ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף ברינט חברת עורכי-דין נגד מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ :


בפני כבוד השופטת הבכירה כאמלה ג'דעון

תובעים

  1. יוסף ברינט חברת עורכי-דין
  2. יוסף ברינט

נגד

נתבעת

מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ

החלטה

1. התובעת מס' 1 הינה חברת עורכי דין המנוהלת על ידי תובע מס' 2.

2. ביום 15.6.17 הגישו התובעים תביעה כספית כנגד הנתבעת מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ. בתביעה זו טענו כי ביום 13.5.15 העבירה התובעת את כל קופות הפנסיה והתגמולים של עובדיה מניהול הנתבעת לניהול חברה אחרת, שדרכה מופקדים כספי הפנסיה של העובדים עד היום.

לטענת התובעים, למרות שכספי הפנסיה משולמים ומופקדים כסדרם דרך החברה החדשה, שיגרה הנתבעת לעובדי התובעת מכתבים בהם התריעה על אי תשלום גמולים לתכניות הפנסיה שלהם על ידי המעסיק.

לטענת התובעים, בהתנהגותה הנ"ל, הוציאה הנתבעת את דיבתם רעה ופגעה בשמם הטוב ובפרטיותם, וכן עוולה כלפיהם בעוולות הרשלנות והפרת חובה חקוקה.

3. הנתבעת הכחישה את טענות התובעים וטענה כי שליחת מכתבי ההתראה בוצעה בהתאם להוראות הדין, הפסיקה וההסדר התחיקתי החל על קרן הפנסיה ומקפת, וכי נכון למועד הגשת כתב ההגנה, קיימות בתכניות קרן הפנסיה של עובדי התובעים יתרות חוב שטרם הוסדרו, בגין תקופות חוב שקדמו למועד ביצוע ניוד הכספים לחברה ה חדשה. עוד טענה כי שיגור המכתבים מקורו בחובה המוטלת עליה על פי דין, לשם שמירה על זכויותיהם הסוציאליות של המבוטחים, ומשכך, חוסה היא תחת ההגנה הקבועה בסעיף 13 (9) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

4. לאחר הגשת כתב ההגנה הובאה התביעה בפניי לקביעה. לאחר עיון בכתבי הטענות, נתבקשו התובעים להבהיר את מקור סמכותו של בית משפט זה לדון בתביעה, בשים לב להלכה שנקבעה ברע"א 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ' פלונית (פורסם בנבו, 21.03.2016) (להלן "עניין מנורה").

5. בתגובות שהוגשו על ידם, ביקשו התובעים להותיר את התביעה בבית משפט זה, שבידו הסמכות העניינית לדון בתביעה לדידם, ואילו הנתבעת ביקשה להעביר את התובענה לבית הדין האזורי לעבודה.

6. לאחר שעיינתי בהודעת הצדדים ובחנתי את טיעוניהם, הגעתי למסקנה כי הסמכות העניינית לדון בתביעה מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה. להלן נימוקיי:

סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, מקנה לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתביעות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל. וזו לשונו של הסעיף :

"תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה"

בעניין מנורה נפסק כי אין להיזקק עוד למבחן "מהות העילה" בתביעות כנגד קופות הגמל, וכי "יש ליתן פירוש רחב לסמכות בית הדין לעבודה בנושאי ביטחון סוציאלי, נוכח התמחותו בתחום זה, ולמעט חריגים בנסיבות מיוחדות מאוד, להעביר אליו את הטיפול בנושאי ביטחון סוציאלי" . המשנה לנשיאה כבוד השופט רובינשטיין המשיך והתייחס למגמה מרחיבה זו ולמידת התאמתה ללשון החוק ואמר:

"סבורני, כי פרשנות המאפשרת הכללתן של כלל תביעותיהם של עובדים ומעסיקים נגד קופות הגמל, בלא תלות באופיה של המחלוקת או בסוג הקופה, בגדרי סמכותם של בתי הדין לעבודה, מתיישבת עם לשון סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה כמו גם עם תכליתם של בתי הדין לעבודה כפי שהוצגה מעלה. הלוא הם העוסקים בתחום הביטחון הסוציאלי במובנו הרחב, ובהם יושבים שופטים מקצועיים ונציגי ציבור הצוברים מומחיות מיוחדת לעניין. פרשנות זו מעצבת כלל אחיד וברור, אשר יוביל – דומה – לחיסכון בהתדיינויות ובזמן שיפוטי וימנע כל מה שמערכת שיפוטית הוגנת ותכליתית תצפה להימנע הימנו "

עוד נפסק כי מגמה מרחיבה זו נועדה לעצב כלל אחיד, פשוט ונהיר "אשר ינחה את ציבור המתדיינים ויאפשר להם להתמקד במחלוקת המהותית במקום התכתשות בדבר סיווג הסמכות הראוי, זאת על ידי ריכוז נושא קופות הגמל בבתי הדין לעבודה, עד כדי הרחבת סמכויותיהם, מתוך מחשבה כי בתי הדין לעבודה הם אלו האמונים על תחום הביטחון הסוציאלי במובנו הרחב" (ת"צ (ת"א) 35374-10-16 ערן אסולין ואח' נ' פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ (פורסם בנבו, 13.11.2017)).

7. בענייננו, מעיון בכתבי הטענות של הצדדים עולה כי התובענה מעוררת שאלות מתחום הביטחון הסוציאלי למרות הישענותה על חוק איסור לשון הרע ו/או על עוולת הרשלנות ו/או על עוולת הפרת חובה חקוקה, ודי להפנות בעניין זה לטענות ההגנה שהועלו על ידי הנתבעת והמבוססות במרביתן על חוקים מתחום הביטחון סוציאלי.

8. בחקיקתו את סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה התכוון המחוקק כאמור להקנות לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות בין חברים/ מעסיקים ו/או חליפיהם כנגד קופות גמל, ובלבד שהתובענות נובע ות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות. ודוק בענייננו, הת ביעה היא בין מעסיקה לבין קופות גמל שלה לשעבר, והיא נובעת מחב ותה של התובעת (כמעסיקה) כלפי אותה קופת גמל, כאשר התובעת טוענת כי היא מילאה אחר כל חבותה כלפי הנתבעת ומשכך מכתבים ששוגרו לעובדים נעדרי בסיס חוקי והם מהווים הוצאת לשון הרע נגדה, ואילו הנתבעת טוענת כי המכתבים שוגרו כדין, לאור יתרות חוב הקיימות בתכניות קרן הפנסיה של עובדי התובעת שמקורן בתקופה שקדמה למועד ניוד הכספים לקופה החדשה. משמע, שלצורך הכרעה בתביעה דנן, יש צורך לדון בשאלות הנוגעות לניוד הכספים בין קופות הגמל השונות והחוקים המסדירים פעולה זו, יחסי הגומלין בין הקופות במצבים כאלה, יתרות החוב (ככל שקיימות לטענת הנתבעת) של כל אחד מהעובדים, מקורן, חוקיותן וכיוצ"ב, ואין מחלוקת כי לבית הדין לעבודה המומחיות המיוחדת בתחום זה, וכי על פי כוונת המחוקק, הוא נועד להיות האכסניה שבה ידונו סוגיות אלה.

9. לאור האמור, ועל פי ההלכה שנקבעה בעניין מנורה, הגעתי למסקנה כי יש להעביר את הדיון בתביעה דנן לבית הדין האזורי לעבודה.

10. לפני סיום אציין כי המחוקק ראה לנכון להסמיך את בית הדין לעבודה לדון בתביעות על פי חוק איסור לשון הרע, בין עובד או נציג ארגון עובדים לבין מעסיק או נושא משרה אצלו, בקשר ליחסי עבודה (ראה סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה), לפיכך, אין לראות בעילה של איסור הוצאת לשון הרע שעליה מבוססת, בין היתר, התביעה דנן, כעילה החורגת מהעניינים הנידונים בבית הדין לעבודה.

11. לאור האמור לעיל, הנני מורה על העברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

עם זאת, הנני מעכבת את ביצוע ההחלטה למשך 7 ימים, לבקשת תובע מס' 2, על מנת לאפשר לתובעים לשקול את צעדיהם.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ח, 17 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוסף ברינט חברת עורכי-דין
נתבע: מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ
שופט :
עורכי דין: