ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בולווארד טרה ארלוזורוב ייזום בע"מ נגד הועדה המחוזית לתכנון ובנייה :

לפני כבוד השופט ק ובי ורדי, סגן נשיא

המבקשת:

בולווארד טרה ארלוזורוב ייזום בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יובל גלאון

נגד

המשיבים:
1. הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מחוז תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד קרן יוסט (דון-יחייא) מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)

2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת גן
ע"י ב"כ עו"ד אירה יעקב-סולוביציק

3. שפירא עוזי ו-32 אח'
ע"י ב"כ עו"ד אשר כהנא

4. אדם קניגסברגר ואח'

5. רות בלכר

6. ליהי גוגנהיים

7. שמעון וורד זיידמן

החלטה

בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מנהלית כנגד החלטת המשיבה 1 שניתנה ביום 21.12.17 בעררים מס' רג/5452/14, רג/5006/15 ו-רג/5019/17, במסגרתה נדחה עררה של המבקשת (מגישת הבקשה להיתר) ונתקבלו העררים של המתנגדים, וזאת עד ליום 18.2.18.
א. רקע עובדתי:
המבקשת הגישה לוועדה המקומית בקשה להיתר בניה להריסת מבנים קיימים, טעוני חיזוק, המצויים ברחוב ארלוזורוב 57-57א' ברמת גן, ולהקמת מבנה חדש מכוח הוראות תמ"א 38 (להלן: "בקשת ההיתר").
ביום 27.11.14, קיימה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברמת גן (להלן: "הוועדה המקומית") דיון חוזר בבקשת ההיתר והחליטה לאשר אותה בכפוף לתיקונים ולשינויים שנקבעו על ידה.
כנגד החלטת הוועדה המקומית הוגשו שלושה עררים לוועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה במחוז תל אביב (להלן: "ועדת הערר"): האחד על ידי המבקשת והשניים האחרים על ידי המתנגדים לבקשה.
ביום 8.6.15 התקיים בפני ועדת הערר דיון בעררים וביום 21.12.17 ניתנה החלטת ועדת הערר במסגרתה נדחה עררה של המבקשת ונתקבלו שני עררי המתנגדים, תוך ביטול החלטת הוועדה המקומית.
ביום 18.1.18, הגישה המבקשת את הבקשה דנן להארכת המועד להגשת העתירה נגד החלטת המשיבה 1, וזאת עד ליום 18.2.18.

ב. טענות הצדדים:
לטענת המבקשת, לאחר שבחנה את כל ההיבטים וההשלכות של החלטת ועדת הערר, היא החליטה אך לאחרונה לעתור כנגד החלטתה מיום 21.12.17. כמו כן, לטענתה, מדובר בעתירה מורכבת אשר נוכח עומס עבודה אצל בא כוחה נדרשת ארכה בת 14 ימים לצורך הכנתה והגשתה כראוי.
בתגובתה לבקשה, מתנגדת המשיבה 2 להארכת המועד להגשת העתירה, תוך שהיא טוענת כי הסיבה לעיכוב הממושך במתן החלטת המשיבה 1 (כשנתיים וחצי) נבע מבקשת המבקשת להמתין עם ההכרעה בתיק הערר עד לאחר תיקון 3א לתמ"א 38. אלא שדווקא נוכח תיקון 3א, כך לטענת המשיבה 2, החלטת ועדת הערר לבטל את החלטת הוועדה המקומית הינה מוצדקת ונכונה מבחינה משפטית ותכנונית, ובנסיבות אלה התוצאה של הארכת המועד להגשת העתירה עלולה להיות ניהול הליך סרק.
המשיבה 1 הצטרפה לעמדתה של המשיבה 2 תוך שהיא מוסיפה וטוענת כי ב"כ המבקשת בבקשה דנן, עו"ד יובל גלאון, ייצג את המבקשת גם בהליך מול המשיבה 1 ולכן ממילא מצוי בפרטי התיק. זה המקום לציין כי בתגובת המבקשת לתגובות המשיבים, דחתה המבקשת טענה זו וטענה כי בא כוחה לא ייצג אותה בהליכי הערר, מתחילתם.
המשיבים 3 טוענים בתגובתם כי הבקשה להארכת המועד הינה בקשה סתמית אשר אינה מגלה כל נימוק או הצדקה להארכה המבוקשת. כמו כן, טוענים המשיבים 3 כי עצם העובדה שהוועדה המקומית, אשר החלטתה בוטלה על ידי החלטת ועדת הערר, סבורה כי החלטת ועדת הערר הינה מוצדקת ונכונה , מלמדת על היעדר הסיכויים לעתירה.
יוער כי מטעם המשיבים 4-7 לא הוגשה כל תגובה לבקשה.
בתגובתה לתגובות המשיבים 1-3, טוענת המבקשת כי החלטת ועדת הערר הומצאה לה בדואר אך ביום 8.2.18, כך שהמועד האחרון להגשת העתירה הינו 22.2.18, והבקשה להארכת המועד הוגשה מטעמי זהירות בלבד מכיוון שההחלטה הומצאה לה קודם לכן בפקס. כמו כן, טוענת המבקשת כי המשיבים בתגובותיהם לא טוענים דבר ביחס לנזק העלול להיגרם מן הארכה, כאשר לשיטתה היא הנפגעת היחידה מהחלטת ועדת הערר.

ג. דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, אני סבור כי בנסיבות העניין דין הבקשה להתקבל כך שהמועד להגשת העתירה יוארך עד ליום 18.2.18.
תקנה 3 ( ב) לתקנות קובעת כי יש להגיש עתירה ללא שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים מהיום שבו נודע לעותר על ההחלטה ( או מן היום בו ההחלטה פורסמה כדין), וזאת בכפוף להארכת מועד על-ידי בית המשפט על פי תקנות 3( ג) ו-38.
החלטת בית משפט בעניין זה אמורה להיות מונחית על פי דיני השיהוי הכללים, המתחשבים בהיבט הסובייקטיבי והאובייקטיבי של השיהוי ובחשיבות הנושא העומד על הפרק מבחינת שלטון החוק והאינטרס הציבורי ( ע"א 6365/00 בר אור נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז צפון (פורסם בנבו, 26.3.2002); בר"ם 7885/13 מגל נ' משרד הביטחון האגף לשיקום נכים - קצין התגמולים (פורסם בנבו, 12.5.2014) (להלן: " עניין מגל"); בר"ם 3802/12 ארלט יזמות בנין והשקעות בע"מ נ' ועדת הערר מחוז דרום (פורסם בנבו, 12.09.2016)).
במקרה דנן קיימים מספר שיקולים אשר לגישתי יש בהם להטות את הכף אל עבר קבלת הבקשה להארכת המועד להגשת העתירה.
באשר ליסוד הסובייקטיבי הרי שהמבקשת לא השתהתה, ופעלה להגשת הבקשה להארכת המועד במסגרת סד הזמנים הקבוע בדין להגשת העתירה. כמו כן, בבסיסה של הבקשה להארכת המועד עומד עומס עבודה המונח על שולחנו של בא כוח המבקשת ואין המדובר בנסיבות התלויות במבקשת עצמה.
באשר ליסוד האובייקטיבי, הרי שטענת המשיבים 1-3 באשר לנזק העלול להיגרם לכאורה מהארכת המועד מסתכמת בכך שמדובר בהליך סרק שניהולו הינו בבחינת בזבוז זמנו של בית המשפט כמו גם זמנם של הצדדים להליך. נראה שאין מקום, במסגרת תגובה לבקשה להארכת מועד להגשת עתירה, להעל את טענות בדבר סיכויי העתירה אשר המבקשת רשאית להגיש על פי דין.
כמו כן, המשיבים 1-3 לא העלו טענה כלשהי לעניין הסתמכות על החלטת ועדת הערר, ולא לחינם שכן הבקשה להארכת המועד להגשת העתירה הוגשה בטרם הפכה ההחלטה לחלוטה.
נוכח כל האמור, ועל מנת לאפשר למבקשת לממש את זכות הגישה של לערכאות, ובהתחשב בכך שמדובר בהארכת מועד קצרה של שבועיים ימים, מוארך המועד להגשת העתירה המנהלית כנגד החלטת המשיבה 1 מיום 21.12.17, וזאת עד ליום 18.2.18. למען הסר ספק, על העתירה להיות מוגשת במסגרת הליך חדש ונפרד מהבקשה דנן.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ח, 29 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בולווארד טרה ארלוזורוב ייזום בע"מ
נתבע: הועדה המחוזית לתכנון ובנייה
שופט :
עורכי דין: