ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נגד ברדה הובלות בע"מ :

בפני כבוד ה רשמת הבכירה ליאת ירון

תובעים

1.איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
2. איתמר אילין

נגד

נתבעת

ברדה הובלות בע"מ

פסק דין

1. עניינה של התביעה שבפני, נזק שלטענת התובעים נגרם לרכב התובע 2 (להלן: "רכב התובע"), שבעת הרלבנטית בוטח אצל תובעת 1, כתוצאה מפגיעה על ידי רכב הנתבעת (להלן: "המשאית").
בכתב התביעה מבוקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 60,637 ₪, בגין סכום הנזק לרכב התובע וכן שכר טרחת שמאי, ב הם נשאה. כמו כן, מבוקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע, סך של 3,500 ₪ בגין השתתפות עצמית ששולמה על ידו וסך של 5,196 ₪ בגין "השתתפות עצמית לירידת ערך 1.5%". כמו כן, צוין כי "תובע 2 שומר על זכותו לתבוע בגין הפסדיו הנוספים בגין התאונה נשוא כתב התביעה לאחר חידוש הפוליסה, לרבות אבדן הנחת העדר תביעות והפסד פרמיה לשלוש השנים הבאות" (סעיף 11 לכתב התביעה).

המחלוקת בין הצדדים, היא בשאלת האחריות לנזקים שנגרמו לרכב התובע, וכן בשאלת הנזק שנגרם לרכב התובע.

2. בכתב התביעה נטען, כי עת רכב התובע חנה בחניה כדין ברחוב רוטשילד בתל אביב, פגע בו רכב הנתבעת "ועזב את המקום מבלי להשאיר פרטים אודות התאונה" (סעיף 4ב. לכתב התביעה).
מנגד, נטען בכתב ההגנה, כי הנתבעת אינה אחראית לנזק שנגרם לרכב התובע וכי ממילא, הנזקים הנטענים מוכחשים ומופרזים.
3. מטעם התובעים, העידו התובע וכן העד, מר שגיב בנתאי. מטעם הנתבעת העיד מר יוסף שריקי, שבמועדים הרלבנטיים, נהג במשאית, שלטענת התובעים פגעה ברכב התובע.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את גרסאותיהם, עיינתי בתמונות הנזק שהוגשו לתיק בית המשפט, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות התאונה, לגרסתו, אני מעדיפה את עדות התובע והעד מטעמו, ביחס לאופן קרות הנזקים לרכב התובע, ובהתאם, ראיתי לקבל את התביעה.

4. התובע, שעדותו היתה בהירה ועקבית, והותירה עלי רושם מהימן, העיד, כי עת צעד לכיוון המקום בו חנה רכבו, ראה משאית נוסעת ברחוב, חולפת על יד רכבו, ומשפשפת את הרכב.
"יצאתי מפגישה במנורה והלכתי לכיוון הרכב שחנה ברוטשילד, הלכתי עם שותף שלי, שנינו צועדים ושהייתי 4,5 מטר אני רואה משאית מתקרבת, שמתי לב שהוא בזווית , ואני מסתכל שהפנים שלו לא על הכביש, מוטות לכיוון אחר ושתי שניות אחר כך הוא שיפשף לי את הרכב , דפק את הרכב והמשיך לנסוע." (עמ' 1, שורות 17-20 לפרוטוקול).

עוד העיד, כי ראה את התאונה מתרחשת לנגד עיניו.
"ש. אתה רואה את התאונה לנגד עיניך?
ת. כן" (עמ' 2 שורות 7-8 לפרוטוקול).

התובע הוסיף ותיאר את שהתרחש לאחר שראה את המשאית פוגעת ברכבו. כך תיאר, כיצד מיד נכנס לרכבו, נסע אחר המשאית ובשלב מסוים, "חסם" את נתיב הנסיעה של המשאית, יצא מהרכב וכששאל את נהג המשאית מדוע זה האחרון המשיך בנסיעה לאחר שפגע ברכבו, זכה למטר של קללות ואיומים. עוד הוסיף, כי באותו שלב, צילם את המשאית, ובשל רצון להימנע מעימותים עם נהג המשאית, הזיז את רכבו, ויצר קשר עם המשטרה.
התובע העיד, כי הוא מזהה את נהג המשאית (עמ' 3 שורה 18 לפרוטוקול).

חיזוק לעדות התובע, מוצאת אני בעדותו של מר שגיב בנתאי, שעדותו הותירה עלי רושם מהימן.
בעדותו הסביר כי צעד יחד עם התובע ברחוב בו חנה רכב התובע, וכאשר התקרבו למקום חניית הרכב, ראה משאית חולפת על יד רכב התובע . בהגינותו העיד, כי לא ראה את עצם פגיעת המשאית ברכב התובע, מכיוון שעמד בצד ימין של הכביש , ואילו הפגיעה היתה בצד שמאל של הרכב, אך הבהיר, כי שמע את החיכוך בין כלי הרכב, עת המשאית חלפה על פני רכב התובע (עמ' 4 שורות 12-14 לפרוטוקול).

"אנחנו הולכים לכיוון הרכב במרחק של כ-12 מטר -10 מטר, מתקרבים עוברת משאית שנוסעת מרוטשילד, איך שהיא עוברת בסמוך לרכב שומעם חיכוך של ברזל ואז איתמר צועק הוא פגע ברכב שלי הוא פגע ברכב שלי והמשאית ממשיכה, אני מסתכל די בהלם, המשאית ממשיכה אני רואה שאיתמר רץ לרכב נכנס מניע ומתחיל לרדוף אחריו" (עמ' 3 שורות 29-32 לפרוטוקול).

עדות זו ועדות התובע, מתיישבות הן עם האמור בטופס ההודעה שצורף לכתב התביעה, והן עם אופי הנזקים המתוארים בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, ועם תמונות הנזק של רכב התובע.

5. מנגד, עדות נהג המשאית לא היתה ברורה ואינה מתיישבת עם יתר הראיות שהונחו בפני.
נהג המשאית העיד כי האירוע כלל לא זכור לו.
"לא זכור לי על תאונה כזו. לא זכור לי שנהג רדף אחרי, לא זכור לי כלום מכל הנושא הזה." (עמ' 5 שורה 25 לפרוטוקול).

לצד זה, אישר שביום האירוע אכן נסע במשאית ברחוב רוטשילד (עמ' 6 שורות 2-5 לפרוטוקול).
עוד אישר, כי המשאית בתמונה, שצורפה לכתב התביעה והוגשה לתיק בית המשפט (ת/1), היא המשאית שנהג בה.

זאת ועוד, כשנשאל אודות תמונות המשאית (ת/1), בהן נראה נזק בצד ימין של המשאית, לא היה בפיו מענה ענייני וטען, ללא תימוכין ומבלי שטענה זו עלתה קודם לכן בכתב ההגנה, כי מקור הנזק אינו באירוע נשוא התביעה.
"ש. מניין לנו לדעת שבאמת הנזק הזה לא נגרם מהאירוע?
ת. אפשר להביא את בעל הבית של הרכב הזה ולשאול אותו." (עמ' 6 שורות 17-18 לפרוטוקול).
מיותר לציין, כי "בעל הבית" לא הובא לעדות, ואף לא הוגשה כל ראיה לתמיכה בטענה לפיה הנזק למשאית, שמיקומו מתאים לנזק שנגרם לרכב התובע, מקורו בתאונה קודמת.

6. בשים לב למכלול האמור, אני קובעת שהתובעים הוכיחו כי הנזק לרכב התובע נגרם בעטיה של פגיעת המשאית ברכב התובע ומשכך, אני מקבלת את התביעה.
למען הסדר הטוב, אני רואה להבהיר, כי יתר טענות הנתבעים כפי שנטענו במעמד הדיון, לא נעלמו העיני, אך לא מצאתי שיש בהן כדי לערער מהימנות עדי התובעים. בהקשר זה, אבהיר, כי העובדה שהתובע לא זכר את השעה המדויקת בה התרחשה התאונה, אין בה כשלעצמה כדי לערער גרסתו המהימנה ביחס לנסיבות התרחשותה.

7. משקיבלתי את התביעה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת 1 את הסך של 60,637 ₪, בתוספת הוצאות בסך של 1,517 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 8,181 ₪.
כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע 2 סך של 8,696 ₪.
סכומים אלה ישולמו תוך 30 ימים מעת המצאת פסק הדין לידי הנתבעת, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
מתירה לתובע 2 לתבוע הנזקים בגין "אבדן הנחת העדר תביעות והפסד פרמיה לשלוש השנים הבאות", אם וכאשר יתגבשו.

ניתן היום, כ"ה טבת תשע"ח, 12 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: ברדה הובלות בע"מ
שופט :
עורכי דין: