ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ע.ל. אתרי בנייה ותשתיות בע"מ נגד יזהר יצחק :


בפני כבוד ה שופט אמיר לוקשינסקי-גל

מבקשת

ע.ל. אתרי בנייה ותשתיות בע"מ

נגד

משיב
יזהר יצחק

החלטה

לפניי בקשה נוספת למתן סעד זמני.

הבקשה לא נתמכה בתצהיר כנדרש. לא די להפנות לתצהיר שצורף לבקשה הראשונה , ובית המשפט אינו אמור לבחון האם כל עובדה המפורטת בבקשה נטענה גם בבקשה המקורית ובתצהיר התומך בה . מעבר לכך, עיון בבקשה מעלה כי עובדות חשובות שנכללו בה, הינן עובדות שהתווספו לבקשה המקורית, ולא נתמכו בתצהיר. כך למשל, לא נתמכה בתצהיר הטענה בסעיף 22 לבקשה, שלפיה הצו לא עלול כביכול לפגוע באחזקת הרכוש המשותף, שכן במתחם מטפלת עיריית ראש העין והיא זו שדואגת לכל הנושאים השוטפים כגון ניקיון, מרצפות ומדרכות, חשמל ותאורה ציבורית, בדק שוטף וכיו"ב. מדובר בטענה חשובה ומהותית לעניין מאזן הנוחות ( לא בכדי טרחה המבקשת להדגישה בהבלטה) ולכן היעדר תצהיר ביחס לטענה זו הינו פגם מהותי בבקשה. גם התשובה לתגובה, הכוללת בין הייתר טענות עובדתיות, לא נתמכה בתצהיר. די בהיעדר תצהיר תומך כדי להצדיק את מחיקת הבקשה, וכך אני מורה.

למעלה מן הנדרש אציין קשיים נוספים שהבקשה מעלה גם לגופה.

ראשית, לכאורה חל שיהוי ניכר בהגשת הבקשה לסעד זמני. בחירת המשיב לוועד הממלא למצער בפועל תפקידים השמורים לנציגות, כגון החזקת הרכוש המשותף, לכאורה ידועה למבקשת מספר שנים. כך, הבחירות לוועד נערכו עוד בשנת 2014, ואין מחלוקת שהמבקשת היתה מודעת אליהן. אמנם לגישתה היא הבהירה במכתב טרם עריכת הבחירות, כי הגורם הנבחר לא יוכל לעסוק בעניינים הקשורים לרכוש המשותף, השמורים לנציגות בלבד, אולם בפועל, הוועד שנבחר טיפל לכאורה גם ברכוש המשותף, ובכלל זה בעניינים אשר אמורים להיות גלויים לכל דיירי המרכז המסחרי. כך למשל, הוצגה קבלה משנת 2015 לעניין פירוק והתקנה מחדש של אבנים משתלבות (נספח 4 לתגובה); קבלה משנת 2015 לעניין תיקון סתימה 2015 (נספח 5); וקבלה משנת 2016 לעניין תיקון גג (נספח 6). המבקשת בתשובתה לא ציינה כי היא אינה מודעת לתיקונים שבוצעו. המבקשת ציינה בבקשה כי ידוע לה שהוועד גובה כספים מבעלי חנויות בין הייתר לצורך ניהול הרכוש המשותף אלא שהיא לא ציינה ממתי ידועה לה עובדה זו (סעיף 5 לבקשה). זאת, כאשר ביחס לגביית כספים לצורך דוכן שאמור להיות מוצב ברכוש המשותף (דוכן ארבעת המינים בסוכות האחרון) טרחה המבקשת וציינה כי הדבר נודע לה "לאחרונה" בלבד. בסעיף 6 לבקשה נטען כי העובדה שהמשיב וחבריו גובים כספים כאמור לעיל נודעה למבקשת לאחרונה משוכר החנות. בסעיף 6 לתצהיר שצורף לבקשה הראשונה לסעד זמני, ציין המצהיר מר מלאכי, כי " לאחרונה" נודע לו כי "המשיב אף גבה כספים.... לצורך 'שיפוצים' או 'אחזקה' של הרכוש המשותף " (ההדגשה הוספה). מדובר בניסוח עמום, ביחס לסוגיה מהותית שאינה אמורה להיוותר עמומה בבקשה לסעד זמני – המועד שבו נודע לראשונה למבקש על ההפרה. מה פירוש "לאחרונה"? ואם נודע למבקש ת "לאחרונה" כי המבקש גבה כספים לצורך שיפוצים ואחזקה, האם משמעות הדבר כי גביית הכספים לניהול הבית המשותף שצוינה בסעיף 5 לבקשה ולתצהיר, ידועה למבקשת כבר זמן ניכר? העמימות העובדתית הנותרת בקריאת סעיפים 5 ו- 6 לבקשה ולתצהיר לעניין המועד שבו נודע למבקשת לראשונה על אודות גביית כספים כלשהם מבעלי הדירות על ידי הוועד לטובת הרכוש המשותף, נזקפת לחובת המבקשת ומעלה חשש של ממש כי יש להעדיף את גרסת המשיב שלפיה ידוע למבקשת על פעולות הוועד ביחס לרכוש המשותף מאז בחירתו בשנת 2014.

שלישית, הסעד המבוקש לכאורה עלול לפגוע בכלל דיירי הבית המשותף, אולם אלו לא צורפו להליך. משמעות הסעד הזמני המבוקש היא למעשה הקפאת פעולותיו של הוועד המטפל בענייני הרכוש המשותף, ובכלל זה עצירת הפעולות שהוא מבצע לצורך תחזוקת הרכוש המשותף ( שחלקן נתמך לכאורה בקבלות) לטובת כלל הדיירים ולטובת הרכוש המשותף . כאמור לעיל, המבקשת טענה במענה לכך, כי העירייה מטפלת בפועל ברכוש המשותף. אולם, הטענה נטענה ללא תצהיר תומך וללא כל אסמכתא, וגם לגוף הדברים לא ברור מכוח מה ומדוע שהעירייה תדאג להחזקת רכוש משותף של מתחם מסחרי. לכך יש להוסיף כי המבקשת לא טרחה לציין בבקשה כי המצהיר מטעמה, מר מלאכי, שהתמנה לטענתה כדין לנציגות החל מיום 7.1.16 (נספח 8 לבקשה) ימלא את תפקיד הנציגות וידאג לענייני הרכוש המשותף כנדרש. המבקשת אף לא ציינה פעולה כלשהי שביצע מר מלאכי (או קודמו בתפקיד) כנציגות מאז מינויו – כלומר, אין כל אינדיקציה לכך שהנציגות המוסמכת לשיטת המבקשת , טיפלה אי פעם בענייני הבית המשותף. אם לא די בכך, הרי שבתשובת המבקשת הועלתה טענה חדשה בהקשר זה, שלפיה המבקשת עצמה או מנהלה מר מלאכי הם הנציגות, ולחילופין כי מינוי מר מלאכי לנציגות משמעו התקשרות עמו כמתחזק הרכוש המשותף לפי סעיף 71(ב) ל חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. מכאן עולה כי המבקשת עצמה אינה יודעת לומר בדיוק מי הגורם המשמש לשיטתה כנציגות מוסמכת כיום (היא או מר מלאכי) ומי נושא בפועל בתפקיד המתחזק. בין כך ובין כך, היעתרות לצו צפויה לשנות את המצב בפועל לגבי תחזוקת הבית המשותף, ודי בכך כדי ליצור קושי של ממש להורות על מתן הצו ללא קבלת עמדת ייתר הדיירים.

רביעית, בסופו של יום הנזקים הנטענים על ידי המבקשת הינם כספיים בעיקרם, והמבקשת לא הצביעה על נזק בלתי הפיך שעלול להיגרם. בנסיבות אלה, קשה לראות כיצד תשכנע המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה דווקא. כמו כן, קיימת אפשרות סבירה כי מאזן הנוחות ייטה לחובת המבקשת, מאחר שלכאורה הקפאת פעולות הוועד ביחס לרכוש המשותף כפי שהתבקש בצו תשנה את המצב הקיים לכאורה מאז שנת 2014. עוד אציין, בזהירות המתחייב ת בשלב מקדמי זה, כי הגם שעולות שאלות לעניין תקינות מעמד הוועד הנוכחי כנציגות בית משותף (בין הייתר מאחר שלפי התקנון התמנתה נציגות זמנית, וככל שהיא לא תפקדה, עולה שאלה מדוע לא נערכה פניה למפקחת על המקרקעין בהתאם להוראות התקנון המצוי) הרי שגם עולות שאלות ביחס לתקינות מעמד מצהיר המבקשת כנציגות הבית המשותף (בין הייתר מאחר שלכאורה אין הוראות בתקנון שנרשם כיצד תיבחר הנציגות, ולא ברור כיצד ניתן למנות נציגות ללא כינוס אסיפה כללית, בוודאי לא כאשר אין הוראה מפורשת על כך בתקנון). לפיכך, כלל לא ברור בשלב זה האם מי מהטוענים לשמש כנציגות, התמנה כדין. בנסיבות אלה, שבהן אין אף גורם שברור כבר בשלב מקדמי זה שהינו בעל סמכות לשמש כנציגות, מתן סעד זמני עלול ליצור מצב בלתי רצוי שבו אין ועד מתפקד כלל, ולמצער שקיימת אי ודאות ביחס לסוגיה זו. הותרת המצב הקיים מאז שנת 2014 על כנו, לכל הפחות צפויה לשמור על יציבות, עד לבירור סוגיות אלה בהליך העיקרי.

סיכומם של דברים הוא, כי הבקשה נמחקת בהיעדר תצהיר תומך. פירוט המשוכות לעיל נועד להבהיר למבקשת כי קיים ספק אם די בעובדות ובאסמכתאות שצורפו לבקשה, במתכונתה הנוכחית, כדי לבסס את התנאים הנדרשים למתן סעד זמני.

בשים לב לכך שמדובר בבקשה שניה לסעד זמני, הגם שמדובר במחיקה ולא בדחיה, המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 5,000 ₪.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ח, 27 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ע.ל. אתרי בנייה ותשתיות בע"מ
נתבע: יזהר יצחק
שופט :
עורכי דין: