ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גבריאל ביטון נגד איילון חברה לביטוח בע"מ :

לפני כבוד הרשם הבכיר אייל דוד

התובע

גבריאל ביטון
ע"י ב"כ עו"ד סיגל זץ

נגד

הנתבעות

1.איילון חברה לביטוח בע"מ
2.לאה סיילס
ע"י ב"כ עו"ד אושרית שוקר

פסק דין

רקע
1. לפניי תביעה במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעות לשלם לו פיצויים בסך כולל של 8,472 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לרכבו מסוג הונדה סיוויק שנת ייצור 2011 עקב פגיעת רכב הנתבעת מסוג מיצובישי גרנדיס בתאונה דרכים שאירעה ביום 26/9/15 בצומת הרב ניסים בן עזרא באשדוד בסמוך לשעות 21:00.

2. לצדדים גרסאות שונות אשר לנסיבות התרחשות התאונה וכל צד מגלגל את האחריות לקרות התאונה ולנזקיה לפתחו של משנהו.

הדיון בתביעה
3. בדיון אשר התקיים לפניי, שמעתי את עדותם של הנהגים בנו של התובע, אליאור ביטון שנהג ברכב התובע בעת שאירעה התאונה , הנתבעת 2 לאה סיילס, וכן הנוסעת ברכב התובע הכלה סיגלית ביטון

עדות אליאור נהג התובע
4. אליאור נהג ב רכבו של אביו כשבדרכו תמרור "עצור ותן זכות קדימה. אליאור עמד בקו העצירה לפני הצומת כשרכבו בהטיה קלה ימינה כשבכוונתו לפנות ימינה. או אז רכבה של הנתבעת פגע בו מאחור וגרם לנזקים מושא התביעה.

עדות סיגלית
5. במועד התאונה ישבה סיגלית ביטון רעייתו של אליאור, ברכב במושב האחורי בצד שמאל כשבצד הימני ישב בנה הפעוט. בדרכם היה מוצב תמרור "האט ותן זכות קדימה" אליאור עצר את הרכב בקו העצירה לפני הצומת בכוונה לפנות ימינה. סיגלית הביטה לצד שמאלי לכוון זרימת התנועה בכביש ואז שמעה את הפגיעה ברכבם, לאחר התאונה נשארה ברכב ושמעה את הנתבעת צועקת: "למה הוא עוצר". (ש' 18, עמ' 5, לפרוט').

עדות הנתבעת לאה סיילס
6. רכב הנתבעת עמד בעצירה מוחלטת, אחרי רכבו של התובע. רכבו של התובע נסע לאחור ופגע בחזית רכבה של הנתבע ת אך לא גרם לו נזק.
התאונה קרתה לאחר "שהוא פתח בנסיעה ימינה, ז"א הוא כבר פנה ימינה" כשהפניתי מבט שמאלה כדי לראות אם גם אני יכולה לפנות ימינה, בזמן שאני מסובבת את המבט שמאלה אני שומעת באוטו אוושה ואני מסתכלת ואני רואה שהבן אדם חזר רוורס עלי ופגע בי ". הנוסעים ברכב הנתבעת בעת התאונה היו אחייניה הקטינים בני 13 . .(ש' 16- 19 עמ' 6 , לפרוט') .

דיון והכרעה:
7. כידוע על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראיה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו . לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ פ"ד נז (4) 981).

8. במקרה שלפנינו מדובר בגרסה מול גרסה, כשהתובע והנתבע ות חלוקים לגבי אופן התרחשות התאונה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות כדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו או אחרת. לאחר שש מעתי את עדויות העדים מטעם התובע וכן את הנתבעת 2, בחנתי את התמונות והמסמכים שהגישו הצדדים לתיק ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג לפניי את אופן קרות האירוע, לגרסתו, אני מקבל את גרסת התובע לקרות התאונה שעדיפה ו מהימנה בעיני על פני גרסת הנתבעות.

9. הנתונים האובייקטיבים המונחים לעיני בית המשפט הם מיקומי הנזק ואופיים, כפי שאלו עולים מחוות דעת שמאי ומן התמונות שהובאו לעיוני.

10. לאחר שהתרשמתי באופן ישיר מהעדויות שנשמעו לפני בדיון ועיינתי בכלל הראיות שהוצגו לפני, לרבות חו"ד שמאי שצורפה לכתב התביעה, אני מקבל את גרסת התובע שמהימנה בעיניי על פני גרסת הנתבעת ואלו נימוקיי:

11. עדות נהג התובע אליאור הייתה מהימנה, קוהרנטית והתיישבה היטב עם גרסתו לאופן ה תרחשות התאונה. לעומת זאת , עדותה של הנתבעת כי אליאור פנה ימינה ולאחר מכן נסע אחורנית, בעת שהביטה שמאלה כדי לבחון האם גם היא יכולה לפנות ימינה בבטחה, אינה מהימנה בעיניי.
הנתבעת טענה כי שמעה אוושה ואז הבחינה כי אליאור נסע אחורנית ופגע ברכבה כשטרם התאונה אליאור "כבר פנה בנתיב ימינה", באותה עת הביטה הנתבעת שמאלה כדי לוודא שהיא יכולה לפנות ימינה בבטחה. הדבר מלמד על כך שהצומת לא היה פנוי שכן לו היה הצומת פנוי, ה ייתה גם הנתבעת פונה ימינה.
ש. בכתב ההגנה היה רשום שהצומת לא היה פנוי?
ת. אני לא יכולתי לצאת וגם אני לא יכולתי לצאת ולכן הוא כנראה חזר אחורה." (ש'16-17, עמ' 7, לפרוטו').
הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח את גרסתה לתאונה. הנתבעת העידה כי היא לא ראתה את אליאור נוסע אחורנית אך הסיקה זאת , מהעובדה שקודם לכן הוא פנה כבר ימינה.
"ש. איפה רכב התובע היה בצומת?
ת. ההונדה כבר היתה ביציאה, הוא כבר פנה בנתיב ימינה." (ש' 12-13, עמ' 7 לפרוטו').
בהמשך החקירה כשנשאלה הנתבעת מה הסיבה לכך שאליאור נסע אחורנית השיבה:
ת. אולי הוא התחרט ואני הסתכלתי שמאלה עדיין לא יכולה לצאת כי יש רכב." (ש' 15,עמ' 7, לפרוטו').

12. אני מקבל את ההסבר של אליאור לאיחור בשבועיים בהגשת הדו"ח על התאונה למבטחת רכבו של התובע שכן התאונה קרתה בעת שרעייתו סיגלית הייתה בחודש התשיעי להריונה, בסמוך לחג הסוכות ולאחר מכן היה חול המועד ורק אז התפנה אליאור לגשת למשטרה במטרה לקבל את פרטיה של הנתבעת.

13. אני דוחה את טענת הנתבעת שלא הוכחה "התקשרתי למשטרה, ודיברתי עם המוקדנית ואמרתי שיש אדם שנכנס בי והוא מאיים עלי ".(ש' 24-25, עמ' 6, לפרוטו').
כידוע הפניות למשטרת ישראל מתועדות אולם, הנתבעת לא הציגה תיעוד כלשהו ממשטרת ישראל על פנייתה.

14. בעדותה של הנתבעת היא לא ידעה להסביר על מי קומו ומעשיו של רכב צד ג' שהיה בעת התאונה בצומת:
"ש. באיזה מרחק היה הרכב שהגיע משמאל?
ת. כנראה במרחק מאוד קרוב. אי אפשר לצאת היה רכב. אינני יכולה לשער מרחק של הרכב מצד שמאל.
ש. אתה יכולה להגיד בוודאות אם ההונדה הפריעה לתנועה?
ת. לא זוכרת.
ש. הרכב שהגיע מצד שמאל, הגיע לצומת ומה עשה?
ת. לא יודעת, אני בכלל לא זוכרת מה עשה.
ש. לפני שהגיע לצומת?
ת. אני לא זוכרת.
ש. ז"א את לא יכולה להגיד אם צפר, עצר?
ת. לא זוכרת." (ש'18-28, עמ' 7, לפרוטו').

15. אני מקבל את הסברי התובע כי מוקד הנזק ברכבו היה בצדו הימני ועקב טעות סופר נרשמם בחוות הדעת מוקד נזק בצדו השמאלי של הרכב.

העובדה שלרכב הנתבעות לא נגרם נזק אין בה כדי לפגוע בגרסת התובע לתאונה שכן מדובר בכלי רכב שונים בגודל שונה בעובי פח שונה וכו' רכב הנתבעות מסוג ואן "מיצובישי גראנדיס" בעוד שרכב התובע הינו מסוג "הונדה סיוויק" ובהחלט ייתכן שבתאונה יגרמו נזקים לרכב אחד בעוד שלרכב השני לא יגרמו כלל נזקים או נזקים בהיקף שונה.

16. אני דוחה את טענת הנתבעות כי בשל העובדה כי התובע מכר את רכבו לאחר התאונה ולא הציג אסמכתא על מחיר המכירה, הוא לא הוכיח את נזקיו בגינה. התובע צירף לכתב התביעה חשבונית מס וכן קבלה על תשלום בסך של 6,347 ₪ ודי בכך כדי לקבוע כי הוא הוכיח את נזקיו.

17. הנזקים הנטענים בכתב התביעה נתמכים בחו"ד שמאי. הנתבעות לא הציגו חוות דעת נגדית ואף לא ביקשו לזמן את השמאי מטעם התובע כדי להיחקר על חוות דעתו. לפיכך, אני קובע שחוות הדעת לא נסתרה וגם שכר השמאי הינו סביר בנסיבות העניין.

סוף דבר
18. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובע באמצעות נתבע ת 1 את הסכומים כדלקמן:
סך של 6,347 ₪ עבור תיקון נזקי הרכב , סך של 670 ₪ החזר שכ"ט שמאי. סך של 375 ₪ החזר אגרה, החזר שכר 2 עדי התובע בסך של 350 ₪ לכל אחד כפי שפסקתי בדיון וכן סך של 1,800 ש"ח שכר טרחת עו"ד. סכומים אלו ישולמו בתוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור לבימ"ש מחוזי מרכז בלוד בתוך 45 ימים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים

ניתן היום, א' שבט תשע"ח, 17 ינואר 2018 בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גבריאל ביטון
נתבע: איילון חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: