ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מקורות חברת מים בעמ נגד עירית כרמיאל :

בפני כבוד ה שופט שמואל מנדלבום

תובעים

  1. מקורות חברת מים בעמ
  2. כרמיאל מקורות טיהור שפכי כרמיאל

נגד

נתבעים

  1. עירית כרמיאל
  2. מועצה אזורית משגב
  3. מ. מ. שעב
  4. מועצה מקומית נחף
  5. מקומית מקומיות בועיינה-נוג'יידאת
  6. מועצה מקומית מג'ד אל-כרום
  7. מועצה מקומית דיר אל-אסד
  8. מ. מ. סאג'ור

החלטה

1. בפני בקשה להורות על הוספת בעל דין דרוש בהתאם לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984.

2. המבקשות הינן חלק מהנתבעות (להלן – " הנתבעות") בתביעה שהוגשה כנגדם על ידי התובעות על סך של 100,000,000 ₪ (לצורכי אגרה).

3. כנטען בכתב התביעה, הנתבעות הינן רשויות מקומיות שכולן יחדיו חברות באיגוד ערים לענייני ביוב (אזור כרמיאל (להלן – " האיגוד").

4. האיגוד חוייב בפסק בוררות לשלם תשלומים שונים לתובעת מס' 2, אשר אמורה לשלם את הכספים המתקבלים אצלה לתובעת מס' 1, וכמפורט בכתב התביעה, האיגוד עומד כיום בתשלומים שנקבעו בפסק הבוררות ובהסדר חוב שנערך לאחר פסק הבוררות.

5. למרות עמידת האיגוד בהתחייבויותיו, התובעות הגישו תביעה למתן צו הצהרתי שלפיו כל הנתבעות בתביעה ובכלל זה המבקשות בבקשה שבפני חייבות באופן אישי (כל אחת כפי חלקה היחסי) בחיוביו של האיגוד כלפי מי מהתובעות, וכן נתבקש צו עשה כספי המורה להם לשלם את הסכומים בהם חב האיגוד, והכל מהנימוקים שפורטו בכתב התביעה ואשר על פיהם מבקשות התובעות לייחס אחריות אישית לנתבעות לחובות האיגוד.

6. התביעה לא הוגשה כנגד האיגוד עצמו ובבקשה טוענות הנתבעות כי יש לצרף את האיגוד לתובענה בהיותו צד נדרש שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

7. בבקשה מפרטות הנתבעות שורה ארוכה של שאלות שבהן ידרש בית המשפט להכריע לצורך בירור התובענה ובכלל זה שאלות שונות הנוגעות לדרך מימון פעילותו של האיגוד ולמעורבות הנתבעות במימון הפעילות, ובכל הנושאים והשאלות שבירורן נדרש קיים הכרח שהאיגוד יהיה צד להליך ולא ניתן להסתפק בהבאתו לעדות או במתן צווים לגילוי מסמכים כנגדו כצד ג'.

8. בנוסף פירטו הנתבעות את השאלות שהכרעה בהן נדרשת לצורך דיון בטענת התובעות לחיוב הנתבעות בחובות האיגוד מכוח "הרמת מסך", ולטענת הנתבעות הכרעה בשאלות אלו כגון השאלה אם נעשה שימוש באיגוד במטרה להונות את התובעות או לקפחן בהיותן נושה של האיגוד,קיים הכרח לצרף את האיגוד כצד להליך הן מחמת שהאיגוד עלול להיפגע מקביעות שיקבעו בהליך, וזאת כאשר הוא אינו צד להליך, והן בשל החשש מקביעות סותרות אשר עלולות להיווצר באם הנתבעות ידרשו לנהל הליכים נוספים בין היתר כנגד האיגוד או בעלי תפקידים בו וזאת באם יקבעו קביעות שיש בהן כדי להצביע על דרך ניהול לא תקינה של האיגוד.

9. ב"כ התובעות מתנגד לבקשה והוא מפנה בעניין זה להחלטה קודמת שניתנה על ידי כבוד השופטת ציגלר בבקשה זהה שהגישו הנתבעות לצירוף האיגוד להליך, ושבה נקבע כי אין מקום לצירוף האיגוד בין היתר מאחר והמחלוקת בינו ובין התובעות הוכרעה כבר, וכי אין צורך לצרפו אך ורק לצורך הגשת מסמכים וראיות במקום שניתן לעשות זאת בדרכים אחרות הקבועות בחוק.

10. עם זאת הפנתה כבוד השופטת ציגלר לסעיף 4 לתגובת התובעות לבקשה שם נכתב כי: "ככל שמי מהנתבעות או התובעות יפנו דרישה להצגת מסמכים או למענה לשאלות אל האיגוד ודרישה זו לא תיענה כדבעי – תשקולנה התובעות עמדתן בשנית בהתאם לתוכן הדרישה והמענה של האיגוד", לאור עמדה זו נקבע כי: "עם זאת ונוכח האמור בסעיף 4 סיפא לתגובת התובעות – ניתן יהיה להעלות הבקשה אם נתקיימו הנסיבות המתאימות".

11. לטענת התובעות, כעולה מהבקשה הנוכחית לא חל שום שינוי בנסיבות ולפיכך ובהתאם להחלטת כבוד השופטת ציגלר, אין מקום להגשת הבקשה שכבר נדונה ונדחתה, בשנית.

12. בתשובה לטענה זו הפנו הנתבעות להחלטתי מיום 15.12.17 שבה אפשרתי לנתבעות להגיש בקשה מחודשת לצירוף האיגוד כצד להליך, וזאת מבלי שהתניתי את הגשת הבקשה בהתקיימות התנאים שפורטו בהחלטת כבוד השופטת ציגלר.

13. בנוסף ולגופו של ענין הדגיש ב"כ הנתבעות את העובדה שאף לצורך גילוי מסמכים אינו דומה דין צד להליך שמחויב ליתן גילוי כדינו של צד ג' שיידרש כנגדו הליך מורכב יותר כדי לחייבו אם בכלל בגילוי המסמכים הנדרשים, ובהקשר זה נטען כי כעולה מהתנהגות התובעות עד עתה, הן אינן ממלאות אחר דרישה לגילוי מסמכים שנשלחה להם ולפיכך מתגבר הצורך בצירוף האיגוד להליך.

דיון והכרעה

14. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים לרבות הטענות שהועלו על ידי ב"כ התובעות בתגובתו מיום 7.3.17, לבקשה המקורית שהוגשה, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל.

15. הבקשה שבפני עניינה כאמור בתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת, כי:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה ".(ההדגשה אינה במקור).

16. תקנה 24 הנ"ל זכתה לניתוח מקיף ומפורט של כבוד השופט סולברג ברע"א 2228/15 ג'י.טי.אס. פאוור סולושנס לימיטד ואח' נ' נתיבים דרום בע"מ ואח' (נבו,09/07/2015) (להלן- "ענין נתיבים דרום"). בין היתר, נקבע בפסקה 23 לפסק הדין, כי:

"אמנם, הסמכות שהוקנתה לבית המשפט במסגרת תקנה זו היא רחבה, אך לא רחבה מני ים – והיא עודנה בעלת גבולות עליהם יש להקפיד. אחד הדגשים שנתנה הפסיקה בעניין זה הוא כי יש לוודא שהצירוף נדרש בשל הפלוגתאות העולות מן התביעה כפי שהוגשה, ולא הפלוגתאות בתביעה אחרת שהתובע יכול היה להגישה. לעניין זה, יש לבחון בקפדנות את הפלוגתאות והעילות שבחר התובע להעלות בכתב התביעה שהגיש – אלו הן הפלוגתאות שיש להכריע בהן 'ביעילות ובשלמות', ואלו בלבד".

17. כמו כן נקבע בעניין "נתיבים דרום" כי : "בגדרי התקנה ישנן מספר חלופות שבהן ניתן לצרף אדם לתובענה. בין היתר נתן מחוקק המשנה סמכות לבית המשפט להורות, גם בי וזמתו הוא, על צירוף אדם לתובענה כתובע או כנתבע, מקום בו שוכנע כי נוכחותו דרושה "כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". פרשנותה של חלופה זו היא שעמדה במרכזה של מרבית הפסיקה שעסקה בתקנה. כך, הכירה הפסיקה בהיותו של אדם בעל דין "דרוש" במצבים שונים, כגון כאשר אי-אפשר ליתן פתרון שלם ויעיל לתובענה, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהווה מעשה בית דין גם כלפיו. מקרה אחר בו הוכרה נחיצותו של אדם הוא מקום בו עשויה זכותו להיפגע אלמלא הצירוף, וזאת מבלי שניתנה לאותו אדם אפשרות לטעון את טענותיו לפני בית המשפט"..

18. עוד אציין כי בהקשר לתקנה זו (ובאמרת אגב) נאמר על ידי בית המשפט העליון בבש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' משה ברזילי ו-19 אח', פ"ד נה(5), 357, כי ניתן לבקש צירוף נתבע, בהתאם לתקנה 24, "אף אם התובע לא העמיד נגדו סעד קונקרטי" (פסקה 4 לפסק הדין).

19. יישום עקרונות הפסיקה מצביע לעמדתי על כך שקיימת במקרה שבפנינו הצדקה לחיוב התובעות בצירוף האיגוד כצד לתובענה, וזאת על אף העובדה שבשלב זה אין לתובעות דרישה לסעד ספציפי כנגד האיגוד ומערכת החיובים ההדדית בין הצדדים הוסדרה כבר בפסק הבוררות ובהסדר שנערך לאחריו.

20. הבסיס לעמדתי נעוץ בעיקר בכך שאני מקבל את ניתוח ב"כ הנתבעות ביחס לשאלות המהוות את הפלוגתאות העיקריות בתיק, ובמרבית אם לא בכל הפלוגתאות נוכחו תו של האיגוד כצד לכל ההליכים בתיק הינה חיונית, וזאת לרבות בהליכים המקדמיים בהם נדרש בית המשפט לברר בין היתר את היקף ומהות הפלוגתאות העומדות להכרעה בתיק.

21. כך ורק לשם הדוגמא אופן מימונו של האיגוד, או שאלת השימוש באיגוד בכדי להונות את התובעות הינן שאלות שהאיגוד עצמו מחוייב להיות צד לכל ההליכים המתקיימים לצורך בירור שאלות אלו הן מהטעם של יעילות דיונית והן מהטעם שזכותו עלולה להיפגע באם לא ישמעו טענותיו בסוגיות אלו בכל שלבי ההליך, ומדובר כאמור בסיטואציות אשר הוכרו בפסיקה שפורטה לעיל כסיטואציות המצדיקות צירוף צד כנתבע גם ללא הסכמת התובע ומיוזמת בית המשפט.

22. למעלה מהדרוש אציין, כי לאור נוסח החלטתי, אין הנתבעות מחויבות להצביע על שינוי נסיבות המאפשר להן לחדש את בקשתן לצירוף האיגוד, ואילו סבר ב"כ התובעות כי נפלה טעות בהחלטתי, היה רשאי לפעול כנדרש בנושא, ובנוסף יצוין כי לבית המשפט סמכות לשנות החלטות ביניים שניתנו על ידו גם בהעדר נסיבות חדשות, במקום בו סבור בית המשפט כי יש מקום בשינוי החלטתו אף בשל טעות , אם כי יש לעשות שימוש זהיר בסמכות זו (ראו ע"א 9396/00 קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' זנגי פ"ד נה (3) 537, 540, ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי פ"ד נו (4) 505, 508, עמ"ם 4794/05 נריה אופן נ' שר הביטחון (12.5.05) פיסקה 25. )

23. במקרה שבפנינו לאחר קיום ישיבת קדם המשפט הראשונה ולאחר ששמעתי טענות מן הצדדים השתכנעתי כי נראה לכאורה כי קיים צורך בצירופו של האיגוד כצד להליך, ובנסיבות אלו התרתי לנתבעות לחדש את בקשתן ללא כל תנאי , וכך נעשה על ידם.

24. לפיכך, אני מורה על צירופו של האיגוד כנתבע נוסף בהליך, וב"כ התובעות יגיש עד ליום 20.2.2018 כתב תביעה מתוקן, שהתיקון בו יסתכם בצירופו של האיגוד כצד ובתיקונים הטכניים הנדרשים, אלא אם כן יסבור ב"כ התובעות כי הוא נדרש לתיקון מהותי כלשהו כתוצאה מצירוף האיגוד, ואז יהא עליו להגיש בקשה מתאימה לתיקון כתב התביעה עד ליום 28.2.18.

25. ככל שהתיקון בכתב התביעה יתמצה בהוספת האיגוד כצד, וביצוע התיקונים הטכניים הנדרשים. הנתבעים לא ידרשו להגיש כתב הגנה מתוקן.

26. אני קובע את הוצאות בקשה זו לסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ שישולמו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי על ידי הצד שטענותיו בתיק העיקרי תדחנה.

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ח, 05 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מקורות חברת מים בעמ
נתבע: עירית כרמיאל
שופט :
עורכי דין: