ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם ממון נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת שרון אלקיים
נציג ציבור (עובדים) מר יוסף לוין
נציג ציבור (מעסיקים) מר יגאל סעדיה

התובע
אברהם ממון
ע"י ב"כ: עו"ד רונן גביש
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אט י דקל

פסק דין

1. לפנינו תביעתו של מר ממון אברהם (להלן – התובע) כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) שדחה בקשתו להכרה בפגיעתו של התובע מיום 2.6.14 על דרך המיקרוטראומה כפגיעה בעבודה.

2. העובדות הצריכות להכרעה
א. התובע עבד כשש שנים בחברת "שופרסל", כאשר בין השנים 2010-2011 הוא עבד בסניף רמלה ומשנת 2012 ואילך עבד בסניף החברה ברחובות.
ב. התובע עובד בתפקיד מנהל מחלקת ירקות בחברת "שופרסל".
ג. התובע עובד ששה ימים בשבוע, בימים א'-ה' במשך 8-10 בממוצע ביום.
ד. במסגרת תפקידו התובע מקבל 2 משטחים ביום בהם מסודרים כ-60 ארגזים בממוצע אשר נערמים אחד על השני או 6 עגלות ביום ובהם כ-20 ארגזים בממוצע, בסה"כ מקבל התובע 100-150 ארגזים ביום ממוצע, כאשר בימים רביעי וחמישי, בשל עומס לקוחות בסופר התובע מקבל 3 משטחים או 7-8 עגלות ביום ובסה"כ 150-200 בממוצע בכל ימי רביעי-חמישי. יש לציין כי במסגרת עבודתו בסניף רמלה, שם עבד שנתיים, נהג לפרוק, להעמיס ולסדר 360 ארגזים ביום ממוצע וזאת בשל גודל הסניף.
ה. משקלו של כל ארגז נע בין 13-24 ק"ג.
ו. התובע פורק את הארגזים מהמשטחים ו מעמיס אותם על עגלה המיועדת לפריקה אותה דוחף עד למעלית המורידה את העגלה לקומת הסופר, הממוקמת קומה מתחת למחסן, הוא יורד במדרגות לקומת הסופר שם ממתין לעגלה, מוציא אותה מהמעלית פורק ממנה את הארגזים ומסדר את הארגזים במדפים.
ז. יודגש כי, התובע מבצע עבודתו זו ברצף לאורך כל שעות העבודה.
מכאן התביעה שבפנינו.
3. על בסיס העובדות המוסכמות אשר פורטו בסעיף 2 לעיל, מונה ביום 1.1.17 ד"ר גיא מורג (להלן- המומחה), כמומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר נתבקש לחוות דעתו בדבר מחלתו של התובע וקיומו של קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין הפגיעה ממנה הוא סובל.
למומחה הרפואי הופנו השאלות בנוסח הבא:
א. מהו ליקויו של התובע?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך הפגיעות הזעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
4. חוות דעת המומחה הרפואי התקבלה ביום 20.5.17 . במסגרת חוות הדעת נקבע כך:
"2. במעבר על תיקו הרפואי של התובע ניתן לראות שסובל מכאבי עמ"ש צווארי והקרנה לידיים. כמו כן יש קרעים בגידי ה – RC בכתף ימין עם ציסטות סבכונדרליות.. ניתן לראות שמדובר בפריצות דיסק במספר גבהים C4-5, C5-6, C6-7. כמו כן מתואר בבדיקת EMGCTS קל משמאל. לציין כי תיאור הפגיעות הנ"ל מופיעות בתיקו הרפואי כבר בשנת 2006 כאשר עבר ניתוח לכתף ימין ובהמשך דיווחים על פריצות הדיסק המתוארות הצוואר בתחילת 2007. כמו כן בבדיקת US בכתף ביוני 2010 נצפו קרעין ב- 2 הכתפיים.
3. אענה לשאלות כדלקמן – לשאלה א' כבר עניתי 4. לשאלה ב' – לו לא היה כל בעיה טרום 2010 היינו יכולים לחשוד כי העבודה גרמה לבעיות אלו אך כפי הנראה סובל מבעיות אלו כבר שנים טרם עבודתו בסופר, ייתכן והייתה החמרה מדוימת אך לדעתי קיים קשר סיבתי קל ואולי בכלל לא ולכן תשובתי במקרה הנ"ל כי אין קשר סיבתי לעבודה.
5. לגבי ג' ו- ד' כבר עניתי לא בשאלה ב'..."

5. התובע הגיש בקשה להגשת שאלות הבהרה. אלה הועברו למומחה ותשובתו נתקבלה ביום1.9.17. נביא להלן את השאלות והתשובות יחדיו.
א. האם נוכח העובדה כי בבדיקת US נצפו קרעים ב-2 הכתפיים בשנת 2010, מועד בו עבד התובע בשופרסל כפי שנקבע בעובדות המוסכמות, מתקיים קשר סיבתי בין עבודתו לליקוי הרפואי.
המומחה השיב:
"...3. אענה לשאלות כדלקמן – לשאלה א' עניתי בשאלות ההבהרה הקודמות ואני חוזר על זה ואדגיש את הכתוב בסעיף הקודם. לתובע היתה פגיעה קודמת מ- 2006 לפחות אז עבר ניתוח, לאחר מכן טופל בזריקות סטרואידים. ה-US שהדגים קרעים חלקיים ב- SSP נעשה בפברואר 2010, דהיינו אם החל עבודתו בינואר 2010 אזי סיכוי מינימלי שיש קשר לעבודתו. בכל אופן במקרה הנ"ל הנני סבור כי אין קשר בין עבודתו לבעיות בכתפיים."

ב. נוכח קביעתך כי ייתכן והייתה החמרה מסוימת אך קיים קשר סיבתי קל ואולי בכלל לא הינך מתבקש להשיב-
א. האם ההחמרה המסוימת שיתכן שהייתה בגין עבודתו של התובע באה בגדר קשר סיבתי לעבודה?
ב. האם הקשר הסיבתי הקל שמצאת הינו כתוצאה מעבודת התובע?
ג. כיצד היית מכמת באחוזים את סבירות קיומה של ההחמרה המסוימת או את הקשר הסיבתי הקל?
ד. ככל שמתקיים קשר של החמרה או קשר סיבתי קל, האם ליקויו של התובע נגרם על דרך של פגיעות זעירות שהביאו לפגיעה אחת כוללת?
המומחה השיב:
"4. לשאלה ב' סעיפי א' ו-ב' – גם עניתי בתשובותיי הקודמות ולכן חוזר ומדגיש את שכתבתי בעבר – לו לא היה כל בעיה טרום 2010 היינו יכולים לחשוד כי העבודה גרמה לבעיות אלו אך כפי הנראה סובל מבעיות אלו כבר שנים טרם עבודתו בסופר, ייתכן והייתה החמרה מסוימת אך לדעתי קיים קשר סיבתי קל ואולי בכלל לא ולכן תשובתי במקרה הנ"ל כי אין קשר סיבתי לעבודה.
5. לגבי ב' סעיף ג' אין יכולת לכמת באחוזים אבל אין ספק שזה פחות מ-10% במידה ותהיה שיטה לכמת זאת.
6. לגבי ב' סעיף ד' – לא"

ג. האם נכון יהיה לומר כי השפעת עבודתו של התובע על הפגיעה בכתפיו הייתה לכל הפחות בשיעור של 20% בהתייחס לגורמים אחרים?
המומחה השיב:
"לגבי שאלה ג' – לא נכון"

6. תמצית טענות הצדדים:
א. לטענת התובע, ניתן היה לקבל את מסקנות המומחה ככל שהיה מדובר על השנים הראשונות לעבודתו של התובע. המומחה התעלם מן העובדה כי התובע עבד פרק זמן משמעותי של 6 שנים באותו התפקיד וכי סדר יומו כלל את הרמתם של 100-200 ארגזים במהלך השבוע. עבודתו של התובע דורשת שימוש תדיר בכתפיים עת נדרש התובע לפרוק ולהעמיס את ארגזי הירקות. המומחה התעלם מקביעותיו העובדתיות של בית הדין במסגרת ההודעה על העובדות המוסכמות על הצדדים. כמו כן, נראה כי המומחה לא התייחס כלל לעובדות שהועברו אליו על ידי בית הדין באשר לאינטנסיביות של משך עבודת התובע.

ב. לטענת הנתבע, המומחה מצא כי התובע סבל מכאבי ע"ש צוווארי וקרעים בגידי RC בכתך ימין בשנת 2006 ובשנת 2007, בטרם החל לעבוד בחברה, ולכן אין קשר סיבתי בין עבודתו למחלת התובע. כמו כן, מצא המומחה כי התובע התלונן בשנת 2010 על בעיות בכתפיו, כשגם אם הייתה החמרה היא מזערית ומידת השפעת העבודה על ההחמרה, אם קיימת בכלל, פחותה מ-10%. לדעת המומחה, מידת ההשפעה על עבודתו של התובע בחברה, על מחלתו בכתפיו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים שהיו קיימים בתובע, כשאין ספק שמדובר בפחות מ-10%.

דיון והכרעה:
7. נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לאחר שעיינו בטענות הצדדים כמו גם בחוות הדעת שהוגשו מטעם המומחה הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות מהטעמים שיפורטו להלן.
ראשית, חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין, לרבות לאחר הפניית שאלות הבהרה, קובעת באופן חד משמעי כי לא מתקיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לליקוי ממנו הוא סובל.
הלכה היא כי בתחום הרפואי חוות דעתו של המומחה הנה בבחינת "האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי" ובית הדין יסטה ממנה רק בהתקיים הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן (דיון לו/8-0 (ארצי) סימון דוידוביץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 374 (1976); עב"ל (ארצי) 797/06 וליד סוויטי – המוסד לביטוח לאומי (9.7.08)).
התובע לא הצביע על כל נסיבה יוצאת דופן המצדיקה סטייה מחוות דעת המומחה שהינה חד משמעית וברורה. איו בידנו לקבל את טענת התובע כי המומחה התעלם מן העובדות שהוסכמו על ידי הצדדים . חוות הדעת ניתנה ב התבסס על העובדות כפי שפורטו בהחלטת בית הדין ולפי הממצאים העולים מתיקו הרפואי שהונח לפני המומחה המונה כ- 900 עמודים של בדיקות רפואיות וממצאים רפואיים אותם בחן המומחה טרם הגיע למסקנתו.

שנית, אין בידנו לקבל את טענת התובע כי מסקנתו של המומחה נכונה ככל שמדובר בשנים הראשונות לעבודתו של התובע וכי לא ניתנה התייחסות לכך שהתובע עובד כ-6 שנים בחברה. זאת, מן הטעם שהמומחה קבע בחוות דעתו כי מאחר שהתובע נפגע כבר בשנת 2006 הרי שלעבודתו של התובע אין כל השפעה על הליקוי ממנו הוא סובל כיום. עוד קבע המומחה כי בבדיקה שבוצעה בשנת 2010 נצפו קרעים בגידי כתף ימין של התובע ולאור העובדה שהתובע החל עבודתו בחברה בחודש ינואר 2010 הרי, שאין אפשרות לייחס את מצבו הרפואי של התובע לתנאי עבודתו.

שלישית, הפסיקה קבעה לא אחת כי על מנת להכיר בפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה, לאחר שהונחה תשתית עובדית מספקת, יש לבדוק שלושה נושאים – "האחד, קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי; השני, האם הפגיעה נעשתה במנגנון המיקרוטראומה; השלישי – מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הופעת הליקוי ביחס לגורמים האחרים" (ר' עב"ל 21355-12-15 יחזקאל ברק נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם בנבו – 7.12.17 וכלל האסמכתאות שם.).
לאור חוות הדעת שהוגשה על ידי המומחה מטעם בית הדין ניכר, כי המקרה שבפנינו אינו עונה על התנאי הראשון היינו, קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי.

8. לאור כל האמור לעיל, ומשהתובע לא הצביע על כל הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן איננו מוצא ים לנכון לסטות מחוות דעת המומחה ודינה של התביעה להידחות.

9. סוף דבר:
א. התביעה נדחית.
ב. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ב' שבט תשע"ח, (18 ינואר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר יוסף לוין
נציג ציבור (עובדים)

שרון אלקיים, שופטת

מר יגאל סעדיה
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: אברהם ממון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: