ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין תומר לבנסה נגד עו"ד יאיר אוחנה :


בפני כבוד ה שופט זיאד הווארי – סגן נשיא

המבקש:

תומר לבנסה

נגד
המשיבים:

  1. עו"ד יאיר אוחנה
  2. אריק חגי
  3. קפה הגומא בע"מ
  4. בנק הפועלים סניסף קרית שמונה

החלטה

1. לפניי בקשה למתן צו לגילוי ועיון בכלל מסמכי חב' קפה הגומא בע"מ (להלן: "החברה").

2. ביום 14.9.17 הגיש עו"ד אוחנה (להלן: "הנאמן") בקשה דחופה למתן הוראות מטעם נאמן. במסגרת הבקשה טען בתמצית כי בהתאם להסכם שותפים (להלן: "ההסכם") שנערך ביום 28.1.16 בין המבקש ובין מר חגי אריק (להלן: "המשיב"), העביר המשיב למבקש 250 מניות מהון מניות החברה המונפק. בסעיף 7 להסכם נקבעו המקרים מכוחם יהיה זכאי המשיב לקבל המניות בחזרה מידי המבקש. לטענת הנאמן, ביקורת שערכה הרשת אשר העבירה לחברה את זיכיון ההפעלה גילתה כי עובדים וביניהם המבקש העלימו הכנסות ודרשה כי המבקש יפוטר. לאחר פיטוריו הפסיק המבקש לעמוד בחיוביו לפי ההסכם, לרבות תשלום חלקו בהפסדי החברה ומימון פעילותה הגירעונית, דבר אשר מכוח סעיף 7 מקנה למשיב את הזכות לקבל את מניותיו בחזרה ולפנות לנאמן על מנת שיעשה כן. אלא שבפועל, סירב המבקש לכלל הדרישות מטעם המשיב והנאמן ועל כן פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בעניין.

3. בתגובתו להמרצת הפתיחה טען המבקש בתמצית כי המשיב והנאמן חברו יחדיו על מנת לטמון לו פח. המבקש הרחיב לפגיעה שנגרמה לו וכן להפרות שונות של ההסכם שנעשו כלפיו (בגינם מנהלים הצדדים הליכים משפטיים שונים). לעניין סע' 7 להסכם טען כי נכון לשעה זו כלל לא התקיימו התנאים הקבועים בו, אשר מאפשרים את דרישת המשיב להשבת המניות ולפיכך- הבקשה מוקדמת. הוסיף הועלה טענות אשר לכספים המגיעים לו מכוח ההסכם ולא הועברו אליו.

4. עם כתב התשובה הגיש המבקש את הבקשה שלפניי, במסגרתה ביקש כאמור לעיין במסמכי החברה (אותה צירף כ"משיבה 3". בין היתר ביקש לעיין במסמכים הקשורים להוצאות החברה, מאזנים שונים, הסכמי עבודה תלושי שכר ותשלומי פנסיה, דוחות נוכחות ורכישות, כלל התיעוד המצוי בבנק הפועלים (אותו צירף כ"משיב 4"), התיעוד הקיים אצל הנאמן, התיעוד הקיים אצל רואה החשבון של החברה ועוד.

5. הנאמן והמשיב הגיבו לבקשה וביקשו לדחותה, שכן אין כל קשר בין ההליך הספציפי וההפרה שנטענה במסגרתו ובין הדרישות שהעלה המבקש, אשר עניינן בהליך אחר. הוסיפו והעלו טענות מקדמיות מכוחן יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה:

6. לאחר שבחנתי מכלול טענות הצדדים, מצאתי כי דינה של הבקשה להידחות.

ראשית, צודק הנאמן בתגובתו לפיה במסגרת הבקשה "צירף" המבקש 2 משיבים נוספים אשר כלל אינם נכללים בהמרצת הפתיחה וזאת מבלי לקבל כלל את הסכמת בית המשפט לעשות כן. אציין כי ניתן היה לדחות את הבקשה מטעם זה בלבד.

אלא שאף לגופו של עניין אין בבקשה ממש במסגרת ההליך בו אנו מצויים.

כידוע, מהותו של הליך חובת גילוי המסמכים בא להבטיח כי ההליך המשפטי יתקיים "בקלפים גלויים" ומתוך מטרה להביא לגילוי האמת עומדת ביסוד ההליך.

תנאי לקיומה של חובת הגילוי, הינו כי המסמכים יהיו רלוונטיים לעניין נשוא התביעה. לעניין זה ראוי לזכור כי שלב גילוי המסמכים ממוקם בתחילתו של ההליך המשפטי, טרם נפרסו במלואם טיעוני הצדדים ועל כן אין לצפות שניתן יהיה להוכיח בוודאות את רלוונטיות המסמכים שגילוים מבוקש. בפסיקה נקבעה גישה מרחיבה בכל הנוגע לדרישה זו, כאשר לא נדרש כי בשלב גילוי המסמכים תהא הרלוונטיות של המסמך ודאית, אלא די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות. עוד נקבע בין היתר, כי חובת הגילוי חלה גם על מסמכים, אשר תועלתם להליך המשפטי עקיפה:

"על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה...
....נמצא, כי הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו (ראה ע"א 40/49ו' כיאט ואח' נ' ל' כיאט ואח' [1], בעמ' 162). ודוק: לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה "דיג" אסור". (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 054).

אלא שבענייננו, כל מטרת ההליך הינה אך ורק בשאלה האם התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 7 להסכם, אשר מכוחם רשאי המשיב לפנות למבקש בדרישה להשבת המניות אותן העביר אליו בתמורה להשבה כספית ותו לא. הסכסוכים האחרים הקיימים בין הצדדים, אשר ייתכן ומכוחם אכן רשאי המבקש לעיין במסמכים אותם ביקש כלל אינם נדרשים על מנת להכריע בסוגיה האמורה ומקומן בהליכם אחרים, אשר חלקם כבר מתנהלים בין הצדדים.

הנאמן הוא אשר הגיש את המרצת הפתיחה שלפניי ועשה זאת באשר לסוגיה ספציפית הקשורה במערכת היחסים בין הצדדים לגביה פנה למתן הוראות. המבקש לא הגיש כל כתב תביעה שכנגד אלא אך ורק השיב להמרצת הפתיחה. בנסיבות אלו ברור כי אין לאפשר למבקש "להרחיב את החזית" ולאפשר לו להעלות לד יון במסגרת המרצה זו שאלות אשר לא זה מקומן. לאור הדברים ברור הוא כי אין כל רלוונטיות לעיון במסמכים אותו דרש המבקש לקבל.

אדגיש שוב כי אין באמור בכדי לשלול את זכויותיו הנטענות של המבקש או להביע כל עמדה בטענות אותן העלה, אלא אך ורק לקבוע כי טענות אלו אינן רלוונטיות ואינן נדרשות לצורך הכרעה בהמרצת הפתיחה, כפי שהוגשה ע"י הנאמן.

7. לאור האמור אני מורה על דחיית הבקשה.

הוצאות הליך זה יוכרעו בתום הדיון בתיק העיקרי.

8. המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ח, 11 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: תומר לבנסה
נתבע: עו"ד יאיר אוחנה
שופט :
עורכי דין: