ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה מרום נגד ניסים אזולאי :

בפני כבוד ה שופט רונן פיין

תובע

משה מרום

נגד

נתבע

ניסים אזולאי

פסק דין

עסקינן בתביעה לפינוי מושכר אשר הוגשה בהתאם להוראות פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

טענות כתב התביעה:

1. בהתאם לכתב התביעה, השכיר התובע לנתבע את חלקה התחתון של חנות (מס' 8) שבבעלותו, המצויה במרכז מסחרי "איתן" בקצרין, וידועה גם כחלקה 79 בגוש 201000 (להלן: "החנות" / "המושכר").

2. כמפורט בכתב התביעה, בתאריך 6/2/2017 נחתם בין התובע לנתבע הסכם שכירות בלתי מוגנת (להלן: "ההסכם" / "הסכם השכירות") לתקופה שבין 6/2/2017 ל 20/1/2018 (להלן: "תקופת השכירות"), כאשר לנתבע עומדת אופציה ל תקופת שכירות נוספת בת 12 חודשים (להלן: "האופציה") בתנאי שהנתבע יעמוד בכל תנאי ההסכם.

3. לטענת התובע, עם כניסתו למושכר הפר הנתבע את הסכם השכירות בכך שביצע שינויים במבנה הפנימי של הנכס, ללא הסכמת התובע מראש ובכתב, ובניגוד לסעיפים 6, 7 ו-16 בהסכם לפיהם מדובר בהפרות מהותיות ויסודיות המהוות עילת פינוי כנגד הנתבע.

4. עוד נטען בכתב התביעה כי ביום 19/4/2017, הנתבע ניתק על דעת עצמו ובמכוון את זרם החשמל בקומה שמעליו לחנות המושכרת לאחר, ובכך גרם לתובע נזקים כספיים ותדמיתיים. בגין אירוע זה הגיש התובע בתאריך 1/6/2017 בקשה לצו עשה במסגרת תביעה כספית בתיק 1885-06-17 ועיקרו תביעה כספית כנגד הנתבע (להלן: " התביעה הכספית").
5. כעולה מכתב התביעה והמסמכים שצורפו, ביום 10/5/2017 שלח התובע לנתבע הודעה בדבר סיום ההסכם , ודרישת פינוי תוך 7 ימים בכפוף להשבת מצב החנות לקדמותו. כעבור שבוע, ב תאריך 17/5/2017 שלח התובע מכתב נוסף בו הודעה לנתבע כי לרשותו 48 שעות לפינוי המושכר. על מכתבי הפינוי הגיב הנתבע בהתנגדות, בכתב.

6. משלא פינה הנתבע את החנות, עותר התובע למתן סעד של סילוק יד הנתבע מן המושכר.

7. בסיכומיו טען התובע כי משהנתבע הפר את ההסכם ולא הודיע בכתב חודשיים לפני סיום תקופת השכירות על רצונו למימוש האופציה, על הנתבע לפנות את החנות עד ליום 20/1/2018.

טענות הנתבע:

8. הנתבע הגיש כתב הגנה מפורט במסגרתו טען כי כל השינויים שערך במושכר היו באישורו ובהסכמתו המפורשת של התובע, ולראיה הביא תמלול שיחת טלפון מיום 17/1/2017 עובר לחתימה על ההסכם, בה קיבל את אישור התובע לעבודות הכנת החנות לצרכיו לרבות הצבת קירות גבס, שבירת רצפה לשם העברת אינסטלציה ושינויים בחשמל בחנות.

9. כמו כן צרף הנתבע לכתב ההגנה אישור בכתב מאת התובע, אישור מיום 15/2/2017 לביצוע כל השינויים הדרושים להפעלת החנות ומופנה למועצת קצרין.

10. לטענת הנתבע, התובע הטעה אותו באשר לנתוני הספקת החשמל המוזן, שבדיעבד התברר כי אינו יכול להספיק לצרכי שתי חנויות והוסיף כי החשמלאי מטעם התובע אישר שמערכת החשמל בחנות מקצרת.

11. מכך מסיק הנתבע בהגנתו כי התובע הוא שהפר את התחייבותו על פי סעיף 5ב בהסכם השכירות לעשות את כל המוטל עליו כבעל החנות על מנת שהשוכר יוכל להשתמש בחנות ללא הפרעה, וכן הפר את התחייבותו על פי סעיף 6א להסכם, למסור את החנות כשהיא במצב תקין.

12. לטענת הנתבע בכתב ההגנה, התובע הגיש תביעה זו, כחלק מסירובו לפניותיו החוזרות ונשנות של הנתבע אליו לביצוע תיקוני חשמל שהיוו תנאי בדרישת חברת הביטוח, אליה פנה לביטוח העסק.
13. לטענת הנתבע דו"ח החשמלאי המוסמך הצביע על סכנות הנובעות ממערכת החשמל לרבות סכנת התחשמלות ונזקים כתוצאה מניתוקים חוזרים ונשנים. ועל כן ומסיבה זו פעל הנתבע לבצע הדרוש למנוע הסכנה לו ולציבור לציבור.

14. לטענת הנתבע, אין בתביעה כל רצון אמיתי ודחיפות לפינוי שהרי התביעה לפינוי המושכר הוגשה רק בחלוף שלושה חודשים מהיום בו גרם לניתוק החשמל בקומה העליונה.

15. לטענת הנתבע, בתאריך 12/6/2017 תוקנה ההפרה הנטענת בהוראת בית המשפט מיום 8/6/2017 ב מסגרת הסעד הזמני בתביעה הכספית. באותו דיון הסכימו הצדדים להבאת חשמלאי מוסמך מטעם התובע, לחיבור החשמל ואישור תקינות ובטיחות החיבור.

16. בסיכומיו טען הנתבע כי הגשת התביעה חודש ימים לאחר שכבר תוקן הפגם, מצביעה על מניעים קנטרניים של "סגירת חשבונות" אישיים שאינם קשורים להסכם השכירות לא כל שכן להפרתו.

17. בסיכומיו ציין הנתבע כי ביום הדיון שהתקיים ב 23/11/2017, הוא הודיע לתובע על רצונו לממש את תקופת האופציה, בהתאם להסכם השכירות.

הדיון בתביעה :

18. בדיון בפני ביום 30/10/2017 התברר כי לא ניתן לשמוע התובענה עקב מחדלי הנתבע. על כן ובכפוף לפסיקת הוצאות כנגד הנתבע , נדחתה שמיעת התביעה למועד אחר.

19. בתאריך 23/11/2017 נשמעה התביעה בפני. התובע נחקר בחקירה נגדית על תצהירו ע"י ב"כ הנתבע וויתר על עד נוסף אשר הגיש תצהיר מטעמו. הנתבע והעד מטעמו, מר ארז ניסים (להלן: " ארז") נחקרו בחקירה נגדית ע"י ב"כ התובע. לבקשת ב"כ הצדדים הוגשו סיכומים בכתב.

דיון והכרעה:

בהתאם להוראות תקנה 215יב ותקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, פסק דין זה ינומק באופן תמציתי.

20. השאלות בהן אני נדרש להכריע הן כדלקמן:
א) האם הפר הנתבע הוראות סעיפים 6-7 ו- 16 להסכם השכירות?
ב) לאור טענות התובע בסיכומיו ובמידה ולא הפר הנתבע ההסכם, האם פעל הנתבע בהתאם להוראות סעיף 3 להסכם השכירות, בנוגע לזכות האופציה?

21. ללא קשר למסקנתי בנוגע לשאלה הראשונה לעיל, אני סבור כי עצם עמידה על ניהול ההליך כאן מהווה "הודעה בכתב" מטעם הנתבע על רצונו לממש האופציה ויש לראות בכתבי טענותיו ולרבות סיכומיו - כהודעה בכתב בדבר רצונו לממש זכות האופציה.
מסקנה זו מתיישבת גם עם ההיגיון, השכל הישר וניסיון החיים, לפיהם הוכח כי הנתבע השקיע כספים רבים בשיפוצים ויהיה זה מתבקש מצידו להישאר במקום, שנה נוספת.

על כן אני דוחה טענות התובע בסיכומיו, כי הנתבע לא מסר הודעתו בהתאם להוראות סעיף 3 להסכם השכירות.

22. לאחר ששקלתי את מלוא טענות הצדדים וחזרתי ועיינתי בחומר המצוי לפניי וברוח תיקון 2017 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א - 1971 , תיקון אשר נועד, בין השאר, ליצירת מסגרת חוקית מתאימה להבטחת ההגינות, הסבירות והוודאות ביחסים המשפטיים בין הצדדים , מצאתי כי דין התביעה לפינוי המושכר להידחות, מה נימוקים להלן:

23. ראשית לעניין נוסח הסכם השכירות. במסגרת כתב התביעה פירט התובע שורה של מעשים ו/או מחדלים המיוחסים לנתבע אשר לטענתו בהתאם לסעיפים 6, 7 ו- 16 להסכם השכירות, מדובר בהפרה מהותית ויסודית, בגינה ניתן לתבוע פינוי המושכר.

24. סעיף 16 להסכם השכירות קובע כי כל סעיפי ההסכם (כולל סעיף 16), קרי סעיפים 1-18 הינם סעיפים מהותיים בהסכם , אשר הפרתם תקנה לצד הנפגע את הזכות לסיום ההתקשרות בין הצדדים ואם הנפגע הוא המשכיר , יוכל לבקש את הזכות לפינויו המידי של השוכר מהחנות.
לא ברור כיצד ניתן לקבוע כי הנתבע הפר את הוראות סעיף 16. לשון הסעיף ברורה אך לא ניתן להבין ממנה ומטענות התובע, מה היו מעשי הנתבע אשר היה בהם הפרה של הוראות סעיף זה.

25. בחינת המסגרת הנורמטיבית של הפרת הסכם מפנה אותנו לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: " חוק התרופות") סעיף 6 לחוק התרופות עומד על הגדרתה וטיבה של הפרה יסודית:
"לענין סימן זה, "הפרה יסודית" - הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה."

26. מהוראות סעיף 6 הנ"ל לחוק התרופות עולה, כי במסגרת ההסכם רשאים הצדדים לקבוע, כי הפרה של סעיפים מסוימים תהווה הפרה יסודית , אולם תניה גורפת ללא הבחנה בין ההפרות לא תהיה בעלת תוקף אם לא הייתה סבירה בעת כריתת ההסכם.

27. כאמור, בסעיף 16 בהסכם נשוא התובענה דנן נקבע, באופן גורף, כי הפרת כל אחד מסעיפי הסכם השכירות, מהווה הפרה יסודית. כאמור לעיל, לא ברורה טענת התובע בדבר הפרת הנתבע הוראות סעיף זה.

28. על כן אני סבור כי מדובר בתניה גורפת, אשר נעשתה ללא הבחנה בין ההפרות השונות. מצאתי, כי ההתניה האמורה בסעיף 16 להסכם לא הייתה סבירה בעת כריתת ההסכם שכן, ולצורך המחשה, ההסכמה בסעיף 1 בהסכם הנה טכנית במהותה. כך גם בנוגע להסכמה בסעיף 2 להסכם, הצהרת השוכר(הנתבע), כאשר לא ברור כיצד ניתן להפר הצהרה זו. האם כוונת הצדדים הייתה כי ככל שהנתבע יצהיר מאוחר יותר כי הנו "דייר מוגן" יהווה הדבר הפרה יסודית של ההסכם? לעניות דעתי מדובר בפרשנות שקשה לקבלה.

29. מנגד, ברור כי סעיף 4 להסכם למשל, בנוגע לתשלום דמי השכירות, הנו סעיף אשר הפרתו מהווה הפרה יסודית של ההסכם. לאור האמור לעיל אני סבור כאמור כי מדובר בתניה גורפת ובלתי סבירה , ועל כן יש לבדוק כל סעיף וסעיף בהסכם השכירות, בנסיבות העניין, האם הפרתו הנה יסודית אם לאו , שכן כאמור רק הפרה יסודית של ההסכם תקנה לתובע זכות לדרוש פינויו של הנתבע מן המושכר.

30. הלכה פסוקה היא כי בבואו לבחון האם הפרה מסוימת מהווה הפרה יסודית של חוזה, על בית המשפט להציב שיקולים אובייקטיביים במסגרתם ייבחן האם האדם הסביר היה מתקשר בחוזה המדובר בהינתן ידיעתו בדבר ההפרה ותוצאותיה. ככל שהתשובה לשאלה זו הינה שלילית, הרי שבהפרה יסודית עסקינן.
(ראו: ע"א 11386/05 שרבט מלכיאל ובניו בנין לעם בע"מ נ' מאיר אלמוג, 24.07.2007).

31. להלן אבחן את שתי ההפרות הנטענות בבסיס התביעה דנן - האחת עשיית דין עצמי בגין ניתוק החשמל לחנות העליונה - הפרת סיפא של סעיף 6 להסכם והשנייה ביצוע שינויים בחנות ללא אישור מראש ובכתב , הפרת סעיף 7 להסכם.

האם ניתוק החשמל לחנות העליונה מהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות?

32. בסיס הסכסוך הינו ניתוק החשמל לחנות העליונה של התובע, כתוצאה מביצוע שינוי בארון החשמל במטרה להתאים את החנות לצרכי הנתבע (להלן: " ניתוק החשמל "), כאשר התובע טוען כי נעשה ללא ידיעתו וללא שהסכים לכך.

33. בסיכומיו טען התובע כי בטרם נחתם ההסכם היה הנתבע מודע לעובדה כי החנות העליונה מוזנת ומחוברת בחשמל באמצעות ארון החשמל המותקן בחנות התחתונה ולפיכך שני השוכרים חולקים חשבון צריכה אחד מנקודת חשמל אחת.

34. אין בהסכם השכירות כל התייחסות לטענות אלה בדבר הסדר חלוקת מערכת החשמל, השימוש בה והחיובים בגינה לשני שוכרים שונים של שתי חנויות שונות . מכאן שלא ניתן לייחס לנתבע הפרה לרבות הפרה יסודית של תנאי ספציפי בהסכם , בנוגע לשינוי/תיקון אשר נעשה בארון החשמל.

35. סעיף 6 בהסכם מובא בזאת כלשונו כדלקמן:
" א. המשכיר ימסור את החנות כשהיא במצב תקין.
ב. השוכר מתחייב להחזיר את החנות בתום תקופת השכירות למשכיר באותו מצב בו קיבל אותה השוכר לידיו למעט בלאי סביר. השוכר מתחייב לתקן על חשבונו באופן מיידי כל קלקול או נזק לחנות.
התקלקל דבר בחנות שתיקונו על פי הסכם זה ועל פי כל דין צריך להיעשות על חשבון המשכיר, יודיע השוכר למשכיר על הקלקול והמשכיר ידאג לתקן במועד האפשרי והמוקדם ביותר.
השוכר לא יהיה רשאי במקרה זה לבצע את התיקון ללא ידיעתו של המשכיר או הסכמתו, אלא אם התיקון חייב היה להיעשות מיידית ולא הייתה אפשרות להודיע על כך למשכיר".

36. כפי שניתן לראות, הוראות סעיף 6 להסכם הנן כלליות וככל שהתובע טוען כי פעולת ניתוק החשמל מהווה הפרת הסיפא של סעיף 6 הנ"ל, הרי שבכך ובהכרח הוא מודה, כי היה קלקול בחנות הדרוש תיקון. לעניין "קלקול הדרוש תיקון" אני סבור כי עדותו של ארז בפני, אשר לא נסתרה ונספח י"א לכתב ההגנה (דו"ח מר לוי), מבסס ים טענות הנתבע בדבר מצב ארון החשמל והצורך לבצע בו תיקונים או שינויים .

בנוסף, התובע לא טרח להביא לעדות החשמלאי מטעמו, "בועז" אשר עדותו יכולה הייתה להפריך טענות הנתבע וארז, בדבר מצב לוח החשמל הנטען. עובדה זו פועלת לחובתו של התובע, בהתאם לכלל של הימנעות מהבאת עד או ראיה, הפועלת לחובתו של בעל הדין אשר נמנע מהבאתם כאמור.

37. מהנספחים שצורפו לכתב ההגנה עולה כי ביום 7/3/2017 קיבל הנתבע את דרישת חברת הביטוח, לאחר בדיקת סוקר, כי תנאי לביטוח העסק הוא תיקון מערכת החשמל במושכר.

38. הנתבע צירף שורה של הודעות ששלח לתובע בדרישה לתיקון האמור, ההודעות במקור הוצגו בדיון בפני. התובע בעדותו אישר את פניות הנתבע אליו וקבלתן (עמ' 5 ש' 17-23):
"... ש. כשהנתבע ביקש ממך לא פעם ולא פעמיים שאתה תגיע לסדר את מערכת החשמל, כדי שזה יתאים לשימוש שלו בחנות, אתה סירבת.
ת. לא נכון, הוא לא פנה אלי
ש. הוא לא פנה אליך?
ת. לא. הוא שלח לי מסרים, הוא לא פנה אלי.
ש. איזה מסרים הוא שלח לך?
ת. בטלפון, הודעות, לא יודע מה..."

39. בתאריך 19/4/2017 ביצע הנתבע, באמצעות ארז, את ניתוק החשמל וזאת לטענתו , לאחר תקופה ארוכה של ניתוקי חשמל תכופים שהפריעו למהלך התקין של העסק וגרמנזק כלכלי, זאת בנוסף לדרישת הביטוח ולאחר שכל פניותיו אל התובע לתיקון הפגם לא הועילו.

הנתבע העיד על נסיבות האירוע (עמ' 24 ש' 9-19):
"... ש. אם לשיטתך פנית למר משה מרום והוא לא הגדיל לך את החשמל בחנות. למה אתה לא הגדלת?
ת. אני הייתי אמור לקבל לוח חשמל תקין ולא הייתי צריך לקחת את זה כהוצאה. אם הוא מגדיל את הלוח זה נשאר נכס שלו. אני לא צריך להשביח לו את הנכס.
ש. לפי ההיגיון שלך העדפת במקום להגדיל את החשמל, לנתק את החנות למעלה?
ת. זה נכון, אבל זה בעקבות הרבה ניתוקים שנגרמו בגלל שלא היה מספיק חשמל. היה לו חודשיים לו ולשוכר למעלה לטפל בזה. אי אפשר היה לעבוד עם ניתוקים מתמידיים זה פגע בחנות, וזה נעשה אחרי כל הבקשות והתחינות שיתקן. גם עם אדון מורנו למעלה, והיום של הניתוק היה בתיאום וזה מכיוון שהיה דד ליין מחברת הביטוח שאני צריך להגיש להם אישורים מחשמלאי מוסמך או בודק, בשביל שאני אוכל לעשות ביטוח, כי אחרת לא הייתי מבוטח. אני לקחתי סיכון על העסק שלי. הסתכנתי חודשיים בלי ביטוח בגלל הבלגן הזה..."

40. על כן ומכל האמור לעיל ולאור עדותו של הנתבע בעניין זה אשר לא נסתרה, הגעתי למסקנה כי הנתבע פעל בהתאם להוראות סעיף 6 להסכם השכירות וביצוע ניתוק החשמל, איננו מהווה הפרה של ההסכם. הואיל ולא הופר סעיף זה - אין אני נדרש לשאלה אם מדובר בהפרה יסודית אם לאו - אך במהותו אני סבור כי סעיף 6 הנו סעיף מהותי ולא טכני ועל כן ומן הסתם הפרתו, הנה הפרה יסודית.

בנוסף לא סבירה בעיני התנהלות התובע, אשר לאחר שהתברר לו כי חשמל החנות העליונה נותק, לא פעל לבצע פעולה דחופה כלשהי, למרות פעולתו של הנתבע ולו מן החובה להקטין את נזקו, מול צד ג', השוכר החנות העליונה. אני סבור כי הגשת התביעה הכספית והבקשה לצו העשה, כחודשיים לאחר ניתוק החשמל, הנה פעולה מאוחרת מידי, בנסיבות העניין.

האם ביצוע שינויים במבנה הפנימי של הנכס הינו הפרה יסודית של הסכם השכירות?

41. סעיף 7 בהסכם קובע כדלקמן:
"השוכר מתחייב לא לעשות שינוי פנימי או חיצוני במבנה החנות ללא הסכמת המשכיר מראש ובכתב".

42. הוצג בפני אישור מיום 15/2/2017, כשבוע לאחר שנחתם הסכם השכירות (להלן: " האישור"). האישור שהופנה למועצת קצרין, בחתימתו של התובע, מעיד מנוסחו, על ידיעתו והסכמתו של המשכיר לביצוע שינויים במושכר:

" אני מאשר לבעל הנכס (כך במקור. ר.פ.) אזולאי ניסים להתקין שלט, להתקין דלת, הצבת שולחנות וכסאות מחוץ לחנות וכמו כן אני מאשר לבעל העסק לבצע את כל השינויים הדרושים להפעלת העסק.

אני משה מרום ת.ז. נותן בזאת הסכמתי לאזולאי ניסים השוכר ת.ז.
....."
43. לשון אישור זה איננה משתמעת לשתי פנים. אינני מקבל טענות התובע כי מדובר באישור על תנאי.
הנתבע הכחיש התוספת בכתב היד בתחתית המסמך אשר צורף לכתב התביעה, סומן נספח ג'5 וצירף הנוסח שבידיו, לכתב ההגנה. על כן משמעות האישור תהה כפי שניתן להבין מלשונה, ויש בה להוות אישור בכתב מהתובע לנתבע, לבצע שינויים בחנות והכל לצורך הפעלתה למטרתה .

לא נטען ובוודאי שלא הוכח - כי הנתבע ביצע שינויים אחרים במושכר, כאלה אשר לא היו דרושים לצורך הפעלת עסקו, פיצריה כאמור.

44. למסקנה זו יש חיזוק כי התובע ידע על השינויים הצפויים במבנה הפנימי של המושכר ואף נתן את הסכמתו לכך. זאת נוכח הוראות הנספח עליו חתמו הצדדים ואותו צרפו כחלק בלתי נפרד לחוזה השכירות. סומן כנספח ג'3 לכתב התביעה. בנספח האמור, חמישה סעיפים בלבד כאשר שלושה מהם מתייחסים לשינויים שיבצע השוכר במשכיר:
סעיף ג' מקנה לשוכר 14 ימים ללא תשלום שבהם יתאים השוכר את החנות לצרכיו, בתיאום עם המשכיר, סעיף ד' פוטר עת התובע מהוצאה כספית עבור השקעה שתיעשה על ידי השוכר בחנות וסעיף ה' חוזר על סעיף 6ב בהסכם העיקרי, לדרישת החזרת מצב החנות לקדמותו עם גמר תקופת השכירות, אלא אם סוכם אחרת מראש ובכתב.

45. מכאן ויחד עם האישור הנ"ל, הרי שהוכח בפני כי התובע אישר לנתבע ובכתב, לבצע שינויים במושכר והנתבע לא הפר הוראות סעיף 7 להסכם השכירות. אני סבור כי לאור מהותו של סעיף 7, כי מדובר בסעיף יסודי להסכם והפרתו הנה הפרה יסודית של ההסכם. קביעה זו הנה תיאורטית כאמור, הואיל ו הגעתי למסקנה כי הנתבע לא הפר סעיף זה.

46. ויודגש, גם אם אדון לעניין סעיף 7 להסכם השכירות בנוגע לביצוע "השינוי" בארון החשמל, אגיע לאותה מסקנה. בהתאם לעדויות אשר נשמעו בפני ולרבות עדותו של הנתבע אשר לא נסתרה, היה צורך חיוני בביצוע "שינוי" זה לצורך התאמת המושכר לצרכיו של הנתבע. מכאן שניתן לראות בפעולה זו ככלולה באישור הנ"ל, אישור התובע לנתבע לבצע כל השינויים הדרושים להפעלת העסק.

47. אני סבור כי במקרה זה ובכל הנוגע למעורבותו של ארז, פעלו שני הצדדים בדרך דווקנית ויש לשניהם חלק רב בסיטואציה שנוצרה ובעובדה כי הנתבע פעל באופן חד צדדי, לאחר ששלח לתובע ההודעות כאמור. הצדדים יכולים היו להתנהל אחרת ולייתר לחלוטין ההליך בפני, כך למשל לו הנתבע עצמו היה מסכים לבצע העבודות בלוח החשמל, באמצעות אחר ולא באמצעות ארז ולהיפך כמובן .

חובת תום הלב

48. לא אוכל לחתום פסק דיני זה ולסיים את הדיון בתביעה שבפני מבלי להתייחס לחובה החלה על שני הצדדים, לקיים את החוזה שנכרת ביניהם בתום לב . זאת הן מתוקף סעיף 4 לחוק השכירות והשאילה הנ"ל והן מ כוח ההוראה הכללית בסעיף 39 לחוק החוזים.

יפים לעניין זה דברי כבוד השופטת א' חיות בע"א 8661/10 יוסף נעמה נ' תמר טורקיה (19/2/12), בפסקה 11:

"...עקרון תום הלב מעוגן בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, ומכוח הוראת סעיף 61(ב) לחוק נפרש עקרון זה על פני החקיקה האזרחית כולה. על החובה לפעול בתום-לב ועל היקף פרישתה במשפט הישראלי, עמד בית המשפט לא אחת בציינו כי זוהי "אחת מאותן דוקטרינות כלליות החלות בכל תחומי המשפט ... על פיה, כל בעל זכות (במובנה הרחב) צריך להפעיל את זכותו בתום לב ... "

49. אני סבור כי מכוח עקרון תום הלב ניתן לקבוע כי משהסכים התובע ומשידע התובע על ביצוע השינויים במושכר ולא פעל להפסקתם באופן מיידי - הרי שאין להתיר לו להיתלות, בדיעבד, בדרישה טכנית להסכמה נוספת בכתב , על מנת להצדיק היעתרות לסעד המבוקש במסגרת התביעה שבפני.

50. התרשמתי כי התובע מבקש את פינוי המושכר מסיבותיו שלו ולאו דווקא בשל השינויים הנטענים במושכר, וזאת משלא הוכח ואף לא נטען כי בסיום תקופת השכירות לא יוכל הנתבע להחזיר את מצב המושכר לקדמותו, כפי שנקבע בהסכם.

51. מובהר, כי אין באמור בפסק דין זה כדי לקבוע, כי שוכרים בנכס רשאים לעשות כל העולה על רוחם מבלי לקבל את אישור המשכיר ואין לגרוע מחובתם להשיב את המצב לקדמותו עם סיום תקופת השכירות, אלא אם יגיעו הצדדים להבנות אחרות.

52. אולם, אף אם אקבל הטענה כי ניתוק החשמל הינה התנהלות שאינה ראויה, שכן התובע סירב לביצוע הפעולה ע"י ארז, הרי שבנסיבות כאן אני סבור כי אין היא עולה בכדי הפרה יסודית של ההסכם, המצדיקה פינויו של הנתבע מהמושכר וכאמור לעיל, יכולים היו הצדדים לפתור עניין זה ללא התערבותו של בית המשפט .

53. בנוסף ולסיום , קשה להתעלם מהתנהלותו של הנתבע אשר הקליט שיחותיו עם התובע, עובר לחתימה על הסכם השכירות. התנהלות זו יוצרת הרגשה לא נוחה והיא איננה מקובלת, בכל הנוגע לדרך המקובלת אשר היית מצפה להתנהלות בין אנשים. לא ייתכן כי אדם יצטרך לחשוש כל העת, האם האדם איתו הוא משוחח, בע"פ או בטלפון, מקליט אותו.

סוף דבר

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, דין התביעה לפינוי המושכר, ל הידחות.

יובהר כי טענת התובע בדבר אי מתן הודעה בכתב בדבר מימוש האופציה עלתה רק בסיכומיו ולא נכללה בכתב התביעה. למרות זאת ולאור המסקנה אליה הגעתי לעיל ולמען הסר ספק, רשאי הנתבע להמשיך ולהחזיק במושכר, בהתאם להסכם השכירות, גם בתקופת האופציה.

פסיקת הוצאות

כאמור לעיל, התביעה לפינוי המושכר נדחתה. אך לאור הערות בית המשפט בטרם החתימה על פסק הדין לעיל, מצאתי לנכון להורות כי הוצאות הנתבע בגין ההליך ישולמו ע"י התובע כך , שהנתבע יהיה פטור מתשלום דמי השכירות, בגין חודש השכירות האחרון של תקופת האופציה.

ועוד משהו לפני סיום - תוצאת פסק הדין הנה כי הנתבע יישאר בחנות שנה נוספת והצדדים יישארו קשורים ביחסי שוכר-משכיר, לכל הפחות משך תוקפה זו זאת בנוסף להיותם שכנים, במובן מסוים, ב אותה עיר.

אני מאחל לצדדים שידעו להתגבר על המכשולים הקטנים בדרך, ככל שיהיו, ו שידעו ולהגיע להסכמות ביניהם ככל שניתן , בנוגע ליחסים אלה ויצלחו התקופה בשלום .

לצדדים זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת, תוך 45 יום.

המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ב' שבט תשע"ח, 18 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: משה מרום
נתבע: ניסים אזולאי
שופט :
עורכי דין: