ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ירדן ב.ש.י.י. נדל"ן והשקעות בע"מ נגד פרנהייט מערכות בע"מ :

בפני כבוד השופט סאמר ח'טיב

התובעת:

ירדן ב.ש.י.י. נדל"ן והשקעות בע"מ ח.פ. 513574863
ע"י ב"כ עו"ד בת-שבע היינס

נגד

הנתבעת:

פרנהייט מערכות בע"מ ח.פ. 514206200
ע"י ב"כ עו"ד גיא אופיר

פסק דין

בפני תביעה כספית בסך של 200,000 ₪ במסגרתה עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב תיקון כושל של מערכת המיזוג של התובעת ועקב מעשים מכוונים שביצעה הנתבעת במטרה לחבל במערכת.
טענות התובעת
התובעת הינה הבעלים, המחזיקה הבלעדית והמפעילה של מרכז מסחרי ובית מלון בשם " סביוני הגליל", המצויים בכניסה ליישוב יסוד המעלה ( להלן: המלון).
הנתבעת הינה חברה העוסקת בתחומי הקירור ומיזוג אוויר לצרכים תעשייתיים ומסחריים.
על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 7.6.15 הזמינה התובעת את הנתבעת לבדיקת מערכת המיזוג במלון אשר לא עבדה כשורה. הנתבעת הגיעה, בדקה את מערכות קירור המים, החליפה משאבת מים ותיקנה דליפת גז. תמורת שירות זה שילמה התובעת לנתבעת סך של 3,000 ₪.
ביום 8.7.15, הזמינה התובעת את הנתבעת, בשנית, לצורך בדיקת מערכת המיזוג במלון, לאחר שחדלה מלעבוד, חרף העובדה כי חלף כחודש ימים בלבד מהתיקון הקודם. לטענת התובעת, מדובר היה בעונת הקיץ, כאשר במלון שהו אורחים רבים, ומשכך הייתה דחיפות מיוחדת לעניין. במועד זה, ביצעה הנתבעת בדיקות שונות, החלפת טיימר, ניקוי מסננים ועוד.
בחלוף ימים ספורים, שוב חדלה מערכת הקירור מלקרר ולכן הנתבעת נקראה למלון פעם נוספת, ביום 16.7.15. במהלך אותו ביקור, הנתבעת לקחה משאבת מים תקולה לצורך בדיקתה ולא השיבה אותה לידי התובעת עד למועד הגשת התביעה, חרף פניותיה בעניין. בסמוך לאחר מכן, ביצעה הנתבעת סדרת פעולות, אשר כפי שהתברר בדיעבד לתובעת, לטענתה, "בוצעו במכוון ובזדון לכאורה", במטרה להשבית את המערכת כולה ולהפעיל לחץ פסול על התובעת כדי שתרכוש צ'ילר ( מערכת קירור מים – הערה שלי, ס.ח').
כך, בהתאם להנחיות ודרישות הנתבעת, רכשה התובעת תשעה בלוני גז בעלות של 5,617 ₪. הנתבעת דחסה למערכת המיזוג את כל כמות הגז, ללא כל צורך. לאחר מכן, הסבירה הנתבעת לתובעת כי פעולת מילוי הגז לא פתרה את התקלה וכי עליה להחליף את אחד הצ'ילרים ואף הציעה לה לרכוש צ'ילר משומש מעסק שהנתבעת מכירה ביישוב חנתון, בסכום עתק של 130,000 ₪, בטענה כי זהו הפתרון היחיד לעניין, טענה שבדיעבד התברר לנתבעת, כי אין בה כל ממש.
הצ'ילר שהוצע על ידי הנתבעת היה ישן, חלוד, משומש ונראה ששבק חיים. משכך, סירבה התובעת לרכוש אותו. מבלי להסכים לקביעת הנתבעת כי יש להחליף את הצ'ילר ובמטרה לנסות ולקדם פתרון לבעיה, מסר נציג התובעת לנתבעת כי ניתן לרכוש צ'ילר אחר בראשון לציון, במצב טוב יותר ובמחיר זול יותר. נציג הנתבעת הבהיר כי אם התובעת תרכוש צ'ילר זה, הרי שהנתבעת לא תטפל בעניין יותר. הדברים יצרו אצל התובעת את הרושם, כי מופעל עליה לחץ פסול לרכוש את הצ'ילר מהמקום עליו המליצה הנתבעת, ככל הנראה על מנת להפיק רווח ממחיר העסקה.
באותם ימים, בהם הייתה עונת התיירות בשיאה, החלו אורחי המלון לנטוש את המקום נוכח העובדה שהתובעת לא פתרה את התקלה במערכת המיזוג במהירות הנדרשת. התובעת נאלצה להשיב לאותם אורחים כספים בסך כולל של 54,462 ₪. בנוסף, בוטלו כ-217 לילות במלון, לפי מחיר ממוצע של 400 ₪ ללילה, כך שסכום הנזק שנגרם לתובעת בגין ביטולים אלה הינו סך של 86,600 ₪, לכל הפחות.
לא זו אף זו, מנהל הנתבעת הגדיל והוסיף לנזקים העצומים שנגרמו לתובעת בכך שמסר לאורחים ולסוכני הנסיעות ששהו במלון מידע שאין בו ממש ולפיו הוא התריע בפני התובעת על הצורך בהחלפת צ'ילר, טענה מוכחשת מכל וכל, דבר שיצר אצלם את הרושם כאילו התובעת התעלמה מהתרעותיו והתרשלה בכך שלא תיקנה בזמן את מערכת המיזוג. עקב כך, הפנו אורחי המלון וסוכני הנסיעות תלונות חמורות כנגד מנהל התובעת, בטרם נטשו את המלון.
עניין זה הסב לתובעת נזק תדמיתי רב. התובעת נותרה חסרת אונים מול פרץ השמועות הבלתי מבוססות שהתקלח כאש בשדה קוצים בקרב המגזר הדתי-חרדי אשר רבים מאורחי המלון וסוכני הנסיעות נמנים עליו. על כן, מעריכה התובעת את הפגיעה במוניטין שלה בסך של 180,000 ₪.
כאשר הבינה התובעת שאין ביכולתה של הנתבעת לתקן את התקלה, הזמינה התובעת ביום 3.8.15 טכנאי מזגנים אחר בשם כאמל מרעי – מ.כ. הנדסת מערכות קירור ומיזוג אוויר ( להלן: כאמל), אשר פתר את התקלות בתוך כשעה וחצי בלבד, ומאז ועד היום למעשה, כל המערכות חזרו לפעול בצורה תקינה וסדירה. כמו כן, לא היה כל צורך להחליף את הצ'ילר, בניגוד לדברי הנתבעת לתובעת.
מבדיקות שערך כאמל התברר כי בוצעו על ידי הנתבעת ניתוקים מכוונים ואף חבלות מכוונות במערכת, לכאורה, דבר שהביא להשבתה כוללת של מערכת המיזוג במלון, תוך הסבת נזקים עצומים לתובעת.
ביום 30.7.15 או בסמוך לכך, מסרה התובעת לנתבעת המחאה בסך של 6,667 ₪, למועד פירעון עתידי (31.8.15). אולם, ביום 12.8.15, שלחה התובעת לנתבעת מכתב ובו הודיעה לה כי נוכח מעשיה ומחדליה, כפי שפורטו לעיל, היא איננה זכאית לקבל כספים כלשהם וכי התובעת שומרת על מלוא זכויותיה בעניין, לרבות נקיטת הליכים משפטיים כנגד הנתבעת בגין הנזקים שהסבה לה. במכתב זה, הודיעה התובעת לנתבעת כי היא נתנה הוראת ביטול להמחאה שנמסרה לה, בטענה של כישלון תמורה.
בסיכומו של דבר, טוענת התובעת לנזקים בסך כולל של 337,735 ₪, על פי הפירוט שלהלן: 5,617 ₪ בגין עלות רכישה של תשעה בלוני גז שלא לצורך; 54,462 ₪ בגין החזרים כספיים; 86,800 ₪ בגין ביטולים; 180,000 ₪ בגין פגיעה במוניטין; 10,856 ₪ בגין הסכום ששילמה התובעת לכאמל עבור תיקון מערכת הגז במלון. אלא, שמטעמי אגרה, העמידה התובעת את תביעתה על סך של 200,000 ₪.
טענות הנתבעת
בכתב ההגנה, הכחישה הנתבעת את טענות התובעת נגדה. לטענתה, התביעה דנן הוגשה כמשקל נגד לתיק ההוצל"פ שפתחה הנתבעת כנגד התובעת בגין ביטול ההמחאה ( תיק הוצל"פ ( ת"א) מס' 514336-07-16 וכן תא"מ (ת"א) 29424-11-16 שנפתח בעקבות התנגדות לביצוע שטר שהגישה התובעת ) ומתוך ניסיון לחמוק מתשלום בגין השירות שהעניקה הנתבעת לתובעת. הנתבעת הוסיפה כי היא זכאית לסך של 14,469 ₪ ( קרן) מן הנתבעת ועל כן בכוונתה להגיש תביעה שכנגד בגין סכום זה, בקיזוז סכום ההמחאה שהוגשה לביצוע בהוצל"פ. אולם, הנתבעת לא הגישה תביעה שכנגד וזנחה טענה זו.
לגופו של עניין, טוענת הנתבעת כי התובעת אכן הזמינה ממנה שירות תיקונים למערכת המיזוג במלון. כבר בבדיקה הראשונית, ציין מנהל הנתבעת בפני נציגי התובעת כי הצ'ילר איננו במצב תקין ועל כן יהיה זה נכון לרכוש צ'ילר חלופי. נוכח העובדה כי התובעת לא פעלה למצוא צ'ילר חלופי, נאלצה הנתבעת להגיע שוב למלון ביום 8.7.15 על מנת להעניק " עזרה ראשונה" נוספת. שוב, פנה מנהל הנתבעת למנהלי התובעת בדרישה למצוא צ'ילר חלופי ואף דאג למציאת כזה. הנתבעת או מי מטעמה כלל לא היו מעורבים במו"מ לרכישת צ'ילר חלופי ואם רצה מנהל התובעת לרכוש צ'ילר כזה או אחר, היה זה עניינו שלו.
לטענת הנתבעת, היא ביצעה את עבודתה על הצד הטוב ביותר, אולם בשל מצבו הרעוע של הצ'ילר לא ניתן היה לתקנו באופן מלא, אלא רק להעניק " עזרה ראשונה" עד להחלפתו. התובעת פעלה ברשלנות בכך שלא עשתה די להחלפת הצ'ילר הרעוע ולקחה את הסיכון בהמשך הפעלתו.
באשר לביקורה האחרון של הנתבעת במלון, טוענת הנתבעת כי היא הגיעה למלון בסמוך מיד לאחר קבלת הקריאה על מנת לנסות ולתקן שוב את הצ'ילר הרעוע, אולם " לא היה כבר מה לתקן" ומלאכת התיקון לא צלחה. הנתבעת כלל לא הייתה מודעת לעזיבת אורחים וככל שהייתה כזו, הרי שנגרמה עקב מחדליה של התובעת עצמה, אשר חרף ההתראות הרבות לא פעלה להחלפת הצ'ילר.
כמו כן, הנתבעת מכחישה מכל וכל את טענות התובעת בעניין גרימת נזק למערכת המיזוג וטוענת כי מעולם לא הסבה כל נזק לצ'ילרים וכי כל שניסתה היה לתקנם. הנתבעת איננה אחראית למעשים או לתיקונים של טכנאים אחרים ואיננה יודעת מה נעשה בצ'ילרים לאחר ביקורה האחרון.
הראיות מטעם הצדדים
מטעם התובעת העידו שני נציגיה – מר רועי בן שמואל ( להלן: רועי) אשר משמש כמנהל הזמנות של התובעת וכן מר משה בניטח ( להלן: משה) אשר משמש כמנהל המלון. בנוסף, העיד כאמל, שכאמור לעיל, הינו טכנאי מזגנים אשר לטענת התובעת תיקן את מערכת המיזוג לאחר שהנתבעת כשלה במלאכת התיקון ואף הסבה נזקים למערכת.
מטעם הנתבעת העיד מנהלה, מר מאיר לובל ( להלן: מאיר).
דיון והכרעה
לאחר עיון בכתבי הטענות ובכל חומר הראיות ולאחר שמיעת העדויות ועיון בסיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, מן הטעמים שיפורטו להלן:
על פי הכלל ולפיו " המוציא מחברו – עליו הראיה", מוטל נטל ההוכחה של התביעה על כתפי התובעת, כאשר עליה להטות את מאזן ההסתברויות, היינו – להראות כי גרסתה הינה מסתברת יותר מן הגרסה שמעלה הנתבעת. כפי שאפרט להלן, במקרה דנן, לא עלה בידי התובעת להרים נטל זה.
ראשית, יוער, כי מעיון בכתב התביעה עולה כי התובעת הגדירה את עילת תביעתה כחוזית-נזיקית, אלא שהיא לא פירטה כיצד העובדות המתוארות בכתב התביעה מבססות עילת תביעה נזיקית או חוזית וכן לא פירטה על איזו עוולה נזיקית היא מסתמכת או מהו אותו חוזה שלטענתה הופר על ידי הנתבעת. גם בסיכומיה, לא פירטה התובעת באשר לעילה מכוחה היא טוענת לאחריות הנתבעת כלפיה ומהו הבסיס המשפטי המזכה אותה לתבוע את הנזקים הנטענים. טענה בדבר כישלון התיקון וגרימת נזק למערכת המיזוג
כדי לבסס טענתה לנזק שנגרם למערכת המיזוג שלה, הגישה התובעת את חוות דעתו של כאמל מיום 13.2.17 ( נספח לתצהירי התובעת). אולם, אין בחוות דעת זו כדי לבסס את טענות התובעת נגד הנתבעת:
כאמל טען בחוות דעתו כי ביום 3.8.15 פנה אליו משה על מנת שיגיע למלון בדחיפות מאחר שמערכת המיזוג במלון לא עובדת ומושבתת לחלוטין. כאשר הגיע למלון, בדק את שני הצ'ילרים:
צ'ילר אחד היה במצב של פעולה לסירוגין, באחד המדחסים נותק הברז החשמלי, הברז הידני היה סגור, הפרוססטט ( מפסק לחץ, הערה שלי – ס.ח') החשמלי היה מסובב ל"מצב אפס" (סגור), דבר שמנע מהמערכת מלפעול. בנוסף, היה במערכת לחץ אדיר שנבע ממילוי גז עודף בצ'ילר. כאמל מפרט מהן הפעולות שביצע על מנת לתקן צ'ילר זה: חיבור מחדש של הברז הידני, ביצוע בדיקה חשמלית למערכת והפעלת המערכת באופן ידני, תוך הפעלת המדחס, פריקת הגז העודף מהמערכת ומילוי מחדש של גז בהתאם לכמות על פי דרישת היצרן. לאחר פעולות אלה, כך נטען, הצ'ילר נכנס לפעולה תקינה. לטענת כאמל, כעבור מספר שעות הוא הגיע שוב למלון ובדק את הצ'ילר אשר הגיע לטמפרטורה של 7 מעלות. למחרת הגיע שוב לצורך בדיקה של המערכת לאחר 14 שעות עבודה רצופות וזו נמצאה תקינה ועובדת.
הצ'ילר השני לא היה פעיל כלל. משאבת סחרור המים שלו הייתה מפורקת, דבר שגרם לנזק. חוטי החשמל והבקרה, אשר אמורים היו להיות מחוברים ללוח החשמל של הצ'ילר, היו מנותקים. נתיכים נמצאו מנותקים מהמערכת וצינור שאמור היה להיות מחובר למחליף החום, היה סדוק. גם ביחס לצ'ילר זה, מפרט כאמל מהן הפעולות שבוצעו כדי לתקנו: התקנת נתיכים והפעלה ידנית של שני המדחסים שנמצאו תקינים, התקנת משאבת מים חדשה למערכת, ניקוי למערכת כולל מילוי גז, ביצוע חיווט הלוח ותיקון תקלות שנגרמו עקב ניתוק חוטי החשמל והבקרה. כאמל מוסיף כי עם סיום פעולות התיקון ואף בבדיקה החוזרת ביום למחרת, הצ'ילר נמצא תקין. כמו כן, כשבוע לאחר מכן, הגיע למלון לבדיקה נוספת שהעלתה כי שני הצ'ילרים תקינים לחלוטין.
אין להתעלם מן העובדה כי כאמל, שעל חוות דעתו נסמכת התובעת, הוא בעל המקצוע שתיקן, על פי הנטען, את מערכת המיזוג וקיבל תמורה עבור שירות זה ומשכך אינו בגדר מומחה אובייקטיבי, דבר המפחית ממשקל חוות הדעת באופן משמעותי ומעמיד בספק רב את שאלת ק בילותה.
בחקירתו הנגדית, העיד כאמל כי זו הפעם הראשונה בה הוא נותן חוות דעת וחזר על האמור בחוות דעתו. כאמל נשאל מדוע לא גיבה את חוות דעתו בתמונות ועל כך השיב: "אני לא יודע מי עבד שם ולא מעניין אותי מי עבד שם, מי טיפל במערכת שם, ביקשו ממני לעשות, הגעתי וסידרתי, מה שמגיע אני לוקח, לא מצלם ולא מעניין אותי..." (עמוד 17 שורות 15-17 לפרוטוקול).
בהמשך חקירתו, טען כאמל כי רק בעל מקצוע יכול לנתק את חוטי החשמל והבקרה ולסובב את הברזים למצב " סגור" (עמוד 18 שורות 12-17 לפרוטוקול). אף אם אלך לקראת התובעת ואצא מנקודת הנחה כי בעת הגעתו למלון, כאמל מצא את מערכת המיזוג כפי שנטען בחוות דעתו, ולא כך הדבר, עדיין אין בכך דבר וחצי דבר כדי להוכיח כי הנתבעת או מי מטעמה הם אלה שגרמו לנזקים הנטענים. בהקשר זה, יש לתת את הדעת לטענתו של מאיר, שלא נסתרה, כי התובעת השתמשה בשירותיהם של מספר טכנאים ( עמוד 26 שורות 1-5 לפרוטוקול).
כדי לבסס את טענת הנתבעת לכישלון התיקון ולגרימת נזקים, טען משה בתצהירו כי לאחר שכאמל תיקן את המערכת, כאמל אמר לו כי " היו כמה דברים שלא מחוברים נכון וש"דחפו המון גז למערכת, חנקו אותה"" (סעיף 10). גם רועי טען בתצהירו, כי הנתבעת ביצעה פעולות שונות שהשביתו את המערכת, ככל הנראה בזדון לכאורה, על פי מה שנמסר להם על ידי כאמל ( סעיף 9 לתצהיר). בחקירתו, משנשאל אילו פעולות ביצעה הנתבעת בזדון והאם ראה זאת במו עיניו, השיב רועי כי כאמל הראה להם שהחוטים מנותקים והוסיף " הראיה שכל התקלות בזדון נפתרו תוך שעה וחצי על ידי איש קרור שיודע מה הוא עושה, הוא פתר את כל הבעיות... הוא ראה חוטים מנותקים שהיו צריכים להיות מחוברים" (עמוד 8 שורות 17-27 לפרוטוקול).
אולם, כאמור לעיל, התובעת לא הביאה ולו בדל ראיה המעידה כי הנתבעת היא זו שגרמה לנזק הנטען במערכת המיזוג, לא כל שכן לנזק מכוון. לא בכדי, טוענת התובעת כי במהלך ביקורה האחרון, ביצעה הנתבעת סדרת פעולות, אשר כפי שהתברר לה בדיעבד, "בוצעו במכוון ובזדון לכאורה" במטרה להשבית את המערכת כולה. טענה זו אינה אלא השערה בעלמא שלא גובתה בראיות של ממש, ולפיכך דינה – להידחות.
סבורני כי מהעובדה שהתיקון שביצעה הנתבעת לא פתר את התקלה במערכת המיזוג של התובעת אין להסיק כי היה זה תיקון כושל היוצר בסיס לחיוב הנתבעת. מעדותו של רועי עולה כי המדובר בצ'ילרים ישנים, בני 10-15 שנים ( עמוד 9 שורות 7-8 לפרוטוקול). טענתו של מאיר ולפיה כבר בביקור הראשון במלון, הוא התריע בפני מנהל התובעת שהצ'ילרים במצב רעוע, "במצב מוות קליני" כלשונו, וכי כל שביכולתו הוא לתת מענה של עזרה ראשונה בלבד עד להחלפתם, לא נסתרה על ידי התובעת.
מאיר טען בתצהירו, באופן שלא נסתר, כי ביום 2.8.15 בשעה 23:00 הוא הוזעק למלון עקב תקלה שהייתה ביחידת הקירור וכי חרף העובדה שמדובר היה ביום עמוס מאוד בעבודה, הוא עזב הכל ונסע מיד על מנת לתת שירות לתובעת. כשהגיע למלון נוכח להבין שאין ביכולתו לפתור את התקלה ביחידת הקירור וכל ניסיונותיו לתקנה לא צלחו.
גם אם אצא מנקודת הנחה שעלה בידו של בעל מקצוע אחר, כאמל, לתקן את התקלה ללא החלפת הצ'ילרים וכי המערכת פועלת באופן תקין עד היום, עדיין אין בכך כדי ליצור בסיס כלשהו לחיוב הנתבעת. ראה עדותו של רועי בעמוד 8 שורות 28-30 לפרוטוקול: "ש. יכול להיות מקרה שבעל מקצוע מסוים מגיע ולא מצליח לתקן משהו ובעל מקצוע אחר בא ומצליח לתקן
ת. יכול לקרות..."
וכן עדותו של כאמל בעמוד 18 שורות 10-11 לפרוטוקול: "ש. שאתה הולך לבית עסק כטכנאי לתקן צ'ילר או משהו אחר, יש מצב שאתה לא הצלחת לתקן אותו
ת. אם אני לא מצליח אני אומר לא מצליח וישר עוזב, לא נוגע בזה".
התובעת טוענת בסיכומיה כי הנתבעת לא הביאה ראיות לתמיכה בעדותו של מאיר ולפיה מערכת המיזוג חדלה מלעבוד מספר ימים לאחר התיקון שביצע כאמל. אלא, שהתובעת היא זו הנושאת בנטל להוכיח, כי מאז התיקון שבוצע על ידי כאמל ועד היום, מערכת המיזוג פועלת מבלי שהוחלפו הצ'ילרים. התובעת לא עמדה אף בנטל זה.
בעניין זה, עלתה סתירה בגרסתו של העד משה – בעוד שבתצהירו טען כי באותו המועד בו כאמל ביצע את התיקון במלון, הוא ומנהל אחר של התובעת בשם אליעזר נסעו לקריית שמונה כדי לנהל מו"מ עם מוכר לרכישת צ'ילר יד שנייה, אך בסופו של דבר " לא קנינו ממנו את הצ'ילר", הרי שבעדותו התברר כי בשנת 2016, דהיינו מספר חודשים לאחר המועדים הרלבנטיים, רכשה התובעת שני צ'ילרים מאותו עסק בקריית שמונה תמורת סך של 25,000 ₪: "קנינו אותם שנה אחר כך. באותו יום לא קנינו אותם" (עמוד 13 שורות 14-18 לפרוטוקול).
התובעת לא סיפקה כל הסבר מדוע נמנעה מלציין כי מספר חודשים לאחר האירועים נשוא כתב התביעה, היא רכשה שני צ'ילרים. לשאלת ב"כ הנתבעת מדוע לא צוין הדבר בתצהירו, השיב משה באופן מתחמק שפגע במהימנות גרסתו: "זה לא קשור, מצאתי משומש במחיר שחבל לפספס" (עמוד 12 שורות 29-32, עמוד 13 שורות 1-21 לפרוטוקול).
התובעת אף לא ביססה את עדותו של משה ולפיה הצ'ילרים החדשים נרכשו לצורך תגבור בלבד ונועדו לקירור של חדר האוכל המצוי במבנה הצמוד למלון, בראיה כלשהי ( עמוד 12 שורות 12-22, עמוד 13 שורות 19-21 לפרוטוקול).
התובעת טוענת כי העצה שניתנה לה על ידי הנתבעת, להחליף את הצ'ילר, הוכחה כ"עצת אחיתופל", שהרי כאמל הצליח לתקן את מערכת המיזוג ללא צורך בהחלפת הצ'ילר. אלא שכאמור, לא הוכח ואף לא נתתי אמון בטענת התובעת כי עד היום הצ'ילרים לא הוחלפו. יתרה מכך, אף אם אראה בעצה זו כעצה שאיננה נכונה, לא נטען וממילא לא הוכח כי היא עצמה הסבה נזק לתובעת או גרמה לה להוצאה כספית.
זאת ועוד, אין בעדותו של מאיר ולפיה הוא זכאי למעין עמלת תיווך בגין הפניית לקוחות לעסק בחנתון, אליו הפנה אף את התובעת לצורך רכישת צ'ילר ( עמוד 23 שורות 17-25 לפרוטוקול), כדי להעלות או להוריד, שכן טענתה המרכזית של התובעת הינה כי לאחר התיקון שביצע כאמל, מערכת המיזוג במלון שבה לפעול בצורה תקינה וסדירה, בלא שהיה צורך להחליף את הצ'ילר אשר עובד עד היום.
יש לדחות אף את טענת התובעת כי יש לפצותה בסך של 10,856 ₪ בגין הסכום ששילמה לכאמל עבור תיקון מערכת המיזוג במלון. מאיר טען בתצהירו, באופן שלא הוכחש וממילא לא נסתר, כי מאחר שלא הצליח לאתר ולפתור את התקלה, חרף הגעתו למלון, הוא מצא לנכון שלא לחייב את התובעת בגין ביקורו האחרון במלון. על כן, אינני סבור כי יש לפצות את התובעת בגין שכר טרחתו של כאמל.
סיכומו של עניין – התובעת לא הניחה תשתית ראייתית ממנה ניתן להסיק כי נפל פגם בעבודת הנתבעת או כי הנזקים הנטענים במערכת המיזוג במלון, מקורם בליקויים בעבודתה של הנתבעת, לא כל שכן בפעולות מכוונות שבוצעו על ידה.
התובעת כשלה מלהוכיח את הנזקים הנוספים הנטענים על ידה:
עלות רכישת בלוני גז
להוכחת טענותיה בעניין, הגישה התובעת חשבונית מס שהונפקה עבורה ביום 3.8.15 על ידי קירור חצור בע"מ בגין רכישת גז בסך של 5,617 ₪ וכן הפנתה לחוות דעתו של כאמל, בה צוין כי בבדיקה נמצא לחץ אדיר במערכת שנבע ממילוי גז עודף בצ'ילר.
מאיר העיד כי למיטב זכרונו, לצורך מילוי גז במערכת המיזוג של התובעת, יש צורך בכשלושה בלוני גז. כשנשאל מדוע התובעת קיבלה ממנו הנחיה להזמין תשעה בלוני גז, השיב מאיר כי הוא לא נתן הוראה לתובעת אלא רק ביקש ממנה שתרכוש בלוני גז נוספים מעבר לכמות הנדרשת למילוי, מאחר והייתה בעיה עם הרדיאטור של הצ'ילר ולכן רצה שהתובעת תהא ערוכה למקרה של דליפת גז. מכל מקום, מאיר העיד כי הוא איננו יודע מי מילא את הגז במערכת: "לא יודע, יכול להיות שהמלון מילא, לא אני. לקנות גז אני לא מכחיש, ביקשתי שיקנה ספר. חוץ ממני היו עוד מלא טכנאים שהיו מגיעים..." (עמוד 25 שורות 7-32, עמוד 26 שורות 1-5 לפרוטוקול). טענתו זו של מאיר לא נסתרה.
חיזוק לגרסתו של מאיר, ניתן למצוא בחשבונית מס' 01/00697 מיום 17.6.15 ( נספח א' לתצהירו של רועי ) ולפיה בהתאם לדו"ח שירות מיום 7.6.15, בין יתר הפעולות שבוצעו על ידי הנתבעת עבור התובעת, תוקנה דליפת גז במערכת המיזוג.
בנסיבות אלה, דין טענה זו, להידחות.
החזרים כספיים וביטולי הזמנות
לביסוס הטענה להחזרים כספיים, הגישה התובעת דו"ח קופה של המלון ולפיו בתאריכים 28.7.15-12.8.15 בוצעו החזרים כספיים בסך כולל של 54,462 ₪. לביסוס הטענה לביטולי הזמנות, הגישה התובעת דו"ח ביטול הזמנות לפיו בתאריכים 28.7.15-9.8.15 בוצעו ביטולי הזמנות בסך כולל של 86,800 ₪ ( נספחים ה'-ו' לתצהירו של רועי).
רועי העיד כי המסמכים הונפקו מהתוכנה של המלון והוסיף כי מדובר בתוכנה מבוקרת שממנה מועברים דו"חות לשלטונות המס וכי אין אפשרות לשנות את הנתונים שבה. משנשאל מדוע לא הציג מאזנים מהם ניתן ללמוד על עלות חדר ללילה וההכנסות באותה תקופה על מנת לכמת את הנזקים הנטענים, השיב רועי: "אני לא ערכתי את התביעה, אני לא משפטן, אם היו מבקשים ממני להנפיק דו"חות של כספים, דו"חות כספיים, הייתי בלחיצת כפתור מנפיק את הדו"חות" (עמוד 9 שורות 20-28 לפרוטוקול).
באשר לדו"חות שהוגשו, לא מדובר ברשומות מוסדיות ולא הוכח בפני כי מדובר במסמכים אמינים שלא נערכו בהם כל שינויים כפי שנטען. מכל מקום ולגופו של עניין, לא הוכח כי קיצור או ביטול החופשות, ככל שהיו כאלה, נגרמו בשל מצב מערכת המיזוג במלון ולא הוכח כל קשר בין הנזקים הנטענים לבין מעשי הנתבעת.
חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בעדותו של משה ולפיה יום למחרת ביקורו האחרון של מאיר במלון, הגיע כאמל ותיקן את התקלות ( עמוד 13 שורה 32, עמוד 14 שורה 1 לפרוטוקול). ראה חקירתו של משה בעמוד 14 שורות 6-7: "ש. איזה נזק נגרם, אתה אומר למחרת כבר סודר
ת. אותו יום אנשים פינו את המלון".
ויוער, כי לפי השתלשלות האירועים בכתב התביעה ובתצהירים שהוגשו מטעם התובעת, הביקור האחרון של הנתבעת במלון היה ביום 16.7.15, טענה שהתבררה כלא נכונה, כפי שעולה אף מעדותו של משה.
בנוסף, יש לזקוף לחובת התובעת את הימנעותה מלהעיד אף לא אחד מאורחי המלון אשר לטענתה קיצרו או ביטלו את חופשתם עקב התנהלות התובעת. בנסיבות אלה, יש להחיל את ההלכה הפסוקה לפיה הימנעות צד מהבאת עד שיכול לתמוך בגרסתו, משמשת חיזוק לראיות הצד שכנגד ( ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פ"ד מה(4) 651).
לאור האמור, דין טענות אלה, להידחות.

פגיעה במוניטין
הטענה בדבר נזק תדמיתי ופגיעה במוניטין נטענה אף היא בעלמא, ללא פירוט או ראיה כלשהי ומשכך דינה להידחות. התובעת לא הוכיחה כל פגיעה במוניטין של המלון ואובדן לקוחות, לא כל שכן פגיעה שנגרמה עקב מעשי הנתבעת, אלא עתרה לקבלת פיצוי מוערך בסכום מופרז ומופרך של 180,000 ₪, מבלי לבסס סכום זה באדנים כלשהם, בלא שערכה חישוב לעניין זה ובהיעדר תשתית עובדתית להוכחת הפסד המוניטין ( ע"א 5465/97 קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה – נתניה , פ"ד נג (3) 433; ע"א 3407-09-12 ד"ר שלמה כהן נ' נטוויז'ן 013 ברק בע"מ (5.11.13)).
התובעת לא סיפקה כל הסבר להימנעותה מלהעיד מי מסוכני הנסיעות, מהעובדים בענף התיירות או מאורחי המלון, אשר לטענתה חדלו מלעבוד עמה מאחר והתקלה במערכת המיזוג לא תוקנה עוד באותו המועד בו ביקרה הנתבעת במלון בפעם האחרונה (2.8.15). התובעת אף לא הוכיחה טענותיה בדבר " פרץ השמועות" שהתלקח כאש בשדה קוצים בקרב הציבור הדתי-חרדי הנוהג לפקוד את המלון. ושוב יודגש, שאף לטענת התובעת, התקלה תוקנה על ידי כאמל כבר ביום 3.8.15, כך שטענותיה בעניין כלל אינן ברורות.
לשאלת ב"כ הנתבעת מדוע נמנעה התובעת מלזמן כעד את סוכן הנסיעות איציק אהרוני, אשר על פי עדותם של רועי ומשה, היה אחד מסוכני הנסיעות אליהם פנה מאיר ומסר להם מידע שגוי אודות מערכת המיזוג במלון, השיב רועי באופן מתחמק: "אני לא משפטן ולא יודע למה, תשאלו את עורכי הדין" (עמוד 10 שורות 13-24 לפרוטוקול, עמוד 13 שורות 22-31 לפרוטוקול).
משכך, דין הטענה לפגיעה במוניטין, להידחות.
סיכום
על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.
התובעת תישא בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד הנתבעת בסכום כולל של 5,000 ₪.
המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, ג' שבט תשע"ח, 19 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ירדן ב.ש.י.י. נדל"ן והשקעות בע"מ
נתבע: פרנהייט מערכות בע"מ
שופט :
עורכי דין: