ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בני כץ נגד ישמח צדיק :

בפני כבוד הרשם הבכיר ריאד קודסי

תובע

בני כץ

נגד

נתבעת

ישמח צדיק - קהילת ברסלב בגליל (ע"ר)

פסק דין

1. לפניי התנגדות לביצוע שטר בשני התיקים המקושרים.

2. רקע למתן השטרות
נוכח התנכלויות למבקשת ולחבריה מעמותת קהילת ברסלב, כולל איומים , ניקוב צמיגים של בכירים, המבקשת ראתה לנכון לפנות לעו"ד המתמחה בתחום הפלילי ,כדי שיפעל מול המשטרה להפסקת מסע "ההתנכלויות", המבקשת החליטה לפנות למשיב שהינו עו"ד.

3. בפגישה במשרד המשיב, ה תקשר האחרון למפקד מחוז צפון במשטרה ואחריה אמר לנציגי המבקשת כי הוא יצליח להביא דרך המשטרה להפסקת ההתנכלויות וההטרדות נגד חברי המבקשת, והפסקת מעצרי השווא של חברי המבקשת.

4. לאחר הפגישה הראשונה התקיימו מס' שיחות והתכתבויות בין גב' רימונד מטעם המבקשת לבין המשיב והוסכם כי תשלום שכ"ט עו"ד יהיה על בסיס גלובלי ולא שעתי ואז דרש עו"ד שכ"ט גלובלי בסך 46,543 ₪, סכום שהופחת לבקשת גב' רימונד לסך של 45,430 ₪. מאידך, המשיב טען בפני גב' רימונד כי על אף ההסכמה ששכ"ט שלו יהיה גלובלי הוא חייב לרשום בהסכם שכר הטרחה כי שכ"ט הינו על בסיס שעתי. ההסכם נחתם, אך מאוחר יותר הרגישה המבקשת , כביכול ששכ"ט הטרחה מוגזם והטיפול שניתן ע"י המשיב אינו מצדיק שכ"ט זה. גב' רימונד ביקשה מהמשיב שיסכים לצרף נספח להסכם שכר הטרחה ,שלפיו המבקשת תשלם למשיב תשלום ראשון סך של 5,000 ₪ ולאחר שיטפל ,כדבעי במספר חברי קהילה שהורחקו ע"י המשטרה מיבניאל ,היא תעביר לו עוד 4 המחאות, אלא שהמשיב דחה את ההצעה והודיע למבקשת על הפסקת הייצוג. המבקשת חששה מעיכובים בטיפול מול המשטרה ולכן חזרה בה מהצעתה, והמשיב במקביל חזר בו מהפסקת הייצוג נוכח פנייתה של גב' רימונד אליו.
ביום 13.07.16 התקיימה ישיבה שלישית בין הצדדים במהלכה העבירה המבקשת למשיב 5 המחאות בסכום כולל של 45,430 ₪ ולמבקשת ניתנו קבלות זמניות מטעם המשיב.
המבקשת מהר התאכזבה משירותיו של המשיב מאחר ולא חלה על התקדמות בטיפול שלו מול המשטרה וזו המשיכה להטריד את חברי הקהילה.
למבקשת נמסר כי עליה לשכור חוקר פרטי ולשם כך נקבעה לה פגישה במשרד המשיב בה נכחו נציגי המבקשת, המשיב והחוקר הפרטי מר אורי סגר.
לטענת המבקשת, קיימים קשרים בין המשיב לחוקר הפרטי והוא הפעיל לחץ על גב' רימונד להסכים לשכור את החוקר אורי ולא אחר, ואז המבקשת חתמה על הסכם שכ"ט לחוקר זה בסך 35,632 ₪. המבקשת התאכזבה גם מהחוקר הפרטי כי לאחר שלוש ימי מעקב הממצאים שלו היו דלים ביותר, ואין בהם כדי לסייע בתיק.

5. המבקשת טוענת, כי היא נאלצה לפנות לעו"ד אחר ולהודיע לו על הפסקת הייצוג ועל ביטול ההתקשרות עמו וכן ביטול ההמ חאה השלישית, מאחר וכבר שולם לו בשתי ההמחאות הראשוניות סך של 18,172 ₪. מאחר והמשיב לא הסכים להשיב את ההמחאות 3-5 וכן את סכומי ההמחאות שכבר נפרעו בטענה כי לא נתן תמורה , שכרה המבקשת עו"ד אחר.
המשיב הלך ופתח שני תיקי הוצל"פ לביצוע הצ'קים שבוטלו. המבקשת עותרת לקבלת התנגדותה ומתן רשות להתגונן בשני הצ'קים.

6. התקיים דיון בפני ביום 12.11.17 בו נחקרה המצהירה מטעם המבקשת גב' רימונד. המצהירה אישרה את חתימתה על הסכם שכר הטרחה מש/1 , ו טענה כי הוסכם בינה לבין המשיב כי השכ"ט יהיה גלובלי חרף רישומו כשעתי.

7. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

8. דיון והכרעה
הלכה פסוקה היא כי די לו למבקש רשות להתגונן כי יצביע על הגנה אפשרית, ולו בצורך, ע"מ שתיעתר בקשתו. המבקש אינו נדרש לשכנע את בית המשפט בנכונות טענותיו העובדתיים ואינו נדרש להוכיח את גרסתו. ראה ע"א 462/88 בן צבי נ' בנק לאומי לישראל מ"ד (1) 127.
בית משפט אף לא נכנס לבחינת מהימנות גרסתו של המבקש והוא מניח שהיא אמת, בכפוף לחקירה הנגדית. ההגנה המועלת צריכה להיות הגנה לכאורה המזכה במתן רשות להתגונן.
עסקינן כאן בטענה גורפת של כישלון תמורה כולל. בתצהיר מטעם המבקשת לא הוכחשה העובדה שהמשיב נתן שירות מקצועי, בין בהתייעצות, בין בפניה למשטרה, לחוקר, עריכת ישיבות, התכתבויות וכו', אלא שהיא טוענת שכל זה לא הניב פרי וחברי המבקשת המשיכו להיות מוטרדים ע"י המשטרה. שתי המחאות מתוך 5 נפרעו והמבקשת ביקשה להחזיר שלוש המחאות ,שטרם הגיע זמן פירעונם ואף להשיב לה סכום שתי המחאות שכבר נפרעו.
המבקשת אינה מכחישה חתימה על הסכם שכר הטרחה ועל המחיר המוסכם, שאגב היה נקוב בשעות ולא גלובלי, בעוד שהמבקשת טענה כי ההסכם היה לשכ"ט גלובלי ולא שעתי.
כשי שניתן יהיה לעמוד על טיב טענות המבקשת יש לבחון אם מדובר כאן בטענה של כישלון תמורה מלא או שמא כישלון תמורה חלקי.
במקרה זה כישלון התמורה אינו מלא נוכח הפירוט של השירות שניתן ע"י המשיב, כך שכישלון התמורה הינו חלקי בלבד. ועתה לשאלה האם מדובר בכישלון תמורה חלקי על סכום קצוב כדי שהמבקשת תזכה בקבלת רשות להתגונן ?
הלכה היא ,כי טענת הנתבע שמקצת התמורה ( חלק לא קצוב ממנה ) לא ניתנה לו, איננה מתבררת על דרך של הגנה מפני תביעת השטר. הטעם לכך הוא שלא מעכבים גביית שטר עד שיתברר חשבון מסובך שיראה מה היה שיעורה של התמורה. חוסר תמורה חלקי או כישלון תמורה חלקי אינם מהווים בדרך כלל הגנה טובה בפני שטר גם בין צדדים סמוכים לשטר.
ראה ד. בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה מהדורה 12-2014 עמ' 324.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו הגעתי למסקנה שעסקינן בטענה של כישלון תמורה חלקי על סכום בלתי קצוב ומשכך טענה זו אינה יכולה לעמוד בפני שטר. אילו המבקשת הייתה מסכימה שמדובר בהסכם שעתי והייתה טוענת שהמשיב עשה מס' זה או אחר של שעות ולא כפי שהוא טוען כי את ניתן יהיה לחשב ערכו הכספי של מה שעשה וחלקו הכספי החסר של מה שלא עשה , ואת כישלון התמורה יהא חלקי על סכום קצוב.
אולם, כאן נטען להסכם של שכ"ט גלובלי כאשר לא ברור מה עשו ממתן ההצעה, עריכת ישיבה ופניה למשטרה וכו'.

9. סוף דבר
מאחר והגעתי למסקנה כי המבקשת מעלה טענה של כישלון תמורה חלקי על סכום לא קצוב אני דוחה את ההתנגדות . המבקשת תישא בהוצאות המשיב בגין הליך זה בסך של 2,000 ₪ שישולם בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום תשלומו המלא בפועל.
ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, ג' אדר תשע"ח, 18 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בני כץ
נתבע: ישמח צדיק
שופט :
עורכי דין: