ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ענב רצון קפויה נגד שירות פלוס בע"מ :

בפני כבוד ה רשמת בכירה ענת דבי

תובעת

ענב רצון קפויה

נגד

נתבעת

שירות פלוס בע"מ

פסק דין

1. לפניי תביעה כספית על סך 33,400 ₪, שהגיש ה התובעת כנגד הנתבעת.

הנתבעת הינה חברה אשר עיסוקה במתן שירות למכשירי חשמל.

2. בכתב התביעה נטען כדלקמן:

ביום 17.7.06 התובעת ביטחה אצל הנתבעת מקרר מסוג ווירפול למשך 6 שנים, ובסיום תקופת הביטוח למשך 5 שנים נוספות , עד ליום 17.7.17.

ביום 25.9.16 התרחשה נזילה בבית התובעת, אשר נבעמקרר והתובעת הזמינה טכנאי של הנתבעת לביצוע תיקון. הואיל והנזילה ארעה בסוף השבוע, הזמינה התובעת מיידית גם שרברב פרטי, אשר סגר את ברז המים בדירה כטיפול חירום.

טכנאי מטעם הנתבעת הגיע לבית התובעת ולאחר בדיקה קבע כי הנזילה נובעת מצינורית המחוברת למקרר מאחור ולכן החליפה באחרת.

ביום 16.10.16, הוצף הבית בשנית. התובעת צלצלה בשנית לנתבעת , ששלחה טכנאי מטע מה. הטכנאי הגיע ומצא, כי י יתכן ומקור הנזילה הוא ממכשיר האייס מייקר במקרר ולכן ניתק את מכשיר האייס מייקר למשך שבועיים. אלא, שההצפה חזרה על עצמה גם במהלך השבועיים בהם היה מנותק מכשיר האייס מייקר וטכנאי הנתבעת הגיע בשלישית למקום וניתק לחלוטין את מכשיר האייס מייקר ממקור המים. יום לאחר ניתוק מכשיר האייס מייקר החל המקרר לקצר את החשמל בבית והתובעת הזמינה טכנאי פעם נוספת.

ביום 3.5.17 הגיע טכנאי מטעם הנתבעת על מנת להחליף את ברז המים (אשר נטען כי הוא הגורם את הקצר) ואולם, במהלך חיבור המקרר לחשמל, עלה המקרר בלהבות. למקרר נגרם נזק טוטלי והתובעת נאלצה לקנות מקרר חדש. התובעת צרפה קבלה מיום 7.5.17 בגין רכישת מקרר, עבורו שילמה סך 12,398 ₪. התובעת הדגישה בכתב התביעה כי עד למועד התיקון, עבד המקרר מכנית מצוין וללא כל תקלות.

לאור התרחשות העניינים דלעיל, התקשרה התובעת לנתבעת על מנת לבטל את ביטוח השירות שביצעה אצל הנתבעת ולקבל זיכוי כספי בגין תקופת הזמן שנותרה עד ליום 17.7.17 (שאז מסתיימת תקופת הביטוח).

בשיחה שביצעה התובעת עם הנתבעת הוצע לה להמיר את הביטוח למשך החודשיים הנותרים בביטוח שירות למכונת הכביסה שברשותה ובהמשך לשיחה זו שלחה הנתבעת טכנאי שירות, על מנת לבדוק את תקינות מכונת הכביסה ולאשרה לצורך ביטוח השירות.

ביום 9.5.17 הגיע אלעד, איש מכירות בכיר וטכנאי מטעם הנתבעת, אשר בדק את המכונה ומצא כי היא תקינה לחלוטין לצורך הכיסוי הביטוחי. התובעת טענה, כי אלעד הינו איש מכירות ממולח ובעל כושר שכנוע ורב וכי שכנע את התובעת לבטח 4 מוצרי חשמל שברשותה בסך כולל של 4,000 ₪, אף ש לא היה לה צורך בכך מכיוון שלכולם היה עדיין כיסוי ביטוחי בתוקף.

התובעת ציינה, כי שאלה מפורשות את אלעד האם במידה ומתקלקל כל חלק שהוא במכונת הכביסה, יהא עליה לשלם בעבור החלק ואלעד השיב לה בנחרצות "אין מצב! את לא תשלמי שקל אחד". בהסתמך על הבטחותיו של אלעד, התקשרה התובעת בהסכם לביטוח שירות ל-4 מוצרי חשמל שברשותה, ביניהם מכונת הכביסה.

ביום 5.7.17 הזמינה התובעת טכנאי של הנתבעת על מנת לבדוק את מכונת הכביסה בשל רעש בהפעלתה. טכנאי שהגיע לביתה קבע כי הבעיה היא בתוף של המכונה וכי יש להחליפו, אך הדבר כרוך בעלות של 1,500 ₪, שכן חלק זה איננו כלול בכיסוי הביטוחי.

התובעת ניהלה אין ספור שיחות עם הנתבעת ומשהבינה כי הנתבעת עומדת על עמדתה כי עליה לשאת בעלות התוף בסך כ – 1,500 ₪ ויותר רכשה מכונת כביסה חדשה תמורת סך 1,700 ₪.

התובעת תבעה בתביעה זו מספר סכומים:
א. נזק שנגרם לפרקט כתוצאה מנזילת המקרר – 6,749 ₪ (סכום זה הינו לאחר קיזוז ערכי שיפוי ששולמו לתובעת ע"י חב' שירביט בגין ביטוח הדירה).
ב. עלות רכישת המקרר החדש – 12,400 ₪.
ג. החזר דמי שירות מיום 5.7.17 – 97 ₪.
ד. שירות מכבסה למשך 3.5 שבועות בסך 454 ₪.
ה. עלות רכישת מכונת כביסה חדשה - 1,700 ₪.
ו. עגמת נפש ובזבוז זמן – 12,000 ₪.

3. הנתבעת הגישה כתב הגנה במסגרתו הודתה כי במהלך השנים 2012 עד 2017 התקבלו קריאות בגין תיקונים הקשורים באייס מייקר של המקרר. עוד נטען, כי טענת התובעת כי נגרם נזק של הצפת מים שמקורו היה במקרר ו/או ברשלנות של טכנאי הנתבעת איננה נכונה.

נטען, כי ביום 25.9.16 הזמינה התובעת טכנאי מטעם הנתבעת שבדק את מקור הנזילה וקבע כי בעיית הנזילה איננה נובעת מהמקרר אלא מצינור המים שמוביל מים למקרר ועל כן, עליה להזמין אינסטלטור. כמו כן, נקבע כי על התובעת להחליף אייס מייקר, אשר אינו כלול באחריות והתובעת סירבה לכך.

באשר למקרה שריפת המקרר, טענה הנתבעת כי לא ידוע לה על מקרה כזה.

הנתבעת טענה, כי כל טענותיה של התובעת אינן סבירות בהתחשב בכך כי לאחר התרחשות אירוע שריפת המקרר, רכשה חוזה שירות עם הנתבעת למשך 4 שנים נוספות.

באשר למכונת הכביסה – הנתבעת טענה כי טכנאי שהגיע לביתה של התובעת א יבחן כי התקלה הינה בתוף ועל פי סעיף 9ד' שבהסכם השירות עם התובעת, נקבע מפורשות כי האחריות אינה חלה על תוף.

הנתבעת ציינה כי לפנים משורת הדין הסכימה לבטל את המשך השירות של התובעת אצלה והשיבה לתובעת 4,000 ₪.

דיון:
4. באשר לתביעה בגין הנזק לפרקט:

התובעת ציינה בכתב התביעה וכך אף הודתה בדיון, כי נזילת המים על הפרקט החלה יום לפני שהזמינה את טכנאי הנתבעת לראשונה לבדוק את המקרר (ביום 25.9.16 ). משכך , לא ניתן לייחס את קרות הנזק לפרקט דווקא לפעילותה של הנתבעת. הנזילה אשר גרמה את הנזק כבר אירעה טרם הגיעה הנתבעת למקום.

ויודגש, כי לא ברור כלל מחומר הראיות כי הנזילה נבעה מן המקרר. אף השמאי אשר חוות דעתו צורפה לתביעה, ציין כי הפיצוץ היה בצינור מים אשר מזין את המקרר ולא מצינור המים המצוי בתוך המקרר. משכך, לא ברור כלל מדוע יש לייחס את נזקי הנזילה לשירות שנתנה הנתבעת למקרר.

התובעת טענה בדיון כי הנזילה הראשונית תוקנה מ יידית על ידי אינסטלטור ועל כן, ביקשה לייחס את הנזק לפרקט לשירות הלקוי שנתנה הנתבעת למקרר. אלא, שלצורך כך, על התובעת להוכיח התרשלות של הנתבעת במתן השירות, התרשלות אשר גרמה לקרות הנזק לפרקט.

התובעת עצמה הודתה בדיון כי מדובר היה בנזילה שמקורה לא היה ברור ועל כן, היה צורך לבצע מספר פעולות על מנת לבדוק מהו מקור הנזילה. אלו בדיוק הפעולות אשר ביצעה הנתבעת . הנתבעת פעלה בדיוק כפי שמצופה מנותן שירות סביר לפעול במצב זה ועל כן, לא ניתן לומר כי הי יתה התרשלות של הנתבעת במתן השירות למקרר.

משכך, אני דוחה את רכיב התביעה המתייחס לנזק לפרקט.

5. באשר לתביעה בגין עלות רכישת מקרר חדש:

התובעת טענה כי ביום 3.5.17 הגיע טכנאי של החברה להחליף את ברז המים של המקרר ובמהלך חיבור המקרר לחשמל, עלה המקרר בלהבות.

אל מול עדותה של התובעת בדבר התרחשות הדברים במהלך אותו יום, לא הביאה הנתבעת לעדות מטעמה את הטכנאי אשר ביצע את התיקון באותו יום. נציג הנתבעת שנכח בדיון לא נכח במועד האירוע והודה כי גם לא בירר את הדברים עם הטכנאי איציק אשר ביצע את התיקון באותו יום.

יצוין, כי בתום הדיון הגיש נציג הנתבעת דו"ח שרשם טכנאי הנתבעת בעניין ביצוע התיקון. בדו"ח כתוב מפורשות "לאחר החלפת סט ברזים, מקרר עולה באש".

בהתחשב בכך כי אירוע השריפה ארע במהלך ביצוע התיקון של המקרר מצאתי, כי התקיימו בענייננו הוראות סע' 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] , המעבירות את הנטל להוכיח היעדר התרשלות אל כתפיה של הנתבעת. התנאים שהתקיימו הם: כי התובעת אינה יכולה לדעת מהן הסיבות אשר גרמו לאירוע, בשלב התיקון היה המקרר בחזקתה של הנתבעת וקרות האירוע מתיישב יותר עם המסקנה כי הנתבעת התרשלה בעבודתה.

הנתבעת לא הרימה הנטל המוטל עליה.

נציג הנתבעת טען, כי העובדה שהתובעת רכשה לאחר האירוע אחריות לעוד 4 שנים, זאת בעת שנגרם לה נזק גדול בשל שריפת המקרר מלמדת על כך כי גם התובעת הבינה כי האירוע לא היה באחריות הנתבעת. ברם, התובעת הסבירה כי הינה אלמנה ואמא ל– 4 ילדים והינה חרדה מאוד במקרה של קלקול מכשירים חיוניים בבית, ובשל כך ולנוכח כושר השכנוע של אלעד הסכימה לרכוש ביטוח ל– 4 שנים נוספות. הסבר זה הינו הגיוני בעיניי ומקובל עליי.

באשר לגובה הפיצוי-
התובעת הציגה חשבונית באשר לעלות רכישת המקרר החדש. מאידך, אקח בחשבון כי המקרר הקודם אשר היה בביתה של התובעת היה בן 10 ועם רכישת המקרר החדש, הוטב מצבה של התובעת בכך כי ק יבלה מכשיר חדש לביתה. בשל כך, אפסוק לתובעת סכום חלקי מתוך עלויות רכישת המקרר, המגלם בתוכו את העובדה כי מצבה של התובעת הוטב.

6. באשר לעלות רכישת מכונת כביסה חדשה ועלות שירותי מכבסה:

עיון בכתב השירות שנמסר לתובעת מלמד כי אכן סעיף 9ד' מחריג את אחריות הנתבעת לתוף במכונת הכביסה. הנתבעת הודתה כי כתב השירות צורף לחלקה האחורי של הקבלה, שנמסרה לה בעת עריכת הסכם השירות לארבע שנים .

זו אף זו, עיון בקבלה מלמד כי מתנוססת עליה חתימת התובעת ומעל חתימתה נרשם "הנני מאשר כי קראתי את תנאי ההסכם שמעבר לדף וכי כל המכשירים המפורטים לעיל תקינים".

התובעת טענה, כי חתמה מבלי לקרוא את האמור בקבלה או בתעודת האחריות וכי סמכה על דבריו של אלעד, אשר שיווק לה את הסכם האחריות ואשר הבטיח לה כי לא תידרש לשלם כל השתתפות בגין עלויות התיקון.

הלכה היא, כי אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקראו והבין על מה הוא חותם (ראה לענין זה: ע"א 467/64 אולגה אסתר שוויץ נ. סנדור, פד"י י"ט(2) 113).

חזקה על אדם כי הינו מודע למסמך אשר עליו הוא חותם ועל כן , אין בידי לקבל טענתה של התובעת כי חתמה על המסמך מבלי לקרוא את תוכנו. ואם אכן כך היה הדבר – אין לתובעת להלין אלא על עצמה בלבד.

על כן, לא אפסוק לתובעת דבר בגין רכיב זה.

7. באשר לרכיב עגמת נפש:

לא מצאתי לפסוק לתובעת דבר בגין רכיב זה. הפסיקה קובעת כי עגמת נפש תיפסק רק במקרים של התעמרות יוצאת דופן בתובע ואין זה המקרה שבפנינו.

8. אשר על כן, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך 8,000 ₪.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
הסכום ישולם בתוך 30 יום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א שבט תשע"ח, 27 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ענב רצון קפויה
נתבע: שירות פלוס בע"מ
שופט :
עורכי דין: