ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נוריאל נגד הכט :


בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה

ב ב א ר - ש בע

עב 002578/06

בפני:

השופט משה טוינה

24/01/2008

בעניין:

עו"ד אלמוג נוריאל

התובע

נ ג ד

עו"ד ילון הכט

הנתבע

פסק דין

מבוא:

1. התביעה נשוא פסק דין זה עניינה תשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי פדיון חופשה, דמי הבראה והחזר הוצאות נסיעה הנתבעים בעקבות פיטוריו של התובע בחודש מאי 2006.

2. אפתח ואציין, כי במסגרת ההליכים בתביעה הגיעו הצדדים להסכמה על תשלום דמי הבראה בסכום של 2,610 ₪; ומשכך התייתר הדיון בתביעה זו.

ראה:

הודעת התובעת לפרוטוקול מיום 14.10.07, עמ' 25 שורות 4-7.

3. עד שאדרש לטענות הצדדים בעילות התביעה השונות, מבקש אני להקדים ולהביא את העובדות שהן הרקע לתביעה ולפסק דין זה, עובדות שעיקרן אינן במחלוקת. והעובדות הן כדלקמן:

א. הנתבע עורך דין ובעלים של משרד עורכי דין בפתח תקווה ולו שלוחה באילת (להלן: "הסניף האילתי").

ב. התובע עבד כעו"ד שכיר במשרדו של הנתבע בסניף האילתי, מחודש נובמבר 2004 ועד לפיטוריו בחודש מאי 2006.

ג. הודעת הפיטורים ניתנה לתובע במהלך שיחת טלפון אשר במסגרתה התבקש האחרון להפסיק מיידית את העבודה.

ראה:

סעיף 11 לתצהיר הנתבע.

ד. כאמור בפתח פסק הדין, בעקבות הפיטורים הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה.

4. בתביעה ביקש התובע פיצויי פיטורים בסך של 16,576 ₪ וחלף הודעה מוקדמת בסכום של 8,000 ₪; אשר לא שולמו לו.

כן מבקש התובע תשלום דמי פדיון חופשה בעבור 10.83 ימי חופשה, שלטענתו עמדו לרשותו ביום סיום עבודתו, בשווי כולל של 3,939 ₪; והוצאות דלק וטיסה לצורך נסיעות לבתי משפט, בסכום של 2,863 ₪.

לבסוף ביקש התובע פיצויי הלנה בגין העיכוב בתשלום פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת.

5. לטענת הנתבע פוטר התובע בשל הפרת משמעת חמורה, בעקבות שיחת טלפון אקראית שמצאה את התובע ישן בביתו בשעות הבוקר המאוחרות של יום עבודה.

הנתבע הוסיף, כי לאחר הפיטורים גילה לתדהמתו כי התובע כשל בטיפול המקצועי בתיק של אחד מהלקוחות החשובים במשרדו והפר את חובת האמון כלפיו. זאת שעה שסיפק שירותים משפטיים ללקוחות פרטיים שאינם נמנים על לקוחות המשרד, באופן עצמאי ותוך שימוש בשם ובמוניטין של משרד הנתבע.

6. בנסיבות הללו טוען הנתבע, כי אין התובע זכאי לפיצוי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.

7. לטענת הנתבע ניצל התובע את מלוא זכותו לחופשה; ובתביעה להחזר הוצאות הנסיעה והטיסה, אין כל בסיס.

8. משכך ביקש הנתבע לדחות את תביעת התובע על כל חלקיה.

9. את הדיון בתביעה מבקש אני להתחיל בתביעה לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

התביעה לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת:

10. כאמור אין מחלוקת, כי יחסי עובד מעביד הסתיימו ביוזמת הנתבע; בעקבות פיטורי התובע.

11. משנמצא כי התובע פוטר, קמה זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים ועל הנתבע, הטוען לקיומן של נסיבות בהן יש לשלול את הזכות לפצויי פיטורים, להוכיח את התקיימותן של אותן נסיבות.

ראה:

דב"ע לג/58-3,האוניברסיטה העברית ירושלים נ' בטיה מינטל פד"ע ה' 65.

12. את טענות הנתבע לפיהן אין התובע זכאי בנסיבות פיטוריו לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, מבקש אני לבחון על יסוד העובדות הבאות, העולות מהעדויות והמסמכים שבפני, והעובדות הן כדלקמן:

א. אין חולק כי התובע עבד בשירות הנתבע כעורך דין שכיר מחודש נובמבר 2004 ועד 17.5.06.

ב. במהלך תקופת עבודתו אצל הנתבע, גילה האחרון שביעות רצון מתפקודו המקצועי של התובע והעריך את תרומתו של התובע למשרדו.

כך כחודש בלבד לפני סיום עבודתו של התובע, ציין הנתבע לשבח את תכונותיו של התובע, מזגו ויכולותיו המקצועיות.

ראה:

נספח ב' לתצהיר התובע.

ג. מערכת היחסים בין התובע ובין הנתבע התנהלה על מי מנוחות עד לשיחה הטלפונית, שבמהלכה פרץ ויכוח בין הצדדים ובסיומה נמסרה לתובע הודעת פיטורים. לעניין זה העיד הנתבע כדלקמן:

"מעולם לא התקשרתי שלא הייתי באילת לבדוק היכן היית. גם אם נאמר שאתה בארוחת צהריים לא באתי בטענה. היו דברים קטנים בדרך שעברתי לסדר היום. הם היו דברים קטנטנים (הדגשה שלי-ט.מ.)." עמ' 37 לפרוטוקול מיום 14.10.07, שורות 1-2.

ד. בכתב ההגנה תיאר הנתבע את השיחה שבסיומה פוטר התובע כך:

"האירוע המסוים שהביא לפיטורי התובע התרחש ביום פיטוריו כאשר רק בשעה 11:15 בבוקר, הצליח הח"מ (הנתבע, הוספה שלי-מ.ט.) לאתר את התובע וזאת במיטתו בביתו, כאשר הח"מ הוא שמעיר את התובע. כאשר שאל הח"מ את התובע מה הוא עושה במיטתו בשעה שכזו (וכמובן ביום בו אין הח"מ נמצא באילת), החל התובע לצרוח על הח"מ, צרחות בעוצמה שמנעה אף כל יכולת להבין את תוכן הדברים.

מאחר וכל אדם, במיוחד כזה הנמצא בעיצומן של צרחות נדרש להפסקה כדי להחזיר חמצן לריאותיו, המתין הח"מ לשניות אלה ואז הודיע לתובע כי הוא מפוטר. בנסיבות אלה, כאשר הח"מ אינו מצוי באילת, הורה הח"מ לתובע שלא להגיע עוד למשרד, וזאת לאחר שיגיע למשרד ויותיר על שולחנו רשימה מפורטת בה יפרט את מצב הדברים בכל תיק או עניין בהם טיפל." סע' 15 לכתב ההגנה, וראה גם: עמ' 37 לפרוטוקול מיום 14.10.07, שורות 1-17.

13. כידוע לעניין פיצויי פיטורים, מתגבשת העילה לשלילת הפיצויים במעשה הפיטורים בצירוף המניע שפעל לכך, היינו הנסיבות המודעות שהסבו למעשה את סיום היחסים.

ראה:

דב"ע נה/123-3 גולדברג נ' קליינברוט (טרם פורסם).

מכאן, שאת זכותו של התובע לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, יש לבחון על רקע הפרת המשמעת המתבטאת בעובדה כי התובע לא היה בעבודה בשעה היעודה, עובדה אשר הביאה את הנתבע להחלטה לפיטורי התובע.

זאת להבדיל מהמעשי הפגיעה באמון והכשל המקצועי המיוחס לתובע, דברים אשר גילה הנתבע לטענתו, רק לאחר הפיטורים.

14. מקום ששלילת פיצויי הפיטורים נשמרת לעבירות משמעת קשות וחמורות, לא מצאתי בנסיבות פיטוריו של התובע; בעבירת המשמעת הבודדה המוצאת את ביטויה באיחור בן מספר שעות לעבודה, עילה לשלילת פיצויי הפיטורים המגיעים לתובע.

15. כאמור לעיל, מעשי הפרת האמון והכשל המקצועי שמייחס הנתבע לתובע אין בהם כדי להשפיע על זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים; משאינם הסיבה לפיטורים.

עם זאת, משעלו הטענות מבקש אני להתייחס אליהן בקצרה להלן.

16. הפרת האמון המיוחסת לתובע היא מתן שירותים משפטיים על ידי התובע, באופן עצמאי ללקוחות שאינם לקוחות משרדו של הנתבע, תוך שימוש בשמו של הנתבע, במוניטין של משרדו - כל זאת ללא ידיעתו.

הכשל המקצועי המיוחס לתובע, מתמקד בטיפול באחד מלקוחות משרדו "חב' משתלות יהל בע"מ" באי ביצוע פעולה משפטית נדרשת (אי התייצבות לדיון בהתנגדות לביצוע שטר).

17. לביסוס הטענה לפיה נתן התובע שירותים משפטיים באופן עצמאי ללקוחות שאינם ממשרדו של הנתבע, תוך שימוש בשמו ובמוניטין שצבר ללא ידעתו - הציג הנתבע מכתבים וכתב בי-דין שיצאו מטעם משרדו של הנתבע, חתומים בידי התובע כבא כוחה של חברת מרפדיית אילת בע"מ. הנתבע הציג מכתבים ומסמכים נוספים שנערכו עבור לקוחות נוספים, מר דריי גיא וחברת ב.מ. אדומים אילת בע"מ. כולם, כך אליבא הנתבע, אינם נמנים על לקוחות משרדו.

18. כך הצהיר הנתבע בקשר לקשריו ולהיכרותו עם מר וקסלר, יו"ר חברת ב.מ. אדומים אילת בע"מ:

"תצהירו של מר וקסלר הביא אותי לכלל זיכרון כי הכרתיו כמי שהיה מנהל בפאב של לקוח שלי, מר שימי אלטמן. למיטב זכרוני את מר וקסלר פגשתי רק בפאב ומעולם לא במשרד. מעולם לא טיפלתי בעניין כלשהו של מר וקסלר, אין במשרד תיק שלו או של החברה שלו, אין תיקיה שכזו במחשב המשרד, וגם כאן - המסמכים היחידים בעניינו הם אלה שנמצאו במחשבו של אלמוג." סע' 23 לתצהירו של הנתבע.

19. עם זאת, בעדות זו של הנתבע אין כדי לשלול את האפשרות אשר עליה העיד מר וקסלר ולפיה קיבל שירותים משפטיים בסניף באילת מטעמו של הלקוח, מר אלטמן. לעניין זה נשאל מר וקסלר בעדותו והשיב:

"ש. אתה גם לא ישבת איתי על המסמכים האלה?

ת. אני ישבתי איתך במשרד עם מר אלטמן בקשר לחברה הזאת.

ש. בקשר למסמכים האלה ישבת אצלי במשרד?

ת. אני לא הייתי אפילו במשרד אצלך מעבר לזה, אני ישבתי עם מר אלטמן בקשר לשותפות ביני לבינו.

ש. בקשר למסמכים האלה הייתה לך פגישה איתי?

ת. הופניתי על-ידי מר אלטמן למשרדך (הדגשות שלי-ט.מ)." עמ' 3 לפרוטוקול מיום 24.9.07 שורות 1-7.

20. כך גם לא ניתן לסתור את טענת התובע, כי לבד מעבודות שעשה לחבר ילדות אשר הפעיל עסק בשם "מרפדיית אילת בע"מ", לא ביצע התובע עבודות פרטיות ללקוחות אחרים, בתקופת עבודתו בשירות הנתבע.

21. יוצא מכאן, כי למעט טיפול משפטי בודד (תביעה שעניינה עסקה שביצעה מרפדיית אילת בע"מ בהתקנת ספסלים במתחם יימקס באילת) - לא נתן התובע שירותים משפטיים כלשהם למי שאינם לקוחות הנתבע.

על אף שלמעשה זה לכשעצמו אין לעבור על סדר היום, אין במעשה זה לבדו כדי לשלול את הזכות לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת.

22. כאמור מיחס הנתבע לתובע כשל מקצועי, משלא התייצב לדיון בהתנגדות לביצוע שטר.

אקדים ואומר, כי כשל מקצועי איננו לכשעצמו עילה לשלילת פיצויי פיטורים ומתן הודעה מוקדמת.

23. אוסיף עוד, כי אינני רואה מקום להתייחס לפרטי טענות הצדדים לעדויות שנשמעו בקשר לטיפול התובע בהתנגדות לביצוע שטר - מקום שמודה הנתבע עצמו, כי פיטוריו של התובע אינם בשל כשל מקצועי. זאת אף לאחר הפיטורים ולאחר שהתברר לנתבע כי התובע לא התייצב לדיון בהתנגדות לביצוע שטר.

ראה:

מכתב הנתבע לתובע מיום 15.8.06, נספח נ/18. שם מאשר הנתבע כי:

"פוטרת לא מאחר ואינך עו"ד טוב, אלא מאחר ו"ראה ערך לשונך" משמעת - זר לך לחלוטין."

זאת בעוד שכבר במכתב נ/12 מיום 7.8.06, מתייחס הנתבע באריכות לאי ההתייצבות בבקשה להתנגדות לביצוע שטר.

24. לסיומו של פרק זה, התובע זכאי לפיצויי פיטורים על בסיס משכורת אחרונה של 8,772 ₪ ברוטו (ראה תלוש שכר לחודש יוני 2006) ותקופת עבודה המתחילה בנובמבר 2004 והמסתיימת במאי 2006, בסך של 13,889 ₪.

25. משנמצא כי התובע פוטר בנסיבות שאין בהם כדי לשלול את זכאותו לפיצויי פיטורים לאלתר וללא מתן הודעה מוקדמת, זכאי התובע לדמי הודעה מוקדמת בגובה השכר החודשי, בסך של 8,772 ₪; בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.06.

ראה:

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות תשס"א-2001, סעיף 10(2) לחוק.

26. בהתחשב במחלוקת בין הצדדים לעניין זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים, הריני מעמיד את שיעורם של פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים על גובה הפרשי הצמדה וריבית כחוק לתקופה שמיום 1.6.06 ועד התשלום בפועל.

התביעה לפדיון ימי חופשה:

27. כידוע, על המעביד הטוען לניצול החופשה בתשלום בידי העובד, להוכיח את הטענה בדבר ניצול החופשה.

ראה:

דב"ע נז/7-3,נחום לבון נ' מ.ת.מ תעשיות ומלאכה בע"מ, פד"ע לב 584.

28. בענייננו, לא צירף הנתבע אישורים כלשהם על ניצול החופשה בתשלום בתקופה בה עבד התובע בשירותו.

כך גם לא הציגו הצדדים תלושי שכר אשר מהם יוכל בית הדין ללמוד על ניצול החופשה בשכר, במהלך תקופת העבודה.

29. בנסיבות הללו אין לי אלא לקבל את גרסת התובע לפיה עמדו לזכותו, נכון למועד סיום העבודה, 10.83 ימי חופשה. משאין חלק של יום חופשה נכלל בחישוב הזכות לתשלום דמי פדיון חופשה, זכאי התובע לדמי פדיון חופשה בסך של 3,510 ₪ לפי החישוב הבא:

א. מספר ימי החופשה העומדים לפדיון - 10 ימים.

ב. שכר חודשי אחרון - 8,772 ₪ ברוטו לחודש.

ג. ערך יום חופשה - 8,772 / 25 (ימי עבודה בחודש) - 151 ₪.

התביעה להחזר הוצאות נסיעה:

30. התביעה שעניינה החזר הוצאות נסיעה כוללת שני ראשים; תביעה להחזר הוצאות דלק עבור החודשים אפריל ומאי 2006 בסכום כולל של 2,464 ₪; ותביעה להחזר הוצאות טיסה בסך של 399 ₪.

31. כאמור בכתב התביעה ובתצהיר, הוצאות הנסיעה מתייחסות לנסיעות בינעירוניות במסגרת העבודה ובפרט לדיונים בבתי משפט מחוץ לאילת.

32. לתביעה זו להחזר הוצאות נסיעה, לא מצאתי מקום מהנימוקים הבאים:

א. אין חולק כי הנתבע העמיד לרשות התובע רכב הן לצורכי העבודה והן לצרכיו האישיים של התובע.

ב. בשים לב לעובדה כי התובע עשה שימוש ברכב לצרכיו הפרטיים, כי הדיונים מחוץ לאילת היו דיונים ספורים והשימוש הכולל ברכב היה בסדר גודל של כ-24,000 ק"מ - לא ניתן לייחס את הקבלות שהציג התובע עבור תדלוק הרכב כראיה להיקף עלויות הנסיעות שנדרשו לצורכי העבודה.

ראה:

עדותו של התובע בעמ' 34 לפרוטוקול מיום 14.10.07, שורות 19-21.

ג. אשר להוצאות הטיסה, התובע לא הציג בפני ראשית ראיה להוצאות טיסה, או לגובהן.

33. משלא השכיל התובע להוכיח את הוצאותיו לנסיעות הקשורות בעבודתו - ואת גובהן- דין התביעה שעניינה החזר הוצאות נסיעה להדחות.

סוף דבר:

34. מהמקובץ עולה כי על הנתבע לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך של 13,889 ₪; דמי הודעה מוקדמת בסך של 8,772 ₪; ופדיון חופשה בסך של 3,510 ₪.

כאמור בפסק הדין, לפיצויי הפיטורים יתווספו פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בגובה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.06; ובסכומים שנפסקו כדמי הודעה מוקדמת ופדיון חופשה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.06.

35. משהתקבלה התביעה ישלם הנתבע לתובע הוצאות בסך של 2,500 ₪.

36. הערעור על פסק דין זה בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום ממועד ההמצאה לצד המבקש.

פסק הדין ניתן בדן יחיד, בהתאם להחלטת שופט המוקד, השופט יוספי, מיום 7.5.07.

ניתן היום י"ז בשבט, תשס"ח (24 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

משה טוינה - שופט

002578/06עב 734 נורית רזניק