ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עינת בן זכאי נגד עידן ציון לייבל :

בפני כבוד ה שופט אריה נאמן

המבקשת (הנתבעת)

עינת בן זכאי ת.ז XXXXXX088

נגד

המשיב (התובע)
עידן ציון לייבל ת.ז XXXXXX034

החלטה

בפניי בקשת המבקשת למחיקת כותרת, ולחילופין- למתן רשות להתגונן.

המשיב הגיש ביום 17.10.17 תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשת. כותרת התביעה הינה: "תביעה לאכיפת הסכם מכר - סדר דין מקוצר".
בין הצדדים נחתם הסכם מכר לרכישת דירה כאשר המבקשת מכרה למשיב את דירתה. לאחר מכן התברר למשיב, לטענתו , כי על זכויות המבקשת בדירה, הוטל עיקול על ידי צד ג' (מתברר בתובענה נפרדת ת"א 11076-08-17 שלום חיפה).

בכתב התביעה נתבעו מספר סעדים; צו המורה על אכיפת הסכם המכר מיום 22.6.17, צו המורה על הסרת עיקול זמני שהושת על ידי צד ג' (אשר אינו צד לתביעה), חיוב ה מבקשת בגובה הפיצוי המוסכם בהסכם בגין הפרה ועוד.

ביום 31.1.18 הגישה המבקשת בקשה למחיקת כותרת ולהעברת בירור התובענה לסדר דין רגיל ולחילופין למתן רשות להתגונן.
בבקשתה מפרטת המבקשת כי לאור העובדה שהתובענה דנן עוסקת באכיפת חוזה במקרקעין הדורשת דיון מעמיק ושמיעת ראיות, הליך ב סדר דין מקוצר אינו מתאים לבירור התובענה. זאת ועוד, לטענת המבקשת על תובע המנסח כתב תביעה בסדר דין מקוצר להימנע מהוספת עילה שאינה ראויה להידון באופן זה שכן אז יימצא שהתביעה כולה אינה כשירה לדון בסדר דין מקוצר (רע"א 3782-05 עו"ד מאיר קטן נ' מאיר תורג'מן והובאו דוגמאות נוספות לעניין זה). על כן, לטענת המבקשת אף אם נתבע סכום כסף אשר נכנס בגדר התובענה שבכותרת (סד"מ), אכיפת הסכם אינה בגדר הכותרת.

אומר כבר כעת כי הצדק עם המבקשת לעניין זה. לאמיתו של דבר, כאשר קראתי את בקשת המבקשת, שקלתי האם יש טעם להעביר לתגובת המשיב, שכן ביהמ"ש יכול לבדוק אף על דעת עצמו האם התביעה ממלאת אחר הדרישות שנקבעו בתקנה 202 והאם התובענה אכן ראויה להידון בסד"מ האם לאו. חרף זאת, נתתי למשיב הזדמנות להגיב לטענות המבקשת מתוך תקווה וציפייה שהמשיב, שהינו מיוצג כדבעי, יתעשת, יבין כי שגה ויסכים מיוזמתו למחיקת הכותרת; אלא שלא כך קרה: המשיב הגיש תגובתו לבקשה כאשר הוא מתייחס בעיקר לטענות המבקשת לגוף התביעה ומפרט את הנזק שאירע לו עקב ההפרות הנטענות, כשהינו מתעלם כמעט לחלוטין מנימוקי המבקשת (והפסיקה אשר הובאה על ידה ) כי לאור העובדה שחלק ממרכיבי התביעה אינם מתאימים לידון בסדר דין מקוצר אזי דין מלוא התביעה להתברר בסדר דין רגיל. המשיב מסכם את תגובתו בכך: "לאור כל האמור לעיל ולסיכום, המשיב סבור כי כל מרכיבי החוב הנתבע ראויים להתדיין במסגרת הליך זה של סדר דין מקוצר..." - האומנם?!

סוגי התביעות היחידות בגינן ניתן להכתיר את התובענה במילים "סדר דין מקוצר", מפורטות בתקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 :
202.ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:
(1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות –
(א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;
(ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק;
(2) תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות;
(3) תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב.

אומנם אחד מהסעדים להם עותר המשיב בתביעתו הינו תביעה בגין סכום כסף קצוב, ברם הסעד העיקרי (ויודגש כי אף אם זה לא היה הסעד העיקרי אלא סעד ככל אחד מהסעדים) הינו אכיפת ההסכם - סעד אשר אינו מצוי(!) תחת סוגי התביעות אותן ניתן להגיש בסדר דין מקוצר . הכיצד איפוא טוען המשיב כי הינו סבור שכל מרכיבי תביעתו ראויים להתדיין במסגרת הליך של סדר דין מקוצר ?! אתמהה...
בספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12, פרק ג- סדר דין מקוצר, עמ' 743 מציין הוא כי "אם מגלים בעת בדיקת התביעה עילת תביעה כלשהי (אפילו חלופית) שאינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר, תימחק הכותרת, שכן קיומו של חלק בתביעה שאינו ראוי להידון בהליך מקוצר זה פוסל את התובענה כולה מלהידון בדרך דיונית זו" (ר"ע 192/84 אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד לח(2) 581).

על כן ולאור העובדה שבתובענה דנן , עילת התביעה לאכיפת ההסכם אינה ברת תביעה בסדר דין מקוצר, אין מנוס מן המסקנה כי התביעה כולה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר. לפיכך, אני מורה על מחיקת הכותרת ומורה על העברת התובענה לפסים רגילים.

ועדיין לא באנו לכדי סיומה של ההחלטה: אחד הסעדים הנתבעים הינו הסרת העיקול שהטיל צד ג' על הנכס, כשהתובע כלל איננו מצרף לתובענה את אותו צד ג' העלול להיפגע מהסעד. כיצד ניתן לדון בסעד זה, שמשמעות קבלתו הינה פגיעה במטיל העיקול, ללא צירוף מטיל העיקול עצמו כנתבע ??
לפיכך אני מורה לתובע לתקן את כתב תביעתו באחת מן השתיים: או להוסיף את מטיל העיקול כצד לתובענה, או לחילופין להסיר סעד זה מכתב התביעה.
כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן אורה על מחיקת התביעה.
לאחר המצאה כדין של כתב התביעה המתוקן לידי הנתבעים, הנתבעים יגישו כתב הגנה בהתאם למועדים הנקובים בתקנות.

חיוב המשיב בהוצאות המבקשת: כאמור בסעיף 4 לעיל, חרף העובדה שבמקרה זה היה מקום למחיקת הכותרת אף ללא תגובת המשיב, נתתי למשיב הזדמנות להגיב מתוך ציפייה ותקווה שמא יתעשת ויבין שטעה, או לחילופין וגם אם לא מכבודו להודות בטעות לפחות היה מסכים לבקשה "מבלי להודות בטענות", ולחילופי חילופין היה "משאיר לשיקול דעת ביהמ"ש"... אלא שכאמור המשיב לא מצא לנכון לעשות זאת ואף בחר שלא להתייחס באופן ענייני לבקשה בעודו עומד על דעתו כי כל מרכיבי תביעתו עומדים בדרישות התקנות . ( כאשר התקנות לא משתמעות לשני פנים...).
על כן, מצאתי לנכון לחייבו בהוצאות לטובת המבקשת בסך 5,000 ₪ אשר ישולמו לידי המבקשת לכל המאוחר תוך 30 ימים מהיום .

תזכורת מעקב כתב תביעה מתוקן (סע' 8 לעיל) – 1.4.18

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ח, 19 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עינת בן זכאי
נתבע: עידן ציון לייבל
שופט :
עורכי דין: