ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלכסנדר צירלין נגד :


בתי הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א

בשא010197/07

עב 2665/07

בפני:

כבוד השופטת לאה גליקסמן

נ.צ (עובדים) ברוך אייזנברג

נ.צ (מעבידים) רענן גילאון

תאריך:

24/01/2008

בעניין:

אלכסנדר צירלין

התובע

- נ ג ד -

אחים עובדיה שירותי שמירה ונקיון בע"מ

הנתבע

החלטה

1. בפנינו בקשת התובע (להלן – העובד או התובע) להתיר לו פיצול סעדים.


הרקע לבקשה:

2. העובד הגיש כנגד המשיבה (להלן – החברה) תביעה לתשלום זכויות שונות שהגיעו לו, לטענתו, בקשר לעבודתו ובקשר לסיום עבודתו.

3. בכתב התביעה המקורי בהליך זה, שהוגש בחודש ינואר 2007, תבע העובד: פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים; פדיון חופשה; דמי הבראה; דמי חגים; שכר מולן; פיצוי בגין אי הפרשות למבטחים.

4. לעניין התביעה לפיצוי בגין אי הפרשות למבטחים, טען העובד כי החברה בניגוד להוראות ההסכם הקיבוצי ו/או צו ההרחבה החל עליה לא הפרישה לקרן הפנסיה מבטחים או לקרן פנסיה אחרת. בכתב התביעה (סעיף 12.2) טען העובד כי יש לחייב את החברה "להפריש למבטחים או לכל קרן מוכרת אחרת סכום שיספיק להקנות לתובע זכויות פנסיה מלאות, להן היה זכאי לו היה מופרש במועד סך של 8,003 ₪ - חלקו של המעביד" ולחלופין – לחייב את החברה לשלם לעובד פיצוי בסכום ההפרשות שהיה על החברה לשלם למבטחים, סך של 8,003 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.

5. ביום 11.10.2007 הגיש העובד בקשה לתיקון כתב תביעה. בבקשה (בסעיף 1) נאמר כי התיקונים המבוקשים הם שני אלה:

הוספת רכיבי נזק נוספים בגין הפרת חוזה עבודה בעטיו של הפרת חוזה העבודה מצד הנתבעת אשר התבטא באי הפרשה לקרן מבטחים או לכל קרן מוכרת אחרת הפרשות עבור התובע בניגוד לאמור בהסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה.

הוספת נתבע נוסף – מר עובדיה בן ציון ...מנהל הנתבעת.

(ההדגשה הוספה).

6. בכל הנוגע לעילת התביעה של הפרת הסכם העבודה על ידי החברה בנוגע לאי הפרשות לקרן הפנסיה "מבטחים" נתבקשו סעדים מתוקנים אלה:

6.1. בגין אי העברת תשלומים למבטחים: לחייב את החברה להפריש לקרן מבטחים או לכל קרן אחרת סכום שיספיק להקנות לעובד זכויות ביטוח ופנסיה מלאות, להן היה זכאי לו היה מופרש במועד סך של 8,003 ₪. עוד נטען בכתב התביעה המתוקן כי לנוכח מצבו הרפואי של העובד, נגרם לו נזק אשר לא מתבטא רק בסכום ההפרשה, אלא גם "נזק ביטוחי בגין מניעת האפשרות לקבל קצבת נכות, נזק עתידי אשר עלול להיגרם למשפחתו של התובע בתור שאירים, נזק פנסיוני בגין מניעת אפשרות לקבל פנסיה לתובע ולשאיריו ולאלמנתו, נזק נפשי ועגמת נפש" (סעיף 12.5 לכתב התביעה המתוקן). העובד טען כי בעת הגשת הבקשה טרם נקבעה נכותו, טרם התבררו תוצאות רפואיות של הניתוח אשר עבר לאחרונה, כך שבשלב זה טרם ניתן לקבוע בוודאות סבירה מהי תוחלת חייו של העובד ומה הוא הנזק הפנסיוני והביטוחי אשר נגרם לעובד, וכי מיד לאחר קבלת כתב התביעה המתוקן תוגש בקשה לפיצול סעדים. כן עתר העובד לתשלום פיצוי בגין מניעת צבירת ההפרשות למבטחים בסך של 15,339 ₪, הסכום אשר היה מצטבר מהפרשות העובד ומהפרשות המעביד.

6.2. פיצוי בגין נזק נפשי ועגמת נפש: העובד טען כי הנתבעים (החברה ומנהל החברה) פעלו בניגוד לדין והפרו את חובת תום הלב, בכך שגרמו למצב בו לא יקבל קצבת נכות מקרן הפנסיה, וייאלץ לבקש סיוע כספי. כמו כן, קשייו הכלכליים יובילו לכך שייאלץ לפנות את דירתו. ייסוריו של העובד, חששו ופחדיו לגבי עתידו ועתידו של משפחתו גורמים לתובע "נזק נפשי לא ממוני ועגמת נפש", ובגין זאת נתבע סכום פיצוי בסך של 150,000 ₪.

6.3. פיצוי עונשי: העובד טען בכתב התביעה המתוקן כי לאור נסיבות המקרה יש לפסוק כנגד הנתבעים גם פיצוי עונשי בסך של 50,000 ₪.

בנוסף, עתר העובד לתיקון כתב התביעה כך שמנהל החברה ישא באחריות אישית.

7. הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחתה בהחלטת כבוד הרשמת ויסמן מיום 6.11.2007.

8. ערעור שהוגש על החלטת הרשמת ויסמן התקבל חלקית, כך שהותר תיקון כתב התביעה בכל הנוגע להוספת סעדים בעילת התביעה של הפרת חוזה העבודה, עקב הפרת החובה לבטח את העובד בקרן פנסיה "מבטחים", ולא הותר תיקון כתב התביעה בכל הנוגע להוספת נתבע נוסף (עב 10537/07).

9. לאחר מתן פסק הדין בערעור הגיש העובד כתב תביעה מתוקן, בהתאם לפסק הדין שבערעור, וכן הגיש בקשה לפיצול סעדים, מושא החלטה זו.


טענות הצדדים:

10. העובד טען כי בעת הגשת כתב התביעה המתוקן מצבו הרפואי אינו ברור, שכן הוא עובר טיפולים כימותרפיים אשר תוצאותיהם טרם התבררו, וטרם נקבעה לו דרגת נכות על ידי המוסד לביטוח לאומי. לפיכך, בשלב זה של ההליך לא ניתן לקבוע מה היא תוחלת חייו של העובד ומה הם מלוא הנזקים הביטוחיים והפנסיוניים אשר נגרמו לו עקב הפרת החוזה על ידי החברה.

11. החברה התנגדה לבקשה. החברה טענה כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר. עוד טענה כי אם יותר פיצול סעדים יהיה צורך בחקירה נוספת של העובד והגשת חוות דעת של מומחים, מצב דברים שאינו מתיישב עם בקשת העובד לגביית עדות מוקדמת בתיק. אין מקום להטריח את החברה בשתי התדיינויות, האחת להיבט העקרוני והשנייה להיבט הכספי. נציין, כי בתגובתה לבקשה העלתה החברה שוב את הטענות שהעלתה בערעור על החלטת הרשמת, כי מדובר בעילות תביעה נזיקיות שאינן בסמכותו העניינית של בית דין זה. טענות אלה הוכרעו בערעור על החלטת הרשמת בעניין תיקון כתב התביעה, ואין מקום לדון בהן שנית בהחלטה זו. בנוסף, העלתה החברה טענות לגופו של עניין, דהיינו נימוקים ענייניים לדחיית תביעתו של העובד, אולם טענות אלה מקומן להידון במסגרת התיק העיקרי. בהחלטה זו נתייחס רק לטענות החברה הרלוונטיות לבקשה לפיצול סעדים.




המסגרת הנורמטיבית:

12. תקנה 26 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 קובעת כך:

(א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה, אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד.

(ב) מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם.

(ג) תובע שלא כלל בתובענה את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה, לא ייחשב כמי שוויתר עליהם והוא יהיה זכאי לתובעם ובלבד שקיבל על כך רשות מבית הדין לא יאוחר ממועד הגשת התובענה הנוספת;

בדונו בבקשה למתן רשות כאמור, יתחשב בית הדין באלה:

(1) התביעה קנטרנית או טורדנית;

(2) התביעה הוגשה שלא בתום לב;

(3) נימוק אחר שעל פיו סבור הוא שיש לסרב מתן הרשות.

(ד) רשות כאמור בתקנת משנה (ג) אפשר ליתן ללא תנאי, ואפשר להתנותה בתנאים ככל אשר ייראה לבית הדין.

13. באשר לשיקולים למתן רשות לפיצול דיון קבע בית הדין הארצי לעבודה:

".. הכלל הוא, כי אין לפצל דיון אלא במקרים חריגים ובעיקר במקרים בהם יעילות ניהול הדיון המפוצל עולה על יעילות הדיון המאוחד. הטעם לכך הוא, שפיצול הדיון בדרך כלל מאריך את ההליך ופוגע ביעילותו. אין זה מקובל לנהל דיון נפרד לגבי כל טענת הגנה של הנתבעת, אפילו אם קבלת אחת מהן תביא לדחיית התביעה. פיצול הדיון גורם לסחבת ולחוסר יעילות ויש להימנע מלעשות כן, ככל שניתן. ... כמו כן, במקרים רבים, לצורך הכרעה בשלב הראשון של הדיון המפוצל, יש לקבוע את אותן העובדות הצריכות להכרעה בכל השאלות העומדות במחלוקת, ולכן אין טעם בניהולם של מספר דיונים".

ע"ע 1210/02 אמיר ביברינג נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, עבודה ארצי כרך לג(84) 34.

השאלה אותה יש לבחון איפוא היא – האם יעילות הדיון המפוצל עולה על יעילות הדיון המאוחד.




ומן הכלל אל הפרט:

14. במקרה הנדון, העובד עותר להתיר לו לפצל סעדים, כך שיוכל לתבוע בעתיד כל נזק שייגרם לו כתוצאה מאי ביצוע הפרשות למבטחים. זאת, לנוכח העובדה כי מצבו הרפואי של העובד אינו ברור, ובשלב זה טרם ניתן לקבוע בוודאות סבירה מה היא תוחלת חייו של העובד ומה הם מלוא הנזקים הביטוחיים והפנסיוניים אשר נגרמו לעובד ולמשפחתו עקב הפרת החוזה.

15. אנו סבורים, כי יש לקבל את בקשת העובד. אכן, כפי שנטען על ידי העובד, בשלב זה לא ניתן להעריך את הנזק שנגרם לו בשל אי ביטוחו בקרן הפנסיה "מבטחים". זאת, לנוכח העובדה כי משידוע שהעובד חלה בסרטן, לא ניתן להעריך את נזקו על פי הטבלאות המקובלות להערכת תוחלת חיים, וכפועל יוצא מכך טרם ניתן להעריך את הנזקים שנגרמו לו ולשאיריו כתוצאה מאי ביטוחו בקרן הפנסיה, ככל שאכן נגרמו להם נזקים שהחברה אחראית להם. צודקת החברה כי ככלל אין להטריד נתבע פעמיים בתביעה בשל אותה עילה, אולם במקרה הנדון מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות להתיר לתובע לפצל את סעדיו.

16. באשר לטענה כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר: העובדות העומדות ביסודה של בקשה זו עולות מתצהיר העובד שניתן בתמיכה לבקשה לתיקון כתב תביעה ולבקשה לשמיעת עדות מוקדמת, כאשר בסעיף 5 לתצהיר העובד הובהר על ידו כי סמוך לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן תוגש בקשה לפיצול סעדים. לפיכך, יש לדחות את הטענה כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

17. באשר לאופן הדיון בהליך: אנו סבורים כי העובד אינו יכול לפצל את הסעדים הנתבעים בשל העילה של הפרת החובה לבטחו ביטוח פנסיוני במסגרת קרן הפנסיה "מבטחים", שכן ברור כי העובד אינו יכול לתבוע במקביל הן פיצוי בסכום השווה להפרשות החברה לקרן הפנסיה "מבטחים" והן פיצוי בשיעור פנסית הנכות ופנסית השאירים שהוא ושאיריו לא יקבלו עקב הפרת החובה לבטחו בביטוח פנסיוני. לפיכך, אנו קובעים כי במסגרת הליך זה לא תידון כלל התביעה לפיצוי בגין אי הפרשות לקרן הפנסיה "מבטחים", והעובד יהיה זכאי להגיש תביעה נוספת בעילה של הפרת החובה לבטחו ביטוח פנסיוני במהלך תקופת עבודתו. במסגרת הליך זה תידון זכאות העובד בעילות התביעה המפורטות בכתב התביעה המתוקן, למעט עילת התביעה על פי סעיף 12 לכתב התביעה המתוקן – נזק בגין הפרת החובה לבטח את התובע ב"מבטחים".


18. סוף דבר – הבקשה מתקבלת כמפורט בסעיף 17 לעיל. החברה תשלם לעובד הוצאות הבקשה ושכ"ט עורך דין בסכום כולל של 1,500 ₪, בצירוף מע"מ כדין. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו תומצא החלטה זו לחברה, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, 24.1.2008 בהעדר הצדדים.

נ.צ. (עובדים) לאה גליקסמן, שופטת נ.צ. (מעבידים)

מר ברוך אייזנברג אב"ד מר רענן גילאון