ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבי רובין נגד שרביב בע"מ :

בקשה מס' 3
בפני כבוד הרשם הבכיר ניר זיתוני

מבקשים/נתבעים

  1. אבי רובין
  2. חפירה וחציבה בע"מ

באמצעות ב"כ עו"ד אהרון גבאי

נגד

משיבה/תובעת

שרביב בע"מ
באמצעות ב"כ עו"ד אור פרים

החלטה

בענין : מחיקת כותרת ולחילופין בקשת רשות להתגונן

1. ביום 24.7.17 הגישה התובעת נגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 2,028,658 ₪
בגין ערבות ע"ס מיליון ש"ח עליה חתמו כל אחד מהנתבעים ביום 30.11.15 להבטחת התחייבויותיה של חברת שמעון קירשטיין בע"מ ( להלן "החברה") במסגרת הסכמים לביצוע פרויקט של הקמת חמישה בניני מגורים הכוללים 78 יחידות דיור במודיעין .
כפי שעולה מכתבי הטענות של שני הצדדים , הנתבעת 2 ( להלן "הנתבעת") השתתפה במימון עלויות הפרויקט בתמורה לקבלת חלק מהרווחים של החברה .
בסעיף 9.6.9. של ההסכמים בין התובעת לבין החברה נקבע כי אם החברה לא תסיים את העבודות במועד יושת עליה פיצוי מוסכם של 4,500 ₪ לכל חודש של פיגור עבור כל יחידת דיור בפרויקט או כל פיצוי חודשי אחר שתשלם התובעת לכל רוכש דירה בצירוף מע"מ , לפי הגבוה מביניהם .
נטען כי הנתבעים רימו את התובעת בכל הנוגע למצבה הכלכלי של החברה וגרמו לתובעת לשלם לחברה כספים שלא הגיעו לה . בחודש מאי 2016 הופתעה התובעת לגלות שהחברה נטשה את אתר העבודה ללא כל הודעה מוקדמת . נוכח נטישת הפרויקט ופרסומים אודות מצבה הקשה של החברה , החליטה התובעת להקטין נזקיה ע"י השלמת העבודות בעצמה .
עד מועד הגשת התביעה שילמה התובעת לרכושי הדירות פיצויים בסך העולה על 4.6 מיליון ₪ . לאחר חילוט ערבויות מעריכה התובעת נזקיה ב 9.7 מיליון ₪ בגין עלויות עודפות של השלמת הבניה ובגין פיצויים ששילמה ושהיא עלולה לשלם לרוכשי הדירות .
החברה חדלה לקיים עסקים מכל סוג שהוא . כונס הנכסים הרשמי מינה עו"ד כדי לחקור את קריסת החברה וזו נפגשה עם התובעת . לכן התובעת רשאית להניח שהחברה חדלת פרעון . לפי הפסיקה די בכך שנעשתה פנייה לחברה בדרישה למילוי התחיבויותיה שלא נענתה כדי לפנות לערבים .
התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר שכן היא נסמכת על כתבי ערבות , המהווים התחייבות בכתב לתשלום סכום כסף קצוב .
כתב התביעה על מצורפיו מחזיק 147 עמודים . מצורפי התביעה כוללים את ההסכמים בין התובע לבין החברה , כתבי הערבות , מכתב שנשלח לחברה לאחר שנטשה את הפרויקט , מכתב של התובעת לחברה בדבר חילוט ערבויות ואומדן נזקים , ומכתבי התראה שנשלחו לנתבעים טרם הגשת התביעה .

2. ביום 22.12.17 הוגשה הבקשה שלפני למחיקת כותרת ולחילופין רשות להתגונן .
לאור מסקנתי לפיה יש לדחות את הבקשה למחיקת כותרת ולאפשר לתובעת לחקור את הנתבע טרם הכרעה בבקשת הרשות להתגונן , אציין בתמצית את הטענות שהועלו במסגרת בקשת הרשות להתגונן במסגרת החלטה זו .
נטען כי לפי ההסכם בין התובעת לבין החברה מיום 11.4.13 נדרשה החברה לחתום על ערבויות ביצוע בסך 2.175 מיליון ₪ . כיוון שהחברה לא יכולה היתה להעמיד ערבויות שכאלה , הוצע לנתבע לשלם מחצית מהערבויות ולהתחלק ברווחי הפרויקט .
לפני הסכמה זו חתמה החברה עם חברת פסגות א.ט. בע"מ ( להלן "פסגות") על הסכם לפיו פסגות תשמש קבלן משנה של החברה בתמורה ל 85% מכל תשלום שתקבל החברה מהתובעת . החברה היא חברה ותיקה שפעלה משנת 1964 אך מעולם לא לקחה על עצמה פרויקט בסדר גודל של הפרויקט נשוא התביעה ללא שותפים . כדי לעקוף את סירובו של בנק הפועלים ליתן ליווי בנקאי לפרויקט , פוצל הפרויקט לשני הסכמים . הנתבע לא היה מודע לכך שהחברה זכתה במכרז לביצוע הפרויקט לאחר שנתנה הצעה זולה באופן משמעותי מההצעות האחרות , ונקבה בסכום לא סביר , שלא יכול לאפשר את סיום הפרויקט . הדבר התגלה לנתבע רק לאחר שהתנתק מהמיזם המשותף עם החברה .
במשך כל הפרויקט התנהלה התובעת באופן שהקשה על החברה כמפורט בבקשה .
למרות המחיר הזול באופן קיצוני והקשיים שהערימה התובעת על החברה , הצליחה החברה לסיים כ 90% מהפרויקט ולמסור חלק נכבד מהדירות .
נוכח המצוקה התזרימית של החברה התקיימה פגישה ביום 22.11.15 בנוכחות הנתבע , בעלי החברה ,נציגי התובעת ועו"ד מטעמם . נוכח התנהלות התובעת ביקש בעלי החברה מהתובעת להזרים כספים נוספים לפרויקט . התובעת הסכימה להזרים עוד מיליון ₪ אך דרשה מהנתבע ומבעלי החברה לחתום על ערבויות נוספות ע"ס 2 מיליון ₪ . הנתבע הבין שהוא נסחט ע"י התובעת אך אין לו ברירה . לכן חתם הנתבע על מסמך שהוא אינו זוכר את תוכנו ומעולם לא קיבל העתק ממנו . החתימה היתה בפני עו"ד אייל יריב , שהיה באותה עת סמנכ"ל הכספים של התובעת . עו"ד יריב הבין שהחתים את הערבים בניגוד לכללי האתיקה ולכן ביקש מבעלי החברה לקחת את המסמכים ולחתום עליהם בפני עו"ד מטעמו . הנתבע הבין כי חתימתו בוטלה והחליט לנתק קשר עם הפרויקט ולא להגיע לחתום על הערבויות בפני עו"ד מטעמו של בעלי החברה . ביום 13.12.15 הודיע הנתבע לבעלי החברה כי הוא ניתק קשר עם הפרויקט בעקבות דרישת החברה להזרמת כספים נוספת . בחודש מאי 2016 נודע לנתבע כי החברה פשטה את הרגל ובכוונת התובעת לממש את הערבויות עליהם חתמו הנתבע ובעלי החברה . לאחר קבלת כתב התביעה נדהם הנתבע לגלות כי הערבויות נחזות להיות חתומות בפני עו"ד ורה קירשטיין , אותה הנתבע לא פגש מעולם .
במסגרת הבקשה למחיקת כותרת נטען כי לכאורה התביעה עומדת בשלושת התנאים המצטברים להגשת תביעה בסדר דין מקוצר , אך עיון מדוקדק בכתב התביעה ובטענות ההגנה , מראה תמונה שונה לחלוטין . התובעת טוענת כי החברה הפרה את ההסכם , אך אינה מתייחסת לטענות הרבות של הנתבעים בנוגע להפרת ההסכם ע"י התובעת .
לא ברור מה הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מקריסת החברה , שכן התובעת יצאה מהפרשה ברווח גדול . כיוון שהתובעת הטביעה במו ידיה את החברה , גם אם יקבע כי כתבי הערבות בתוקף , הערבים פטורים מערבותם , שכן הנושה גרמה לאי מילוי החיוב הנערב . לכן לא מדובר בסכם קצוב אלא בסכום שתלוי בקיומו של ההסכם , דבר הדרוש הוכחה ע"י התובעת . כמו כן , הרוח החדשה בפסיקה מורה על העברת נושאים מורכבים כמו תביעה זו לבירור מקיף בסדר דין רגיל .

3. ביום 21.1.18 הוגשה תגובת התובעת .
מדובר בתביעה לתשלום סכום קצוב שנקבע בכתבי ערבות , אשר נחתמו בפני עו"ד .
בית המשפט העליון פסק כי העובדה שלטענת הנתבעת יש עובדות רבות השנויות במחלוקת לא מצדיקה מחיקת כותרת ויכולה לעיתים להצדיק מתן רשות להתגונן .
במקרה שלפנינו הנתבעים העלו טענות כלליות ומופרכות שלא נתמכו באסמכתאות .
על מנת לבסס טענה זו מבוקש לאפשר לחקור את הנתבע על תצהירו .

4. ביום 7.2.18 הוגשה תשובת הנתבעים לתגובת התובעת .
אחד מפסקי הדין הנזכרים בתגובה אינו דומה לעניננו שכן שם היה מדובר על מחלוקת פשוטה בענין כמות התפוזים שנרקבו ומחירם . במקרה שלנו כבר נקבע בהחלטה בבקשה להעברת מקום הדיון , כי קיים קשר ישיר בין כתבי הערבות לבין ההסכם בין התובעת לבין החברה . כיוון שמדובר בהסכם מורכב שביצועו התפרש על פני שנים , הוכחת הפרתו ע"י החברה היא פעולה מורכבת ביותר , שאינה מתאימה לסדר דין מקוצר .
נוכח תפקידם השולי של הנתבעים בפרויקט אין לנתבעים כל מסמך בנוגע לקיום או הפרת ההסכם ע"י החברה ואלו אמורים להיות מגולים במסגרת הליכים מקדמיים , שיכולים להתבצע רק במסגרת הליך בסדר דין רגיל .

5. לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה למחיקת כותרת ולקבוע דיון לשם חקירת הנתבע על תצהירו טרם הכרעה בבקשת הרשות להתגונן מהטעמים שיפורטו להלן .

6. אין למעשה מחלוקת כי התביעה מקיימת את שלושת התנאים המצטברים שנקבעו בתקנה 202(1))(א) לתקנות סד"א להגשת תביעה בסדר דין מקוצר . סכום התביעה הוא סכום קצוב המבוסס על סכום הערבויות בצירוף מנגנון השערוך הקבוע בכתבי הערבות .
התביעה הוגשה מכח התחייבות מפורשת הגלומה בכתבי הערבות . כתבי הערבות מהווים ראיות בכתב . יוער כי לפי כתבי הטענות של שני הצדדים עולה כי יש לפחות ראשית ראיה בכתב להפרת ההסכם ע"י החברה , שכן גם הנתבעים מאשרים כי החברה נטשה את אתר העבודה בחודש מאי 2016 בטרם השלימה את חלקה בפרויקט . כמו כן אין מחלוקת כי החברה אינה פעילה ובעליה מצוי בהליך פש"ר .

7. המחלוקת האמיתית לענין מחיקת הכותרת היא בשאלה האם מורכבות התביעה מצדיקה מחיקת כותרת בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ברע"א 3782/05 .
באותו מקרה נאמר באמרת אגב כי כאשר מדובר בנושא המחייב על פניו הדרשות לראיות מסוגים שונים ובירור מקיף ויש מחלוקת לגבי ההסכם גופו , אין סיבה לא לפרוש את כלל הראיות גם כאשר התקיימו המבחנים הפורמליים להגשת תביעה בסדר דין מקוצר .
עוד הפנה ב"כ הנתבעים לאמרת אגב אחרת של בית משפט השלום בת"א 12134/06 , החלטה מיום 18.5.16 , אשר הזכיר את רע"א 3782/05 כביטוי לרוח החדשה בפסיקה לפיה מורכבות המקרה מצדיקה מחיקת כותרת .
מדובר בטענה בעלת ממשות שכן בית המשפט העליון נתן ביטוי לרוח חדשה זו במקרים נוספים . כך ברע"א 8364/07 קבע בית המשפט העליון כי כדי שההליך של סדר דין מקוצר ישמור על תכליתו ויעילותו אין מקום להרחיב יתר על המידה את התביעה שיכולות להתברר במסגרתו .
עם זאת , לאחר בחינת הטענה ועיון בפסיקה אליה הפנו הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי המקרה דנן אינו מצדיק מחיקת כותרת .
למרות ריבוי המלל בכתבי הטענות וריבוי מצורפי התביעה , מדובר בתביעה שאינה מורכבת במידה שלא מאפשרת בירורה בסדר דין מקוצר . כפי שנקבע לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון , מורכבות טענות ההגנה אינה עילה עצמאית למחיקת כותרת אלא נימוק שיכול להצדיק מתן רשות להתגונן . בקליפת אגוז ניתן לומר כי מדובר בתביעה נגד ערבים מכח כתבי ערבות , כאשר ישנן ראיות טובות לכאורה להפרת ההסכם במסגרתו נחתמו הערבויות ע"י החייבת העיקרית . תביעה שכזו יש מקום להגיש בסדר דין מקוצר .
ככל שימצא לאחר החקירה הנגדית כי טענות ההגנה אינן חסרות ממשות כפי שטוענת התובעת , תינתן לנתבעים רשות להתגונן . במקרה גבול , אשקול התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדה .
באשר לטענה בתשובה לתגובה לענין גילוי המסמכים , הטענה אינה מדויקת ואינה מצדיקה מחיקת כותרת . ישנן הלכות ברורות של בית המשפט העליון בכל הנוגע לגילוי מסמכים בשלב הרשות להתגונן . ככל שהנתבעים סברו כי אין ברשותם די מסמכים לשם פירוט טענות ההגנה במידה הנדרשת לקבלת רשות להתגונן ללא תנאי , היה על הנתבעים לפנות לב"כ התובעת בדרישה לקבלת מסמכים ספציפיים . ככל שדרישה שכזו היתה נדחית , ניתן היה לפנות לבית המשפט . לא מצאתי כל הסבר מדוע הדבר לא נעשה בפרק הזמן הממושך שחלף מאז קבלת התביעה אצל הנתבעים ועד הגשת בקשת הרשות להתגונן .
באשר לחקירת המצהיר , על פי פסיקת בית המשפט העליון , קיום דיון בו יחקר המצהיר הוא דרך המלך כאשר ב"כ התובעת מעוניין בכך וכאשר בית המשפט לא שוכנע ליתן רשות להתגונן על בסיס הבקשה . בנסיבות המקרה שלפני לא מצאתי לנכון לסטות מדרך המלך . עם זאת , ראוי לנצל את פרק הזמן עד מועד הדיון כדי לבוא בדברים בניסיון להגיע להסדר דיוני שייתר את החקירה הנגדית , שתהיה מצומצמת בהיקפה בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בע"א 320/67 .

8. על כן , אני דוחה את הבקשה למחיקת כותרת וקובע דיון בבקשת הרשות להתגונן ליום 16.10.18 בשעה 10:00 .
לדיון הוקצו 120 דקות , כולל סיכומים בע"פ ומתן החלטה בגמר הדיון .
חקירת המצהיר לא תמשך יותר מ 50 דקות .
סיכומי כל צד לא ימשכו יותר מ 20 דקות .
כיוון שמדובר בהחלטה ביניים במסגרת הליך ביניים וכיוון שהבקשה למחיקת כותרת עוררה שאלה רצינית , מצאתי לנכון שלא לעשות צו להוצאות במסגרת החלטה זו .

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים ותזמנם לדיון .

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ח, 11 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אבי רובין
נתבע: שרביב בע"מ
שופט :
עורכי דין: