ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חי חיון נגד מאיר איבגי ת .ז. :


לפני כבוד ה שופטת רשמת נועה גרוסמן

המבקש/הנתבע 1

חי חיון ת.ז. XXXXX432
על-ידי ב"כ עו"ד מטרי, מאירי ואח'

נגד

המשיב/התובע

מאיר איבגי ת .ז. 056082647
על-ידי ב"כ עו"ד מאיר סחיווסחורדר ואח'

החלטה

1. בתיק זה הוטל עיקול זמני עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית. העיקול הוטל מלכתחילה במעמד צד אחד, ביום 9.4.17 על-ידי כבוד הרשמת השופטת סילש על נכס מקרקעין של המבקש הידוע כחלק מגוש 6599 חלקה 103 והמצוי ברח' בוסתנאי 54 רמת השרון (להלן – הנכס).

2. לאחר דיון בבקשה לביטול עיקול, ניתנה תחת ידי ביום 28.5.17 החלטה המותירה את העיקול הזמני על כנו. לא זו אף זו, באותה החלטה הורחב העיקול הזמני מעבר לעיקול שהוטל על נכס המקרקעין ביום 9.4.17. בנוסף, הוריתי על עיקול זמני ע"ס של 150,000 ₪ שהפקיד המבקש בהליך שהתנהל בין הצדדים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, במסגרת ה"פ 1988-11-12.

3. למרבה הצער התברר כי בפער הזמנים שחלף מאז הוגשה הבקשה להטלת העיקול הזמני וההחלטה שניתנה בה ביום 9.4.17 לבין מועד ההחלטה שניתנה לאחר דיון במעמד שני הצדדים ביום 28.5.17, נמשכו הכספים בשיעור של 150,000 ₪ שהופקדו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ולפיכך, אינם רלוונטיים עוד לצורך העיקול הנוכחי. הנכס היחיד שנותר להבטחת התביעה, ככל ותתקבל, הינו נכס המקרקעין.

4. במסגרת הבקשה הנוכחית, עתר המבקש, לצמצם ולשנות את העיקול על נכס המקרקעין, באופן בו תתאפשר פעולת רישום פיצול החלקה 103 בגוש 6599 עליה הוטל העיקול הזמני, לשני חלקים. בבקשה הוסבר כי זכויות החכירה במקרקעין נרשמו במקור על שמם של המבקש ורעייתו, גב' קתר ין חיון, וע"ש שכניהם במגרש ה"ה גדעון ומרים מנשה. לטענת המבקש, לאחרונה ביקשו ה"ה מנשה, יחד עם המבקש ואשתו לפצל את החכירה במקרקעין לשני חלקים, באופן שבכל חלק תיוחד החכירה לקטע מוגדר. הפעולה אינה מתאפשרת נוכח העיקול הרובץ על החלקה, ומכאן הבקשה.

5. המבקש טוען כי פיצול הזכויות בחלקה באופן שלכל אחד מהבעלים ייוחד החלק שבבעלותו, לא יגרום למבקש כל נזק ולא יפגע בשווי הנכס. מדובר בפעולה טכנית ופורמאלית גרידא.

6. התבקשו תגובות המשיב וכן רשם המקרקעין. בהחלטתי מיום 13.11.17 סברתי כי כיוון שנכס המקרקעין נותר בפועל הנכס היחיד המבטיח את פסק הדין בתביעה, אם וככל תתקבל לטובת המשיב, יש לנהוג זהירות בשינויים בנכס המובטח בעיקול. הוריתי למבקש להבהיר את המשמעות הכלכלית הנודעת לכך. המבקש חזר וטען כי מדובר בבקשה טכנית שלא תפגע בזכויות המשיב. נערכה פניה אף אף לרשם המקרקעין אשר הגיב ביו ם 14.1.18. התייחסותו הייתה לאופן ביצוע רישום השינוי בלבד אך לא למשמעותו הכלכלית.

8. מצד אחד, יש לשים דגש על זכויותיו של בעל הקניין – המבקש – כל עוד ולא ניתן פסק דין בתובענה זו לחובתו. על המשמעות הקניינית הנודעת לזכותו של בעל קניין לעשות שימוש ברכושו, כבר עמד המחוקק בסעיף 3 לחוק יסוד האדם וחרותו, כאשר העניק לזכות זו תוקף חוקתי.

מצד שני, על-פי האמור בתקנה 362 לתסד"א, תשמ"ד-1984, ניתן להטיל עיקול על נכסי בעל דין גם קודם למתן פסק דין, תוך שבית המשפט מאזן בין האינטרסים של הצדדים (ראו ס"ק (ב) שם). בית המשפט בוחן את מאזן הנוחות של הצדדים זה מול זה [(ראו ספרו של המלומד אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה 12 (2015) שם בעמ' 864].

9. בענייננו, לאחר ששקלתי את כל השיקולים, נראה כי הנכס שמר על מצבו הרישומ י לאורך שנים ואין דחיפות מיוחדת לערוך את השינוי דווקא עתה כאשר הוטל עליו עיקול לטובת המשיב. המבקש הציג את הדברים כאילו מדובר בבקשה של שכניו, אך לא ראיתי תצהיר או פניה כלשהי מטעמם. כמו כן, לא מצאתי הסבר לשאלה מדוע הדרישה לשינוי מתעוררת דווקא עתה. הסוגיה מתחדדת שבעתיים נוכח המפורט בסעיף 3 להחלטתי זו.
10. אשר על כן, במתכונת הנוכחית הבקשה נדחית.

11. המבקש רשאי להציע בטוחות נוספות בסכום שלא יפחת מ- 150,000 ₪ כתנאי לביצוע שינוי הרישום המבוקש.

ניתנה היום, בשיבתי כרשמת, ג' שבט תשע"ח, 19 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.

חתימה


מעורבים
תובע: חי חיון
נתבע: מאיר איבגי ת .ז.
שופט :
עורכי דין: