ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מלכה טרנורוצקי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת מירב קליימן
נציג ציבור (מעסיקים) מר רן ורדי

התובעת:
מלכה טרנורוצקי
ע"י ב"כ: עו"ד עופר בר לב
מטעם הסיוע המשפטי
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד משה אהרון

פסק דין

התובעת בתביעתה זו טוענת כי לא היה מקום לחייבה בחוב, אשר קוזז מגמלת השארים לה היא זכאית. על כן מבקשת היא כי בית הדין יורה לנתבע להשיב לה את החוב שקוזז הימנה.

טענות התובעת
התובעת מקבלת קבצת שארים מאז גיל 42.

ביום 30.12.2014 הודיע לה הנתבע כי קיים לה חוב בסך 6,140 ₪ (כעולה מנספח א' לתצהירה).

בזמן שערכה בירור לעניין החוב, נמסר לה מהנתבע כי מדובר בטעות וכי גובה החוב הינו בסך 4,660 ₪, כאשר מקור החוב בכך כי בשנת 2012 קיבלה גם גמלת נכות זמנית וגם גמלת שארים.

ביום 27.1.2015 פנתה התובעת לנתבע בבקשה מפורטת לביטול החוב (נספח 2 לתצהירה).

ביום 20.4.2015 הודיע הנתבע לתובעת כי החוב מבוטל (נספח 3 לתצהיר תובעת). לטענת התובעת החוב בוטל שכן נוצר בטעות.

למרות האמור לעיל, כך טוענת התובעת, קיזז הנתבע את החוב, שהוּדע לה כי הינו מבוטל.

ביום 14.6.2015 השיב הנתבע כי כדי להמליץ על ביטול החוב היא מתבקשת להעביר למחלקת שארים דפי חשבון (נספח ד' לתצהירה). בתשובה השיבה התובעת לנתבע כי כבר הודיעו לה על ביטול החוב (נספח 5 לתצהירה).

משכך טוענת התובעת כי : א. גביית החוב על ידי הנתבע באמצעות קיזוז מקצבת השארים נעשתה מבלי שהודע לה עובר לקיזוז על גביית החוב ומבלי שנערך לה שימוע בעניין; ב. החוב שקוזז ממנה הינו חוב שנוצר בניגוד לדין, שכן הנתבע לא עדכן את התובעת מהו התשלום הגבוה יותר, קצבת השארים או ימי אי הכושר ששולמו לה בעקבות החזרת התיק לועדה; ג. בתיק הוגשו 3 תעודות עובד ציבור אשר לא ניתן היה להבין מהן ממה נובעים 2 החובות להם טוען הנתבע; ד. שני החובות מקורן בתאונת העבודה שעברה בשנת 2010 ועל כן דינם של החובות – זה שנוצר במחלקת השארים וזה שנוצר במחלקת נכות מהעבודה – שווים וכפי שבוטל חובה במחלקת נכות מהעבודה, כך חובה במחלקת שארים דינו להיות מבוטל; ה. ישנה סתירה בין סכום החוב הנטען בתעודת עובד הציבור לבין סכום החוב אותו ציינה פקידת הנתבע על גבי נספח א' לתצהיר התובעת.

טענות הנתבע
אף כי מסיכומי התובעת עולה בתחילה כי התובעת עוסקת בחוב אחד שנמחק ועל כן קוזז בטעות, לקראת סופו של כתב הסיכומים מועלות טענות בעניין החוב הנוסף לגביו לא ניתנה התייחסות עניינית מצידה של התובעת.

בדיון שהתקיים ביום 17.11.17 הובהרו לפרוטוקול הדברים. כך, הגב' רבקה סולומון, שנתנה תעודת עובדת ציבור בתיק, הבהירה את אופן יצירת שני החובות, שנבעו משתי מקורות שונים האחד ממחלקת שארים והאחר ממחלקת נפגעי עבודה ומפאת תשלום כפול. עוד הובהר בדיון כי החוב בסך 4,576 ₪ נמחק בשל החלטת הועדה לביטול חובות בעוד החוב האחר לא נמחק ועל כן קוזז כדין.

משהחוב השני נוצר כדין ולא בוטל בוועדה לביטול חובות בגין אי שיתוף פעולה מצידה של התובעת, אין מקום לקבל את תביעת התובעת.

דיון והכרעה
הצדדים ויתרו על חקירות במועד דיון ההוכחות (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון, שורות 6-12) כאשר בדיון התקיים דיון ארוך, שחלקו השתקף אף לפרוטוקול.

מדבריה של גב' סולומון, מרכזת בכירה גמלאות במחלקת נפגעי עבודה בנתבע , בדיון הובנו וחודדו הדברים הבאים:

לתובעת הייתה תאונת עבודה ביום 14.10.10 לאחריה קיבלה מענק. בעקבות החמרת מצב נקבעו לה אחוזי נכות זמניים לתקופה שבין 14.10.2012 ליום 31.5.2013. במקביל קיבלה התובעת, כפי שהיא מקבלת עד לימינו אנו, קצבת שארים.

בשים לב לכך כי החל מינואר 2013 עד מאי 2013 קצבת השארים הייתה גבוהה מקצבת העבודה, וכיוון שלפי סעיף 320 לחוק אין מקום לתשלום כפל גמלאות, הייתה התובעת זכאית באותו מועד רק לקצבת שארים. מאחר ושולמה לה במקביל גם גמלת נכות מעבודה, נוצר לה חוב בסך 4,576 ₪ במחלקת נפגעי עבודה. החוב בוטל בגלל מצב כלכלי.

החוב שנותר וקוזז בסופו של דבר הוא חוב שנוצר לתובעת בגין תקופה שמיום 14.10.2012 עד ליום 31.12.2012 (שלושה חודשים). באותה תקופה, גמלאות הנכות מעבודה היו גבוהות מקצבת השארים ועל כן הייתה זכאית בתקופה זו רק לגמלאות הנכות מעבודה ונוצר לתובעת חוב במחלקת שארים.

חשבונה של התובעת זוּכה בסך 11,660 ₪ (כיוון ששולמו לתובעת באותה העת שתי הגמלאות – גמלת השארים וגמלת הנכות מעבודה) משכך, נוצר לתובעת חוב בסך 6,042 ₪, שקוזז מקצבת השארים בתשלומים.

סעיף 320 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 קובע כי –

320.(א) לא תשולם תוספת קצבה –
(1) בזכותו של אדם המקבל קצבה;
(2) לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד.
(ב) גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן ( א)(1).

(ב1) נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה ( בסעיף קטן זה – הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות סעיף 315, בשינויים המחויבים.
מיום 1.8.2010
תיקון מס' 120
ס"ח תש"ע מס' 2251 מיום 26.7.2010 עמ' 601 (ה"ח 512 )
הוספת סעיף קטן 320( ב1)
(ג) לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת –
(1) קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד;
(2) גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה.

(ד) היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי פרק ה' או בקצבת תלויים לפי הפרק האמור במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת האזרח הוותיק או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור.

(הדגשות אינן במקור, מ.ק).

אם בוררים את המוץ מן התבן, הרי שהחוב העומד במוקד הליך זה, נוצר בגין תשלום גמלאות כפולות בין החודשים אוקטובר – דצמבר 2014 במחלקת שארים (כפי שעולה מנספח א' לתצהיר התובעת).

החוב הקודם שבוטל, על סך 4,576 ₪, נוצר לאור העובדה כי בתקופה שבין ינואר 2013 למאי 2013 שולמה לתובעת גם גמלת שארים וגם קצבת נכות מהעבודה, כאשר למדנו כי באותה העת גמלת השארים הייתה גבוהה יותר מגמלת הנכות בעבודה ועל כן הייתה זכאית התובעת רק לגמלת השארים.

במהלך החודשים אוקטובר – דצמבר 2012 קיבלה התובעת גמלת נכות זמנית ולא הייתה זכאית, לפיכך, לגמלת השארים הנמוכה יותר באותה עת, לאותם שלושת החודשים וזהו מקור החוב.

נסכם ונאמר כי מתעודת עובדת הציבור רבקה סולומון וכן מדבריה בדיון ומהסבריה של גב' רונית מור, שהגישה אף היא תעודת עובדת ציבור לתיק, ולאחר שנערך דיון ממצה בעניין ומשהצהיר לפרוטוקול ב"כ התובעת כי אינו מעוניין לחקור את נותנות תעודות עובדות הציבור כך שהאמור בהן מהוות ראיה לאמיתות תוכנן, השתכנענו, לאור כל האמור לעיל, כי החוב שקוזז מקצבת השארים של התובעת בדין יסודו וכי אין המדובר בקיזוז חוב שנמחק או בקיזוז כפול והכל לאור הוראות סעיף 320 לחוק שהובאו לעיל.

כך גם לא מצאנו לקבל את טענת התובעת לפיה סכום החוב שצוין על גבי נספח א' בכתב יד הוא סכום החוב הנכון, שכן הדברים לא הוכחו בפנינו. לגבי טענת התובעת כי דין אחד צריך להיות לשני החובות, הרי שבהתאם לעמדת הנתבע החוב במחלקת נפגעי עבודה בוטל מחמת מצב כלכלי. עולה מנספח 4 לתצהיר התובעת, מכתב מיום 14.6.2015, כי נמסר לתובעת כי: "כדי להמליץ על ביטול יתרת החוב את מתבקשת להעביר למחלקת שארים דפי עובר ושב לשלושה חודשים אחרונים וריכוז יתרות מחשבון הבנק", התובעת לא פעלה כך ואף בדיון בפנינו הביעה את סירובה לעשות כן ושמכך ייתכן והתובעת היא שלא אפשרה במעשיה להביא אף לביטול החוב שנותר.

משכך, לא מצאנו מקום לקבל את תביעת התובעת ולהורות על החזרת החוב שקוזז.

סוף דבר
בנסיבות אלו תביעתה של התובעת נדחית. בשים לב לאופיו הסוציאלי של ההליך, איננו עושים צו להוצאות.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ח שבט תשע"ח, (03 פברואר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר רן ורדי
נציג ציבור מעסיקים

מירב קליימן, שופטת
אב"ד


מעורבים
תובע: מלכה טרנורוצקי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: