ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה בן הרוש נגד רפאל יער :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשים

  1. משה בן הרוש
  2. פטריסיה בן הרוש
  3. ציפורה בן הרוש

ע"י ב"כ עו"ד יהושע גליקס

נגד

המשיב

רפאל יער

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב יפו (כבוד הרשמת הבכירה יעל מרמור דומב) מיום 7/1/18 בת.ק. 51960-06-17 ולפיו על פי פסק דין שניתן בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 (להלן" החוק") נדחתה תביעתם של המבקשים נגד המשיב.

2. עסקינן בתביעה בסך 33,289 ₪ שהוגשה נגד המשיב בעניין נזקים שאירעו לרכבו של המבקש 1 בתאונת דרכים מיום 5/1/17 (להלן: "התאונה").
המבקשת 2 נהגה ברכב בעת התאונה והמבקשת 3 נסעה ברכב עם המבקשת 2 בעת התאונה.
נטען, כי הנתבע – המשיב גרם לתאונה כאשר חצה צומת באור אדום ללא עוררין. הוא הכחיש זאת במשטרה והתיק נגדו נסגר מחוסר ראיות, אך כך היה בפועל.

המשיב – הנתבע בכתב הגנתו הכחיש את הנטען, וטען כי המבקשת 2 היא זו שחצתה צומת באור אדום ולא הוא. הוכחשו גם רכיבי הנזק שנתבעו.

3. לדיון שהתקיים ביום 7/1/18 התייצבו המבקשים 1-2 והמשיב. שניהם העידו בדבר נסיבות קרות התאונה לדידם. בתה של המבקשת, שהיתה עימה ברכב בעת התאונה לא התייצבה לדיון וממילא לא העידה.
לאחר שמיעת עדויות שני הנהגים (עדים נוספים לתאונה לא הובאו וגם לא התבקש זימון עדים לקראת הדיון) הציע בית משפט ליתן פסק דין לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, וכך נרשם בפרוטוקול:
"הצעת בית המשפט:
בית המשפט יכריע בתובענה לפי סמכותו שבסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 בפסק דין שניתן על דרך הפשרה. משמעות הדבר, שבית המשפט יכול לתת פסק דין שמקבל את התביעה במלואה או דוחה את התביעה או כל תוצאה שבאמצע. מובהר לצדדים שפסק הדין יינתן לאחר שנשמעו טענותיהם ועל סמך החומר הקיים בתיק; כי בית המשפט רשאי, אך לא חייב, לנמק את פסק הדין בקצרה, ויכול שפסק הדין לא יהיה מנומק; כי הם רשאים שלא להסכים להכרעה בדרך זו וכי אין באי-ההסכמה כדי להשפיע על תוצאות המשפט; כי פסק הדין יסיים את המחלוקת בכל טענותיהם; וכי ידוע להם שסיכויי ערעור על פסק דין כזה הם נמוכים במיוחד".

ולאחר מכן נרשם לפרוטוקול:
"הצדדים:
מסכימים".

בפסק הדין נדחתה התביעה, ללא נימוק.

4. בבקשת רשות הערעור נטען, כי המבקשים הם עולים מצרפת שאינם דוברי עברית על בוריה. לא ידעו כי עליהם לזמן עדים לישיבה הראשונה שמתקיימת בתיק ולא ידעו כי צריך להביא לדיון עדה שעדותה נגבתה על ידי המשטרה.

נטען, כי לא הבינו מה משמעות פסק דין לפי סעיף 79 א' לחוק וכי בית משפט קמא שגה כאשר לא נתן משקל לעדות שנגבתה במשטרה מעדה נטרלית.

מבוקש להשיב הדיון לבית משפט קמא לצורך שמיעת עדותה של אותה עדה.

5. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, שלא צורף לה ולו מסמך אחד.אף לא פסק הדין שעליו מבקשים לערער (יצוין כי בקשת רשות הערעור הוגשה על ידי עורך דין ולא ניתן לטעון כי קשיי שפה מצדיקים אי צירוף מסמכים על פי דרישות תקנות 403 ו- 419 לתקסד"א), ולאחר שעיינתי בתיק בית משפט קמא באמצעות מערכת נט המ שפט הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

א) הלכה היא כי "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח פסקה 4 לפסק דינו של כבוד הש' צ' זילברטל (20.5.15)).

ב) עוד נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין, כי ערכאת הערעור לא תתערב בפסק דין שניתן, מכוח הסכמת הצדדים, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, אלא באותם מקרים נדירים העולים כדי "... חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו...." (ע"א 1639/97 אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג (1) 337 (1999); וכן ע"א 369/89 עותמאן נ' בויארסקי (לא פורסם, 25.3.93); רע"א 4044/04 יצחק ועמוס בוקרה, קבלנים בע"מ נ' סגל, פ"ד נח (6) 894 (2004); רע"א 11080/03 שלודי נ' דגאני (לא פורסם, 6.12.04).

לעניין ההתערבות בפסק דין שניתן בבית משפט לתביעות קטנות לפי סעיף 79 א' ראה גם החלטת כבוד השופטת ברק – ארז מיום 25/12/17 ברע "א 10021/17 רוסלן דוד ג'ולידוב רוי נ' אדם טרכטמן.

ג) בית משפט שלערעור חי מפי פרוטוקול הדיון (אשר לא הוגשה בקשה לבית משפט קמא לתקנו).
מהפרוטוקול עולה, כי נכתב מפורשות שבמסגרת פסק דין לפי סעיף 79 א' לחוק ניתן לקבל התביעה במלואה או לדחותה במלואה וזאת ללא נימוק. כך גם נעשה בפועל.
אציין, כי עסקינן בעדות מול עדות.
בית משפט קמא לא היה צריך ליתן משקל לדברים שנכתבו על ידי עדת ראיה לתאונה שלא הובאה לעדות, גם אם מסרה עדות במשטרה.
אין להתעלם מכך שגם תיק המשטרה נסגר.
במצב עובדתי שבו נהגת התובעים העידה, כי היא עברה באור ירוק והנתבע באור אדום.
הנתבע טען כי ההפך הוא הנכון, אזי בשל העובדה שהנטל על התובעים בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה", דחיית התביעה איננה בגדר תוצאה בלתי סבירה.

אין במקרה דנן שאלה משפטית או עובדתית בעלת השלכת רוחב ,המצדיקה התערבות חריגה של ערכאת ערעור בפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות ובנסיבות העניין גם לא מצאתי טעות מהותית המצדיקה התערבות ערכאת ערעור.
לפיכך, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

6. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב) משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, ג' שבט תשע"ח, 19 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: משה בן הרוש
נתבע: רפאל יער
שופט :
עורכי דין: