ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ציפורה גרינפעלד נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת שרה שדיאור

המערערת
1. ציפורה גרינפעלד ת.ז. XXXXXX129
ע"י ב"כ: עו"ד יוסי גיתאי
-
המשיב
1. המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין 513436494
ע"י ב"כ: עו"ד אלי מושונוב

פסק דין

בפני בית הדין ערעור המערערת (קטינה) על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ילד נכה) מיום 04/01/15 אשר קבעה כי המערערת אינה זקוקה להשגחה צמודה , זאת מאחר ולא מתקיימים שלושה תנאים להשגחה בגין אלרגיה. הוועדה ציינה שני תנאים את ההזקקות למזרק אפיפן ומכתב רופא מומחה אולם שללה בהיעדר התנאי השלישי "עדות ממתקן רפואי ה מתעד אירוע אלרגי מסכן חיים או נשימתי או אנפילקטי".

העובדות

  1. המערערת היא ילידת 2010 סובלת מאלרגיה קשה לחלב ומוצריו מאובחנת בסיכון מוגבר להתפתחות תגובות אנפילקטיות.
  2. למערערת אסטמה קשה.
  3. במכתב הרופאה המטפלת מיום 18.4.16 נרשם כי המערערת "זקוקה להשגחה צמודה בכל שעות היום".
  4. עניינה של המערער הושב לוועדה על פי פסק דין מיום 16.8.16 (בל' 26941-10-15) שקבע שעל הוועדה לפעול על פי האמור בפסק דין קודם בעניינה מיום 29.6.15 בו נדרשה הוועדה להתייחס עניינית לצורך בהשגחה ללא קשירת הנושא לקיומם של אירועים מסכני חיים.
  5. למערערת יש סייעת צמודה בגן המשגיחה עליה ובבית היא נמצאת בהשגחת ההורים.

נימוקי הערעור

  1. המערערת טענה כי טעתה הוועדה שעה שהתעלמה מאמירה מפורשת של בית הדין אשר ציין כי אין צורך בקיומו של אירוע חריג בפועל כתומך בצורך בהשגחה כי אם בשאלה האם היעדר השגחה יעמיד אותו במצב של סיכון חיים ממשי.
  2. עוד טענה המערערת, כי תקנות הביטוח הלאומי אינן קובעות דרישה להתקיימות של שלוש התנאים אותם מנתה הוועדה. גם בכך טעתה הוועדה.
  3. המערערת טענה כי בפועל היא מצויה תחת השגחה צמודה הן של סייעת בגן והן בבית ובאופן זה ההשגחה הצמודה היא זו אשר מגנה ומונעת התכנות של מצבים מסכני חיים. אין בכך כדי להעיד על חוסר הצורך בהשגחה.
  4. עוד ציינה המערערת, כי נוכח מכתבה של ד"ר וולצינגר בו נכתב כי ידוע על אלרגיה לחלב "מסכנת חיים" וכי "זקוקה להשגחה צמודה בכל שעות היום יש לציין שיש אסטמה קשה נמצאת בסיכון מוגבר לתגובות אנפילקטיות. היה אירוע אנפילקטי טופלה באפיפן ובנשך באמבולנס".

נימוקי המשיב

  1. המשיב טען כי הוועדה פעלה על פי שני פסקי הדין בגינם הושב עניינה של המערער לוועדה וכן התייחסה למכתב ד"ר וולצינגר בכך לדעת המשיב מילאה את הוראות פסק הדין.
  2. לטענת המשיב לא מדובר באלרגיה המסכנת חיים על פי התקנות אלא באירוע בודד בו ניתן אפיפן על דעת האב בלבד בלא קוצר נשימה או רכיב נשמתי.
  3. המשיב טען כי קיימות דרגות שונות של אלרגיה ומטרת החוזר המנחה לבדוק את רמת האלרגיה המתאימה.
  4. לטענת המשיב בית הדין אינו יכול להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת הוועדה אם מילאה אחר הוראות פסק הדין.
  5. לא נפלה טעות משפטית בהתנהלות הוועדה.

הכרעת הדין

  1. הוועדה מציינת במסמכים את שני פסקי הדין ואת חוות הדעת של ד"ר וולצינגר.
  2. בסעיף 7 מציינת הוועדה מפורשות כי עיינה בפסקי הדין וכן אישרה כי הילדה נושאת מזרק אפיפן עקב אלרגיה למוצרי חלב.
  3. בסעיף 9 מסומן X במשפט "לא זקוק להשגחה קבועה" אולם אין הנמקה. פגם זה עלול היה לגרום להשבת עניינה של המערער לוועדה אולם נבדוק האם בסיום הדיון יש הנמקה מספקת לסימון של ה-X כך גם בסעיף 10 יש X ליד המשפט "לא זקוק לנוכחות מתמדת" ולמרות ה"(נמק)" אין נימוק בטופס.
  4. בסעיף 17 כותבת הוועדה כך: "הוועדה עיינה בפסק דין מיום 16.8.16 וכן בפסק דין מיום 29.10.16. לציין כי הוועדה מהיום הינה חברים חדשים שלא דן בתיק קודם לכן. זכאות לקצבה להשגחה בגין אלרגיה דורשת קיום שלושה תנאים.
  5. מכתב מרופא מומחה מאלרגיה המציין כי מדובר באלרגיה חמורה שהאבחנה מבוססת על תסמיני עור מסמך כזה קיים בתיק מד"ר וולצינגר מיום 16.6.14.
  6. המלצה להצטיידות במזרק אפיפן המלצה זו קיימת במסמך המצוין לעיל.
  7. עדות ממכתב רפואי המתעדת התרחשות של אירוע אלרגי מסכן חיים או נשימתי או אנפילקטי. מסמך כזה אינו קיים בתיק המערערת. ישנו... של האב על אירוע של נפיחות בפנים שטופל על ידו באפיפן ובהגיע אמבולנס לא תועדה אלא נפיחות ב... בצוואר. בהיעדרות קריטריון זה (3) לא מתקיימים התנאים המספקים לקביעת השגחה בגין אלרגיה.

לשאלת בית הדין מכתב של ד"ר וולצינגר נבחן על ידי הוועדה ומקובל עליה אך עונה לסעיף 1 לעיל ולא לסעיף 3.
יש לציין גם שהילדה לוקה באסטמה אך לדברי האב אינה מטופלת בתרופות באופן קבוע. העובדה שיש סייעת במערכת החינוך מעידה על קריטריונים להשגחה הקיימים במסגרת זו אך אין להם תוקף בדיונים וזכאות על פי התקנות של ביטוח לאומי.
הילדה עם התפתחות קוגניטיבית תקינה.
לאור האמור, הוועדה דוחה את הערעור".
5. החלטת הוועדה מנומקת מאוד, מתייחסת לכלל המבחנים ולכלל המסמכים שהוגשו לפניה ולכן העובדה שלא נימקה בתת הסעיף"(נמק) נרפאת בסעיף 17 המפרט באריכות ובהרחבה את שיקולי הוועדה. אביה של המערערת ציין במפורש אירוע של נפיחות בפנים ולא של קושי נשימתי וגם האמבולנס לא נקט מעשה אחר.
6. בחוזר המוסד לביטוח לאומי מכתב במפורש כי ילדים הזקוקים השגחה מלאה יהיו זקוקים לקצבה בשיעור 50% .אין מחלוקת כי המערערת נמצאת תחת השגחה בבית ותחת השגחה של סייעת בבית הספר ולא נותרת ללא השגחה.
עוד, על פי התקנות הנוכחות של הזולת נדרשת: "כדי למנוע מצבי סיכון לו או לאחרים וזאת באופן החורג במידה ניכרת מילדים בני גילו". בפירוש כתוב בתקנות שהנוכחות היא למנוע מצבי סיכון ולא לאחר שהתרחש אירוע מסכן.
7. אולם בחוזר 1978 של המוסד בתת נושא גמלת ילד נכה לילדים עם אלרגיה למזון בגין הצורך בהשגחה למניעת סכנה נרשם כי "תיעוד להתקף – לא נדרש כל תיעוד להתקף המלווה בשוק אנפילקטי במיוחד אלא תיעוד ממוסד רפואי מוכר בו מטופל הילד סמוך לקרות האירוע הכולל פירוט, אבחנה, תגובה הכוללת רכיב נשימתי או תגובה אנאפילקטית ואופן הטיפול". (דגש שלי ש.ש.) במקרה זה לא תואר אירוע כזה בתיעוד ממוסד רפואי מוכר. לפיכך, על פי חוזר המוסד שכבר קבענו כי יש בו כדי לחייב (בל' 41178-08-16 התלוי בערעור) לא נפלה טעות משפטית בעבודת הוועדה.
7. על כן ולטעמו של בית הדין מילאה הוועדה את הנחיות פסקי הדין כלשונן.
8. הערעור נדחה ללא צו להוצאות.
ניתן היום, ד' אדר תשע"ח, (19 פברואר 2018בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: ציפורה גרינפעלד
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: