ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלון הלל נגד היועץ המשפטי לממשלה :

2
לפני כבוד הרשם דורון יעקבי
המבקשים:
אלון הלל

נגד

המשיבים:

  1. היועץ המשפטי לממשלה
  2. מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

מונחת בפני בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.

המבקש הגיש בקשתו לפטור מאגרה ביום 19.11.17 כחלק מתביעה כספית נגד הנתבעת (המשיבה 2) בגין תשלום הנסמך על פוליסות ביטוח ע "ס 855,389 ₪.

פרטי התביעה:

התובע מר הלל הינו מי שצוין כמוטב יחידי בפוליסות הביטוח הרלוונטיות לתובענה, אותן רכש המנוח מיכאל בוגוסלובסקי מחברת הביטוח הנתבעת. המדובר בשתי פוליסות ביטוח חיים על סך אחת 400,000 ₪ והשנייה על סך 453,389 ₪. התובע טוען כי בהיותו המוטב היחידי לאותן פוליסות, הוא זכאי לקבל את מלוא הסכומים הנקובים בפוליסות הנ"ל.

טענות המבקש לעניין הפטור מאגרה:

המבקש טוען כי יכולותיו הכלכליות אינן מאפשרות לו לשאת בתשלום האגרה.
הכנסתו החודשית הממוצעת של המבקש היא כ- 5,602 ₪ לפי דו"ח רו"ח שצרף לבקשתו .
הוא אב ל-4 ילדים קטנים (בגילאי 3, 5, 6 ,8), ומפרנס יחיד של משפחתו.
אחד מילדיו סובל מבעיות פסיכיאטריות ובעיות רפואיות שונות ונאלץ לעבור טיפולים, ילד נוסף סובל מליקויי דיבור ומטופל ע"י קלינאי תקשורת, והמבקש נושא בעלויות הטיפולים.
המבקש פרוד מרעייתו ובהליכי גירושין, נושא הן בתשלומי שכירות לדירתו והן במחצית תשלומי המשכנתא בדירה בה מתגוררת רעייתו.
נושא בנטל תשלומים של משכנתא, שכירות, תשלומי מזונות והוצאות מחייה וחינוך של ילדיו.
נאלץ ליטול הלוואות לצורך מחייתו שההחזרים בגינן עומדים ע"ס כ- 2,000 ₪ לחודש.
המוסד לביטוח לאומי פתח נגדו בהליכים לגביית חוב בסך 5,157 ₪.
למבקש ופרודתו אין חסכונות פיקדונות או ני"ע כלשהם.
בבעלותו רכב יחיד מסוג שברולט אוואו שנת 2005 המשמש אותו לעבודתו.
שכ"ט עו"ד ישולם בהתאם לתוצאות ומכספי התובענה שיתקבלו.
המבקש צרף תצהיר והציג את כל המסמכים הרלבנטיים שמעידים על מצבו הכלכלי.

תגובת נציג היועץ המשפטי לממשלה:

אין למדינת ישראל מידע בדבר היכולת הכלכלית של המבקש מעבר למפורט בבקשה.
יתכן ולבעלי הדין בהליך יש מידע בדבר מצבו הכלכלי של המבקש.
מעבר לכך אין למדינה התייחסות נוספת.

תגובת הנתבעת:

הנתבעת מתנגדת למתן הפטור כיון שלטענתה לא הניח תשתית ראייתית מלאה להוכחת טענותיו להעדר יכולתו לשלם את האגרה, והתביעה אינה מגלה עילה.
עוד טוענת הנתבעת כי התובע צריך לשכנע שאין ביכולתו לקחת הלוואה או לגייס כספים ממקורות אחרים.

המסגרת הנורמטיבית:

תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל התובע לשלם עם הגשת תביעתו, ואת הדין החל על הפטור מתשלומה של האגרה.
ביסוד תקנה 14 מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות.
מחד גיסא, התקנות הקובעות מנגנון של השתתפות הפרט המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשרות המתקבל ממערכת המשפט, ומאידך גיסא זה אינו מנגנון פיסקאלי בלבד אלא נועד גם לבסס את רצינות ההליך ויסודו מתוך הנחה שמי שנאלץ לשלם, ישקול היטב את הצורך בהליך המשפטי. מושכלות יסוד של מערכת המשפט הינם כי הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין והן על מערכת המשפט.
נקודת האיזון מחייבת קיומו של מנגנון שמכוחו להבטיח כי שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה.
מאידך, מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל הדין אל עבר בתי המשפט-יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה.
עפ"י תקנה 14(ג) על מבקש הפטור לשכנע את ביהמ"ש מחד שאין ביכולתו לשלם את סכום האגרה, ומאידך שההליך מגלה עילה. על כתפיו של מבקש הפטור מוטלת החובה להוכיח לבית המשפט שאין ביכולתו לשלם את האגרה.
בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה, חייב להוכיח לבית המשפט כי הוא נעדר כל יכולת כלכלית לתשלומה ונטל ההוכחה בדבר חוסר יכולת זו מוטל על כתפיו (בש"א 129/89 מצא נ' מצא, תקדין עליון 89 (2) 732).
לעניין בקשת פטור מתשלום אגרת בית משפט, סכום התביעה מהווה חלק ממכלול הערכת העילה. כאשר מדובר בסכומים גבוהים, על בית המשפט לנקוט בזהירות יתרה במתן פטור מתשלום אגרה (רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן, רע"א 430/07 סם מרית נ' מדינת אוקראינה).

דיון:

המדינה/נציג היועמ"ש לא העלה התנגדות עניינית לבקשה.

הנתבעת לא העלתה טענות ספציפי ות לעניין מצבו הכלכלי של התובע אלא התנגדות וטענות כלליות ללא כל אסמכתאות, נימוקים והתייחסות למצבו הכלכלי של התובע על פי הנטען על ידו בבקשה.

התובע הציג מסמכים שונים לבקשה וכן צרף תצהיר לבקשתו.
מעיון במסמכי חשבון הבנק שצרף המבקש עולה כי לאורך תקופה של כחצי שנה , היתרה בחשבונו עומדת על סכומים שנעים בין 15,000 עד 30,000 ₪. למרות הטענה להכנסה חודשית של 5,602 ₪, יש תנועות בחשבון של כניסת ויציאת כספים בסכומים של אלפי ואף עשרות אלפי שקלים מידי חודש.
הטענה כי המבקש מקבל כספים עבור ההופעות ומחלק אותם ליתר חברי הלהקה אין בה די, שכן לא באה לידי ביטוי במסמכים ובפרוט נדרש ולא ניתן ללמוד עליה מעיון בתנועות בחשבון הבנק , בתלושי שכר, בציון שמות ופרטי הנגנים ובהצגת השיקים/העברות בנקאיות לכל אחד מהם על פי פירוט חודשי.

למבקש נכסים בבעלותו (רכב ומחצית דירה), ואין הסבר מדוע לא יכול ליטול הלוואה ממוסד פיננסי לצורך תשלום אגרה תוך הסתמכות על נכסיו כבטוחה להחזר ההלוואה .

המבקש לא צרף אישור בנקים על העדר פיקדונות/חסכונות/ני"ע, ולא הציג הסכם שכ"ט עם ב"כ בתיק המעיד על אופן תשלום שכר הטרחה.

באשר למבחן עילת התביעה נקבע, כי מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש, ויש לבחון שאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית).
התובע העלה שורה של טענות אשר כמענה לטענת הנתבעת לפיה הפוליסות סולקו.
הטענות נסמכות על חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, סעיפים 14-13, המחייבים את החברה המבטחת לשלוח מכתבי התראה לאחר 15 יום ולאחר 21 יום ולא נהגה כך. הטענות מצביעות לכאורה שהפוליסות בתוקף ולא סולקו, והנתבעת חידשה את הפוליסות (הודעת הנתבעת על חידוש הפוליסות צורפה לכתב התביעה). לעניין טענת ההתיישנות, אין לה בסיס שכן עצם הודעת הנתבעת על חידוש הפוליסות לאור עמדת המפקח על הביטוח והסכמתה להאריך את תקופת ההתיישנות עד 1.7.18, מאיינת את טענת ההתיישנות.
לאור הדברים הנ"ל אני מוצא שסיכויי התביעה להתקבל בשלב זה אינם חסרי סיכוי של ממש והמבקש עומד בנטל הקל של הצגת עילה הראויה לבירור עובדתי ומשפטי .

לפיכך ולאחר ששקלתי טענות התובע על פי המסכת העובדתית בבקשתו אל מול המסמכים שצרף כמו גם אי צירוף מלוא המסמכים הדרושים כאמור לעיל, לרבות הכנסות והוצאות/התחייבויות המבקש,נכסיו, וטיעוני המשיבות, הגעתי לכלל מסקנה בנסיבות דנן כדי לפטור התובע ממחצית תשלום האגרה.

המזכירות תנפיק למבקש שובר לתשלום האגרה על פי החלטה זו בתוך 30 יום.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ח, 11 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלון הלל
נתבע: היועץ המשפטי לממשלה
שופט :
עורכי דין: