבנים משולבות שמובילה לכניסה לחניון, באופן שהחלק האחורי של הרכב שלנו היה בולט מעט לכוון הכביש. החזית של הרכב היתה לכוון הבית המשותף. אני מסמנת על ת/1 את הרכב שלנו כפי שעמד על המדרכה בכניסה לחניון כשחלקו האחורי בולט לכוון הכביש. הרכב מסומן בספרה ג'. אני לא יכולה בדיוק לצייר את מידת הבליטה של החלק האחורי של הרכב לכוון הכביש אבל הוא בלט מעט לכיוון הכביש. מכוון שחמותי בת 93 עמדנו והמתנו לה כי זה לקח זמן עד שהיא הלכה מהמקום שבו עמדה ממש בקצה המדרכה וממש בכניסה לחניון הבית המשותף, ועד שהיא הגיעה לרכב שלנו כפי שעמד ולהיכנס למושב הקדמי שברכב. אני ישבתי במושב אחורי עם הנכדים ובעלי ישב במושב הנהג. כאשר חמותי התיישבה במושב שליד הנהג, בעלי עזר לה לחגור את החגורה כי קשה לה, ואז קיבלנו מכה מאוד חזקה בחלק האחורי של הרכב שלנו והסתבר שהרכב של הנתבעת שבדיעבד הסתבר ששמה אילנה אהרון ורכבה מבוטח בנתבעת 2 ומספרו 98-919-65 הגיע בנסיעה ברח' שלמה המלך, מאותו כוון שאנו בתחילה הגענו ממנו, המשיך בנסיעה ישר ופגע בצד השמאלי אחורי של הרכב שלנו ואני מגישה תמונות בצבע שצילם השמאי מטעמנו – מוגש ומסומן ת/3. אני מציינת שהרכב שלנו היה בעצירה מוחלטת בזמן שהנתבעת פגעה ברכב שלנו. גם לא היתה לנו שום סיבה לנסוע לאחור כי אנו אם רצינו לנסוע ולהסתובב היינו נוסעים קדימה, ואנו מסתובבים בתחום החניון. בכלל היינו נכנסים לחניון אם חמותי לא היתה עומדת כבר בשער הכניסה לחניון של הבית המשותף. בתמונה ת/2 רואים את המדרכה שבה אבנים משולבות שהעליה אליה היא מהכביש ורצינו להמחיש בתמונה נוספת את הכניסה הזו שרואים אותה גם בתמונה ת/1. לרכב שלי נגרמו נזקים, הנזק לרכב היה אבדן מוחלט ואחרי ניכוי שווי השרידים על פי דוח שמאי הנזק הוא 7020 ₪ שזה הסכום שאנו תובעים בגין נזקי הרכב, שכ"ט שמאי 700 ₪, בזבזנו ימי עבודה למציאת רכב חדש ותובעים בגין רכיב זה סך של 3000 ₪, כמו כן היו לנו הוצ' נסיעה שהוצאנו מכיסנו עד לקניית רכב חדש בסך של 1500 ₪. צירפנו לתביעה את כל המסמכים המעידים על הנזקים ומבקשים לפסוק לזכותנו את סכום הנזקים בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות. אחרי התאונה אני נשארתי עם חמותי בתוך הרכב ובעלי יצא ליד הרכב וניגש לנתבעת והם החליפו פרטים".

תובעת 1 לא נחקרה בחקירה נגדית ע"י נתבעת 1.

בחקירתה הנגדית ע"י נציג נתבעת 2 לשאלה: " מציג לך את התמונה ת/2 ושואל אותך אם את יכולה לסמן גם פה את הרכב כפי שאת טוענת שהוא עמד" השיב: "אני לא יכולה לסמן את זה בת/2 כי זווית התמונה היא לא מספיק ברורה. חמותי לא הייתה יכולה להיכנס לרכב במקום שרואים את סף המדרכה על תמונה ת/2 שאני מסמנת אותו בספרה 1 ולכן הדלת הקדמית ימנית של הרכב שלנו הייתה מעבר לאותו סף מדרכה כדי שהיא תוכל להיכנס." לשאלה: "חנו רכבים במקביל למדרכה" השיב: "נדמה לי שכן". לשאלה: "אם החזית של הרכב הייתה יותר קרוב לכניסה לחניון של הבית המשותף ומעבר לאבני השפה של הדשא, איך יכול להיות שהחלק האחורי של הרכב בלט לכביש מעבר לנתיב החניה הימני" השיב: " מגישה לך תמונה נוספת - ת/4, שהממדים הם ברורים יותר וכאן אני מסמנת את רח' שלמה המלך, את הפניה שלנו לכוון הכניסה לבית המשותף, את אבני השפה המסומנות בספרה 1 וכאן רואים שהממדים הם ברורים יותר ולא מוגדלים ולכן אני טוענת שכפי שסימנתי גם בת/1 שהחלק האחורי של הרכב בלט לכיוון הכביש". הרכב שלנו היה רכב וולבו ישן וארוך ולכן זה בלט קצת לכוון הכביש. אי אפשר לעמוד בסנטימטרים על הציור שלי כי זה שרטוט ללא מידות" לשאלה: "התאונה קרתה אחרי שחמותך הייתה כבר בתוך הרכב וישבה" השיב: "כן, בעלי באותו זמן עזר לאמא שלו לחגור והיא הייתה כבר חגורה והיינו בעצירה מוחלטת". לשאלה: "למה שתהיו בעצירה, הרי היא כבר הייתה חגורה." השיב: " אנו היינו בעצירה מוחלטת, אם היינו בנסיעה היינו נוסעים ישר כדי להסתובב בתחום החניון ולצאת". לשאלה: "לגבי הנזק ברכב שלנו, הצגתי את התמונה על הנזק ולגבי הנזק ברכב של הנתבעת אז בגלל שהרכב שלנו היה בזווית אז היא פגעה בצד האחורי שמאלי של הרכב שלנו והיא נפגעה בצד ימני קדמי של הרכב שלה, לפי מיטב ידיעתי." השיב: "אתם תובעים 3000 ₪ על הפסד ימי עבודה ו- 1500 ₪ על הוצ' נסיעה, יש לכם איזה הוכחות כדי להצביע על הנזקים האלה?." לשאלה: "אני עצמאית ואני מחייבת לקוחות לפי שעות וכל שעה שבזבזתי לטפל בכל העניינים הקשורים לתאונה לא יכולתי לעבוד."

תובע 2, אשר נהג ברכב התובעים עובר לתאונה ותוצאותיה תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו את הדברים הבאים:
"ביום 19/5/17 נהגתי ברכב מסוג וולבו שמספרו 2867317. אשתי ישבה במושב האחורי עם הנכדים ואנו נסענו לאסוף את אמי שגרה ברח' שלמה המלך 22 בנתניה. נסענו ברח' שלמה המלך כמו שרואים בתמונה ת/1 ופניתי ימינה כוון נסיעתי כדי להיכנס לחניה של הבית המשותף לקחת את אמא שלי. מאחר ואמי שהיא בת 93 עמדה באזור שבין הכביש לכניסה לחניה של הבית המשותף, אני לא זוכר בדיוק את הנקודה המסוימת בה היא עמדה, אבל זה היה במרחב שרואים בתמונה שזה קטע שבין הכביש לבין הכניסה לחניון המשותף ואני זוכר שזה היה בערך במקום שאני מסמן בעיגול על ת/2 ומסמן זאת בספרה 2 על ת/2, אבל כמובן שזה לא בדיוק אלא אני זוכר את זה שהיא חסמה לי את הדרך ואני לא רציתי גם להתקרב אליה יותר מידי כי היא בת 93, עצרתי את הרכב שלי כדי לקחת אותה אחרי שפניתי ימינה מרח' שלמה המלך ועליתי על הכניסה שעשויה מאבנים משולבות במקום שאני מסמן בחץ על ת/2, ועצרתי את הרכב באופן שהחלק הקדמי היה על הכניסה מאבנים משולבות והחלק האחורי שלו בלט מעבר לכניסה של אבנים משולבות, כלומר לכוון הכביש. עצרתי את הרכב באופן שהוא עמד באלכסון. אני משרטט בשרטוט ללא מידות את הרכב שלי כפי שנעצר על ת/4 כשהחזית שלו לכוון הכניסה לבית המשותף וחלקו האחורי בולט לכוון הכביש ומסמן אותו בספרה 2 על ת/4. אחרי שעצרתי את הרכב אמי הגיעה מהמקום שבו היא עמדה לצד ימין של הרכב כדי להיכנס למושב הקדמי שבצד הנהג, היא הצליחה להיכנס ולהתיישב ולסגור את הדלת גם, אבל היא לא הצליחה לקשור את חגורת הבטיחות ואני עזרתי לה ותוך כדי שחגרתי לה את חגורת הבטיחות או בדיוק שסיימתי לחגור לה את חגורת הבטיחות הרגשתי חבטה בחלק האחורי שמאלי של הרכב שלי, אותו חלק שבלט לכוון הכביש, כי הרכב עמד באלכסון והסתבר שרכב שהיה נהוג ע"י אילנה אהרון ומספרו 9891965 פגע ברכב שלנו ונגרמו נזקים. אחרי התאונה ירדתי מהרכב ועברתי לראות מה קרה, מה שלום הנהגת שפגעה ברכב שלנו, היא היתה קצת בהלם התפוצצו עליה כריות האויר של הרכב שלה, היא אמרה שהיא לא ראתה אותי, שאלתי אותה אם היא התעסקה בסלולאר, היא לא ענתה לא, אלא שהסלולאר היה רחוק, זה לא היה לא מוחלט, החלפנו פרטים. הנזק לרכב על פי דוח שמאי הוא 7020 ₪, שכ"ט שמאי 700 ₪, אבדן ימי עבודה 3000 ₪ והוצ' נסיעה 1500 ₪, אלו הנזקים שאנו תובעים מהנתבעים בצירוף ריבית והפרשי הצמדה וצירפנו את המסמכים המעידים על הנזקים."

תובע 2 לא נחקר בחקירה נגדית ע"י נתבעת 1.

בחקירתו הנגדית ע"י נציג נתבעת 2 לשאלה: "מציג לך את התמונה ת/2, שואל אותך אם הסימון 2 זה מקום חזית הרכב שלך בשעה שהרכב שלך היה בעצירה." השיב: "לא. הסימון בעיגול 2 על ת/2 זה בערך המקום איפה שאמי עמדה וחיכתה לנו." לשאלה: "כלומר אתה נעצרת עוד יותר אחורה מהמקום הזה" השיב: " נכון." לשאלה: "אשתך העידה שאמך לא יכלה להיכנס לרכב באזור שבו רואים את אבני השפה 1 ואתה התקדמת עם הרכב קצת מעבר לאבני השפה, כך שהדלת הקדמית ימנית של הרכב שלך עברה את אבני השפה כדי להיכנס" השיב: "אין לי תשובה לעניין הזה, אני חוזר על מה שאמרתי בקשר למקום עצירת הרכב שלי. כך אני זוכר את זה וכך אני מסביר." לשאלה: "הנתבעת טוענת שאתה הסעת את הרכב לאחור." השיב: "הייתי בעצירה מוחלטת. אתה גם צריך לשאול אותה אם היא ראתה שהסעתי את הרכב שלי לאחור או שהיא מניחה שאני הסעתי את הרכב שלי לאחור. אני אומר שהרכב שלי היה בעצירה מוחלטת". לשאלה: "אמך התיישבה ברכב וסיימת לחגור אותה, אז למה לשבת ברכב והרכב בעצירה?" השיב: "כי ברגע שהתעסקתי עם עזרה לאמי לחגור אותה ובדיוק סיימתי אז עדיין הרכב שלי היה בעצירה כי זה לא דברים שפועלים במידי אלא זה לוקח פרקי זמן".

נתבעת 1 אשר נהגה ברכב נתבעת 1 עובר לתאונה ותוצאותיה תארה בעדותה את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינה את הדברים הבאים:
"ביום 19/5/17 בסביבות שעת הצהריים נהגתי ברכב שמספרו 9891965. נסעתי ברח' שלמה המלך בכביש בנתיב הימני, ישר קדימה, הגעתי בסמוך לבית מס' 22 ברח' שלמה המלך, פתאום הגיח מכוון כניסה לחניה לבית 22 שזה היה מצד ימין כוון נסיעתי רכב שהוא נסע אחורה, קיבלתי מכה חזקה בצד ימין קדמי של הרכב שלי ועפתי שמאלה כוון נסיעתי לאמצע הכביש של רח' שלמה המלך ונפתחו כריות האוויר. יצאתי מהרכב, בדיוק ניגש אלי סטנלי התובע, שלא הכרתי אותו קודם, ניסיתי לראות איפה הרכב שפגע בי או שאני פגעתי בו כי לא ידעתי מה קורה שם, אבל ראיתי שהוא כבר הסיע את הרכב שלו לתוך החניון של הבית המשותף והוא הגיע אלי ברגל ואנשים הצביעו לי שהוא מגיע אלי מכון החניון של הבית המשותף. בתאונה גם נפצעתי אבל זה לא הנושא של התיק הזה. אני מציינת שאני לא אחראית לתאונה ולכן אני מבקשת לדחות את התביעה שהוגשה נגדי. הרכב שלי מבוטח בחב' ביטוח שהיא הנתבעת 2 בתיק זה".

בחקירתה הנגדית לשאלה: "האם את יכולה לשרטט שרטוט ללא מידות של מה שקרה. מה ראית בעיניים שלך?" השיבה: "אני מציירת את רח' שלמה המלך שזה רח' דו סטרי, מכוניות חנו בצד ימין הדרך כוון נסיעתי, בצד ימין הכביש כוון נסיעתי הייתה כניסה ימינה לכוון חניון של בית משותף שבדיעבד הסתבר לי שהוא מס' 22. הכניסה לחניון בדיעבד הסתבר לי הייתה עשויה מאבנים משולבות. אני הגעתי בנסיעה מהכוון שאני מסמנת בחץ על השרטוט שאני מגישה ומסומן נ/1 ונסעתי מכוון דרום לצפון. סימנתי ב- צ' את כוון צפון על נ/1. התקרבתי בנסיעה למקום שבו יש כניסה לחניון לבית משותף, כשהגעתי בערך לפני הכניסה לחניון של הבית המשותף שהיה בצד ימין הדרך כוון נסיעתי, אז רכב שאני מסמנת אותו בספרה 1 על נ/1 היה בצורה אלכסונית לכביש, בניצב לכביש שחזיתו לכוון הכניסה לבית המשותף, ראיתי אותו לראשונה כשהוא נוסע לאחור לכוון הכביש. כשאני ראיתי אותו לראשונה נוסע לאחור לכוון הכביש אז זה היה ממש בפגיעה שבה כלי הרכב פגעו זה בזה, לפני שהייתה הפגיעה של הרכב שלי ברכב שלו לא ראיתי את הרכב של התובעים נוסע לאחור, רק ממש בפגיעה ראיתי שהוא נסע לאחור. שאני נסעתי בכביש מדרום לצפון והתקרבתי בנסיעה לכוון המקום שבו יש פניה ימינה לכוון החניון אז לא ראיתי בכלל את הרכב של התובעים. אני ראיתי אותו לראשונה בפגיעה עצמה. אני לא יודעת אם ראיתי את רכב התובעים נוסע לאחור או לא נוסע לאחור. אני ראיתי אותו רק ברגע הפגיעה כך שאני לא יודעת אם הוא היה בעצירה או בנסיעה לאחור, מבחינתי הוא הופיע פתאום כי אני ראיתי אותו רק בעת הפגיעה עצמה ולא קודם לכן.

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

מחומר הראיות עולה כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת הן על תובע 2 שנהג ברכב תובעת 1, והן על נתבעת 1 שנהגה ברכב נתבעת 1 המבוטח בנתבעת 2 בחלקים שווים ביניהם.

אין חולק כי התאונה ארעה ברח' שלמה המלך בנתניה בסמוך לבית מס' 22.

אני קובעת כי ביום התאונה נהג תובע 2 ברכב התובעים ברח' שלמה המלך בנתניה כשבמושב האחורי שברכב בו נהג ישבו תובעת 1, שהיא רעייתו ושני נכדיו. התובע 2 נהג ברכב התובעים כשהמושב הקדמי זה שבצד מושב הנהג פנוי, שכן נסע הוא לעבר מקום מגורי אמו בת ה-93 ברחוב שלמה המלך 22 בנתניה על מנת שתצטרף אליו ואל בני משפחתו לנסיעה משותפת.משהגיע תובע 2 הנוהג ברכב התובעים בסמוך לבית מס' 22 ברח' שלמה המלך בנתניה, פנה הוא ימינה כיוון נסיעתו, לעבר כניסה הבנויה מאבנים משולבות שדרכה מגיעים לכניסה לחניון הבית המשותף מס' 22 שברח' שלמה המלך, ומשראה את אימו עומדת וממתינה בשטח אותה כניסה אליה פנה ימינה מהכביש, והמובילה לעבר הכניסה לחניון הבית המשותף, עצר את רכב התובעים בו נהג, במרחק מה מאימו. התובע עצר את רכב התובעים בו נהג באופן שחלקו הקדמי של הרכב היה על דרך הכניסה הבנויה מאבנים משולבות ואילו חלקו האחורי של הרכב בלט לדרך לכיוון הכביש, והרכב עומד באופן זה בצורה אלכסונית (ראה ת/4 ושרטוט רכב התובע והאופן בו עמד בת/4). בעת שרכב התובע היה בעצירה כשחלקו האחורי בולט לכיוון הכביש כאמור, נכנסה אימו של התובע והתיישבה במושב הקדמי ימני שברכב התובעים. התובע עזר לאימו לחגור את חגורת הבטיחות ובעת שהיה בשלבי סיום פעולתו זו ו/או בדיוק בעת שסיים לעזור לאימו לחגור את חגורת הבטיחות, הרגיש חבטה בחלק אחורי שמאלי של רכבו, היינו באותו חלק של רכבו שבלט לכיוון הכביש עת מכוניתו הייתה בעצירה מוחלטת באלכסון כשחלקו האחורי של הרכב בולט לכיוון הכביש כאמור, וחלקו הקדמי נמצא על דרך הכניסה הבנויה מאבנים משולבות.

תובע 2 עצר את רכב התובעים כאמור באופן שחלקו האחורי בולט לכיוון הכביש וזאת עשה תוך שנוטל הוא את זכות הדרך, א ינו שת לבו לתנועה המתנהלת בכביש ברח' שלמה המלך בנתניה, חוסם חלק מהנתיב הימני שבכביש ברח' שלמה המלך, וגורם להפרעה לתנועה.
אין אלא להביא מדברי תובע 2 בציינו בעדותו: "אחרי שפניתי ימינה מרח' שלמה המלך ועליתי על הכניסה שעשויה מאבנים משולבות במקום שאני מסמן בחץ על ת/2 ועצרתי את הרכב באופן שהחלק הקדמי היה על הכניסה מאבנים משולבות והחלק האחורי שלו בלט מעבר לכניסה של אבנים משולבות, כלומר לכ יוון הכביש. עצרתי את הרכב באופן שהוא עמד באלכסון". עוד ציין תובע 2: "אני משרטט בשרטוט ללא מידות את הרכב שלי כפי שנעצר על ת/4 כשהחזית שלו לכיוון הכניסה לבית המשותף וחלקו האחורי בולט לכיוון הכביש ומסמן אותו בספרה "2" בת/4".

אותה עת, הגיעה בנסיעה נתבעת 1 כשהיא נוהגת ברכב נתבעת 1 ברח' שלמה המלך בנתניה, בנתיב הימני שבו, ומתקדמת בנסיע תה זו עד לסמוך בית מס' 22 שברח' זה. נתבעת 1 הנוהגת ברכב נתבעת 1 שעה שהתקרבה בנסיעה שוטפת לבית מס' 22 ברח' שלמה המלך, ובסמוך למקום בו קיימת פניה ימינה לעבר כניסה לכיוון חניית הבית המשותף מס' 22 שברח' זה, לא שתה לבה לנעשה בדרך, לא הבחינה כלל ברכב התובעים שנמצא בעצירה מצד ימין הכביש כיוון נסיעתה, כשהוא עומד באלכסון באופן שחלקו האחורי בולט לכיוון הכביש שבו נהגה רכבה (רח' שלמה המלך) וחלקו הקדמי נמצא על דרך הכניסה העשויה מאבנים משולבות. נתבעת 1 לא האטה את מהירות נסיעתה, לא בלמה רכבה מבעוד מועד והמשיכה בנסיעה שוטפת תוך שאצה לה הדרך ואין היא מבחינה כלל ברכב התובע הנמצא בעצירה וחלקו האחורי בולט לכביש בו נהגה רכבה. נתבעת 1 בנהיגה חסרת זהירות זו פגעה עם חלק קדמי ימני של רכב נתבעת 1 בו נהגה בצד אחורי שמאלי של רכב התובע. אין אלא להב יא מדברי נתבעת 1 בעדותה בציינה: "שאני נסעתי בכביש מדרום לצפון והתקרבתי בנסיעה לכיוון המקום שבו יש פניה ימינה לכוון החניון אז לא ראיתי בכלל את הרכב של התובעים. אני ראיתי אותו לראשונה בפגיעה עצמה. אני לא יודעת אם ראיתי את רכב התובעים נוסע לאחור או לא נוסע לאחור. אני ראיתי אותו רק ברגע הפגיעה כך שאני לא יודעת אם הוא היה בעצירה או בנסיעה לאחור, מבחינתי הוא הופיע פתאום כי אני ראיתי אותו רק בעת הפגיעה עצמה ולא קודם לכן".

הן תובע 2 והן נתבעת 1 כל אחד מהם נטל את זכות הדרך, לא שת ליבו לנעשה בדרך, נהג כפי שנהג זהיר וסביר לא היה נוהג בנסיבות הזמן והמקום וכתוצאה מכך ארעה התאונה בה פגעו כלי הרכב זה בזה ונגרמו הנזקים.

העולה מהמקובץ כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת הן על תובע 2 שנהג ברכב התובעים והן על נתבעת 1 שרכבה מבוטח בנתבעת 2 בחלקים שווים ביניהם.

סיכומו של דבר, על הנתבעים, ביחד ולחוד , לשאת במחצית סכום נזקי התובעים שהוכחו לפני ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי ושהינם כדלקמן:

  1. נזק לרכב עפ"י דו"ח שמאי בסך של – 7,020 ₪.
  2. שכ"ט שמאי בסך של – 700 ₪.

עתירות התובעים לתשלום בגין הפסד ימי עבודה והוצאות נסיעה לא הוכחו בראיה ממשית כלשהי ומשכך דינן להדחות וכך אני מורה.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים ביחד ולחוד את הסך של- 3,860 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 19.5.17 ועד התשלום המלא בפועל.

מאחרו האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת הן על תובע 2 שנהג ברכב תובע 1 והן על נתבעת 1 שנהגה ברכב נתבעת 1 המבוטח בנתבעת 2 בחלקים שווים ביניהם – אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבימ"ש מחוזי מרכז-לוד בתוך 15 יום.

פסק הדין יישלח לצדדים ועל ידי המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה.

ניתן היום, ה' אדר תשע"ח, 20 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חנה זאכרין
נתבע: אילנה אהרון
שופט :
עורכי דין: