ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בננו מיקי נגד בטוח לאומי :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב – יפו

בל 007329/04

בפני כב' השופטת דוידוב מוטולה סיגל

תאריך:

24/01/2008

בעניין:

בנני מיקי – בעצמו

התובע

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד הררי

הנתבע

פסק דין

פתיח ותשתית עובדתית

1. התובע עתר לבית הדין להכיר בליקוי השמיעה ממנו הוא סובל, לטענתו, כ"פגיעה בעבודה" כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995.

2. ביום 28.8.06 הופנה עניינו של התובע, בהסכמת הצדדים, לד"ר משה אנגלנדר, אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית הדין, וזאת על סמך העובדות המוסכמות הבאות:

א. התובע יליד שנת 1946.

ב. התובע עסק משך 40 שנה בעבודות פחחות רכב, עד שנת 2001.

ג. במסגרת עבודתו זו, היה חשוף התובע לרעש מזיק.

ד. מצבו הרפואי של התובע עולה מהחומר הרפואי המצורף.

3. ד"ר אנגלנדר התבקש להשיב על השאלות המקובלות בהתייחס למחלת מקצוע ולמיקרוטראומה. בחוות דעתו מיום 15.9.06, הסביר המומחה כי במסמכים הרפואיים שהובאו לפניו לא נמצאה כל בדיקת שמיעה שנערכה לתובע. עם זאת קיימת עדות לליקוי שמיעה קל ולדלקות אוזניים חוזרות עם הפרשות.

המומחה קבע לפיכך כי התובע סובל מדלקת אוזן כרונית דו צדדית עם נקב דו צדדי בעור התוף. כמו כן, התייחס המומחה בחוות דעתו לעובדה כי בשאלון שמילא התובע במהלך בדיקת ENG שנערכה לו בבית החולים אסף הרופא, השיב בשלילה לשאלה האם הינו סובל מרעשים או צפצופים באוזניים.

4. לאור האמור, המומחה חיווה דעתו כי לא ניתן לקבוע כי תלונות התובע בדבר ליקויים בשמיעה קשורות קשר סיבתי לעבודתו.

הצדדים בחרו שלא להפנות לד"ר אנגלנדר שאלות הבהרה כלשהן בנוגע לחוות דעתו הנ"ל.

5. בהתאם להחלטתי מיום 24.7.07, התבקש המומחה לחוות דעתו האם לאור מסמכים רפואיים מאוחרים שהוגשו על ידי התובע ביום 30.10.06, יש מקום לשנות מחוות דעתו. חוות דעתו המשלימה של המומחה, מיום 17.8.07, הייתה כדלקמן:

"כעת קבלתי מסמכים נוספים הכוללים בדיקות ABR ובדיקות שמיעה. בדיקות ה ABR אינן משמעותיות ואינן תורמות דבר לליבון הבעיה, מאידך ניתן להיעזר בבדיקות השמיעה לצורך הסקת מסקנות מתאימות בתיק זה.

בדיקת השמיעה מתאריך 28.4.02 מראה ליקוי שמיעה בתדירויות הגבוהות החל מ 2000 הרץ דו"צ עם דיסקרימינציה תקינה וסף שמיעה לדיבור 25/25 דציבל. ליקוי שמיעה כזה עשוי להיות תוצאה של חשיפה לרעש בעקר בתדירויות הגבוהות. יחד עם זאת, על גבי הבדיקה מצוין כי לפני 40 שנה עבר התחשמלות ומאז סובל מטינטון. כמו כן עבר גם אירוע מוחי אשר עשוי גם כן לגרום לטינטון.

הבדיקה הנוספת משנת 2003 דומה (אך לא זהה) לקודמתה עם החמרה קלה בסף שמיעה לדיבור וזה קרוב לוודאי בשל דלקת האוזן הכרונית ולא בשל החשיפה לרעש שכן עדיין קיים הליקוי בתדירויות הגבוהות.

לסיכום בהסתמך על בדיקת השמיעה מתאריך 28.4.02 מגיעים לו בשל ליקוי השמיעה לפי סעיף 72(1) ב2 – 5% נכות. אין מגיעים לו אחוזי נכות בשל הטינטון שכן זה היה קיים קודם לכן ואיננו קשור לעבודתו".

6. בהתאם להחלטתי מיום 4.11.07, המומחה התבקש להבהיר למען הסר ספק, האם לדעתו קיים בתיק זה קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין ליקוי השמיעה שלו, והאם סביר יותר שליקוי השמיעה הינו תוצאה של חשיפה לרעש אם לאו.

7. תשובת המומחה, מיום 21.11.07, היתה כי "לתובע ליקוי שמיעה העשוי להתאים לליקוי שמיעה מושרה רעש, מאידך קיימת אנמנזה של התחשמלות ו- CVA אשר גם הם בתנאים מסויימים עשויים לגרום לליקוי שמיעה אם כי במתכונת לא לחלוטין זהה (מבחינת בדיקת השמיעה). לפיכך יותר סביר כי ליקוי השמיעה נגרם בשל החשיפה לרעש..." (ההדגשה אינה במקור).

8. התובע טען כי המסמכים הרפואיים שהגיש לתיק בית הדין, מלמדים באופן חד משמעי כי הינו סובל מליקויי שמיעה קשים, ובכלל זה ירידה חזקה בשמיעה ו"רעשים וזמזומים באוזניים". התובע חזר וטען כי היה חשוף לרעש מזיק במהלך עבודתו משך 45 שנה כפחח, ודי בכך בכדי להצביע על קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה לבין תנאי עבודתו.

9. הנתבע טוען כי המומחה שמונה בתיק על ידי בית הדין חיווה דעתו כי לא ניתן לדעת ממה נגרם ליקוי השמיעה. המומחה אף לא ציין כי מדובר במחלת מקצוע או במיקרוטראומה. במצב דברים זה, התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח באופן חד משמעי קשר סיבתי, ודינה של התביעה להידחות.

הכרעה

10. על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של תובע למחלה ממנה הוא סובל או שלילת קיומו של קשר כאמור, הנה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. עם זאת, בקביעה זו מייחס בית הדין משקל מיוחד לחוות דעתו של המומחה - הרפואי שמונה מטעמו, המהווה, לדידו של בית הדין, האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי, ויקבלה אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן (עב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6.6.05).

11. בנסיבות העניין שלפנינו, מחוות דעתו של ד"ר אנגלנדר, מומחה רפואי בתחום א.א.ג, אשר מונה מטעמו של בית הדין, ובפרט מתשובתו האחרונה, עולה בבירור קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין ליקוי השמיעה שלו (אך לא לגבי הטנטון).

קביעותיו הרפואיות של המומחה נסמכו על התשתית העובדתית והחומר הרפואי בתיק, ולא מצאתי כל נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות דעתו.

12. סוף דבר- אני מאמצת את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין. על יסוד זאת, התביעה מתקבלת, וליקוי השמיעה של התובע מוכר כפגיעה בעבודה (אך לא כך לגבי הטנטון).

הנתבע ישלם לתובע הוצאות בסך 1,000 ₪.

ניתן היום י"ז בשבט, תשס"ח (24 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

דוידוב מוטולה סיגל, שופטת

ק: נעמי ט. / שירלי אימרמן