ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איריס חזן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסי אביבי

התובעת
איריס חזן
בעצמה
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד עדי וידנה

פסק דין

תביעת הגברת איריס חזן(להלן-התובעת) לתשלום דמי אבטלה, נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי(להלן- הנתבע) בטענה כי אינה בגדר "עובדת" בהתאם לסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי[נוסח משולב], התשנ"ה-1995. מכאן ההליך בו דרושה הכרעתינו.

טענות התובעת:
לטענת התובעת עבדה בחברת א.ש.ל מערכות שביט בע"מ(להלן: החברה) כמנהלת החל מחודש 8/2013 ועד לחודש10/2015.למרות היותה בעלת מניות בחלק מהתקופה ואף לאחר העברת המניות לבן זוגה לשעבר , המשיכה לבצע את תפקידה תמורת תשלום משכורת והנפקת תלושי שכר עד למועד פיטוריה ביום 14/10/2015.

הוסיפה וטענה התובעת כי שלמה תשלומי ביטוח לאומי כל ימי חייה ולאחר פיטוריה התייצבה בלשכת התעסוקה מידי שבוע לצורך קבלת עבודה על מנת שתוכל לכלכל את ילדיה. משלא נמצאה עבודה לתובעת התחמק הנתבע מתשלום דמי אבטלה בטענה כי לא עבדה, ומנגד נטען כי אם עבדה הייתה רשומה כבעלת מניות ומנהלת על כן , אינה בגדר עובדת.

טענת הנתבע כי לא הייתה עובדת החברה לא הוכחה כלל וכלל ונטענה על מנת להתנער מתשלום. עוד טענה התובעת כי המציאה מסמך ממנו עולה כי לא הייתה בעלת מניות בעת התביעה וכן רואה החשבון של החברה אישר במכתבו כי נפלה טעות בהעברת מניות החברה.

הנתבע מעלה טענות סותרות מחד גיסא נטען כי התובעת לא עבדה ומאידך גיסא נטען כי אם עבדה הייתה מנהלת התאגיד על כן , אינה זכאית וזאת בניגוד למסמכים אשר הוגשו מהם עולה כי אינה בעלת מניות או מנהלת התאגיד. ככל שאין יחסי עבודה בין הצדדים ובהיותה בעלת מניות כטענת הנתבע, עליו להשיב לה כמעסיקה לטענתו, את כספי דמי הביטוח אשר שולמו. מאחר והתובעת עבדה כשכירה ושלמה דמי ביטוח כדין בהתאם לשכרה , יש לקבל תביעתה.

טענות הנתבע:
התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח כי התקיימה בינה לבין החברה מערכת חובות וזכויות מכוח יחסי עובד ומעסיק, למרות שנטל ההוכחה מוטל עליה.
על מנת להכריע בשאלה האם שררו יחסי עבודה בין הצדדים יש להסתמך על המבחנים המקובלים אשר נקבעו בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה ממנה עולה כי המבחן הרלוונטי לקביעת קיום יחסי עבודה הוא "המבחן המעורב" כאשר המרכיב הדומיננטי בו הוא מבחן ההשתלבות במפעל. בנוסף למבחן זה נעזר בית הדין בסממנים נוספים כגון : אופי העיסוק, הכפיפות, היכולת להעסיק או לפטר את העובד, אספקת כלי עבודה, צורת ניכוי מס הכנסה ותשלומים לרשויות המס.
בנסיבות מקרה זה התובעת העידה בפני חוקר הנתבע כי עבדה 8 שעות ביום במשך חמשה ימים בשבוע אולם, מחקירתה בפני בית הדין עלתה גרסה חדשה על פיה לא הייתה נתונה למרות החברה מאחר ובפועל ניהלה וקבלה את ההחלטות בחברה, לא הייתה לה כל חובה לידע את החברה על שעות פעילותה, עבדה "מסביב לשעון" ושעות עבודתה היו בשליטתה הבלעדית.
התובעת העבירה את מניות החברה לבן זוגה לשעבר ללא כל תמורה, כאשר לדבריה השינוי בתפקידה עם העברת המניות היה הפסקת עבודתה מול רואה החשבון והמדינה. גרסה זו עומדת בסתירה לגרסתה בפני חוקר הנתבע שם מסרה כי עבודתה כללה טיפול מול רואה חשבון. נוסף על כך, התובעת פטרה את עצמה , הכינה לעצמה מכתב פיטורים, מלאה את שאלון המעסיק והחתימה את בן זוגה לשעבר.
התובעת העידה כעדה יחידה ולא זימנה את בעלה לשעבר או את רואה חשבון של החברה להעיד בפני בית הדין. חזקה כי ככל שגרסתם הייתה תומכת בעדותה לא הייתה היא נמנעת מזימונם לדיון. כמו כן אין ליתן משקל למוצג נ/2 מאחר עורך המסמך לא הוזמן לעדות ולא הוסבר מקור המסמך ועל אילו נתונים התבסס הוא. המסמך נערך בחודש 6/2017 לאחר הגשת התביעה ולצורך ההליך על כן , אין לייחס לו משקל ראייתי.
טענות התובעת לא נתמכו בראיה אובייקטיבית, לא הוצגו מסמכים אשר הוגשו לרשם החברות בזמן אמת התומכים בגרסתה . לכך מצטרפת העובדה כי התובעת פטרה את עצמה והכינה לעצמה מכתב פיטורים, סממנים אשר אינם מלמדים על העסקתה כ"עובד" החברה. לא הוצג כל חוזה עבודה , לא הוכח כי חל פיקוח כלשהו על עבודתה, לא הוגדר היקף העבודה ושעות העבודה, לא הומצאו ראיות לקיומם של תנאים סוציאליים ולא הוזמנו עדים לתמיכה בגרסתה על כן, לא הורם הנטל הרובץ על התובעת להוכחת קיום יחסי עובד ומעסיק והיותה עובדת "שכירה " בחברה כטענתה.

דיון והכרעה:
השאלה הדרושה להכרעה הינה אפוא האם כטענת התובעת יש לראותה כעובדת שכירה בחברה חרף רישומה ברשם החברות כמנהלת התאגיד או שמא כטענת הנתבע כע ולה מהרישום ברשם החברות והתנהלות התובעת בפועל אין עסקינן בעובדת מן המניין אלא במנהלת התאגיד עליה לא חל החוק.

סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי, קובע כדלקמן: "הוראות פרקים ז' וח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים". פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי דן בביטוח אבטלה. סעיף 335(ה) לחוק הביטוח הלאומי הרלוונטי לעניינינו קובע כך : "מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה". מכאן למדים אנו כי בעל שליטה ב"חברת מעטים", אינו זכאי לדמי אבטלה על פי חוק הביטוח הלאומי.

סעיף 76 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 מגדיר מהי "חברת מעטים" וכך נקבע:
"(א)הוראות פרק זה חלות על כל חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר ואיננה בת-חברה ולא חברה שיש לציבור ענין ממשי בה (להלן - חברת מעטים).
(ב)חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר", לענין פרק זה - חברה שחמישה בני-אדם או פחות מזה, ביחד, שולטים שליטה ישירה או עקיפה בעניניה של החברה, או יכולים לשלוט, או זכאים לרכוש שליטה כאמור, ובפרט - אך בלי לגרוע מן הכלל האמור - כשהם, ביחד, מחזיקים או זכאים לרכוש, רובו של הון המניות או של כוח ההצבעה של החברה, או רובו של הון המניות שהוצא, או אותו חלק ממנו שהיה מזכה, במקרה של חלוקת כל הכנסת החברה בין החברים, לקבל את רובו של הסכום המתחלק.
(ג)"בת-חברה", לענין סעיף זה - חברה שמניות שלה, המייצגות לא פחות משמונים אחוז של הון מניותיה, הן בידיהן או בשליטתן של חברה או חברות שאין הוראות פרק זה חלות עליהן.
(ד)כשבאים לקבוע, אם חברה נמצאת בשליטתם של חמישה בני-אדם או לא, ייחשבו לאדם אחד –
(1) אדם וקרובו; "קרוב", לענין זה - בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה;
(2) אדם ובא כוחו;
(3) שותפים בשותפות."

הגדרת "בעל שליטה" הנזכרת בסעיף 32 לפקודת מס הכ נסה קובעת כדלקמן:
"בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:
(א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה;
(ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם;
(ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים;
(ד) בזכות למנות מנהל;

סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי תוקן בשנת 2004, במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003. לאחר התיקון לחוק נקבע כי בעל שליטה בחברת מעטים לא יהא מבוטח בביטוח אבטלה, החל מיום 1.1.2004.

עיון בדברי ההסבר להצעת החוק מעלה כי תחילה יש לבחון את שאלת השליטה בחברה קרי, האם מדובר בבעל שליטה ישירה וכ כל שהתשובה לשאלה שלילית היא יש להוסיף ולבחון האם מדובר בבעל שליטה עקיפה, ובהתאמה לעניינינו האם בפועל היתה לתובעת שליטה בחברה, האם נהגה בה כ"מנהג בעלים". ככל שיקבע כי התשובה לאחרת השאלות הנזכרות לעיל חיובית היא, ולתובעת שליטה בחברה במישרין או בעקיפין, התוצאה תהא כי יש לדחות את התביעה לתשלום לדמי אבטלה. נציין כי ככל שנשוכנע כי אין לתובעת שליטה בחברה, יהא עלינו לבחון האם מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין התובעת לחברה לצורך זכאותה לתשלום דמי הבראה בהתאם לסעיף 1 לחו

יפים לענייניו הדברים אשר נקבעו בעניין עב"ל (ארצי) 51264-10-13 תיתי – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] (ניתן ביום 14.7.16 ) (להלן- עניין תיתי), שם דן בית הדין הארצי לעבודה בתכלית הוראת סעיף 6ב לח וק הביטוח הלאומי, והחרגת ביטוח האבטלה מבעל שליטה בחברת מיעוטים וקבע כדלקמן:
"עולה אפוא מן הדברים כי על מנת להכריע בשאלת ה'שליטה" בחברת מעטים, לצורך קביעת הזכאות לדמי אבטלה, יש לערוך בחינה מהותית הנוגעת למידת ההשפעה של מי שנטען לגביו כי הוא "בעל שליטה", המתרכזת באותם פרמטרים או תנאים חלופיים שנקבעו בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה (שליטה בזכויות ההצבעה, בהון המניות, בזכות לקבל רווחים או בזכות למנות מנהל כפי שנקבע בסעיף הנ"ל). זאת, תוך התמקדות בבחינה של היקף ההשפעה שניתן לייחס לו על התנהלות החברה, בהיבטים הרלוונטיים לביטוח אבטלה. ליתר דיוק: בהיבטים שבהם נהוג להצדיק את ההחרגה של בעל השליטה בחברת מעטים מגדר הזכאים לדמי אבטלה ובכלל אלה: קבלת ההחלטות הנוגעות להיקף, לסוג ההכנסות וההוצאות של החברה ולעיתוין; לאופן ולעיתוי חלוקת הרווחים או להיקף התשלומים וההטבות שמהם נהנה מי שנטען לגביו כי הוא בעל שליטה וזאת, בהשוואה לבעלי שליטה אחרים וכן, להיקף השליטה שלו על הפסקת ההתקשרות עם עובדים ונותני שירות".
לאחרונה חזר בית הדין על קריטריונים אלו בעניין עבל (ארצי) 40074-03-16‏ ‏ אדיר להב נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 12.12.17 ,והבהיר כי יש לבחון את מושג ה"שליטה" במבחן מהותי ולא כמותי בלבד כפי שנקבע בעניין תיתי.

מן הכלל אל הפרט - בענייננו, כעולה מעדות התובעת בפנינו , הקימה את העסק והייתה בעלת מניות(עמ' 5 לפ' ש' 20-21). עוד העידה כי רוב העבודה בוצעה בשטח מול ספקים בחוץ וכדבריה:
"רוב העבודה היא בשטח וגם עבודתי ברובה הייתה בשטח. מול הספקים,. הזמנות פגישות בחוץ וגם במשרד לגבי פרסום העסק. מכירות 99 אחוז זה דרך הטלפון וזה לא משהו שנעשה במשרד. עבדתי מהבית ומכל מקום וגם מהמשרד כמובן בשביל לעשות חשבוניות קבלות וקופה.
ש. שעות עבודתך לא היו קבועות אלא על כל היום? אם מתקשר מישהו בקשר לעסק?
ת. אם באחת בלילה אדם היה מתקשר ורוצה דוד שמש אז הייתי מוכרת לו.
ש. עבדת 24 שעות?
ת. סוג של"(עמ' 5 לפ' ש' 25-32).
בהמשך הבהירה כי העבירה את מניות החברה אשר היו בבעלותה ,לבעלה לשעבר ללא כל תמורה בהסכם אשר נערך בעל פה(עמ' 6 לפ' ש' 16-17). אומנם בעת הגשת התביעה לא הייתה התובעת בעלת 10% ממניות החברה שכן ממוצג נ/5 עולה כי מלוא המניות מוחזקות על ידי בן זוגה לשעבר. יחד עם זאת מכלול הסממנים בנסיבות מקרה זה מוביל למסקנה על פיה כבר בשלב זה של ההליך ניתן לראות כי התובעת הייתה" הרוח החיה" מאחורי החברה , הקימה את החברה ונתנה מענה ללקוחות החברה , ספקי החברה ויתר הדרישות הכרוכות בניהול החברה בכל שעה בה נדרש הדבר. התנהלות זו לכשעצמה מעידה על התחייבות והתמסרות מוחלטת לניהול החברה והצלחתה , בכל שעות היום ובכל נושא , המאפיינת מנהג בעלים ולא עובד שכיר .

לאמור לעיל מצטרפת העובדה כי בהמשך עדותה אשרה התובעת כי מלאה את שאלון המעביד ואף הכינה לעצמה את מכתב הפיטורים והעבירה מסמכים אלו לחתימת בעלה לשעבר(עמ' 7 לפ' ש' 20-28) ועבדה במסגרת שעות אשר לא הייתה קבועה והשתנתה בהתאם לצרכי החברה ודרשות הלקוחות והספקים. מתקשים אנו לקבוע כי התובעת הייתה עובדת מו המניין עת הייתה בידה סמכות וכוח להכין לעצמה מכתב פיטורים ואף להשיב על שאלון המעסיק חלף המעסיק , אשר רק חתם על המסמך. בעל המניות בחברה, בעלה של התובעת, לא זומן לעדות על מנת שניתן היה להתרשם מעדותו ולקבל הסבר להתנהלות התובעת אשר מחד גיסא טענה כי בצעה פעולות אלו כעובדת החברה ומאידך גיסא , נטלה לעצמה מטלות וסמכויות המוקנות למנהלי החברה ובעליה המלמדות על 'מנהג בעלים' ולא התנהגות האופיינית לעובדת שכירה מן המניין.

לא נעלם מעניינו כי בדו"ח רשם החברות מופיעה התובעת כמנהלת התאגיד על כן, הגישה את מסמך(נ/2) אשר נערך על ידי רואה החשבון של החברה בשנת 2017 בו נרשם כי בעל המניות ומנהל החברה הוא בן זוגה לשעבר של התובעת החל מחודש 10/13. עוד נרשם במכתב רואה החשבון כי לא בוצע שינוי בהרכב הדירקטוריון ברשם החברות בשל טעות טכנית. מתקשים אנו ליתן משקל רב למסמך זה אשר אינו ערוך כתצהיר ועורכו לא זומן לעדות ולא נחקר על המסמך אשר אף לא הוגש באמצעותו. על כן , בנסיבות אלו ומשלא זומן רואה החשבון להבהיר את הסתירה בין מכתבו לרישומי רשם החברות , לא מצאנו מקום להעניק משקל רב למסמך זה. נבהיר כי אף אם אכן ניתן היה לקבוע כי עקב שגגה לא הוסרה ו נמחקה התובעת מרישומי רשם החברות לא היה בכך להועיל לתובעת אשר כפי שקבענו לעיל הייתה בעלת השפעה ניכרת על החברה, עבדה שעות רבות ואף בשעות הלילה המאוחרות ככל שהיה צורך בכך, הכינה לעצמה מכתב פיטורים ומלאה בשם המעסיק( בן זוגה לשעבר) את שאלון הנתבע, קבלה החלטות בנוגע ללקוחות, ספקים והוצאות החברה המלמדים כולם על סממנים של מעמד ההולם בעל שליטה בחברה ולו בעקיפין ולא מעמד של עובד תה שכיר.

לסיכום ועל יסוד כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.
בשם לב לסוג ההליך, תביעה מתחום משפט הביטחון הסוציאלי, לא ניתן צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח שבט תשע"ח, (13 פברואר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור מעסיקים מר יוסי אביבי

רוית צדיק, שופטת,
סגנית נשיאה


מעורבים
תובע: איריס חזן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: