ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסנת אורנה ליבוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת שרון אלקיים

המערערת
אסנת אורנה ליבוביץ
ע"י ב"כ: עו"ד זילבר (מטעם הסיוע המשפטי)
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יעקובי

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בניידות מיום 11.8.16 (להלן – הוועדה) אשר קבעה כי הליקויים מהם סובלת המערערת אינם ניתנים ליישום לפי רשימת הליקויים המזכים לעניין גמלת ניידות, כפי שמפורטים בתוספת א' להסכם בדבר גמלת ניידות (להלן – רשימת הליקויים).

2. העובדות ורקע כללי:
א. המערערת, ילידת 1954 סובלת מבעיות רפואיות רבות בגינן היא מקבלת קצבת נכות מאת המוסד לביטוח לאומי (להלן – המשיב).
ב. ביום 25.1.16 הגישה המערערת בקשה לקבלת קצבת ניידות מן הטעם שהיא סובלת מכאבים באזור מפרק הירך, נעזרת במקל הליכה, סובלת מקריסה חלקית של הקשת האורכית בשתי כפות הרגליים וכן, מן הטעם שהיא סובלת מלימפדמה בשתי הגפיים התחתונות.
ג. הוועדה מדרג ראשון התכנסה לדיון בעניינה של המערערת ביום 28.3.16 וקבעה כך:
"הפרעות הליכה על רקע מכלול בעיות ובהן שינויים שחיקתיים במפרקי הירכיים ובברכיים ומחלה ניוונית דיסקלית של עמ"ש מותני. לימפאדמה בגפיים התחתונות ושינויים בכפות הרגליים. למרות כל אלה, מגבלותיה אינן ניתנות ליישום".
ד. על החלטה זו הוגש ערעור לוועדה אשר התכנסה בעניינה של המערערת ביום 11.8.16 וקבעה כדלקמן:
"אין לימפדמה ואין הגבלת תנועות במפרקי ירכיים ברכיים או קרסוליים. כאבים פרקים הירכיים תנועות כמצוין".
ה. במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 15.1.18 הסכים המשיב כי יש להשיב את עניינה של המערערת יוחזר לוועדה בכל הנוגע לטענות המערערת לעניין כפות הרגליים ו. המחלוקת שנותרה בין הצדדים נוגעת לשאלה האם יש להשיב את עניינה של המערערת לוועדה לבחון את טענות המערערת כי היא סובלת מלימפאדמה.

תמצית טענות הצדדים:
3. לטענת המערערת, בקביעת הוועדה כי אין המערערת סובלת מלימפדמה היא למעשה התעלמה מכלל המסמכים הרפואיים שהונחו לפניה. כמו כן, הוועדה לא נימקה כיצד הגיעה למסקנה זו בניגוד לקביעת הוועדה המחוזית אשר קבעה מפורשות כי המערערת סובלת מלימפדמה. עוד טענה המערערת כי, יש להשיב את הדיון לוועדה בהרכב אחר.

4. לטענת המשיב, טענות המערערת רובן ככולן מופנות כנגד ההיבטים המקצועיים שבהחלטת הוועדה ומשכך, אין להתיר אותן במסגרת הליך זה. הוועדה בדקה את המערערת וקבעה כי אינה סובלת מלימפדמה מן הטעם שמבנה הרגליים תואם את מבנה גופה של המערערת. כמו כן, לימפדמה כשלעצמה אינה מקנה אחוזי מוגבלות בניידות בהיעדר הגבלה ניכרת בתנועות מפרקי הירך והברך, ממצאי הבדיקה הקלינית שביצעה הוועדה מצביעים על טווחי תנועה תקינים. המשיב התנגד להשבת עניינה של המערערת לוועדה בהרכב אחר, מן הטעם שהמערערת לא הצביעה על כך שהוועדה נתנה החלטתה משיקולים זרים או שמא כי ישנו חשש שהוועדה לא תדון בעניינה של המערערת בנפש חפצה.

דיון והכרעה:
5. לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים בעניין, מצאתי כי דין הערעור להתקבל מהטעמים שיפורטו להלן.

6. בהתאם לסעיף 10 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק) קביעה של ועדה רפואית לעררים מכוח הסכם ניידות, ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי בשאלה משפטית בלבד.

הלכה פסוקה היא, כי הוועדה הרפואית, היא בלבד מוסמכת לקבוע אחוז מוגבלות בהתאם לרשימת הליקויים בהסכם הניידות, ואין בית הדין לעבודה מתערב בשיקול דעתה בנדון זה. כן נקבע, כי אין בית הדין מוסמך להעניק זכויות למוגבל בניידות מעבר להוראות ההסכם.

הסמכות לקבוע את יישום הפריטים השונים מרשימת הליקויים על כל מקרה מסורה לוועדה. הוועדה מוסמכת לקבוע שפריט מסוים ניתן ליישום וכן מוסמכת לקבוע שהממצאים אינם ניתנים ליישום במסגרת רשימת הליקויים. קביעה זו של הוועדה צריכה להיות מבוססת על ממצאי בדיקתה והערכתה המקצועית, ובית הדין לא יתערב במסקנת הוועדה משמדובר בעניין רפואי מקצועי.

7. השאלה הניצבת לפני היא האם יש להשיב את עניינה של המערערת לוועדה על מנת שתבחן האם המערערת סובלת מלימפדמה, וככל שתשובתה תהא שלילית תנמק החלטתה תוך התייחסות למסמכים הרפואיים שהציגה המערערת.

8. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה שמעה את תלונות המערערת, עיינה בתיקה הרפואי וביצעה בדיקה קלינית. הוועדה קבעה כך:
"אין למפדמה ואין הגבלת תנועות במפרקי יריכיים או קרסוליים. כאבים בפרקים הירכיים תנועות כמצויין".

על פני הדברים מדובר בבדיקה מקיפה כאשר הוועדה מעריכה עפ"י שיקול דעתה הרפואי ובמסגרת סמכותה כי התובעת לא סובלת מלימפאדמה. עם זאת, לטעמי החלטת הוועדה אינה ברורה מספיק ואינה מתיישבת עם המסמכים הרפואיים שהציגה התובעת מהם עולה כי התובעת סובלת שנים מלימפאדמה וכן עם החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון שבדקה את המערערת וקבעת כי היא סובלת מ"לימפיאדמה בשתי הגפיים התחתונות".
משכך, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להשיב את עניינה של המערערת לוועדה על מנת שתנמק החלטתה.

9. כאמור, במסגרת כתב הערעור ובדיון שהתקיים בפני ביום 15.1.18 ביקשה המערערת כי עניינה יובא בפני הוועדה בהרכב חדש. איני מוצאת לנכון להחליף את הרכב הוועדה שהרי, דרך המלך היא כי עניינו של מבוטח יובא בפני הרכב הוועדה שדן בעניינו. הרכב הוועדה יוחלף רק במקרים נדירים בהם עולה חשש כי הוועדה פעלה משיקולים זרים או שמא דעתה נעולה ואין ביכולתה לשמוע את טענות המערערת בלב פתוח ונפש חפצה. בענייננו לא עולה כל חשש כאמור. משכך, הגעתי לכלל מסקנה כי אין להורות על החלפת הרכב הוועדה, ועניינה של המערערת יוחזר לוועדה בהרכבה הקודם.

10. סיכומו של דבר:
א. הערעור מתקבל.
ב. עניינה של המערערת בכל הנוגע ללימפאדמה מוחזר לוועדה על מנת שתנמק החלטתה מדוע היא סבורה כי המערערת אינה סובלת מלימפדמה.
ג. כמו כן, הוועדה תבחן את טענות המערערת לעניין כפות הרגליים.
ד. הוועדה תנמק החלטתה.
ה. הוועדה תזמן את המערערת לדיון בעניינה ותשמע טענותיה.
ו. הוודעה רשאית לבצע בדיקה קלינית חוזרת בהתאם לשיקול דעתה המקצועי.

ז. כמקובל בתיקי ביטוח לאומי אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"א שבט תשע"ח, (27 ינואר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: אסנת אורנה ליבוביץ
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: