ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הסוכנות היהודית לארץ ישראל נגד עיריית בני ברק :

לפני :
כבוד ה שופט יהושע גייפמן

המבקשת

הסוכנות היהודית לארץ ישראל
ע"י ב"כ עו"ד גיא פורר

נגד

המשיבה

עיריית בני ברק
ע"י ב"כ עו"ד אריאל יונגר ועו"ד עדי עדני

החלטה

1. המבקשת [להלן: "הסוכנות היהודית"] הגישה תובענה להצהיר על היותה בעלת זכויות החכירה במקרקעין הידועים כגוש 6790 חלקה 39 בבני ברק [להלן : "המקרקעין"] . על המקרקעין ששטחם 9,980 מ"ר בנוי מרכז קהילתי ע"ש וולפסון ב שכונת פרדס-כץ שבבני ברק.

במסגרת התובענה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה [ להלן : " עיריית בני ברק" או " העירייה" ] לבנות על מגרש הטניס של המרכז הקהילתי ע"ש וולפסון.

התקיים דיון בבקשה במעמד שני הצדדים . הוצעה הצעת פשרה, ומשלא הגיעו הצדדים להסכמות – יש צורך להכריע בבקשה. הצדדים הסכימו בעמ' 7 לפרוטוקול שורות 13-14, שתינתן החלטה בבקשה לסעד זמני עפ"י החומר שהוגש ללא צורך בדיון נוסף.

2. הסוכנות היהודית העבירה בשנות ה-70' תרומה בסך 3 מיליון לירות לעיריית בני ברק לצורך הקמת מרכז קהילתי ע"ש סר אייזיק וולפסון מלונדון. התרומה הועברה לאחר שנחתם ב-26.7.74 הסכם בין הסוכנות היהודית לבין עיריית בני ברק , ועל פיו התחייבה העירייה בתמורה לתרומה ליתן לסוכנות היהודית זכויות חכירה במקרקעין. להסכם ניתן אישור שר הפנים, ומשרד הפנים חתם על ההסכם.

ב-16.4.78 נחתם חוזה חכירה בין רשות מקרקעי ישראל לבין הסוכנות היהודית , בהסכמת העירייה, על פיו הוענקו לסוכנות היהודית זכויות חכירה במקרקעין.

ב-10.1.96 הפקיעה העירייה את ה מקרקעין בשלמות מרשות מקרקעי ישראל. גם לאחר ההפקעה העירייה לא התכחשה לזכויות הסוכנות היהודית במקרקעין, לאחר שהסוכנות העמידה תרומה בסך 3 מיליון לירות להקמת המרכז הקהילתי. ב-2011 מועצת עיריית בני ברק אישרה את החכרת המקרקעין לסוכנות היהודית. נטען שהעירייה לא פנתה עד כה לקבל את אישור שר הפנים , ואישור שר הפנים טרם ניתן.

3. עפ"י גרסת העירייה בניית המרכז הקהילתי ע"ש וולפסון הושלמה בתחילת שנות ה-80' [ראו עמ' 2 שורות 18-19]. המרכז הקהילתי כלל מבנה מרכזי בן 2 קומות, מגרש כדורגל ומגרש ט ניס, והוא נבנה לרווחת תושבי שכונת פרדס-כץ שבבני ברק.

הבקשה לסעד זמני מתמקדת במגרש טניס ששטחו כ-800-900 מ"ר [ראו דברי מנהלת נכסי קרן החינוך בסוכנות היהודית בעמ' 3 שורות 9-10], שהינו חלק מהמקרקעין ששטחם 9,980 מ"ר עליה ם הוקם המרכז הקהילתי. מגרש הטניס נבנה בשנות ה-80', ומשנות ה-80' ועד היום נעשה בו שימוש ע"י תושבי השכונה למשחקי טניס ולמשחקי ספורט נוספים . מגרש הטניס הינו מגרש אספלט מגודר ובו הותקנה תאורה .

העירייה מבקשת לבנות על שטח של כמחצית ממגרש הטניס בניין בן 3 קומות המכיל 15 כיתות גן לחינוך מיוחד [ ראו דברי ב"כ המשיבה בעמ' 4 לפרוטוקול שורה 20]. ב-5.11.17 העירייה הוציאה היתר בניה, חתמה על חוזה בנייה עם קבלן , מבלי לקבל את הסכמת הסוכנות היהודית, ולכן לטענת הסוכנות היהודית קיימת דחיפות לקיים דיון בבקשה.

4. הסוכנות היהודית טענה שבניית בניין בן 3 קומות ע"י העירייה על שטח מגרש הטניס, המהווה חלק מהמרכז הקהילתי, נוגד את הסכם התרומה שנחתם בין הסוכנות לבין העירייה ואושר ע"י שר הפנים, ושבהסתמך על תנאי ההסכם הועברה לעירייה תרומה של 3 מיליון לירות לצורך הקמת המרכז הקהילתי.

לדיון התייצב גם מר שלמה ביטון, תושב השכונה, וטען בעמ' 3 שורות 17-21 : " כל הנערים בשכונה ... לרבות חרדים , משחקים במגרש הטניס ... מגרש הכדורגל לא קיים והוצבו עליו מבנים יבילים לגני ילדים. מגרש הטניס משרת נוער בסיכון ברף הכי גבוה, ובנוסף גם נוער נושר שמתדרדר לפשיעה, וזה המענה האחרון שלו".

העירייה כאמור מבקשת להקים על שטח של כמחצית ממגרש הטניס בניין חדש בן 3 קומות שיכיל 15 כיתות גן לחינוך מיוחד.

5. בבוא בית המשפט ליתן סעד זמני, עליו לשקול 2 שיקולים : [1] האם קיימת עילת תביעה במובן זה שהתובענה מעמידה שאלה רצינית המצריכה דיון או שמא המדובר בתביעת סרק . בדיקת תנאי זה נעשית באורח לכאורי בלבד [2] מאזן הנוחות בין הצדדים – האם הנזק שייגרם למבקשת הסעד הזמני אם לא יינתן הסעד גדול מהנזק שייגרם לצד שכנגד במקרה שיינתן הסעד המבוקש. בדיקת קיומו של תנאי זה נעשית על דרך של איזון בין אינטרסים. ככל שמא זן הנוחות נוטה לכיוון מבקש הסעד, הדרישה לקיומה של שאלה רצינית לדיון מתמתנת " [ראו: רע"א 3577/09 ביבי נ' אייץ אנד או אופנה בע"מ ; רע"א 7139/96 טריגוב ואח' נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד נא(2) 661 ].

6. הוכח שהתובענה אינה טרדנית וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה.

ראשית, נחתם הסכם תרומה בין הסוכנות היהודית לבין העירייה באישור שר הפנים, ומשרד הפנים צירף את חתימתו להסכם. עפ"י ההסכם התחייבה העירייה לתת זכויות חכירה במקרקעין לסוכנות וכנגד התחייבות זו העמידה הסוכנות היהודית תרומה של 3 מיליון לירות להקמת המרכז הקהילתי.

גם אם העירייה רשאית מכוח הסכם התרומה להגדיל את המרכז הקהילתי ע"י הוספת קומה או מבנה – אין היא רשאית להרוס חלקים מהמרכז הקהילתי שייועדו לפעילות ספורט ולבנות במקומם מבנ י חינוך.

שנית, בהסתמך על הסכם התרומה נחתם בהסכמת העירייה חוזה חכירה בין הסוכנות היהודית לבין רשות מקרקעי ישראל .

שלישית, גם לאחר שהעירייה הפקיעה את המקרקעין , העירייה לא התכחשה להתחייבותה, לאחר שהסוכנות היהודית העמידה 3 מיליון לירות להקמת המרכז הקהילתי. גם ב-2011 אישרה מועצת עיריית בני ברק את החכרת המקרקעין לסוכנות היהודית.

רביעית, הסוכנות היהודית טענה ששר הפנים אישר את הסכם התרומה וההתחייבות שרירה וקיימת, וגם אם היה צורך באישור נוסף של שר הפנים לאחר ההפקעה – אישור שר הפנים לא ניתן מהטעם שהעירייה לא פנתה לקבל את האישור לאחר שהתקבל אישור מועצת עיריית בני ברק [ ראו עמ' 4 שורה 5].

הסוכנות צירפה לבקשה לצו המניעה הזמני את העתק חוזר מ נכ"ל משרד הפנים מ-6.1.09 [ נספח ד' לבקשה] ובו נאמר : " הסוכנות היהודית ... בנו למעלה מ-1,500 פרויקטים משנות ה-60' ואילך. הבניה התאפשרה בזכות תרומות שגויסו ע"י הסוכנות ויועדו מראש להקמת פרויקטים חינוכיים לרווחת התושבים. הפרויקטים נבנו בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות... אחד מתנאי התורמים היה כי זכויות החכירה יירשמו במקרקעין ע"ש הסוכנות היהודית . בחלק מהפרויקטים נחתמו חוזי חכירה. החוזים אושרו ע"י שר הפנים כמתחייב בחוק ... במקרים בהם הרשות המקומית הפקיעה את המקרקעין ממנהל מקרקעי ישראל לאחר שהמנהל החכיר לסוכנות את המקרקעין, וכעת הרשות המקומית מעוניינת להקצות את הקרקע מחדש לסוכנות – יוגש חוזה עם תנאים מקבילים לאלה שבחוזה של הסוכנות עם המנ הל... הרשויות מתבקשות לשתף פעולה עם הסוכנות היהודית " .

7. גם מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת ויש להורות על מתן צו מניעה זמני האוסר על העירייה לבנות בניין לצרכי חינוך מיוחד על מגרש הטניס המשמש במשך כ-37 שנים את תושבי השכונה לרבות נוער בסיכון .

ראשית, המדובר במגרש טניס מגודר עם תאורה המשמש כ-37 שנים את תושבי השכונה ונוער בסיכון. אין המדובר במגרש ריק עליו מבקשת העירייה לבנות בניין בן 3 קומות .

המדובר בשינוי המצב הקיים - ביטול מגרש הטניס הקיים שהינו חלק מה מרכז הקהילתי, ובניית 15 כיתות גן על חלק משטחו, שאינן קשורות למרכז הקהילתי כפי שהוקם, עוצב ופעל במשך כ-37 שנים.

שנית, הריסת מגרש הטניס לצורך בניית בניין בן 3 קומות הינו מהלך בלתי הפיך. אם ייהרס מגרש הטניס ויבנה עליו בניין – לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו . העירייה למעשה מבקשת לגרוע שטחים מהמקרקעין שמבוקש להצהיר על החכרתם לסוכנות היהודית, וזאת לצורך שימוש למטרות ציבוריות שבאחריות העירייה.

הסוכנות היהודית אף טענה שאת המטרה הציבורית של העירייה – בניית בניין לכיתות גן חינוך מיוחד - ניתן להגשים ע"י בניה בשטחים אחרים שבבעלות העירייה.

שלישית, מגרש הטניס הינו חלק מהמרכז הקהילתי שנבנה במימון הסוכנות היהודית לרווחת תושבי השכונה, מכוח הסכם שנחתם בין הסוכנות היהודית לבין העירייה. מגרש הכדורגל, שהיה אף הוא חלק מהמרכז הקהילתי, נתפס באוגוסט 17' ע"י העירייה באופן חד צדדי, והעירייה הציבה עליו 12 מבנים יבילים של גני ילדים ללא הסכמת הסוכנות היהודית, ומאז המגרש אינו משמש עוד לפעילות ספורט.

אם העירייה תבנה בניין בן 3 קומות על שטח מגרש הטניס - יוותר המרכז הקהילתי ללא מגרשי הספורט המהווים חלק ממנו, ו המשמשים את תושבי השכונה לפעילות ספורט במשך כ-37 שנים . בסעיף 17 להמרצת הפתיחה הדגישה הסוכנות היהודית : " השכונה מצויה במצב ירוד... ומלבד המגרשים שבמתנ"ס [ מגרשי הספורט – י.ג.] - אין בה מגרשי ספורט ציבוריים לשימוש התושבים ".
עוד מוסיפה הסוכנות היהודית, שאם לא יינתן צו המניעה הזמני , מטרת הסכם התרומה תסוכל וזאת לאחר שהתרומה ניתנה ונעשה שימוש בכספי התרומה . בסעיף 25 לתגובת הסוכנות היהודית לתשובת העירייה נטען: " הסוכנות אינה פועלת מאינטרס כלכלי כלשהו . כל רצונה הוא לשייר לתושבי השכונה את מגרש הספורט האחרון שנותר להם, ולשמר את ייעודו של הנכס שנבנה מכספי תרומות – חובה שהסוכנות ח בה גם לתורם שהעמיד את הכספים להקמת המרכז הקהילתי".

ביהמ"ש הציע לעירייה לממן את העתקת מגרש הטניס לשטח אחר במקרקעין, וליתן לסוכנות היהודית זכויות חכירה על שטח מבנה המרכז הקהילתי ועל שטח מגרש הטניס שיועתק. עוד הודגש בהצעת הפשרה שמגרש הטניס הקיים לא ייהרס עד שיוכשר מגרש טניס חדש באותם המקרקעין. המתווה היה מקובל, אולם הצדדים לא הגיעו להסכמות סופיות. הסוכנות היהודית דרשה אישור מוקדם של שר הפנים כדי להבטיח את קיום התחייבות העירייה שלא בוצעה במשך שנים, והעיריה חששה שהאישור של שר הפנים יעכב את תחילת ביצוע הבנייה. כמו כן הצדדים טרם הגיעו להסכמות בעניין גודל שטח מגרש הטניס, מיקומו לאחר שיועתק לחלק אחר של המקרקעין, לרבות סוגיית פיצולו למספר מגרשי טניס.

רביעית, גם אם לעירייה מטרה ציבורית ראויה – הקמת 15 כיתות גן לחינוך מיוחד – לכאורה אין מטרה זו צריכה לפגוע במטרה ציבורית אחרת [מגרשי ספורט המהווים חלק מהמרכז הקהילתי] שעוגנה בהסכם תרומה עם הסוכנות היהודית , ושבהסתמך על תניות הסכם זה – הועברה תרומה של צד שלישי בסך 3 מיליון לירות. התרומה הינה מעשה עשוי, והשגת התרומה לבניית המרכז הקהילתי ניתנה כנגד התחייבות הסוכנות היהודית לתורמים, והתחייבות זו לתורמים עלולה להיות מופרת, לטענת הסוכנות היהודית, אם לא יינתן צו המניעה הזמני .

חמישית, טרם החלו פעולות בנייה של העירייה על מגרש ה טניס, ומגרש הטניס עדיין משמש לפעילות ספורטיבית של תושבי השכונה.

לא ניתן להכשיר פעולות חד צדדיות של העירייה, כפי שנעשו באוגוסט 17' ביחס למגרש הכדורגל של המרכז הקהילתי.

8. בנסיבות אלו יש להורות על מתן צו מניעה זמני האוסר על העירייה לבצע עבודות בנייה במגרש הטניס של המרכז הקהילתי ע"ש וולפסון, במקרקעין הידועים כגוש 6790 חלקה 39 בבני ברק, וזאת עד להכרעה בתובענה להצהיר שלסוכנות היהודית זכויות חכירה במקרקעין הנ"ל.

הסוכנות היהודית המציאה התחייבות עצמית, ובנוסף כתב ערבות של קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל . הסוכנות היהודית הוסיפה וטענה שהיא מוסד לאומי המוכר בחוק, אין חשש שהיא לא תשלם כספים להוצאות המשיבה אם התביעה תדחה.

בכפוף להמצאת הודעה תוך 7 ימים ממועד מתן ההחלטה, שכתב הערבות של קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל בתוקף נכון למועד מתן ההחלטה - לא תחויב המבקשת בהמצאת ערבו ת נוספת ועירבון כתנאי למתן צו המניעה הזמני.

9. סוף דבר

[א] ניתן בזה צו מניעה זמני האוסר על העירייה לבצע עבודות בנייה במגרש הטניס של המרכז הקהילתי ע"ש וולפסון, במקרקעין הידועים כגוש 6790 חלקה 39 בבני ברק, וזאת עד להכרעה בתובענה להצהיר שלסוכנות היהודית זכויות חכירה במקרקעין הנ"ל.

[ב] הסוכנות היהודית תמציא הודעה תוך 7 ימים ממועד מתן ההחלטה, שכתב הערבות של קרן היסוד -המגבית המאוחדת לישראל בתוקף נכון למועד מתן ההחלטה , ובכפוף לכך לא תחויב הסוכנות היהודית בהמצאת ערבו ת נוספת ועירבון כתנאי למתן צו המניעה הזמני.

[ג] בשולי ההחלטה, הרושם המתקבל הוא שבמאמץ נוסף של באי כוח הצדדים ניתן להגיע להסדר פשרה שיהיה מקובל על שני הצדדים. יכול וניתן יהיה לקבל בהקדם את אישור שר הפנים למתווה הפשרה שהציע ביהמ"ש, וזאת לאור צרכי העירייה; יכול שלאחר שמודד מוסמך ימדוד את שטח מגרש הטניס הקיים ו את השטח החלופי אליו הוצע להעביר את מגרש הטניס – תתייתר המחלוקת בעניין שטח המגרש, מיקומו ופיצול ו.

[ד] המשיבה תשלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ח, 08 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הסוכנות היהודית לארץ ישראל
נתבע: עיריית בני ברק
שופט :
עורכי דין: