ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבשלום הלל נגד מנורה מבטחים ביטוח בע"מ :

לפני כבוד הרשם הבכיר אייל דוד

התובע

אבשלום הלל
ע"י ב"כ עו"ד אלי תגר

נגד

הנתבעת

מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ליאור אברמוביץ

פסק דין

רקע
1. לפניי תביעה במסגרתה מבקש התובע המבוטח לחייב את הנתבעת -המבטחת לשלם לו סך של 17,636 ₪ כהחזרים בגין תשלומים ששילם לנתבעת בעת שהייתה בתוקף פוליסת ביטוח אחרת של חברת הכשרת היישוב, שאף נרשמה ברישומי הבנק הממשכן.

טענות התובע
2. ביום 26.4.2005 רכש התובע מהנתבעת פוליסת ביטוח משכנתא שאף נרשמה בבנק הפועלים הבנק הממשכן, כפוליסת הביטוח של התובע. שנה לאחר מכן, סוכן ביטוח של הנתבעת מר עוזי מזרחי, העביר את הפוליסה לחברת הכשרת היישוב, ואף הודיע לתובע, כי הפוליסה הקודמת בוטלה, ובספרי הבנק הממשכן, נרשמה הפוליסה החדשה.

3. סוכן הנתבעת לא טרח לבטל את תשלומי הפוליסה הקודמת מושא תביעה זו, ורק בשנת 2012, נודע לתובע שהוא משלם ביטוח משכנתא בכפל, לשתי פוליסות ביטוח בו זמנית.

4. התובע ביטל את פוליסת הביטוח הראשונה אצל הנתבעת ודרש את החזרי הפרמיות ששילם לה. הנתבעת נאותה לשלם לתובע סך של 1,496 ₪ בלבד, בהמחאה שלא נפרעה על ידי התובע.

5. התובע, זכאי לק בל מהנתבעת את מלוא תשלומי הפרמיה ששילם לה, שכן מי שביצע את השינוי בפוליסה, ורשם במקום הפוליסה הראשונה את הפוליסה השנייה שנרכשה מחברת הכשרת היישוב, הינו סוכן הנתבעת מר עוזי מזרחי. כתוצאה ממחדל זה, שילם התובע פרמיות בגין פוליסה שאינה רשומה אצל הבנק הממשכן, ורק לאחר שנים, גילה במקרה, כי הוא המשיך לשלם עבור הפוליסה הראשונה.

6. התובע מכחיש את טענות הנתבעת, שהאשמה בקיומן של שתי פוליסת ביטוח נעוצה בו עצמו, שכן התובע רכש את הפוליסה באמצעות סוכן הביטוח, המהווה שלוח ישיר של הנתבעת, ורשלנותו בביטול הפוליסה, גרמה לתובע לשלם תשלומי כפל. על הנתבעת היתה מוטלת החובה הבסיסית, לברר מהם הכיסויים אותם היא מעניקה לבנק הממשכן. הטענה השנייה המוכחשת היא, כי לו היה מתרחש חו"ח האירוע הביטוחי, קרי: מותו של התובע, אזי היו משולמות לבנק הממשכן שתי פוליסות. האחת הרשומה בבנק הממשכן, והאחרת הרשומה בחברת הביטוח.

7. אין מקום לטענות הגנה אלו, שכן במקרה דנן, בקרות המקרה הביטוחי, היה הבנק הממשכן פונה לחברה המבטחת הכשרת היישוב, שסביר להניח שהיה מכסה את סכום המשכנתא, וקיומה של הפוליסה האחרת, לא היה מתגלה כלל.

8. בנסיבות אלו, הרי שהנתבעת לא היתה משלמת את הסכום הביטוחי, שכן איש מלבדה לא ידע על קיומה, ולא היה פונה אליה בדרישה לתשלום בקרות המקרה הביטוחי.

9. הטיעון המשמעותי של התובע הוא כי ממסמכי הנתבעת שצורפו לכתב ההגנה: מסמך מתאריך 11.5.2005 שהגדרתו ביטול פוליסה לביטוח מבנה חתום על ידי התובע ורעייתו ונושא חותמת של הנתבעת וכן מסמך מאותו תאריך, שהגדרתו ביטול פוליסה לביטוח חיים, שאף הוא חתום על ידי התובע ורעייתו ונושא חותמת של הנתבעת. ממסמכים אלו ניתן ללמוד, כי כבר משנת 2005 הנתבעת ידעה על ביטול הפוליסה מושא תביעה זו, ולמרות זאת, המשיכה לגבות פרמיה שנתית בגין הכיסוי הביטוחי.

10. התביעה בסכום האמור הוגשה בהתחשב בכך שחלה התיישנות על תשלומים ששולמו בין השנים 2005 – 2009.

טענות הנתבעת
11. אין חולק כי ביום 20.4.2005 חתם התובע על הצעה להתקבל לביטוח משכנתא במסגרתה מונה כמוטב בלתי חוזר בנק משכן. במסגרת מסמכי ההצעה, חתם התובע על הודעות ביטול הפוליסה קודמת אצל בנק משכן.

12. הנתבעת פעלה בהתאם להוראות התובע, והפיקה פוליסה כמוסכם. במהלך שנת קיומה של הפוליסה, נשלחו למענו של התובע אותו מסר בעת רכישת הביטוח (רחוב אברהם גרשברג 11 ראשל"צ) דו"חות שנתיים המפרטים את הכיסויים הביטוחיים בגין השנים 2008 עד 2012 כולל. רק ביום 9.12.2012 קיבלה הנתבעת לראשונה את בקשת התובע לביטול הפוליסה. העתק צורף לכתב ההגנה.

13. הנתבעת פעלה כדין. הודיעה למוטב על ביטול הפוליסה, כאמור במכתב הנתבעת מיום 4.2.2013.

14. במענה לפניית התובע למחלקת תלונות הציבור אצל הנתבעת, השיבה הנתבעת, כי לראשונה ביום 9.12.2012 התקבלה אצלה בקשת הביטול, והנתבעת פעלה על פיה. לפנים משורת הדין, הודיעה הנתבעת לתובע, ביום 7.8.2013, כי היא מסכימה להשיב לו פרמיות ביטוח בגין רכיב המבנה בלבד, ששולמו בגין שנה, בסך כולל של 1,496 ₪. משהתובע בחר שלא לפדות את ההמחאה, הרי שההצעה הנ"ל בטלה, שכן התובע אינו זכאי לקבל החזר כלשהו לגבי הפרמיות ששילם.

15. הנתבעת, פעלה בהתאם להוראות התובע, לפיהן התבקשה להנפיק לו פוליסה, וכי לא ידעה ולא היה עליה לדעת, על קיומה של פוליסת ביטוח נוספת. ככל שלתובע טענות, מקומן בפני סוכן הביטוח. יתר על כן, לו חו"ח היה מתרחש האירוע הביטוחי של פטירת התובע, הרי שסכום הביטוח שבפוליסה, היה משולם לבנק הממשכן המוטב, וככל שההלוואה בבנק היתה מכוסה באמצעות גורם אחר באופן מלא או חלקי, אזי יתרת הכספים היתה משולמת למוטבים שקבע התובע בהצעה לביטוח.

דיון והכרעה
16. כידוע על התובע מוטלת החובה להוכיח את תביעתו בהתאם לעיקרון " המוציא מחברו עליו הראיה. נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו , את דיותן ואת משקלן.(רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ פ"ד נז (4)981(2003). במקרה שלפנינו מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן , בדין או בראיות כדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

האם סוכן הביטוח מר עוזי מזרחי היה בתאריכים הרלוונטים לתביעה סוכן של הנתבעת.
17. אני מקבל את טענת הנתבעת כי התשובה לכך הינה שלילית. התובע לא עמד בנטל להוכיח טענה זו, ולפיכך אין אפשרות לייחס לנתבעת פעולות שבוצעו על ידי מי שאינו עובד שלה.

אני מקבל את עמדת הנתבעת שהטענה כי סוכן הביטוח הוא "שלוח ישיר של הנתבעת ורשלנותו בביטול הפוליסה היא שגרמה לתובע לשלם כפול" (סעיף 9 לסיכומי התובע ) מהווה הרחבת חזית אסורה. ולפיכך, אין בכוונתי לדון בה ואני קובע כי יש לדחותה.
יתרה מזו, הטענה כי שלוח של הנתבעת פנה לתובע לצורך העברת הכיסוי הביטוחי שלו מהנתבעת לחברת ביטוח אחרת, תוך הבטחה לבטל את הפוליסה אצל הנתבעת, הינה חסרת הגיון שכן סוכן ביטוח הינו שלוח של המבטח ת לצורך עריכת הביטוח ולא לביטול הפוליסה שהנפיקה המבטחת.

18. סעיפים 33-35 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, מגדירים שלושה מקרים בהם יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח:
א. בשלב הטרום חוזי, דהיינו: בעת קיום מו"מ לקראת כריתת החוזה, לרבות חובת הגילוי בשלב זה.
ב. לעניין קבלת דמי ביטוח.
ג. לעניין מתן הודעות.

19. התוצאה הינה כי רק בפעולות הנ"ל נדרש המבטח לפקח על פעולותיו של הסוכן, ואף ליטול אחריות על מעשיו. לפיכך, בכל מקרה אחר, לרבות מקרה של תביעה לתגמולי ביטוח, סוכן הביטוח אינו נחשב כשלוח של המבטח, אלא כמתווך בלבד, בהתאם לסעיף 32 לחוק.

20. התובע לא העלה טענות נגד הנתבעת הנוגעות למעמד הכניסה לביטוח, אלא למעמד ביטול הפוליסה. לכן, אני קובע כי מר מזרחי לא פעל כשלוח של הנתבעת, אלא לכל היותר, אם יוכח, היה שלוח של המבטחת החדשה, הכשרה חברה לביטוח.

21. מקרים שאינן נופלים בגדר אחד משלושת המקרים עליהם חל החוק, יש לבחון בנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה, כדי שניתן יהיה להכריע בשליחותו של מי פעל סוכן הביטוח.
שאלת קיומה של שליחות, הינה עניין עובדתי, ועניין זה לא הוכח.

האם מר מזרחי הינו סוכן הביטוח שערך לתובע את הפוליסה החדשה בהכשרת היישוב?
22. אני מקבל את עמדת הנתבעת שהתובע לא טרח להגיש את מסמכי הכניסה לביטוח ואת הפוליסה החדשה בהכשרת היישוב. לכן, התובע לא הוכיח כלל, כי מר מזרחי תיווך בעת הפקת הפוליסה החדשה עבורו.

23. לכתב התביעה צורף בין היתר, מכתב מיום 21.10.2013, שנשלח אל התובע מסוכנות אליפים במסגרתה עבד מר מזרחי כסוכן ביטוח. בסעיף 11 לאותו מכתב, נרשם: "לסיכום: הפוליסה שלנו נמכרה לראשונה ושועבדה לטובת הבנק מ- 6/2005, הפוליסה הנוספת בהכשרה לביטוח נמכרה על ידי סוכן אחר – סוכנות אינטר, ושועבדה לבנק 12/2005 כשנה וחצי מאוחר יותר. במצב דברים זה, לא היה באפשרותנו לדעת על קיומה של הפוליסה הנוספת ללא כל הודעה הן מצד המבוטח והן מצד הסוכנות".

24. מהמכתב הנ"ל עולה כי ביום 17.10.2006, רכש התובע פוליסת ביטוח חדשה באמצעות סוכנות אינטר, ללא ידיעת הנתבעת, ואף ללא ידיעתו של מר מזרחי או סוכנות אליפים במסגרתה עבד מר מזרחי ביום 20.4.2005.
התוצאה היא שבהעדר עילת תביעה כנגד סוכן הביטוח מר מזרחי, שנטען כי היה שלוח של הנתבעת, אין לתובע עילת תביעה כנגד הנתבעת.

האם התובע ידע בזמן אמת על קיומה של פוליסה פעילה אצל הנתבעת בשנים 2006 – 2012?
25. אני מקבל את עמדת הנתבעת כי התשובה לשאלה זו הינה חיובית. הדו"חות השנתיים נשלחו למענו של התובע, כפי שציין במסגרת ההצעה לביטוח (רחוב אברהם גרשברג 11 ראשל"צ), ובהתאם לחזקת תקינות הדואר, כאמור בסעיף 57 ג' לפקודת הראיות[נוסח חדש] תשל"א-1971, הרי שהחזקה הינה כי הדו"חות שנשלחו לתובע למענו הרשום, אף נתקבלו על ידו.

26. חזקה זו לא נסתרה על ידי התובע. לפיכך אני קובע כי התובע אכן קיבל את הדיווחים השנתיים מהנתבעת, וכי ידע או היה עליו לדעת, בזמן אמת, על קיומה של פוליסת הביטוח מושא תביעה זו, ועל כך שהוא משלם פרמיות בגינה.

האם בקרות הארוע הביטוחי חו"ח היה מתבצע תשלום בכפל?
27. אני מקבל את עמדת הנתבעת כי התשובה לכך היא חיובית. מכל מקום, התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח אחרת. פוליסת ביטוח חיים משכנתא מטרתה הראשונית היא לפרוע את סכום ההלוואה המובטחת במשכנתא בקרות האירוע הביטוחי. לצורך מטרה זו, נקבע הבנק המלווה – הממשכן, כמו טב בלתי חוזר בפוליסה למקרה של פטירה.

28. יתרת סכום הביטוח, ככל שנותרה, הייתה משולמת למוטבים אותם קבע התובע בעצמו. לעניין זה, הפנתה הנתבעת לסעיף ט' בהצעה לביטוח בה נרשם במפורש, כי סכום הביטוח עד לתשלום יתרת ההלוואה, ישולם למוטב הבנק בהוראה בלתי חוזרת, ואילו יתרת הכספים ככל שתהיה, תשולם למוטבים אותם קבע המבוטח. ומקרה דנן 3 ילדיו.

29. אני מקבל את עמדת הנתבעת שלא נסתרה כי בקרות האירוע הביטוחי, היתה הנתבעת פונה לבנק שמונה על ידי התובע כמוטב בלתי חוזר, כדי לברר מהי יתרת ההלוואה שטרם נפרעה. במקרה בו הבנק היה מודיע כי סכום ההלוואה כוסה באמצעות פוליסת ביטוח אחרת, היתה הנתבעת פונה למוטבים האחרים, והם היו זכאים לקבל את תגמולי הביטוח.
30. אני דוחה את טענת התובע, כי בהתאם למידע שקיבל מהמפקח על הביטוח, אין תשלום כפול של שתי פוליסות משכנתא. מלבד העלאת טענה סתמית, לא צורפה אסמכתא לביסוס טענה זו, ולפיכך אני דוחה אותה.

הימנעות התובע מהבאת ראיה לאימות גרסתו
31. ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו" (ע"א 641/87, קלוגר נ. החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פ"ד מד(1) 239, 245 [1990]).
וכי " מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת הימנעות בעל דין מלהביא לעדות ראייה עדות כנגדו (ע"א 55/89 , קופל נהיגה עצמית בע"מ נ' טלקאר חברה [פורסם במאגרים.
משהנטל להוכחת רכיבי התביעה מוטל על התובע, הרי שהימנעותו מהבאת הראייה שיש בה כדי לתמוך בגרסתו מבלי שהוא נימוק לכך, פועלת לחובתו ומכרסמת באמינות גרסתו.

32. אני מקבל את גרסת הנתבעת שלא נסתרה כי היא פעלה בהתאם לדין בכך ש שלחה לתובע מידי שנה בש נה דו"חות על הפוליסה וסכומי הפרמיות ששולמו עבורה, כך שבנסיבות אלו, התובע מוחזק כמי שידע או צריך היה לדעת על קיומה של הפוליסה.

33. אני מקבל את טענת הנתבעת כי אין כל ערך ראייתי למסמכים מיום 11.5.2005,שלטענת התובע יש בהם כדי להוכיח כי הנתבעת ידעה "שכבר בשנת 2005...על ביטול הפוליסה נשוא תובענה זו". לא ברור כיצד הנתבעת הייתה יכולה לצפות כ שבוע אחד בלבד לאחר שהתובע רכש ממנה את הפוליסה מושא התביעה כי זו תבוטל שנה וחצי לאחר מכן ביום 17.10.2006 . טענה זו חסרת היגיון ו אני דוחה אותה.

34. המסמכים עליהם חתם התובע במעמד או בסמוך למילוי הבקשה להתקבל לביטוח ביום 26.4.2005, נשלחו לבנק המלווה יחד עם הפוליסה, ומשמעותם כי הנתבעת נטלה על עצמה את הביטוח, והיא מבקשת לבטל ביטוח אחר שערך בנק משכן. כך שלמעשה, הודעה זו מדברת על כניסת הפוליסה שהנפיקה הנתבעת לתוקף, וביטול פוליסה שקדמה לפוליסה מושא תביעה זו.

סוף דבר
35. אני מורה על דחיית התביעה, ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 3,500 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין אצל התובע.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.

זכות ערעור כחוק בתוך 45 ימים לבית משפט מחוזי מרכז לוד

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"ח, 14 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אבשלום הלל
נתבע: מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: