ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עירית כפר סבא נגד דוד מיכאל :


בפני כבוד ה שופט רונן פלג

המבקשת
עירית כפר סבא

נגד

המשיב
דוד מיכאל

פסק דין

1. המשיב הגיש נגד המבקשת תביעה כספית לסך של 180,888 ₪, בדרישה להחזרי תשלומי ארנונה ששולמו לטענתו ביתר לאורך השנים. לפניי בקשת המבקשת לסילוק תביעת המשיב על הסף.

2. בכתב התביעה נטען בתמצית כך:

א. המשיב ובני משפחתו מתגוררים מאז שנת 1986 ביחידת דיור בת 67 מ"ר, הצמודה לבית אמו ז"ל ברח' בלבן 5/2 בכפר סבא, שאף שטחו 67 מ"ר.

ב. המשיב משלם את תשלומי הארנונה באמצעות הוראת קבע. האם שילמה את תשלומי הארנונה בנפרד עד לשלהי שנת 2013 ומאז המשיב משלם עבור השטח כולו.

ג. בחודש מרץ 2017 המשיב גילה בשיחה חברית שהוא משלם סכומים גבוהים מאלה שמשלמים חבריו. המשיב בדק את חשבונות הארנונה וגילה שעד לחודש פברואר 2017 הוא חויב לפי שטח בית של 169 מ"ר.

ד. המשיב פנה אל מחלקת הגבייה של המבקשת. פקידת הגביה הציגה בפני המשיב מפה הכוללת גם את שטח ביתו של השכן. בהמשך לכך זומן מפקח מודד של המבקשת לבית המשיב ומצא ששטח ביתו של המשיב קטן בהרבה מהנטען.

ה. בחודש פברואר 2017 המשיב הוסיף לביתו מרפסת מקורה בשטח של 20 מ"ר. המפקח מטעם המבקשת ראה את התוספת ומדד גם אותה.

ו. למרות זאת, החיוב בארנונה בחודשים מרץ - אפריל 2017 חושב לפי שטח של 187.05 מ"ר. המשיב ניסה לקבל את הסברי המבקשת, אך נדחה בלך ושוב.

ז. רק בעת האחרונה נודע למשיב שהוא מחויב בחיובי יתר. לפי סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו - 1976, ה משיב רשאי להשיג על החיוב ומשלא עמד במועד שנקבע לכך , הוא רשאי להעלות את טענותיו בכל הליך משפטי.

ח. התביעה היא להחזרת חיובי יתר החל משנת 1986 בסך מצטבר של 130,088 ₪ ובתוספת פיצוי בסך של 50,000 ₪.

3. כתב ההגנה מטעם המבקשת כולל בקשה לסילוק התביעה על הסף. המבקשת טוענת כך:

א. המשיב פנה לראשונה אל המבקשת ביום 1/2/17 בבקשה לקבל פטור "נכס ריק" לבית אמו. למחרת ביקר פקח בבית האם ולאור ממצאיו הוחלט לאשר את הפטור.

ב. בביקור הפקח נמצא ששטח ששימש בעבר למחסן הוגדל והוסב ליחידת מגורים נוספת, שהמשיב לא חויב בגינו בהתאם לשטח ולשימוש. בביקור נוסף של פקח מיום 14/2/17 נמצא שקיימים שני שטחים נוספים שאינם מחויבים בארנונה כללית.

ג. המשיב עשה שימוש במקרקעין ללא היתר כדין לביצוע השינויים.

ד. ביום 17/11/17 בוצעה מדידה לנכסים על ידי חברת מדידות, שהעלתה כי שטח ו של הנכס האחד 76.94 מ"ר ושטחו של הנכס השני 189 מ"ר, אם כי נכס זה יחויב לפי 174.15 מ"ר בלבד.

ה. יש לדחות את התביעה על הסף מן הטעם שהיא מהווה עקיפה של הליכי ההשגה שנקבעו בחוק. המשיב לא הגיש השגה, השומות הפכו לחלוטות וסופיות ואין להתיר תביעת השבה עקיפה.

ו. כמו כן, התביעה מתייחסת לחיובים החל משנת 1986, שהתיישנו זה מכבר, למעט בכל הנוגע לחיובי 7 השנים האחרונות.

4. בתגובה מטעם המשיב (תחת הכותרת "כתב תשובה") נטען כך:

א. לפי הוראות חוק הערר מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות את טענות ההשגה.

ב. המשיב לא היה מודע לחיוב הגבוה ועל כן חלות הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות בדבר "התיישנות שלא מדעת".

5. המבקשת הגישה את תשובתה לתגובה, שחזרה בעיקרה על טענות הבקשה.

דיון והכרעה

6. סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו - 1976 (להלן: "חוק הערר"), שכותרתו "השגה", קובע כך:

"מי שחויב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:
(1) ...
(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו ;
(3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות ;
(4) ...".

סעיף 4(א) לחוק הערר מחייב את מנהל הארנונה להשיב להשגה בתוך 60 יום וסעיף 6(א) לחוק הערר מאפשר להגיש ערר על תשובת מנהל הארנונה בפני ועדת ערר. סעיף 6(ב) לחוק הערר מתיר לעורר להגיש ערעור על החלטת ועדת הערר לבית המשפט לעניינים מנהליים.

7. בענייננו המשיב תובע החזר כספי בטענה לטעות בגודל הנכס שבגינו הוא חויב בארנונה. אין ספק שמדובר בטענה החוסה תחת הוראותיו של סעיף 3(א)(2) לחוק הערר , ומכאן שהיה על המשיב להגיש השגה ולנקוט במסלול המנהלי שמתווה חוק הערר. זאת לא נעשה.

8. המשיב תולה את יהבו בהוראותיו של סעיף 3(א)(ג) לחוק הערר כדלקמן:

"על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (א)(3), רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה אילולא חוק זה".

9. אין בהוראותיו של סעיף 3(ג) הנ"ל כדי לסייע למשיב, שכן כאמור הן מאפשרות להעלות טענה על יסוד סעיף 3(א)(3) בלבד, דהיינו טענה שעניינה אי החזקה בנכס. בענייננו אין מדובר בטענה של המשיב לאי החזקה אלא בטענה של טעות בגודל הנכס לפי סעיף 3(א)(2) לחוק הערר . טענה מסוג זה איננה רלוונטית לסעיף 3(ג) לחוק ובית המשפט אינו מוסמך להרשותה.

10. מעבר לנדרש, בהתאם לכללי הפסיקה, אפילו חל סעיף 3(ג) לחוק הערר, אין זה המקרה המתאים למתן הרשות להעלות את הטענה בהיעדר השגה. כך בע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2), 773, בעמ' 779:

"פתיחת הערכאות השיפוטיות הרגילות בפני החייב בתשלום ארנונה נתונה כעת לשיקול-דעתו של בית-המשפט. כאשר מועלית בפניו טענה המנויה בסעיף 3 לחוק הערר, יש לשקול אם להתיר את העלאתה. נראה כי בנושאים עובדתיים וטכניים תהיה הנטייה להגביל את האזרח להליכי ההשגה המנהלית. בירור עניינים אלה בקשר לחיובי ארנונה הוא פשוט ונוח יותר במסגרת הגופים המנהליים-מקצועיים. גופים אלה ערוכים לבירור שאלות מסוג זה המצריכות לעתים עריכת מדידות ובדיקת המצב בשטח. לעומת זאת בנושאים עקרוניים ובנושאים בעלי חשיבות כללית וחשיבות ציבורית, הרשות להעלות טענות מסוג זה בערכאות השיפוטיות הרגילות תינתן ביתר קלות".

בענייננו שאלת שטחו של הנכס היא עניין עובדתי וטכני, שאין בו חשיבות עקרונית, כללית או ציבורית מיוחדת. לפיכך יש להגביל את המשיב להליכי ההשגה המנהלית ואין להתיר לו להעלות את טענתו בבית משפט השלום.

11. קביעה זו מייתרת למעשה את הדיון בטענת ההתיישנות ואולם בתמצית ייאמר שהתביעה בקשר לחיובים שנגבו עבור התקופה שקדמה ליום 26/9/10 (7 שנים לפני יום הגשת התביעה 26/9/17) התיישנו.

לטעמי המשיב אינו יכול להישמע בטענה של "התיישנות שלא מדעת" לפי הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958, שכן המשיב היה יכול לדעת את העובדות שלכאורה נעלמו ממנו אם היה נוקט בזהירות סבירה. כל שהיה על המשיב לעשות הוא לעיין לאורך השנים בחיובי הארנונה שנשלחו אליו מטעם המבקשת ולבדוק מהו השטח שבגינו הוא חויב.

12. תביעת המשיב נדחית על הסף בהיעדר סמכות עניינית לבית המשפט לדון בה ונוכח הניסיון לעקוף את מסלול התקיפה המנהלי, הקבוע בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו - 1976.

13. המשיב ישלם למבקשת הוצאות בסך של 7,000 ₪.

ניתן היום, ב' שבט תשע"ח, 18 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עירית כפר סבא
נתבע: דוד מיכאל
שופט :
עורכי דין: