ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד אלי מור יוסף נגד יצחק חיים גא'ן ואח' :


בתי המשפט

בית משפט השלום קרית גת

ת.בשא001586/07

תיק עיקרי 1160/07

בפני:

כבוד סגנית הנשיא השופטת טלי חיימוביץ

תאריך:

24/01/2008

בעניין:

עו"ד אלי מור יוסף

המבקש

נ ג ד

1. יצחק חיים ג'אן

2. רפאל חיים ג'אן

3. מלכה חיים ג'אן

ע"י ב"כ עו"ד

גיא אבני

המשיבים

החלטה

1. בפני בקשה לצו מניעה זמני.

העובדות

2. המבקש (התובע), הגיש תובענה כנגד המשיבים (הנתבעים) ומשיבים נוספים (אשר התובענה נגדם נדחתה בינתיים על הסף), לסילוק ידם ממשק 15 במושב גבעולים (להלן: "המשק"), ולחייבם בפיצוי בגין נזקים שגרמו למשק.

3. ביחד עם הגשת התביעה, הגיש המבקש בקשה זו, ליתן צו זמני, לסילוק ידם של המשיבים מהמשק.

4. בין המבקש למשיב 1 התנהל הליך קודם במסגרת ה"פ 1174/05 בבית משפט השלום בבאר שבע (להלן: "ההליך הקודם"). שם תבע המבקש את משיב 1 בעילה זהה והתובענה נדחתה, לאחר שבית המשפט אימץ את חוות דעתו של המומחה, באשר לגבול הנכון בין חלקות 14 ו- 15. המבקש מבסס את תביעתו הנוכחית על גבולות החלקות כפי שנקבעו בהליך הקודם.

5. המבקש טען כי המשיבים חצו גם את הגבול שנקבע במסגרת ההליך הקודם, על ידי הריסת המדרכות וקירות האבן, הריסת מערכת ההשקיה ופריצה לבית ולמחסן השייכים למשק שלו.

6. המשיבים לא הגישו תצהיר מטעמם, ואף הודיעו כי אינם מעוניינים לחקור את המבקש. שני הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

7. המבקש טען בסיכומיו כי יש לקבל את הבקשה רק מהטעם שהמשיבים לא הגישו תגובה ותצהיר שכנגד לסתור את טענותיו של המבקש. עוד ציין כי משנדחתה בקשת המשיבים לדחייה על הסף, לא קם מעשה בית דין ויש להיעתר לבקשה.

8. ב"כ המשיבים עתר לדחות את הבקשה שכן בין הצדדים אין יריבות משפטית. המבקש אינו הבעלים של משק 15 אלא החייבים אבי ויונית כהן, והבקשה הוגשה בחוסר תום לב וניקיון כפיים, תוך הסתרת עובדות מבית המשפט.

דיון

9. לאחר שעיינתי בבקשה בדברי הצדדים ובסיכומיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

10. גם אם אניח לצורך העניין, כי למבקש זכויות בנכס, כולל הזכות לסלק משם מסיגי גבול (הגם שזכות החזקה אינה בידיו, עקב מינויו של כונס נכנסים במסגרת הליכי מימוש משכון), לא התקיימו דרישות הדין לקבלת צו מניעה.

11. המבקש לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו, להוכיח לכאורה, מהו הגבול אותו הסיגו המשיבים לשיטתו. כל שהוא טוען, כי המשיבים חצו את הגבול שנקבע במסגרת ההליך הקודם. אלא שלבד מטענה זו, שנטענה בהבל פיו של המבקש, לא צורפה כל אסמכתא ממנה ניתן ללמוד כי כך הדבר.

12. מומחה מטעם בית המשפט בהליך הקודם, קבע בחוות דעתו, כי הגבול הצפוני של מגרש 15 חותך את המבנה. כתוצאה מכך, חצי מבנה והמחסן כולו נמצאים במגרש 14 (מגרשם של המשיבים). מכאן, שעצם החזקתו של המבנה בידי המשיבים אין בו לכאורה משום הסגת גבול.

  1. גם מפת המדידה אשר הוכנה על ידי המודד לצורך ההליך הקודם, ומתארת את המצב הנכון מבחינה תכנונית, לא צורפה על ידי המבקש.
  1. כך שלמעשה, לא צורפה כל ראיה קונקרטית ממנה ניתן להסיק את היקף הפלישה, ובפרט כאשר מדובר בנכס כה מורכב מבחינה תכנונית, כפי שצויין לעיל.

15. זאת ועוד, הבקשה לצו מניעה זמני הוגשה בתאריך 11/10/07. המבקש אינו נוקב במועד ספציפי בו המשיבים פלשו לשטחו (ראה סעיף 18 לתצהיר). מכאן שלא הוכח לכאורה כי מדובר בפלישה טריה.

"מבקש שהשהה את בקשתו אינו יוצא חובה זו, שהלוא בעצם השיהוי יש משום ראיה לסתור את טענתו, שהצו חיוני ושנתינתו אינה סובלת דיחוי". (רע"א 92/5240 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בתל-אביב-יפו בע"מ נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ ואח', פ"ד מז(1) 45, בעמ' 50).

16. בהעדר ראיה לכאורה כי אכן היתה פלישה, ואם היתה, מתי התרחשה, יש לדחות את הבקשה.

  1. למעלה מן הדרוש אוסיף, כי גם מאזן הנוחות אינו נוטה בהכרח לטובתו של המבקש. המבקש אינו מתגורר בנכס, ואין לא כלל זכות חזקה בו, אלא הנכס מוחזק כיום על ידי כונס הנכנסים מטעם בעל המשכון. נזקים, ככל שיהיו, ניתנים לפיצוי בכסף. מאידך, פינויים של המשיבים מביתם (שאין חולק כי לפחות חלקו, מוחזק בידיהם כדין), יגרום להם נזק ממשי.
  2. לבסוף אוסיף כי המבקש לא בא בידיים נקיות לבית המשפט. בפסק הדין בהליך הקודם, קבע המומחה את קו הגבול בין חלקת המבקש לבין השכנים, והכין מפת מדידה, כשהוא מציין במפורש כי קו הגבול חוצה חצי מהמבנה, וכל המחסנים נמצאים בשטחם של המשיבים.

19. המבקש בחר שלא לצרף את המפה הזו לכתב התביעה, אלא צרף מפה אחרת, אותה הכין המודד כ"הצעת פתרון" כהגדרתו, שבה הוזז הגבול שבין המגרשים, באופן שהמבנים לא יחרגו מתחום המגרשים. רק מפה זו צרף המבקש לתביעתו, למרות שמבחינה משפטית אין לה כל משמעות. המבקש גם ביסס טענותיו על מפה זו, למרות העדר כל נפקות משפטית, תוך העלמת המפה האמיתית. בכך אני רואה הטעייה של בית המשפט.

20. אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

21. אשר להוצאות - קבעתי כי ההוצאות בבש"א 1788/07 ישומו ביחד עם בקשה זו. משדחיתי את שתי הבקשות, היה מקום לחייב כל צד בהוצאותיו. יחד עם זאת, בגין הסתרת מפת המדידה האמיתית, והסתמכות על מפה אחרת שאין לה כל תוקף משפטי, אני מחייבת את המבקש בהוצאות בקשה זו בסך 2,000 ₪+מע"מ.

ניתן היום י"ז בשבט, תשס"ח (24 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

טלי חיימוביץ, שופטת

סגנית נשיא