ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה יונה נגד משה בן זקן :

בפני כבוד ה שופטת עמיתה דרורה בית אור

תובע/ נתבע שכנגד

משה יונה ת.ז. XXXXXXX396
מרח' גלגל 13 אופקים

נגד

נתבע/תובע שכנגד

משה בן זקן ת.ז. XXXXXX110
רח' דוד אלעזר 8/5 באר שבע

פסק דין

התובע הינו בעלים של רכב מסוג רנו, מספר רישוי – 2258513 (להלן" הרנו"/"רכב התובע"). בנו של התוב ע מר אור יונה נהג ברכב התובע ביום התאונה (ייקרא להלן: "אור"/"הנהג ברכב התובע").
הנתבע הינו בעלים של רכב מסוג יונדאי, מספר רישוי – 8614762 (להלן: "היונדאי"/"רכב הנתבע").
הנתבע הגיש תביעה שכנגד. התובע הגיש כתב הגנה לתביעה שכנגד.
הצדדים חזרו על גרסאותיהם לנסיבות קרות התאונה , בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד וכן בדיונים בבית המשפט.
ביום 11/05/2017 בסביבות השעה 22:00 עשה דרכו רכב התובע ברחוב הגמל בבאר שבע אשר בהמשכו, מתעקל שמאלה לרחוב סיני. לרחוב סיני 3 נתיבים כאשר בנתיב השמאלי ביותר בכיוון הנסיעה של אור חנו רכבים לצד המדרכה.
בעת שאור נכנס לרחוב סיני , נסע הנתבע בכיוון הנגדי לנסיעת אור כשבנתיב מימינו חונים רכבים.
התאונה ארעה לאחר שאור פנה מרחוב הגמל לרחוב סיני, בזמן שנסע בעיקול והתנגש ברכבו של הנתבע שהגיע מהכיוון הנגדי.
בין הצדדים התגלתה מחלוקת באשר לשאלה העובדתית - מי מהם סטה מנתיב הנסיעה שלו לנתיב הנסיעה של האחר.
לטענת אור בעת היה בעיקול הדרך הבחין אור ברכב הנתבע אשר הגיח מולו בנתיב נסיעתו כנגד כיוון התנועה וזאת בשל עקיפת רכב חונה. כתוצאה מכך לטענת אור, פגע הנתבע ברכבו, בצדו השמאלי וגרם לנזקים המפורטים בדו"ח השמאי.
לטענת אור, התאונה קרתה בשל אשמתו המוחלטת של הנתבע אשר נהג בניגוד לתקנה 21 ( א-ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 המחייבת כל עובר דרך לנהוג בזהירות ובניגוד לתקנה 40( א) לאותם תקנות הקובעת כי "לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון".
מנגד, לטענת הנתבע, הוא נהג במהירות נמוכה ברחוב סיני. כשהתקרב לצומת המתעקלת לרחוב הגמל, הגיח מהעיקול רכב נהוג בידי אור במהירות גבוהה ובזווית חדה כשאור אחז בהגה ביד אחת, נכנס למסלול הנסיעה שלו תוך שהוא מנסה להתיישר בחזרה ולחזור לנתיב הנסיעה שלו ומשלא הצליח לעשות כן, איבד שליטה והתנגש ברכב של הנתבע בגלגל השמאלי.
לטענת הנתבע ראייה לכך שנהג במהירות נמוכה לעומת מהירות נסיעתו של אור בעיקול, היא העובדה שכריות האוויר ברכבו לא נפתחו לעומת כריות האוויר של רכב התובע שנפתחו.
עוד טען הנתבע כי שמר באופן מתמיד על נסיעה בנתיב הימני ואילו היה סוטה לנתיב נסיעתו של אור, היה מתנגש בו חזיתית.
לתביעות צורפו צילומים של הרכבים.
ניתן לראות בצילומו של אור כי רכבו ניזוק באיזור הגלגל השמאלי, בצידו של הנהג. פח הרכב מעל מסביב לגלגל נקרע.
בצילום של הנתבע ניתן לראות נזק דומה באותו איזור.
התובע תובע סכום של 14,736 ₪ + פיצוי בגין ירידת ערך הרכב, שכר טרחת שמאי, טרחה ועוגמת נפש.
הנתבע תובע סכום של 9188 ₪ + פיצוי בגין ירידת ערך הרכב, שכ"ט שמאי, טרחה ועוגמת נפש.
בדיון נכחו:

  1. התובע, בעל הרכב
  2. הנתבע – מר משה בן זקן
  3. מר אור יונה – הנהג ברכב התובע.
  4. נציג " מגדל חברה לביטוח", מר ערן חבר – נציג החברה המבטחת את התובע שכנגד.

בנוסף נכח בדיון מר כהן מנשה, העד שישב בזמן התאונה ברכבו של הנתבע וכתוצאה מהתאונה נפצע.
במהלך הדיון חזרו הצדדים על טענותיהם
לטענת הנתבע אחרי התנגשות הרכבים לא היה ניתן להוציא את העד שישב לימינו מכיוון שבשל עוצמת הפגיעה נצמד רכבו לרכב שחנה מצדו הימני ונחסמה אפשרות יציאתו. לטענתו, הדבר הצריך חילוץ מיוחד.
לטענת העד, אור הגיח בסיבוב גדול מאוד והתנגש ברכב הנתבע בצידו של הנהג, תוך שהוא מדבר בטלפון וחברתו יושבת לצידו.
נציג חברת הביטוח טען כי במקום שבו ארעה התאונה קיים כביש המתעקל בפנייה חדה שמאלה, עובדה אשר הפתיעה את אור שלא הכיר את מקום התאונה. לטענתו, אור נהג ברכבו שלא בהתאם לתנאי הדרך ותווי הכביש ולמעשה הופתע מרכב הנתבע שנסע בתוך נתיב הנסיעה במטרה לפנות בהמשכו של הכביש ימינה. עוד הוסיף נציג חברת הביטוח כי שני הרכבים ניזוקו בצדי הרכב והנתבע היה צמוד למכונית החונה בצידו הימני של הכביש, עובדה אשר לטענתו מצביע על כך שלא סטה מנתיב נסיעתו.
לאחר עיון בכתבי הטענות ושמיעת הצדדים מצאתי לנכון לקבל את התביעה ולדחות את התביעה שכנגד מעיון בצילומי הרכבים שניזוקו וצורפו לתביעה ולתביעה שכנגד ניתן לראות כי הפגיעה ברכב התובע ארעה בדופן צד שמאל של הרכב, באזור הגלגל הקדמי - שמאלי של הרכב, בצד של הנהג בעוד שהנזק שארע לרכב של הנתבע מצוי בחזית הרכב, בפינת הפנס השמאלי ובדופן השמאלית של רכבו, באופן דומה, באזור הגלגל הקדמי-שמאלי של הרכב.
ניתן ללמוד מראיות אלו, כי קיימת הסתברות גבוהה יותר שקצהו השמאלי של רכבו של הנתבע, סטה ממסלולו, לנתיב הנסיעה של אור, כנראה עקב נסיון עקיפה של רכב חונה, וכתוצאה מכך פגע ברכבו של אור בצדו השמאלי. העובדה כי התאונה לא הייתה חזיתית כפי שטוען הנתבע, דווקא מלמדת על כך שיש סיכוי גבוה יותר שכאשר אור נסע בעיקול ולא בצורה מקבילה לרכבו של הנתבע , פגע הנתבע ברכבו של אור טרם השלים האחרון את העיקול. זאת כאשר הרכב של אור באותו רגע נמצא במצב אלכסוני ( מכיוון שטרם השלים את העיקול) ולא ישר. מצב זה תואם לצילום הנזק ב רכבו של אור, אותו צירף הנתבע. לו היה אור נכנס לנתיבו של הנתבע, סביר שהפגיעה ברכבו של אור הייתה בחזית רכבו.
אור הצליח להוכיח את התביעה על בסיס טענותיו וצילומי רכבו שניזוק, המצביעים על הסתברות גבוהה יותר כי הנתבע סטה מנתיבו לנתיב נסיעתו של אור וכתוצאה מכך פגע ברכבו.
מכל האמור לעיל אני מקבלת את התביעה, דוחה את התביעה שכנגד, ומחייבת את התובע שכנגד לשלם לתובע את הסכומים שלהלן:
13,286 ₪ נזק לפי דוח השמאי, שכר טרחת שמאי 950 ₪, כמו כן אני מחייבת את התובע שכנגד לשלם לתובע הוצאות כולל הוצאות משפט בסך של 500 ₪.
סה"כ ישלמו הנתבעים , ביחד ולחוד, לתובע סכום של 14,736 ₪
סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
המזכירות תשלח עותק לצדדים.
בקשת רשות ערעור תוך 15 יום.

ניתן היום, ג' שבט תשע"ח, 19 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: משה יונה
נתבע: משה בן זקן
שופט :
עורכי דין: