ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניו קופל בע"מ נגד גליקסמן אסף :


בתי-המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 079575/04

לפני:

כבוד השופטת דליה אביֿֿגיא

תאריך:

24/01/2008

בעניין:

ניו קופל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד בן יוסף

התובעת

נ ג ד

1 . גליקסמן אסף

2 . אוויס חברה להשכרת רכב בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד פאנוס

3 . רובין משה

הנתבעים

פסק דין

התובעת טוענת כי טרקטור בו נהג נתבע 3 גרם לכתם שמן על הכביש, כלי רכב ובכללם משאית אשר ביקשו לברוח מכתם השמן נכנסו לנתיב נסיעת רכב התובעת (הנתיב השמאלי), בהתאם נדרש הנהג ברכב התובעת לבלום רכבו ולהאט, אז נפגע מאחור בידי רכב נתבעים 1 ו – 2. כתוצאה מהפגיעה נהדף שמאלה, למעקה הבטיחות.

לפיכך נפגע רכב התובעת בשני מוקדים ונגרם בו נזק.

נתבעים 1 ו – 2 טוענים כי נתבע 3 נהג בטרקטור שדלף ממנו שמן על פני הדרך, כתוצאה מדליפת השמן בלם רכב התובעת בפתאומיות, החליק על השמן ופגע במעקה הבטיחות. לאחר מכן, רכב הנתבעים 1 ו – 2, שהגיע בנסיעה מאחור, ניסה אף הוא לעצור אך החליק על השמן ופגע קלות ברכב התובעת אשר לפניו.

התובעת טוענת כי רכב נתבעים 1 ו – 2 פגע ברכבה מאחור משום שלא שמר מרחק, וכי רק לאחר הפגיעה, מאחור עלו כליי הרכב על כתם השמן.

הנתבעים 1 ו – 2 טוענים כי ההחלקה על כתם השמן היא שגרמה לתאונה בין כליי הרכב.

על מנת להכריע במחלוקת שמעתי את הנהגים ברכב התובעת וברכב הנתבעים 1 ו – 2, את הנוסעת ברכב נתבעים 1 ו – 2 הגב' סיוון צוק, את מר ספו ויצמן שנסע ברכבו בכביש בו ארעה התאונה והגיע למקום התאונה בסמוך לאחר התרחשותה, כן עיינתי בחומר הראיות שהונח בפניי, הכולל, בין היתר, את הודעות הנהגים, הודעות במשטרה, תמונות נזק לשני כלי הרכב, דוח פעולה של שוטר ועוד.

בסופו של יום, לאחר בחינה, שקילה ואיזון של כלל חומר הראיות ולאחר עריכת מאזן ההסתברויות, בין השאר לאור התרשמותי מעדויות העדים ומהיימנותם; לאור מיקום התאונה בדרך; לאור מיקום הפגיעות בכל אחד מכליי הרכב (רכב התובעת ורכב נתבעים 1 ו – 2); לאור נתיב הנסיעה של הטרקטור (בנתיב הימני ולא בנתיב השמאלי שבדרך) - מצאתי כי נתבעים 1 ו – 2 לא הצליחו להרים הנטל המוטל עליהם להוכיח כי "גורם זר מתערב", בבחינת כתם שמן על הכביש, היה הגורם המכריע לאירוע התאונה ולא התרשלות הנהג.

נטל השכנוע להוכחת הטענה בדבר "גורם זר מתערב" דהיינו קיומו של כתם שמן כגורם לתאונה, רובץ לפתחם של הנתבעים ועליהם להוכיח כי בנסיבות המקרה, לא היה בכוחו של נתבע 1, כנהג סביר, למנוע התאונה.

קרי, עליהם להוכיח טענתם לקיומו של כתם שמן בכביש עובר לתאונה, כן עליהם להוכיח שכתם השמן הוא הגורם המכריע שהביא לקרות התאונה.

הלכה פסוקה היא:

"אין טבעה של מכונית להחליק על גבי הכביש מאליה. לכאורה מצביעה ההחלקה על אי נקיטת אמצעי זהירות נאותים מצד הנהג... הייתי מעביר אל הנאשם או אל הנתבע את הנטל להביא ראיה בדבר הנסיבות שיכלו להביא לידי החלקת המכונית."

(ע"א 446/82 בלגשווילי נ' אלגבארין ואח' פ"ד מב (2), 737, פסקה 7 לפסק הדין).

הלכה פסוקה היא שעצם הימצאות כתם השמן אינו מנתק, כשלעצמו, את הקשר הסיבתי בין רשלנות הנהג לגרם הנזק.

גם בהנחה שהיה כתם שמן במקום התאונה, קיומו של כתם שמן במקום התאונה, כשלעצמו, אין בו די כדי להוכיח הטענה, כי כתם השמן הוא הגורם המכריע לתאונה בכביש ולא רשלנות הנתבע

1, שכן לעיתים ביכולתו של הנהג למנוע התאונה על אף קיומו של כתם שמן בכביש, כך שהנטל על הנתבעים להוכיח שהנתבע 1, כנהג סביר, לא יכל למנוע התאונה, למרות כתם השמן.

רשלנות נהג יכולה להתבטא בדרכים שונות:

נהג במהירות מופרזת לתנאי הדרך המסויימים, במיוחד בהיכנסו לסיבוב בכביש, או שלחץ על הבלמים בצורה פתאומית מידיי בהתחשב בתנאי הכביש, או שהפנה את ההגה בתנועה חדה מיידי וכו' (ראה ע.פ 237/55 פ"ד ט (2) עמ' 1869, ע.פ. 84/85 פ"ד מ (3) עמ' 148, סעיף 12 לפסק הדין).

טוען מר בנימין שוהם, הנהג ברכב התובעת, כי כלי רכב שנסעו בנתיב הימני, הנתיב בו נסע הטרקטור שממנו דלף השמן, עברו לנתיב השמאלי, הנתיב בו נסעו רכב התובעת ורכב נתבעים

1 ו – 2. יצויין כי כליי רכב אלה לא החליקו, אלא רק סטו שמאלה, אומנם בחדות ובפתאומיות. עקב סטייתם כאמור, בלם מר שוהם את רכבו, אך כדבריו, לא החליק על כתם השמן כלל.

המכה שקיבל מאחור ברכבו היתה במרחק של כ – 10 מ' לפני מיקום כתם השמן על הכביש.

המכה מאחור הדפה את רכבו שמאלה, למעקה הבטיחות, ורק לאחר שחזר לנתיב הנסיעה, עלה רכבו על כתם השמן.

כלומר, במקום בו פגע רכב הנתבעים 1 ו – 2 ברכב התובעת, לא היה כלל כתם שמן על הכביש.

יצויין כי לא הובאה כל ראיה להחלקתם של כליי רכב נוספים על כתם שמן במקום התאונה, עובר לתאונה או בסמוך לה, כראיה לקיומו של כתם שמן בכביש – במקום המגע בין כליי הרכב – לפני או אחרי קרות התאונה (ראה לעניין נפגעים נוספים, ר.ע.פ 6842/02 דינים עליון ס"ג, 463).

עדותו של העד הנטראלי, מר ספו ויצמן (שהעיד מטעם ההגנה), גם היא אינה תומכת בגירסת נתבעים 1 ו – 2. בעמ' 11 לפרוטוקול, החל משורה 8, הוא מתייחס לתאונה נשוא ענייננו.

העד העיד כי הטרקטור נסע בנתיב הימני שבדרך (בניגוד לעדות שני עדיי ההגנה הנוספים), וכי שובל השמן היה ברוחב של כ – 70 – 80 ס"מ בנתיב הימני.

אין מחלוקת כי רכבו של העד ספו ויצמן לא החליק על כתם השמן; כי לא היה מעורב כלל בתאונה; כי משהבחין בכלי הרכב לאחר התאונה שוחח עם השוטר, סיפר לו כי עוד קודם (לאחר שהבחין בתאונה הראשונה) העיר לנהג הטרקטור דבר דליפת השמן מהטרקטור וכי לאחר מכן עקף את כליי הרכב המעורבים בתאונה ונסע לדרכו.

מהתנהלותו של העד מר ספו ויצמן על הכביש אנו למדים כי נהג זהיר וסביר, יכול היה להבחין בכתם השמן, להתאים את מהירות נהיגתו ואת סגנון נסיעתו למצב הקיים, ולא להיות מעורב בתאונה.

מכונית היא חפץ מסוכן שתכונותיו מחייבות את המשתמש בו ברמת זהירות גבוהה מזו הכרוכה בחפץ רגיל (ראה ע.פ. 74/62, 84/62, 238/62 פ"ד יז' 1478):

"נהג הנוהג בכביש, אפילו בתנאים אופטימליים... עשוי להתקל באירועים שונים שאף כי אין לומר שחובה עליו לצפות איזה מהם באופן ספציפי, הרי הם מהווים חלק מהסיכונים הרגילים והנורמלים הכרוכים בנהיגה בדרכים. כך למשל הימצאות כתם שמן בכביש או שברי זכוכית... שניסיון החיים מלמד שהם תופעה מוכרת בכביש. נהג סביר אינו יכול ואיננו חייב לכן, לצפות שבמקום מסויים בכביש יקרה אירוע ספציפי זה או אחר כגון אלה. אך הוא חייב להביא בחשבון את האפשרות שאירוע מסוג זה עלול לקרות לו במהלך הנסיעה. ככל שהוא נוהג במהירות רבה יותר, כך יקשה עליו לשלוט במכוניתו, אם יתקל באיזה מסיכוני דרך אלה...".

(ראה ע.פ. 84/85 פ"ד מ (3) 141).

לאחר שמיעת הנתבע 1, גב' סיוון צוק מול עדויות שאר העדים והמסמכים אשר בפניי, שוכנעתי כי עובר לתאונה, לא שם נתבע 1 דעתו לדרך, נהג במהירות גבוהה לתנאי הדרך, כך לא יכול היה לומר באיזה מנתיבי הכביש נסע הטרקטור, לא שם ליבו לכליי רכב העוברים מהנתיב הימני לשמאלי, לא שם ליבו לכך כי הרכב שנפגע לפניו כלל סטה שמאלה למעקה הבטיחות, טען שהרכב שלפניו פגע במשאית, אך לא כך היא, לא שם ליבו לקיומו של שובל שמן בכביש וכו'.

מכאן שהימצאות כתם השמן אינה הגורם הבלעדי לתאונה, ובנהיגתו של נתבע 1 יש משום רשלנות.

לפיכך נתבעים 1 ו – 2 ישאו בנזקיה המוכחים של התובעת כמפורט בסעיף 5 לכתב התביעה (כאשר מסכום הנזק לתיקון הרכב יש להפחית 15% בשל הנחת מוסך מטפל וחלפים, ואילו שכר השמאי יועמד על סכום של 1,000 ₪).

כן ישאו נתבעים 1 ו – 2 באגרת המשפט כפי ששולמה, שכר עד התובעת בסך 200 ₪, שכר העד מר ספו ויצמן בעבור שתי ישיבות בסך כולל של 500 ₪, שכר העדה גב' צוק בסך 150 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור 15% בתוספת מע"מ.

יצויין כי נתבע 3 לא הגיש הגנה ואולם גם לא הוגשה בעניינו בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

בנסיבות אלה אני מוחקת את התביעה נגד נתבע 3.

ניתן היום, י"ז בשבט, תשס"ח (24 בינואר 2008), בהעדר הצדדים.

המזכירות תעביר עותק מפסק הדין למשרדי ב"כ הצדדים, בדואר רשום.

דליה אבי-גיא, שופטת

קלדנית: ריקי כהן