ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טלאל עלי נגד המוסד לביטוח לאומי :

12 ינואר 2018
לפני: כבוד ה שופט מוסטפא קאסם

המערער
טלאל עלי
ע"י ב"כ: עו"ד אמיר חטיב

-

המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד פיראס ג'באלי

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 3.8.17, אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 5% החל מיום 6.3.15, בגין פגיעה בעבודה מיום 6.1.15.

2. ביום 11.1.18 התקיים דיון במעמד ב"כ הצדדים, אשר לא הצליחו להגיע להבנות.

עיקר טיעוני ב"כ המערער

3. לא ברור כיצד הגיע המומחה מטעם הוועדה בתחום א.א.ג, למסקנה לפיה מדובר בפגיעה בקרקפת, כאשר המערער עבר מתחת למכשיר חד (מברג) , שכן מנגנון זה לא הוזכר על ידי הוועדה הרפואית לעררים וגם לא בא לידי ביטוי במסמכים מטעם המוסד לביטוח לאומי.

4. החלטת הוועדה בכל הקשור לתלונות המערער בגין ירידה בשמיעה וטנטון, אינה מנומקת.

5. הוועדה לא התייחסה לצלקת המכערת והמכאיבה אשר מקנה נכות בהתאם לפריט ליקוי 75.

6. מעיון בחוות הדעת של הנוירוכירורג שמונה על ידי הוועדה, נקבע באופן מפורש כי המערער סובל מרגישות הממוקמת מעל הצלקת וזאת בניגוד לקביעת הוועדה, אשר לא התייחסה לממצאי בדיקתו של הנוירוכירו רג.

עיקר טיעוני ב"כ המשיב

7. המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעתו של המערער מבורג בראש, מה שגרם לו לחתך בקרקפת.

8. הוועדה התכנסה פעמיים בעניינו של המערער וביקשה לקבל ייעוץ בתחום א.א.ג ובתחום הנוירולוגיה.
הוועדה הקשיבה למערער ובא כוחו, עיינה במסמכים הרפואיים וערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה.
הוועדה התייחסה לתלונות המערער בדבר הצלקת כבר בישיבתה מיום 7.12.16 וקבעה כי מדובר בצלקת עדינה, לא מכערת ולא רגישה ועל כן, דין טענות המערער בעניין זה להידחות.

9. הוועדה ביקשה לקבל חוות דעת של יועץ מטעמה בתחום א.א.ג, אשר שלל מפורשות קיומו של קשר סיבתי בין תלונות המערער בדבר טנטון וירידה בשמיעה לבין התאונה בה נפגע בקרקפת.

10. הוועדה אימצה את האמור בחוות הדעת של היועץ בתחום הנוירולוגיה, ד"ר לוי ליאון, אשר בדק את המערער וקבע נכות רפואית בשיעור של 5%, בגין כאב ראש על פי פריט 29 (5)(א) (1).

11. מאחר ולא נפל פגם כלשהו בהחלטת הוועדה, יש לדחות את הערעור.

החלטת הוועדה- דיון ומסקנות

12. ראשית, יש לציין כי המערער הגיש ערר בו טען כי הוועדה מדרג ראשון טעתה עת לא קבעה נכות בגין טנטון תמידי וירידה בשמיעה בעקבות התאונה וכן טעתה עת לא קבעה נכות בגין הצלקת המכאיבה או מכערת במקום נראה לעין .
עוד טען המערער בערר, כי הוועדה לא התייחסה להפרעה הנוירולוגית בעקבות התאונה.
13. מעיון בפרוטוקול הוועדה לעררים , עולה כי ב"כ המערער טען שהמערער נחתך בקרקפת כתוצאה מ"נפילה" וכי קיימת אצלו בעיית שיכחה, ירידה בשמיעה , טנטון תמידי וכן צלקת בקרקפת.

14. לאחר שהוועדה הקשיבה לטענות המערער, ציינה בממצאיה כדלקמן:
"מתלונן על כאבים בראש, באזור צלקת בגולגולת. כאשר מבקשים אותו להראות את מיקום הצלקת, בלי להסתכל, אינו מאתר את מקום הצלקת במדויק. בבדיקה, צלקת עדינה ולא מכערת, לא רגישה".
לאחר שהוועדה קבעה את ממצאיה באשר לצלקת ודחתה את הערר בעניין זה, ביקשה לקבל ייעוץ א.א.ג ונוירולוג באשר לשאר תלונותיו של המערער.

15. ביום 30.4.17, הופיע המערער בפני הנוירוכירורג, התלונן על כאבי ראש וסחרחורות כל הזמן.
במעמד הבדיקה, ב"כ המערער ביקש לשקול הפעלת פריט 29 ולקבוע נכות בגין הסחרחורות, עקב הפגיעה הנוירולוגית .

16. היועץ, מטעם הוועדה, ערך למערער בדיקה קלינית מפורטת בה ציין, בין היתר, כי קיימת רגישות הממוקמת מעל הצלקת ב אורך כ-3 סנטימטר באזור פריאטלי שמאלי אשר נראית שהגלידה היטב.
לאחר מכן, היועץ התייחס לבדיקת CT מוח מיום 8.3.17 וכן לתיעוד הרפואי וקבע כי: "אין הפרעה ביציבות ואינו עקבי בהרגשה בכל שינוי תנוחה. כאבי הראש הם יותר באזור הפריאטלי שמאלי ואין עדות לתחושות נוספות של כאב ראש מגרנותי או כתוצאה מלחץ".

17. לאחר שהיועץ פירט כאמור את ממצאי בדיקתו, קבע כי מצבו של המערער תואם נכות צמיתה בשיעור 5% בגין פגיעה קלה בעצב 5, לפי פריט 29 (5)(א) (1).

18. ביום 15.3.17, הופיע המערער בפני מומחה א.א.ג, פרופ' אביגדור שצופק ושם התלונן על רעש באוזניים, כאבי ראש וצפצופים כל הזמן.
היועץ עיין בבדיקת אורטורוסקופיה, אשר הראתה תופית שמאל תקינה ותופית ימין ללא פרטים.
היועץ עיין, גם כן , בבדיקת שמיעה מתאריך 16.5.15, המצביעה על קי ומו של ליקוי שמיעה תחושתי עצבי דו צדדי ועקומה גולשת, סף הבנת המדובר 55 דציבל מימין ואילו משמאל 60 דציבל.
חרף הבדיקות השונות, היועץ קבע כי מדובר בתאונה בה נפגע המערער בקרקפת, כאשר עבר מתחת למכשיר חד (מברג) מנגנון תאונה זה לא יכול לגרום לירידה בשמיעה וטנטון מהם סובל.
היועץ הוסיף, כי אין קשר סיבתי בין תלונות הטנטון והירידה בשמיעה לבין התאונה.

19. באשר לטענות המערער בדבר קיומה של צלקת מכאיבה, יש לציין כי הוועדה לעררים קבעה כי מדובר בצלקת עדינה ולא מכערת וגם כן לא רגישה.
הוועדה ציינה כי המערער בעצמו אינו מצליח לאתר את מקום הצלקת במדויק.
יחד עם זאת, עינינו הרואות כי היועץ הנוירוכירורג שמינתה הוועדה , קבע כי קיימת רגישות הממוקמת מעל הצלקת באזור פריאטלי שמאל, אשר הגלידה היטב.
מקביעתו של הנוירוכירורג, עולה כאמור כי קיימת, לכאורה, רגישות הממוקמת מעל לצלקת וזאת חרף ממצאיה של הוועדה.
לפיכך, בנסיבות אלה ולמען הסדר הטוב, בית הדין סבור כי יש מקום להחזיר את עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב, על מנת שתעיין שוב בממצאי הנוירוכירורג, אשר כאמור קבע כי קיימת רגישות מעל לצלקת ולקבוע באופן מפורש אם היא מקבלת את מסקנותיו בעניין זה וכן אם יש מקום לקבוע למערער נכות רפואית בגין צלקת מכאיבה .
בהקשר זה יש לציין, כי הוועדה לעררים קבעה כי מדובר בצלקת לא רגישה אך לא התייחסה במפור ש אם מדובר בצלקת מכאיבה, אם לאו. כמו כן, הוועדה קבעה בישיבתה המסכמת כי היא מקבלת את מסקנותיו של היועץ מטעמה, מבלי שהתייחסה לממצאיו באשר לצלקת.

20. באשר לתלונות המערער בכל הקשור לליקוי השמיעה והטנטון, בית הדין אינו מקבל את טענת המערער שכביכול מנגנון הפגיעה שתואר בפרוטוקול אינו תואם את תיאור התאונה כפי שנמסר על ידי המערער.
ראשית, יש לציין כי על פי טופס 250 אשר עותק ממנו הוגש במעמד הדיון, המערער תיאר את הפגיעה כך: "העברתי כלי עבודה מתחת לתעלה ונפגעתי בראש".
חרף האמור בטופס 250, מעיון בסעיף 5 לפרוטוקול הוועדה מיום 7.12.16 , עולה כי ב"כ המערער טען שהמערער נחתך בקרקפת כתוצאה מנפילה.

21. בין כך או כך, היועץ א.א.ג התייחס כאמור לבדיקת השמיעה וכן לבדיקת אורטרוסקופיה, בחן את טענות המערער ותלונותיו וקבע בצורה מפורשת כי מנגנון התאונה אינו יכול לגרום לירידה בשמיעה ולטנטון מהם סובל המערער.
מדובר בקביעה רפואית, מובהקת וברורה שבית הדין אינו מ וצא מקום להתערב בה.

סיכום

22. לאור כל האמור לעיל, עניינו של המערער מוחזר לוועדה באותו הרכב, על מנת שתעיין בממצאי היועץ מטעמה, הנוירוכירורג, ד"ר לוי ליאון, מיום 30.4.17 ותקבע על פי שיקול דעתה, אם יש מקום לקבוע למערער נכות כלשהי בגין צלק ת מכאיבה.
הועדה רשאית להזמין את המערערת לדיון בפניה.

23. בנסיבות העניין ובשים לב לתוצאה אליה הגיע בית הדין, כל צד יישא בהוצאותיו.

24. כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ה טבת תשע"ח, (12 ינואר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: טלאל עלי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: