ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אדם דובז'ינסקי נגד המדור לחשבונ :


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

א 013683/06

לפני:

כבוד השופטת אנה שניידר

תאריך:

24/01/2008

בעניין:

אדם דובז'ינסקי

התובע

נ ג ד

האוניברסיטה העברית בירושלים

הנתבעת

פסק דין

1. עניינה של התובענה שלפנינו, חיוב יתר נטען בשל שכר לימוד ללימודים של התובע לתואר מוסמך במשפטים אצל הנתבעת.

2. כעולה מכתב התביעה, בסיום חובות לימודי התובע ושינויי הסטאטוס ל"מסיים" הופיע חיוב נוסף בסך של 6,824.72 ₪. לטענתו, על אף שלא קיבל כל הסבר למקור החיוב, נמסר לו שאם לא יסדיר את יתרת החוב לא יוכל לקבל תעודה ושאת הבירורים בדבר החיוב החדש יסיים לאחר טקס קבלת התעודות.

התובע הסדיר את יתרת החוב בסך של 6,824.72 ₪ וקיבל החזר של 2,224.91 ₪ בלבד. לפיכך תובע את היתרה בסך של 4,623.46 ₪.

3. הנתבעת טוענת כי על פי כללי האוניברסיטה על מנת שסטודנט יקבל תואר מוסמך הוא חייב לצבור תשלומי שכר לימוד בהיקף של 200% לפחות. במקרה דנן, בסיום לימודיו נותר התובע חייב 76% משכר הלימוד ולכן העברתו למעמד של "מסיים" גררה חיוב שכר לימוד עד להשלמה ל-200%. הנתבעת גיבתה טענותיה בחוברת "הסברים לסדרי הרשמה ותשלום" (להלן – חוברת ההסברים) המחולקת לכל תלמידי האוניברסיטה.

4. לפי סעיף 3 לחוברת ההסברים היקף שכר הלימוד המצטבר המינימאלי לתואר מוסמך במשפטים הינו בהיקף של 200% ושנות התקן לסיום התואר עומדות על שנתיים. תלמיד הגורר את לימודיו מעבר לשנות התקן לתואר יחויב בתוספת תקורה בהיקף של 10% (סעיף 6 לחוברת ההסברים). כמו כן, בסיפא של סעיף 3 לחוברת הסברים מצויין כי "תלמיד שרשם בתכנית הלימודים שהוא מסיים את לימודיו לתואר, יחויב בשכר הלימוד שישלים את היקף הצבירה לתואר, או לפי היקף השעות בתכנית הלימודים מוכפל ב'ערך שעת הלימודים' – הגבוה מבין השניים".

בשנות הלימודים תש"ס-תשס"א למד התובע לימודי השלמה לקראת לימודי המוסמך בהיקף של 26 נקודות זכות (להלן – נ"ז), מתוכן הוכרו לו 20 נ"ז לצורך לימודי המוסמך. לפי סעיף א.2 לחוברת ההסברים, חויב התובע בהיקף של 50% בגין ההפרש שבין תעריף לימודי ההשלמה (לפי סעיף א.3 לחוברת ההסברים הינו זהה לתעריף תואר בוגר) ובין תעריף המוסמך.

בשנות הלימודים תשס"ב – תשס"ג חויב התובע בהיקף של 74% , כמו כן מכיוון שהתובע גרר לימודיו מעבר לשנתיים שבתקן, חויב ב - 10% נוספים.

עד שנת תשס"ד, השנה בה ביקש התובע לסיים לימודיו, חויב בהיקף של 124% (בתוספת 10% תקורה שהחיוב בה הוא מעבר ל- 200% הנדרשים).

לפיכך, על מנת להשלים את היקף הצבירה ל- 200% היה על התובע להשלים עוד 76% משכר הלימוד.

5. בנוסף, מעלה התובע טענת עושק לפיה התנו את קבלת התעודה בתשלום מיידי ולכן נאלץ לשלם ורק אחרי התשלום לבדוק את מקורו.

בהקשר זה טוענת הנתבעת כי היא לא כפתה על התובע בכוח או באיומים את התשלום.

אמנם התנתה הנתבעת את קבלת התעודה בתשלום,

אך לחץ זה אינו עולה כדי מצוקה אליה כיוון המחוקק בסעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, וכן אין מדובר בעושק כפי שעניין זה פורש בפסיקה (ע"א 403/80 חי סאסי ואח' נ' נעימה קיקאון, פ"ד לו(1), 762).

במקרה דנן, לא זו בלבד שמדובר בסטודנט למשפטים אלא אף עולה מטענותיו ומתשובתו כי הוא מתמצא ברזי המשפט וידע לזהות האם בעושק עסקינן. הייתה בידי התובע האפשרות והחירות שלא לשלם לפני שיקבל הסבר מספק למקור החיוב ולבחון היטב האם היתה טעות אם לאו.

6. לאחר שעיינתי בכל המסמכים, לרבות השאלון שנשלח מטעם התובע וסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה שהחיוב בו חויב התובע הינו בהתאם לכללים הקבועים בחוברת ההסבר, כללים שהיו ידועים לתובע.

בנסיבות אלה, התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 1000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

הסכום האמור ישולם תוך 30 ימים ואם לא ישולם במועד האמור, וישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום ט"ז בשבט, תשס"ח (23 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

אנה שניידר, שופטת