ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאיר פנחס קדוש נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד הנשיא מירון שוורץ

התובע:
מאיר פנחס קדוש, ת.ז. XXXXXX124
ע"י ב"כ: עו"ד דוד עשור

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אורנית פיכמן

החלטה

1. לפניי בקשה מטעם התובע למינוי מומחה אחר ולחילופין להפניית שאלות הבהרה לד"ר אברהם ששון אשר מונה כמומחה מטעם בית הדין בתחום האורתופדיה.

2. הצדדים הסכימו על מינוי מומחה רפואי אשר יחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין ליקוי נוסף ממנו על פי הנטען סבל התובע בגב לבין האירוע בעבודה מיום 20.11.14 , כמו גם בשאלת הקשר הסיבתי בין אותו אירוע לבין תקופת אי הכושר החל מיום 29.11.14 ועד ליום 20.02.15, וזאת בכפוף לעובדות כדלקמן -

א. התובע יליד 1964.
ב. הנתבע הכיר באירוע מיום 20.11.14 כפגיעה בעבודה (להלן: "האירוע").
ג. בעת עבודתו של התובע בשדה נפל תוך כדי ירידה מהטרקטור, כאשר גבו אל הטרקטור ופניו כלפי חוץ. התובע נפל על הברכיים ובהמשך נחבל בראש.
ד. מדרגות הטרקטור היו בגובה של כ-2 מטר מהקרקע.

3. השאלות שהופנו למומחה הרפואי היו כדלקמן:

א. מהי המחלה או מהו הליקוי אשר ממנו סבל התובע בגב החל מיום האירוע כהגדרתו לעיל?

ב. האם קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בו לחלות במחלה או ללקות בליקוי אלמלא התרחשותו של האירוע?
5129371512937 1אם כן, יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה תשובתו.
546783135467831354678313
ג. האם השפיעה התרחשותו של האירוע השפעה כלשהי על הופעת המחלה או הליקוי, והאם יש קשר סיבתי ביניהם ובאיזו מידה?

ד. במידה והנך סבור כי קיים קשר סיבתי כלשהו בין המחלה או הליקוי בגב – לבין האירוע – מהי תקופת אי הכושר הסבירה בנסיבות העניין כתוצאה מן הפגיעה?

4. בתשובה לשאלות לעיל, השיב המומחה בחוות דעתו מיום 06.11.17, כדלקמן:

"א. לחולה רקע ברור ולא מבוטל של חבלות בגבו התחתון. לאחר החבלה נשוא הדיון בתביעה זו ומיום 20/11/14, לא נרשמו תלונות על הגב המותני אלא באיחור. רק ב 5/2015 אובחן נזק שחיקתי מתקדם (VACUM) בדיסק L5-S1 ובוודאי שתהליך זה לא יכול לקרות בחצי שנה בין 11/2014 ל 5/2015. על כן, האבחנה בנזק ניווני L5-S1 אחרי התאונה היא ממצא קודם באופן חד משמעי.
ב. לאור תלונות גב עשירות בעברו של החולה, לא ניתן לחשוד שהחבלה העירה מצב רדום קודם. ההסבר מופיע בעת הצגתי של המסמכים מלפני התאונה של 11/2014 ובאופן מפורט אחרי שעברתי על כל פרטי התיק הרפואי הגדוש של התובע. היו תלונות על...עובר לתאונה הנדונה בתביעה זו.
ג. החבלה תוארה במפורש כחבלת ראש וברכיים ונושא הגב התחתון התעורר מאוחר בתלונות, בלי שהוכח כל נזק טראומטי חדש בעמ"ש של החולה.
ד. אין אף קשר לא סיבתי, לא גרימתי ולא של החמרה בין מנגנון נפילת החולה בתאונת עבודה 20/11/14 לבין התלונות המאוחרות על הגב התחתון. לכן, אין אף הצדקה לאשר אי כושר מעבר ל 28/11/14 על חשבון או בהקשר לתאונה הנ"ל".

5. חוות הדעת הועברה לצדדים. מטעם התובע הוגשה בקשה כאמור למינוי מומחה אחר ולחילופין להפנות אל המומחה שאלות הבהרה.

עיקר טענת התובע בבקשה הינה כי המומחה הסתמך על עובדות שגויות, חלקיות, בלתי מדויקות וסלקטיביות תוך הסקת מסקנות עובדתיות אשר הביאו לקביעותיו השגויות.
כמו כן נטען, כי המומחה לא התייחס ואף התעלם מתוצאות הבדיקות שנערכו לתובע בנוגע לגב בסמוך להתרחשות האירוע. נטען כי הערותיו של המומחה, כגון שתעודות אי הכושר שניתנו לתובע, ניתנו על ידי הרופא "לשם יציאתו לידי חובה", מעידות על כך שהמומחה ראה את התובע באור שלילי, דבר אשר הובילו למסקנה שגויה. נטען כי המומחה לא השיב באופן ברור לשאלות שהופנו אליו, כמו גם בנוגע לסוג הליקוי ממנו סובל התובע, וכן לא הוצגו כל בדיקות רפואיות המעידות על קיומו של מצב ניווני בגב עובר לתאונה.

לחילופין, נתבקש להעביר אל המומחה את השאלות הבאות:

א. מהי המחלה או הליקוי ממנו סובל התובע מיום התאונה?

ב. האם קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד לחלות במחלה או ללקות בליקוי אלמלא האירוע? יש לפרט נתונים קליניים מוכחים במסמכים רפואיים עליהם מבסס המומחה תשובתו.

ג. בדיקת לסק:
מהי בדיקת לסק?
האם בדיקת לסק הינה בדיקה הקשורה בגב ו/או בודקת ליקוי הקשור בגב?
מהי לדעתך הסמיכות הנדרשת בין תלונה על כאב גב לבין תאונה, על מנת לקשר בין תאונה לחבלה בגב?
האם קיימת התוויה לביצוע בדיקת לסק למי שנחבל בברכיו או נחבל מזערית בראשו?

ד. לורדוזיס, פריצות דיסק ושינויים ניווניים:
מה ההבדל בין לורדוזיס יתר ויישור הלורדוזיס?
האם חבלה הינה גורם אפשרי לתופעה של יישור הלורדוזיס?

ה. אנא הצג בדיקה המעידה על פריצות (בקע) דיסק בגבהים L4-5 L5-S1 ממועד הקודם ליום 20.11.2014.

ו. אנא הצג בדיקה המעידה על שינויים ניווניים ו/או נזק שחיקתי מתקדם ממועד המוקדם ליום 20.11.2014.

6. הנתבע בתגובתו התנגד לבקשה על שני חלקיה. נטען כי המומחה לא חרג מהעובדות שבהחלטת המינוי . המומחה השיב לכלל השאלות שהופנו אליו. נטען כי המומחה התייחס למסמך הרפואי מיום 24.11.14, ולפיו לא קיים כל רישום על תלונות בגב. המומחה התייחס בפירוט רב למסמכים הרפואיים שעמדו לרשותו, ובתוך כך ציין כי המצב הרפואי אשר אובחן בחודש 5/2015 אינו יכול להיווצר בתקופה של חצי שנה בין מועד האירוע לבין מועד האבחון וכי המדובר במצב קודם. כמו כן נטען, כי אין בציון המומחה בנוגע לעובדות בדבר מועדים בפרשת המקרה כדי ללמד כי המומחה נוקט בעמדה כלשהי. על כן לא נפל כל פגם בחוות הדעת אשר מצדיק את פסילת המומחה.

אשר לשאלות ההבהרה, טען הנתבע כי שאלות א' ו – ב' קיבלו מענה בחוות הדעת, והמומחה הבהיר כי מדובר במצב קודם לתאונה. לגבי שאלה ג' נטען כי מדובר בשאלות תיאורטיות. אשר לשאלה ד' נטען כי השאלה קיבלה מענה בחוות הדעת שבה המומחה הסביר כי המצב הרפואי בגבו של התובע לאחר התאונה לא נגרם בגינה והתאונה גם לא גרמה להחמרת מצב. לגבי שאלות ה' ו – ו', נטען כי השאלות מיותרות שכן המומחה הסביר כי ממצאים מחודש 05/2015 אינם יכולים להיגרם בעקבות האירוע ונימק את קביעתו בין היתר בשל פרק הזמן שחלף בין מועד האירוע למועד האבחנה, ולא ציין כי קיימת בדיקה קודמת ממועד לפני התאונה.

7. מינוי מומחה אחר

בהנחיות שהוצאו מטעמו של כבוד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן, בעניין מומחים יועצים רפואיים הובאו, בהקשר בו עסקינן, ההנחיות הבאות:

סעיף 16 - "ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת... מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה".

סעיף 18 המתייחס למינוי מומחה אחר, מבהיר כי "מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם.
מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון.
באותם מקרים בהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה".

במאמרו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה , כבוד השופט (בדימוס) אדלר, נאמר כי פסילת מומחה הנה צעד חריג שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום" (ס' אדלר, מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה, המשפט ב' 199).

סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת היא כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע, כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה, או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן, כמו במקרה בו עזב את הארץ.

8. לאחר עיון בחוות הדעת, בבקשה ובתגובה לה, לא שוכנעתי כי מתקיימים בענייננו הנסיבות המצדיקות פסילת חוות דעתו של המומח ה ומינוי מומחה אחר במקומ ו.
לא מצאתי ממש בטענות התובע, לפיהן המומחה חרג מהמסכת העובדתית שהונחה בפני ו, וכי כביכול המומחה הסתמך בקביעותיו על עובדות שגויות, חלקיות ובלתי מדויקות. קביעותיו של המומחה ככל שהן נדלות מתוך הממצאים שעלו מתוך ה מסמכים הרפואיים וודאי אינן מעידות על חריגה מהעובדות, כנטען על ידי התובע. קביעותיו של המומחה בהקשר זה הינן קביעות רפואיות, הנסמכות בין היתר על ע ובדות המקרה ועל הממצאים הרפואיים כפי שתועדו במסמכים הרפואיים, הן עובר למועד האירוע והן לאחריו. המומחה בחוות דעתו הפנה לעובדות המקרה וסקר את עיקר התיעוד הרפואי הרלוונטי לאחר האירוע (ראו פרק " סיכום תולדות הפגיעה והתלונות"), ולאחר מכן הפנה לעברו הרפואי של התובע, ולפיו קיים לגישתו " רישום עשיר על בעיות בגבו התחתון של התובע" (ראו פרק " רישומים על LBP עובר לתאונה מ 20/11/14" ). המומחה עמד לאחר מכן על רישום הרפואי מיום 20.11.14, הסמוך לאחר האירוע, ולפיו " לא נרשמו תלונות על הגב המותני...". המומחה הבהיר כי תלונות ביחס לנזק בגב תועדו בעניינו של התובע רק בחודש 05/2015, ולדעתו מדובר בתהליך שאינו יכול להיגרם בחצי שנה: " האבחנה בנזק ניווני L5-S1 אחרי התאונה היא ממצא קודם באופן חד משמעי ". לבסוף, ועל סמך כלל הנתונים, המומחה הבהיר באופן חד משמעי כי לא קיים קשר סיבתי, ולא בדרך של החמרת מצב, בין האירוע מיום 20.11.14 לבין תלונותיו של התובע ביחס לגב:
"אין אף קשר לא סיבתי, לא גרימתי ולא של החמרה בין מנגנון נפילת החולה בתאונת עבודה 20/11/14 לבין התלונות המאוחרות על הגב התחתון. לכן, אין אף הצדקה לאשר אי כושר מעבר ל 28/11/14 על חשבון או בהקשר לתאונה הנ"ל".
גם אמרותיו של המומחה ביחס למתן תעודות אי הכושר לתקופה של 91 ימים, ש"ייתכן" לגישתו אושר על ידי הרופא " לשם יציאתו לידי חובה", אינה עולה כדי פסילתו של המומחה, וודאי לא ראיית התובע באור שלילי, כנטען. חוות דעתו של המומחה כפי שבואר לעיל, בוססה על כלל הנתונים שעמדו לפניו, ויש לקוראה כמכלול.
הנה כי כן, קביעותיו של המומחה מנומקות כדבעי, מקיפות וענייניות ויש בהן מענה ברור ובהיר לשאלות שהופנו אליו , ועל כן אין כל סיבה, למנות מומחה רפואי אחר במקומו.

9. שאלות ההבהרה –

לעניין השיקולים המנחים את בית הדין בבואו לשקול האם להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה, אם לאו, כבר נקבע בפסיקה כי:

"הצגת שאלה צריכה היתר של בית הדין, והיתר כזה יינתן כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו". (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז/368).

כן נפסק כי:

"שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה רפואי, הרי שיש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון".(דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

10. לאחר עיון בבקשה, בשאלות ההבהרה שפורטו ובתגובה עליה, סבורני כי יש מקום להתיר ל תובע להפנות אל המומחה חלק מהשאלות שהתבקשו, וזאת מהנימוקים הבאים –

אשר לשאלות א' ו – ב', השאלות קיבלנו מענה ברור בחוות הדעת, שבה התייחס המומחה לליקוי ממנו סובל התובע, כמו גם לנתונים הקליניים מעברו של התובע. בהקשר זה המומחה הפנה לליקוי בגב שאובחן אצל התובע לאחר האירוע – בחודש 05/2015: " אובחן נזק שחיקתי מתקדם (VACUM) בדיסק L5-S1", כמו כן הפנה ל"רישומים על LBP עובר לתאונה מ 20/11/14 ".

אשר לשאלות ה' ו – ו' , השאלות אינ ן רלוונטיות ואין בהן כדי לתרום להבהרת חוות הדעת, שכן המומחה ציין כאמור כי הנזק בגב אובחן אצל התובע " רק ב 5/2015", ובתוך כך הפנה לממצאים כפי שתועדו בבדיקות הדימות שבוצעו לתובע: "CT מותני 18/5/15 נמצאו תהליכים ניווניים בדיסק L5-S1...מיפוי שלד מ 2/12/15 ללא ממצא שלדי פתולוגי (דהיינו הנזק השחיקתי ב L5-S1 הינו כבר ישן) ".

11. יחד עם זאת, מצאתי, למען הסר כל ספק, לקבל את הבקשה בחלקה ולהפנות למומחה שאלות הבהרה.

12. לפיכך, יש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה הבאות –

א. בחוות דעתך ציינת כי "בביקורו במרפ' בקהילה ב 24/11/14...הוא התלונן על כאבי ראש, ברכיים וטשטוש בראיה עקב נפילתו מטרקטור על הברכיים ועל הראש".
הנך מופנה לבדיקה הרפואית מיום 24.11.14, שם נרשם ממצא בגין "לסק 90 דו צדדי".

  1. מהי בדיקת "לסק" – האם מדובר בבדיקה בנוגע לליקוי בעמוד השדרה? אנא נמק.
  2. מהי לדעתך הסמיכות הנדרשת בין תלונות על כאב גב לבין תאונה, על מנת לקשר בין אותן תלונות לבין התאונה?
  3. האם קיימת התוויה לביצוע בדיקת "לסק" למי שנחבל רק בברכיו ובראש?

ב. בחוות דעתך ציינת כי " ב 3/2/13 עבר צילום מותני וצוינה לורדוזיס יתר וספינה ביפידה".
הנך מופנה לבדיקה הרפואית מיום 08.05.15, שם צוין כי "בצילום ע"ש יישור לורדוזיס וספונדילוליסטיזיס דרגה 1 בין L5-S1".

  1. אנא הבהר – מה ההבדל בין " לורדוזיס יתר" לבין "יישור לורדוזיס"?
  2. האם חבלה, כגון החבלה שממנה סבל התובע בעקבות האירוע, הינה גורם אפשרי לתופעה של "יישור לורדוזיס"?

אם כן – האם יש בכך כדי לשנות את קביעותיך שבחוות דעתך ביחס לשאלת הקשר הסיבתי? אנא נמק.

13. השאלות יועברו אל המומחה בהחלטה נפרדת.

5129371ניתנה היום, ג' בשבט תשע"ח (19 בינואר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מירון שוורץ, נשיא


מעורבים
תובע: מאיר פנחס קדוש
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: