ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הפניקס חברה לביטוח בע"מ נגד ביטוח חקלאי :

לפני כבוד ה רשמת הבכירה נעמה פרס

התובעת

הפניקס חברה לביטוח בע"מ

נגד

הנתבעות

1.ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
2.מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה בסדר דין מהיר לתשלום סך של 21,270 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובעת, בעטיה של תאונת דרכים מ יום 6.8.13 (להלן: " התאונה"). התאונה התרחשה בשעה 07:20 בבוקר או במועד סמוך לכך, בכביש החוף, מדרום לצפון, בסמוך למחלף חבצלת השרון , והיו מעור בים בה שלושה כלי רכב , כדלקמן: רכב ביטוח חקלאי (הנתבעת 1), רכב הפניקס (התובעת) ורכב מגדל ( הנתבעת 2). המחלוקת בין הצדדים נסבה בשאלת האחריות לגרם התאונה. ביום 18.9.16 נערך בפני דיון הוכחות, בו נשמעו עדויותיהם של נהגת רכב הפניקס, גב' ליהי בלסר, נהג רכב ביטוח חקלאי, מר שלומי בן הרוש וכן שני עדי רכב מגדל, נהגת הרכב, גב' וינר מלכה, ו בעלה, מר שמואל וינר , אשר ישב לצדה בקדמת הרכב. הואיל ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי, בהתאם לקבוע בתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בפתח דבר אתנצל לפני בעלי הדין על העיכוב במתן פסק הדין, אשר נבע מסיבות אישיות בריאותיות.

כיצד התרחשה התאונה? הצגת גרסאות הצדדים לאירוע לטענת נהגת רכב הפניקס, בעת שרכבה הוסע בנתיב השמאלי בכביש החוף, הבחינה זו האחרונה, ברכב מגדל עומד באמצע הכביש באלכסון, עם הפנים ימינה, כאשר 30% ממנו נמצ א בנתיב השמאלי וכ-70% ממנו נמצא בנתיב הימני, ואיתות שמאל שלו עודנו מופעל. בניסיו ן להימנע מפגיעה ברכב מגדל, בלמה נהגת רכב הפניקס את רכבה ונצמדה לשמאל בסמוך לחומת בטון . או אז, נהג רכב ביטוח חקלאי שהגיח מאחור, לא שמר מרחק , לא הצליח לבלום , פגע ברכב הפניקס והדף אותו אל עבר רכב מגדל . נהגת רכב הפניקס הטעימה בהודעתה לתובעת, מיום 7.8.13, כי במקום התאונה היו שני נתיבים ללא שוליים, עקב ביצוע עבודות בכביש. בעדותה בבית המשפט (עמ' 2-3 לפרוטוקול) העידה נהגת רכב הפניקס, כי לפני התאונה רכבה הוסע בנתיב השמאלי וכי רכבה לא עבר מן הנתיב הימני לשמאלי. לעדותה, רכבה סטה מעט שמאלה, בתוך הנתיב השמאלי, בניסיון לחלוף על פני רכב מגדל שעמד במקום במצב זוויתי.
בהתאם לעדות נהגת רכב הפניקס, בזמן שרכבה חלף בין חומת הבטון לרכב מגדל, פגע ברכבה מאחור רכב ביטוח חקלאי והדף את הרכב אל רכב מגדל. לטענת נהגת רכב הפניקס, היא חשה מכה אחת מאחור ברכבה. וכה העידה נהגת רכב הפניקס (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 27-28):"כנראה מעצם המכה שנכנס בי [הכוונה לרכב ביטוח חקלאי–נ' פ'], הרכב מעט זז ונגע ברכב שהיה צמוד אליי".

גרסת נהג רכב ביטוח חקלאי שונה. לטענתו, עת הוסע רכבו כדין בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים , במהירות סבירה, סטה רכב הפניקס בפתאומיות מן הנתיב הימני אל הנתיב השמאלי וקיצר לו את מרחק הבלימה . נהג ביטוח חקלאי בלם בלימת חירום, אך למרבה הצער לא הצליח למנוע את התנגשות הרכבים. לעדותו (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 10-11): " כשנסעתי הופיע רכב מולי, כזה שלא היה מולי לפני כן וזו הסיבה לבלימה שלי". ובהמשך (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 23-25) : "אני זוכר שרכב נכנס לי מול הפגוש, כנראה שהוא ניסה לברוח מתאונה אחרת, מפגיעה אחרת". יצוין, כי בהודעתו לביטוח חקלאי מיום 7.8.13, טען נהג רכב ביטוח חקלאי כי בנתיב הימני נסעו שני רכבים, רכב מגדל ורכב הפניקס. לאחר שרכב מגדל בלם בפתאומיות, רכב הפניקס ניסה לברוח כדי לא לפגוע בו, אך פגע בו בכל זאת וברח לנתיב השמאלי. חרף בלימת החירום שביצע, פגע רכב ביטוח חקלאי מאחור ברכב הפניקס. חשוב לציין, כי בעדותו בבית המשפט, לא זכר נהג רכב ביטוח חקלאי אם רכב הפניקס פגע ברכב מגדל לפני שקיבל מכה מאחור מרכב ביטוח חקלאי. בנוסף, נהג רכב ביטוח חקלאי לא ידע לומר בעדותו, אם ניסה לסטות עם רכבו לימין, כדי למנוע את התאונה (עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 3-4).

נהגת רכב מגדל טוענת, מנגד, כי התאונה אירעה במקטע דרך בו ישנו נתיב נסיעה אחד בלבד, עקב ביצוע עבודות בכביש. לכן, שללה נהגת רכב מגדל בעדותה את הטענה, כי רכבה נמצא בחלקו על הנתיב הימני ובחלקו על הנתיב השמאלי. לטענת נהגת רכב מגדל, רכב הפניקס הוא זה שפגע ברכבה בכנף שמאל אחורית , בשל אי שמירת מרחק כדין. על מנת להסביר את מיקום הפגיעה ברכבה (צד שמאל אחורי) עם תיאור מקום התאונה (נתיב נסיעה אחד מצומצם), העידה נהגת רכב מגדל כי יתכן שרכב הפניקס סטה מעט שמאלה או ימינה ואז פגע ברכבה (עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 12-13). נהגת רכב מגדל הוסיפה וטענה , כי לאחר פגיעת רכב הפניקס ברכבה, סטה רכב הפניקס לעבר נתיב נסיעת רכב ביטוח חקלאי ופגע בו. לדידה של נהגת רכב מגדל, התאונה בין רכב הפניקס ל בין רכב ביטוח חקלאי אירעה בנפרד וללא כל קשר לפגיעת רכב הפניקס ברכבה וכי שני מוקדי הנזק ברכב הפניקס מלמדים על כך .

דיון ומסקנות
לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בכתבי הטענות, בהודעות הנהגים, בתמונות הנזק לרכבים המעורבים וביתר הראיות, אני סבורה, כי דין התביעה להתקבל ברובה (בשיעור 80%), כנגד הנתבעות, ביחד ולחוד, ובהתאם לחלוקה פנימית של האחריות לגרימת התאונה, לפיה נהג רכב ביטוח חקלאי יישא ב- 50% מהאחריות ואילו נהגת רכב מגדל תישא ב -30% ממנה. לנהגת רכב הפניקס עצמה מצאתי לייחס 20% מהאחריות לגרם התאונה.

ראשית, לא ראיתי לקבל את גרסת נהגת רכב מגדל כגרסה הנכונה והעדיפה לתרחיש התאונה. לא מקובלת עלי טענת נהגת רכב מגדל לפיה, מקטע הדרך בו אירעה התאונה, הינו נתיב נסיעה אחד מצומצם, אשר בקושי מכונית יכולה לעבור בו (ראו עדותה של נהגת רכב מגדל, ב עמ' 8 לפרוטוקול, שורה 21). גרסה זו לא התיישבה עם גרסאות נהג רכב ביטוח חקלאי ונהגת רכב הפניקס, לפיהן מדובר במקטע כביש בעל שני נתיבי נסיעה. אין גם כל הלימה בין גרסת נהגת רכב מגדל לתוואי הדרך (נתיב נסיעה אחד) לבין מוקדי הנזק ברכב הפניקס (לאורך צד ימין וב טמבון אחורי בעיקר מצד שמאל, ראו ת/2 ) וברכב מגדל (צד שמאל אחורי מעל הגלגל) . מן הראיות עולה כי רכב הפניקס פגע ברכב מגדל בכנף האחורית השמאלית והסב לו נזקים מסוג שפשוף צדדי בלבד. לו היה מדובר בהתנגשות רכבים בכביש צר בעל נתיב נסיעה אחד, היינו מצפים לראות תאונת דרכים קלאסית, מסוג חזית-אחור, ו הנזק ברכב מגדל היה אמור להיות מאופיין בפגיעת מעיכה בחלקו האחורי. כזאת, כאמור, לא אירע. זאת ועוד. בחקירתה הנגדית בבית המשפט, העידה נהגת רכב מגדל , כי טרם קרות התאונה בלמה את רכבה קמעא, בלי שהייתה לה סיבה מוצדקת לכך, וזאת לאור תחושה פנימית שלה , אותה לא הייתה יכולה להסביר (ראו עמ' 9 לפרוטוקול , שורות 29-31; ועמ' 10 לפרוטוקול, שורות 1-5). עוד העידה נהגת רכב מגדל, כי היא מכירה את הכביש וכי במועד התאונה ידעה על ביצוע העבודות בו (עמ' 9 לפרוטוקול , שורות 23-24). תמוה בעיני, אפוא, כי נהגת רכב מגדל המכירה על פי עדותה את הכביש ואת מסלול הנסיעה בו, החלה לבלום את רכבה, מבלי שהייתה לה סיבה ממשית וקונקרטית לכך. ראיתי לקבל את עדותה של נהגת רכב הפניקס בנדון זה, ולפיה, היא זיהתה את רכב מגדל עומד באלכסון כך שחלקו העיקרי (70 %) נמצא בנתיב הימני ו-30% ממנו נמצא בנתיב השמאלי. לאור האמור, סביר והגיוני יותר בעיני לקבוע, כי התאונה התרחשה בכביש בעל שני נתיבים כאשר רכב מגדל עמד באופן זוויתי ומסוכן במרכז כביש מהיר, לאחר עיקול, במקום בו התבצעו עבודות בכביש. מיקום עמידתו של רכב מגדל היווה מכשול אשר סיכן מעבר של רכבים שחלפו בכביש , ובכללם את רכב הפניקס (נהגת רכב הפניקס הבחינה ברכב מגדל במרחק של כ-20 מטרים, ביצעה בלימת חירום וסטתה בפתאומיות אל נתיב הנסיעה השמאלי) . בשל האמור, מצאתי לזקוף לחובת נהגת רכב מגדל אחריות בשיעור 30% לגרם התאונה.

שנית, לא ראיתי לקבל את טענת נהגת רכב הפניקס אשר לנסיעת רכבה בנתיב השמאלי טרם קרות התאונה. מעדות נהגת רכב ה פניקס עולה , כי לפני שבלמה הסתכלה במראה ולא ראתה רכב מאחור הקרוב אליה, וכי עוד בטרם הספיקה לחלוף על פני רכב מגדל, הרגישה חבטה מאחור. עוד העידה נהגת רכב הפניקס כי רכבה סטה בתוך הנתיב השמאלי על מנת להיצמד לחומ ת הבטון ולמנוע את ההתנגשות עם רכב מגדל, אשר היה לפניה. גרסה זו אינה דרה בכפיפה אחת עם מוקד הנזק ברכב הפניקס, הכולל פגיעת מעיכה בצד שמאל של הפגוש האחורי (ראו תמונה ת/2) , דבר המלמד כי רכב הפניקס, בזמן שחל ף על פני רכב מגדל , נמצא באלכסון, תוך שעבר מן הנתיב הימני אל הנתיב השמאלי . אופי הנזק ברכב הפניקס מסתדר ומתיישב טוב יותר עם עדותו של נהג רכב ביטוח חקלאי אשר טען כי רכב הפניקס סטה מן הנתיב הימני אל הנתיב השמאלי בפתאומיות. יתר על כן, אילו רכב הפניקס היה נוסע, כל הזמן, בנתיב הנסיעה השמאלי, היהגת רכב הפניקס לראות את רכב ביטוח חקלאי במראה, דבר שלא קרה בנסיבות העניין (ראו עדותה של נהגת רכב הפניקס בעמ' 4 לפרוטוקול , שורה 12). אני קובעת, על כן, כי רכב הפניקס סטה בפתאומיות, מן הנתיב הימני אל הנתיב השמאלי, בשל מיקום עמידת ו המסוכן של רכב מגדל, כמתואר לעיל. סטייה פתאומית זו של רכב הפניקס גרמה להתנגשות בין רכב מגדל לרכב הפניקס. התנגשות זו בין רכב הפניקס לבין רכב מגדל תיקרא להלן התאונה הראשונה.

שלישית, לאחר התאונה הראשונה בין רכב מגדל לבין רכב הפניקס אירעה תאונה נוספת בין רכב הפניקס לבין רכב ביטוח חקלאי. התנגשות זו בין רכב הפניקס לבין רכב ביטוח חקלאי תיקרא להלן התאונה השנייה. הנני קובעת, על יסוד הראיות שהובאו, כי מדובר בשתי תאונות נפרדות: תאונה ראשונה בין רכב מגדל לבין רכב הפניקס ותאונה שנייה בין רכב הפניקס לרכב ביטוח חקלאי. לא מצאתי לקבל את עדותה של נהגת רכב הפניקס לפיה היא הרגישה חבטה אחת ברכבה מאחור. עדותה של נהגת רכב הפניקס בנדון זה הייתה מגמתית. לא מצאתי הלימה מתחייבת בין עדות נהגת רכב הפניקס לבין הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים בתאונה, טיבם ושיעורם. כמו כן, עדותה של נהגת רכב הפניקס לא התיישבה עם עדו תו של נהג רכב ביטוח חקלאי ועדותה של נהגת רכב מגדל . ראיתי לדחות, אפוא, את הטענה, אשר לא הוכחה, ולפיה, רכב הפניקס פגע ברכב מגדל רק לאחר שנהדף על ידי רכב ביטוח חקלאי.

רביעית, נהג רכב ביטוח חקלאי העיד, ועדותו הייתה מקובלת עלי, כי "ראה רכב שלא ראה אותו לפני"(עמ' 6 לפרוטוקול, שורה 6). לכן בלם מכל הכוח, בלי שיכול היה לתת הסבר להופעה הפתאומית של רכב הפניקס. מעדותו של נהג רכב ביטוח חקלאי ניתן ללמוד, כי לא ראה את רכב הפניקס טרם התנגשות הרכבים . מכך ניתן ללמוד, כי נהג רכב ביטוח החקלאי לא היה מרוכז בנהיגתו ו בתנאי הכביש ו לא שם לב לנעשה בדרך, בניגוד ל קבוע בתקנה 51 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, המורה כך: "לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב". משמעותה של תקנה 51 לתקנות התעבורה, היא כי מהירות הנסיעה בכלי רכב חייבת להיות סבירה: לתאום את הנסיבות, את תנאי הדרך ואת התנועה בה. מן הראיות עולה כי במועד התאונה בוצעו עבודות בכביש ובנסיבות אלו חלה על כל הנהגים חובת זהירות מוגברת הדורשת שמירת מרחק הולמת בהתאם לתנאי הכביש. מכל האמור, ראיתי לייחס לנהג רכב ביטוח חקלאי אחריות בשיעור של 50% לגרם התאונה השנייה .

חמישית, הנני קובעת, כי הסטייה הפתאומית והלא זהירה של רכב הפניקס, מן הנתיב הימני אל הנתיב השמאלי היא זו שגרמה לחלק מן הנזק בצד ימין של הרכב והיא זו שקיצרה את מרחק הבלימה של רכב ביטוח חקלאי. בשל אלה, סבורה אני, כי לנהגת רכב הפניקס אחריות בשיעור 20% לגרם כל אחת משתי התאונות. גם לנהגת רכב מגדל קמה אחריות בשיעור 30% לגרם כל אחת משתי התאונות.

התוצאה
לאור כל המקובץ, אני מקבלת את התביעה ברובה (כדי 80% הימנה) ופוסקת כדלקמן:
אני מחייבת את הנתבעת 1 (ביטוח חקלאי) לשלם לתובעת סך של 10,635 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה כחוק מיום 29.1.14 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, תישא הנתבעת 1 באגרת בית משפט בסך של 189 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסכום של 1,500 ש"ח. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.
בנוסף, אני מחייבת את הנתבעת 2 (מגדל) לשלם לתובעת סך של 6,381 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה כחוק מיום 29.1.14 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, תישא הנתבעת 2 באגרת בית משפט בסך של 189 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסכום של 1 ,500 ₪. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.
נוכח התוצאה אליה הגעתי, יישא כל צד בשכר העד מטעמו.
אני פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית משפט.

ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ח, 01 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הפניקס חברה לביטוח בע"מ
נתבע: ביטוח חקלאי
שופט :
עורכי דין: